ויש גם להפך - צניעות למשל.

לגבי "לצאת" - לא ברור מה בדיוק הכוונה,

מבחינת 'ביטול תורה' ודאי עדיף לו למעט ביציאות. אבל גם היא טוב יותר שלא תהיה ב"חוץ"(-ההפך מ'כל כבודה בת מלך פנימה').

אז אולי ב"לצאת" אפשר לראות כשווים..

נכון יותר שכל אחד ואחת י/ת תרכז בתחום האחריות שלו/ה.

בכל אופן, לגבי העברת מסרים בעניין לצד השני, יהיה שוני בין איש לאישה, אכמ"ל. 

אין ספק שזה בסדר שלגבר יהיה חשוב הרבה יותר מהי רמת הצניעות של האישה..

לגבי היציאות- זאת באמת הייתה הכוונה... לדעתך, באמת אין הבדל בין בנים לבנות בנושא? היום זה הרבה יותר "רגיל" שבנות יוצאות ואין בזה משום פריצת "גדרי צניעות", לא?! אז כמובן, אני לא מדברת על לצאת כל יום ולבלות בבתי קפה, קניות וזה... אבל מידי פעם עם חברות- זה נראה לך בעייתי? (אני באמת שואלת, לא בטון מתלהם.. )

תודה!

אולי לא ציינתי את זה, אבל הכוונה היא לשני הצדדים...

השאלה היא אם ראוי לצפות/ לרצות למען הבניין המשותף (ללא ספק!)- שהצד השני יעשה משהו שאני פחות מקפיד עליו...?

לק"י

נגיד- זה לגיטימי שאשה תצפה שבעלה יתפלל שלוש תפילות ביום, בזמן שהיא מתפללת רק אחת, כי זאת מצווה שלו והיא לא חייבת בשלוש תפילות.

כנ"ל על מצוות לימוד תורה והנחת תפילין (<צ> על התפילין..).

לגיטימי שגבר ירצה להתחתן עם מישהי שתכסה את הברכיים, בעוד שהוא לא עושה את זה, כי זאת מצווה שלה!

מה שכן, צריך להבין שלא תמיד נוכל להבין את הקושי של הצד השני לקיים מצווה כזו או אחרת.

במצוות זה פחות מתבטא...

הקושי הגדול יותר זה באיסורים... כמו שדובר על אייפון ושמירת העיניים לבנים, ובאמת כל עניין הקפדה על ההלכה בצניעות- אצל בנות...

זה דברים שיותר קשה לצפות מהצד השני, אולי בגלל הקושי של האיסור... ובגלל שהצד השני לא תמיד יודע כמה זה קשה...

האם יש דברים "שמלכתחילה" הבחור צריך יותר להקפיד עליהם מאשר האישה? ואז לא בטוח שהאישה חייבת לדרוש את זה מעצמה... ? (או להפך)

אבא שמואל נתן דוגמה הפוכה שנראית לי נכונה- שהאישה צריכה להקפיד הרבה יותר על עניין הצניעות למשל, והגיוני שזה יהיה חשוב לבחור...

אינה שיוויונית. אין שאיפה לשיוויון בין המינים ומתוך כך יש דברים שהבחור צריך להקפיד עליהם יותר מהאישה.

יש גם מצוות שבהם הגבר מחוייב והאישה לא, ואין כאן עניין של דרישה עצמית. אם את נוגעת בנקודה הזו.

אבל למשל בפייסבוק, הדוגמא שנתת, זה מסוג הדברים שאני חושבת שאין לי לגיטימציה לשלול ממנו כל עוד לי יש פייסבוק, מה גם שכאשר אני יוצאת עם מישהו, לפחות בשלב מתקדם יחסית, אני סומכת עליו שהוא יודע לעשות את הסינון שלו. כמו שאני יודעת שהפייסבוק משמש אותי לשמירת קשר עם בני משפחה ועם המוסד לימודים, אני סומכת עליו שהוא יודע לנהוג באופן זהה.

אני התכוונתי יותר ממקום של, לגיטימי לדרוש הקפדה על תפילה לדוגמא, והדרישה הזו באה לעורר גם את עצמי, אם אני דורשת ממנו להקפיד באותה מידה אני דורשת מעצמי להקפיד, גם אם אני מחוייבת לאחת והוא לשלוש.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני בנאדם שלפעמים צריך לדחוק אותו לקצה וקצת ללחוץ עליו כדאי שאצא מהמקום הנוח שלי. אז יצא לי כבר לצאת עם מישהו שאמר לי שמבחינתו חשוב לו א,ב,ג ושמבחינתו אם אני לא יבצע את זה, זה לא ילך. והיום אומנם אנחנו לא יחד מסיבות אחרות לגמרי, ואני מודה לו על זה יום יום שהוא בא ודרש ממני מהבחינה הדתית, כי זה קידם אותי לגמרי. לכן אני חושבת שיש תחומים שבהם זה לגיטימי לבקש ולדרוש ולחשוב על זה, שוב תלוי בבני הזוג, זה עיניין מאוד סובייקטיבי. כי יכול להיות שאני תופסת אחרת שימוש באייפון, לעומתך.

"היהדות היא דת לא שוויונית" - זה לא נכון!

היהדות נועדה להשלים את נשמתו של כל אחד ואחד מאיתנו.

כל אחד צריך להשלים את הנפש ברמה אחרת, הנפשות שלנו שונות אחת משניה, כל אחד במדרגתו, הכוחות שלו, הסגנון שלו.

זה פשוט לא קשור להתבטא כך.

אבל אי אפשר לומר שהמינים שווים, גם הדת לא מנסה לטשטש את ההבדלים האלה בין המינים.

כשאמרתי לא שיוויונית התכוונתי לא ממקום של קיפוח הנשים, העדפה לגברים וכו'. אלא לא שיוויונית ממקום שיש דברים שהגברים מצווים ונשים לא, וזה יוצר הבדלים, זה יוצר אי שיוויון כזה או אחר בין המינים, גם אם נכיר בזה או לא.

היה פה לפני בערך שלושה שבועות דיון ארוך עם "האם סמארטפון פתוח לבחורה זה פחות גרוע מסמארטפון פתוח לבחור".

התשובות שם היו ארוכות ומנומקות ורובן דיברו על כך שברור שלבת זה פחות גרוע מלבן כי...

לענ"ד זו ההגדרה של צביעות!

ולפני שכולם מתחילים לכתוב פה תגובות מתלהמות, אני רוצה להסביר.

אין לי ספק שהיום לבנים יש יותר "פיתויים" וכמעט כל קידום מכירות של מוצר, ולו הכי פחות קשור, נעשה באמצעות הגוף הנשי.

אבל בכל הנושא של שמירת העיניים הפתרון הוא לא "משקפים כשרים" (עם טשטוש) או דברים מגבילים אחרים אלא משהו עמוק ויסודי יותר.

ולכן,

"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים".

לא מצאתי תשובה הולמת יותר, וזה אחד מתוך רשימת ה-"אני מאמין" שלי.

זה מה שנקרא השלמה.

אני טוב בזה, ואת טובה בזה, וביחד נצליח להקים בית יותר טוב משנינו ביחד.

לכן לפעמים אני בודק אצלה דווקא את הצדדים שאני יודע שאני חלש בהם.

אבל לא יודע עד כמה זה נכון לפסול בגלל תכונה ספציפית שאינה חזקה אצלך.

לק"י

ואז כל אחד מבני הזוג צריך להקפיד יותר על מצוות אחרות.

אבל, יש נושאים שהם רגישים יותר בקרב גברים/ נשים, ואז הייתי מצפה על יותר הקפדה מאשר הצד השני.

(לפעמים זה גם קשור לאופי של הבנאדם ולא למין שלו).

תראי, אני מנסה להיות הכי אמתית עם עצמי..

לגבי הפייסבוק- חשבתי על זה מלא זמן ובאמת הבנתי שזה דבר שהוא בעייתי מאוד גם לבנות, אז אחרי מאמצים (זה באמת לא היה קל!! מבינה אותך כ"כ!!) סגרתי אותו...

אבל נניח לגבי האייפון- אחרי חשיבה רצינית, באמת הגעתי למסקנה שאצלי היתרונות עולים על החסרונות ממש... וזה ממש הקל עליי בכל מיני עניינים... אבל כשאני חושבת על הבחור- זה פשוט נראה לי גרוע! כל העניין של האינטרנט הפרוץ... השאלה היא האם זה לגיטימי לחשוב שלבחור לא צריך להיות אינטרנט פרוץ (לא האייפון זה הבעיה.. ממש לא..) אע"פ שלי יש?!

מה שבעיקר עוזר שם זה כמה אפליקציות, המייל וכאלה (לי לפחות).

לגבי האינטרנט- אצל בנים, החסרונות עולים בהרבה על היתרונות... אז ראוי לחסום אותו.. לא? אצל בנות, אני חושבת שזה שונה....

ואולי אני טועה.

כמוך.

אז למה לחסום אותו??אי אפשר שלצד אחד יהיה מותר ולשני לא..

ויש פתרונות של אינטרנט רימון גם לסלולרי...(שמעתי שיש את זה בסלקום אם אני לא טועה..)

רק את האפשרות לגלישה חופשית... זה יותר קריטי אצל בנים...

לא נראה לי שכולם צריכים את האפליקציות והדברים האלה.... לפני שהייתי בלימודים- זה ממש לא היה נצרך..
עכשיו יש בסמארטפון כמה דברים שפשוט עוזרים לי בלימודים ובעבודה... אם לא הלימודים והעבודה- לגמרי הייתי שוקלת להחליף מכשיר..

אחר...יש היום אפליקציות מעולות ויש גרועות תלוי במה משתמשים.

הרגע הזה שיש לך את הסמארטפון ליבדוק דברים שחייבים באותו רגע או דברים שצריך להיות זמינים ולא חייבים להיות ליד מחשב..

עובדה שפעם הסתדרנו יופי בלי.

אבל אני בהחלט מסכימה שזה הרבה פעמים ממש עוזר (אמרתי, בתור סטודנטית וגם בעבודה זה מאוד נוח).. לא רואה איך זה ממש מועיל לבייניש (נניח)... מה לו ולזה?

אז כנראה יהיו שיגידו כמה זה עוזר ונוח גם לביינישים, אבל זה שאלה של "עלות- תועלת", איזה חסרונות אני מוכן לסבול בתמורה ליתרונות שאני מקבל...? לא בטוח שהנוחות שווה את המחיר...

עניות דעתי.

ממש הפקרות נוראה!

אני מסוגל להבין את מי שלא רוצה שלאשתו יהיה פייסבוק (לי עצמי אין),

אבל לחשוב שמי שמפרסמת שם את הגיגיה זה הפקרות?!

יש בזה הרבה מן ההגזמה...

בגלל שגבר הוא גבר, אני חושבת שכן אמורה להיות לו יותר הקפדה על חסימת האינטרנט במכשיר, כי תמיד יכולות לצוץ פרסומות וכו' שהן לא כ"כ צנועות , ועבירה גוררת עבירה זה מתחיל משם עד נפילה לתהום, ובחורה שחשוב לה שבעלה ישמור עיניים היא לא צריכה להתפשר על כך, וזה כן אמור להיות אישיו, אבל האישה לא יכולה לדרוש משהו מהגבר אם היא עצמה לא מקפידה על כך למרות שהיא אישה ואין לה את הפיתויים שיש לגבר (הכוונה לאותו רמת הקושי להתמודד נגד היצר).

כלומר, תמיד זה לגיטימי, שהיא תחשוב מה שבא לה...

רק שאין בחור נורמלי שירצה בחורה ששואפת מאחר לעשות דבר שהיא לא עושה, וכן להיפך.

ברור שאין עניין לבת להסתכל על מרצפות ברחוב, ואני מבין בחורה שתרצה בן כזה,

או שירצה מישהי שהולכת עם שרוולים ארוכים והוא לא,

כי אלה הקפדות יתרות על הלכות שעיקר הדין נוהג דווקא במין הזה.

(ברור שגם בנות צריכות להקפיד על שמירת העיניים, ואכמ"ל).

הרמה הכללית צריכה להיות דומה,

לגבי פרטים - יש לבדוק לגופו, ובעיקר לבדוק למה אני לא מקפיד על מה שאני מצפה מבן זוגי.

כלומר: בהנחה שלגביה אין לכך כל השלכה שלילית (לגמרי. אחרת זו סתם צביעות לדרוש מהשני), אז יש מקום בדברים שיותר בעייתיים אצל בנים, לחשוב כך.

כמו ההיפך לצד השני (הקפדה בלבוש צנוע וכד').

עם זאת - לשני הכיוונים: מצד אחד, שתביא בחשבון אם הוא לא יאהב פייסבוק שלה.. אפשר לראות בזה דבר לא רצוי גם לגבי בת. כך גם אינטרנט לא חסום (שאני מניח שעל זה היתה השאלה לגבי האייפון)

ולאידך - לא צריך להגזים על סמך "דמיונות". בחורה שאוהבת ללכת לקניות וכד', יכולה להבין שיכול להיות גם בחור כזה. גם אם בדימיון זה נראה דבר יותר "נשי".. (והאמת, זה כך..). לא צריך להיות יותר ידי דוגמטיים, כל זמן שזה לא מופרז, או בעליל לא שייך לבן, או עובר על גדרים של צניעות, ביטול תורה מופרז למי שלומד וכד'. יש גם ענין  של אופי אישי ותחביבים אישיים של אדם.

זה לכאורה בעיה לבנות כמו לבנים.

אם כי נכון שכאשר מדובר ב"פטפטת", אז בנות יכולות להיתלות ב"תשעה קבין" שלהן.. לגבי סתם בזבוז זמן של גלישה בכל עת, זה אותו דבר לכאורה אצל שניהם, אלא אם כן נאמר שלבנים שגולשים כך, גם ב"כשר", יש יותר "יצר" להיסחף אחרי גלישה מאשר בנות והם מבזבזים על כך יותר זמן (יתכן שזה כך, אני לא יודע).

כמו כן, אדם שעיסוקו בתורה - בוודאי שבזבוז הזמן ב"סתם גלישה" מודגש יותר.

לדעתי, אין פה עניין של לגיטימי שהאישה תחשוב שהגבר צריך להקפיד יותר וכו'... - השאלה עצמה לא נכונה לא לחיי נישואין ולא להתנהלות עצמית בכלל. שאיפתו של כל בחור ושאיפתה של כל בחורה צריכה להיות כל הזמן להתקדם, כל הזמן לתקן את הדרוש תיקון, כל הזמן לבחון האם אני עומד/ת במסגרת ההלכה או לא - ואז, אין מקום באמת לשאלה כעין זאת - כי אם האישה חושבת שהיא לא צריכה להתקדם במשהו, למרות שהיא יודעת שהוא לא מושלם - זה כבר אומר משהו על השאיפות ההלכתיות של הבחורה, ובהכרח משליך גם על בן הזוג שתבחר בוושיבחר בה. אי אפשר לצפות, לדוגמה, מבחור דוס רצח, שלא תהיה לו בעייה בכלל עם מישהי שלא שואפת גבוה ורוצה להסתפק ברמה דתית בינונית כזאת... הרמה הדתית והפער ביניהם יהיה גדול מידי.

זה ברמת הכלל - ברמת הפרט לגבי פריטים מסויימים חלקם את הבאת - אולי יש מקום לזוז לכאן ולכאן, אבל בגדול - לדוגמה ניקח את השירה הלועזית - אם הבחורה מודעת לכך שזה בעייה ושלא צריך לשמוע שירת לועזית - לא משנה אם אתה בן או בת - והיא מצפה מבעלה שלא ישמע שירים כאלו - רק הגיוני שהיא תהיה במדרגה שלו גם ותקפיד לא לשמוע שירה לועזיתגם היא - אחרת, זה ירמז וישקף רמה כלשהי של פער דתי ביניהם - הוא אחד שמקפיד ושומר, והיא אחת שמחפפת בדברים שהיא יודעת על עצמה שהיא חושבת שהם לא טובים... (כי אם, לדוגמה, היא חושבת שאין בעיה עם שירה לועזית והיא שומעת - גם הגיוני שלא תהיה לה בעיה עם בעל ששומע שירים לועזיים).

 או עם כיסוי ראש? או שלא ישיר ליד נשים?

אבל אני כן מצפה ממנו לא לראות דברים לא צנועים.

אז מה לעשות גבר ואישה שונים בדבר הזה. ואם לא עלנו אני אראה תמונה של איזה בחורה עם גופיה או משהו בסגנון, זה אולי לא בסדר, אבל הרבה פחות חמור מגבר שיראה דבר כזה.

לכן ברור לי שהגבר צריך יותר להקפיד בעניינים הללו ושאני פחות. כמו שיש דברים שאני מחוייבת בהם והוא לא.

ולכן, לעניין הפייסבוק, אם אין מצב (או רוב הסיכויים) שהוא לא יראה בו דברים בעייתים, סבבה זורם. אבל אם יש לו חברות שמתלבשות לא צנוע או חברים חילונים שמעלים דברים בעייתים, אז וואלה, בעיה רצינית!!

אני אצפה שלא יהיו לו חברים כאלה בפייס, כמו שגם אצפה מעצמי, אבל בכל מקרה אצל גבר זה יהיה פחות נסלח מאשר אצל בחורה, לדעתי.

נניח גדלתי בחברה מעורבת ויש לי חברים, אבל לא ארצה שלבעלי יהיו חברות.. הגיוני לא? =)

מצד שני.. אם אני לא מקפידה על כך- איך אני יכולה לדרוש ממנו?

ופה מתחילה הבעיה..

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!