לא יודע אם כל היום ממש, אבל הוא כן מסתובב עם תפילין בזמן הלימוד. אז לדעתי יש בנות כאלה יקבלו גם אותך.

מי שם בשקיק?

אשמח לתגובות..

סורי על ההקפצה..

כאן אם שנייה לא עונים לך

אתה מוצא ת'צמך אי שם למטה..

אז לא כ"כ יוצא "לקנות חלב" - אבל אם כן אז כן.

כשמתפנים - חולץ ולאחר מכן מניח שוב.

גולש עם תפילין

(השאלה במקומה, אך נא לא להפוך לדיון על תפילין כל היום)

יכול להיות שזה ירתיע בהתחלה, והשאלה פשוט איך אתה מציג את זה, ואיך אתה מסביר את עצמך (החלטה, התמודדות, הצד ההלכתי וכו').

ואחרי זה- כמו עוד הרבה דברים אחרים- השאלה איך זה משתלב עם השקפת העולם של הבחורה (אחרי שהסברת, וגם בכללי...).

דוגמה ללמה זה אולי לא יסתדר- כי זו חומרה. למשל- דודים שלי לא סומכים על העירוב ברוב המקומות, אבל אחרי שלדוד שלי נולדה הבת הבכורה הוא הבין שזה לא משתלב ועשה התרת נדרים.

זהו, כי ביקשת לא להפוך את זה לדיון על למה עושים ככה...

האמת שהייתי בטוחה שזו בדיחה.. עכשיו אני מתחילה לקלוט שזה רציני...

יכול להיות אולי שהמבחר מצטמצם אבל בעזרת ה' תמצא אותה.

אני חושבת שזה היה מרתיע אותי בפגישות.

אם בעלי היה אומר לי שרוצה לנהוג כך אחרי החתונה (ויש דברים בסגנון הזה שהוא התחיל אחרי החתונה) - אני חושבת שהייתי מסכימה, לאחר מחשבה.

לק"י

ויש מצב שזה היה גורם לי לצחוק (אולי סתם ממבוכה, לא מזלזול חלילה).

עד שהייתי מתרגלת.

בכל מקרה- כדאי שהבחורה תדע מראש שאתה מתכוון לבוא ככה לפגישה, שלא יהיה אי הבנות או מבוכה מיותרת.

ויכול להיות שהיה אפילו משמח אותי.

אבל, זה לא אומר שאני רוצה בעל מחמיר בכללי או על אחרים או על חשבון דברים אחרים.

תורת ארץ ישראל 

נראלי שזה לא מתאים לי...

אני חשבתי שמדובר שבחייו הפרטיים בבית מדרש.. בבית הוא ככה.

וכשיוצאים אז כרגיל.

אבל לא.

אז נראה לי שזה לא הכי יתאים לי.

בחור קדוש.

ויש מקומות שכך זה מנהג המקום-- כמו ברובע היהודי.

כשאני הולכת שם ורואה תמקומיים עם התפילין, הולכים בסימטאות ירושלים העתיקה, אני מרגישה גאולה!!

האם לא לזה חיכנו יותר מ2000 שנה?!?! עוד מזמן הרומאים ששלטו בירושלים ותקפו את התנאים ע״כ שהניחו תפילין

אנחנו מחכים ללכת עם העטרה הזו על הראש...

מי שזוכה ויכול, אשריו!

ללכת עם תפילין, אם תפתחו כזה שרשור אענה בע"ה.

|מחזיק בשיניים לא לענות|

לי זאת נראה גאווה

להשיג על הרב שלי

ועל כל הראשונים והאחרונים,

אם מי שאינו מצוי בעולם לימוד התורה

מתיימר לחלוק על גדולי עולם..

אז..

הוא מצחיק.(ביטוי עדין, הלא כן?)

האם את יודעת בכלל

מה ההבדל בחיוב שחירות

ברצועות התפילין לבתים?

אינטואיציה הלכתית

(שמישהו אומר "נראה לי כך" - והוא בטוח צודק, עקב השפעת התורה על מוחו)

אפילו לרוב הגדולים אין.

 ולכן   מחקתי את "עולם התורה"

ותיקנתי ל"עולם לימוד התורה"

והכוונה היא למי שהלימוד הוא עיסוקו

"שיהא עיקר תלמודך ועיסוקך בהם"

לצורך העניין:

אני,או בחורים מהשיעור שלי בישיבה, ולא מחזיק מעצמי איזה צדיק, בכלל לא,

(אני מביא את זה בשיא הזהירות ורק לצורך ההמחשה)

לומד כ16 שעות תורה ביום,

ואני בקושי מרשה לעצמי לומר

שאני חלק מהעולם הזה.

מי נכנס לשם בשופי?

רבנים שכל מעייניהם בתורה

את כל חיים הקדישו ומקדישים ללימודה.

ומכיוון שאמרת לי שאת לא משיגה

על מו"ר שליט"א, אין לי בעיה.

כט"ס.

 סחטיין!!!!

(מה זה כט"ס?)

כל טוב סלה

ברצינות, אם אתה לומד 16 שעות סביר להניח שתצטרך אישה מתאימה.

כך שמסתמא מי שתתאים לך לא תהיה לה בעיה שאתה מניח תפילין.

סליחה, תרצה שאתה תניח תפילין.

חזק ואמץ!

כשלמד בוולוז'ין.  מה שהוא כותב זה שלצדיקים גדולים יש תשוקה להניח תפילין כל היום, לא יצר הרע חס וחלילה.

חשוב ביותר.

ומאיפה החתימה??

שאני מסתובבת עם תפילין. 

(ותרגיעו. אני לא.)

(אני מניחה רק בק"ש.)

סתם, סתם. אני חוששת שאנשים יקחו אותי ברצינות...

ואם היא מניחה תפילין ממקום טהור -

א. לא מגלה את זה לאף אחד.

ב. לא מתוך רצון להראות שהיא כמו גבר.

ג. כי זה מה שהיא חושבת שה' רוצה ממנה.

ד.למדה וביררה את זה אצל הרב,  וכך הודרכה  (לא, לא בפורום לנ"ו).

ולמה אני אסכים - כי אני עובד את ה'.

ואני רוצה שגם אשתי תהיה כזו בע"ה. ב-אמת.

מי שהנחת תפילין מתאימה להן.

ולמה?

מכיוון שבאופן גורף זה לא אמור להיות כך.

מי שאמר/ה קודם "תורת ארץ ישראל" - קלעה בול.

אין הגדרה טובה מזו.

ולמה ללכת עם תפילין כל היום מהצד שלך זה עבודת ה' אמיתית, ואם היא תלך כך אז לא?

(אתה בוחן כליות ולב? שיודע שהיא לא עושה את זה מתוך יראת שמיים וכו?(

אמרתי שצריך שיבוא ממקום טהור.

ומאיפה אני יודע?

אני יכול לשאול אותה מאיפה זה בא.

(על אשתי אני אסמוך, בע"ה).

אבל שוב, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי,

ולכן אין טעם לדוש בעניין.

|מחזיר לשאלת הפתיחה|

במי שהולך עם תפילין כל היום שזה לא בא ממקום טהור.

זהו.

ולו רק בגלל כי מתפילין כל היום אצל גברים אין רתיעה, וזה לא מעצבן, אז למה למהר לחשוד.

ובכלל.. זה לא קשור, גם אם גבר הולך ממניעים לא טהורים - עדין לא סביר שהם יהיו מניעים זוועתיים.

באסה.

התכוונתי כבר להציע לך לצאת איתי

ולמרות זאת מתחתנים..

הרבה מהם עם בנות ממדרשת טהר (גם כן ביד בנימין..)

אם מעניין אותך המס של השדכן שם תנסה באישי.. 

(נ.ב. סביר להניח שיקח הרבה זמן עד שאראה את זה, אז אתה יכול לשלוח סמס לנייד 0542223499)

בעלי רוב היום עם תפילין,

אבל הוא לא יילך ככה לקניות

ובודאי שלא לדייט...

בעיניי זה לא שייך,

אבל זו דעתי האישית

אולי זה פיצול אישיות? |מנחש|

עכשיו כבר אחרי שקיעה...

אני לומד..

ובא מדי פעם.

ולא הולכים עם תפילין בלילה כפי שציינו..

ככה לא תסתבך

- אני לא רוצה להשלות או לשקר,

זה נראה לי לא מוסרי.

בכ"מ הערה חכמה:

אני שואל ת'כלס-

זה יהיה בסדר?

יפריע?

יוסיף?

יוסיף סיפור לאוסף?

אם נגיד תיפגש איתה ביום, אז גם תבוא עם תפילין?

אני שואלת לא כי זה מפריע... אלא כי לפי מה שהבנתי יש עניין להיות עם תפילין כשעסוקים בקודש...

לא שדייט זה לא קודש... אבל זה סוג אחר של קודש...

כך כתוב בשו"ע אבל לא עושים את זה כי צריך להימנע מהיסח הדעת וקלות ראש

כיום יש מח' לאדם שחושב שהוא יכול לעמוד בזה האם יש בזה משום יוהרה או לא

לגבי של יד או שתיהן - לא זה המקום.

זה פשוט קשה לשבת מול אדם עם תפילין.

אם אתה רוצה שהפגישה תזרום בטוב, תבוא בלי.

תספר לה כמובן שביום אתה הולך עם...

אני אומרת את זה מנסיון-

בעלי הולך עם תפילין במשך היום.

אבל אם הוא היה מגיע ככה לפגישה, ועוד פגישה ראשונה-

זה פשוט לא היה עובר...

יתרון

(תורת החיים, הרב זילברמן, רמבמיסטים). ויכול להיות שחלק גדול מאלה שזה מפריע להן, לא יסתדרו גם עם דברים אחרים שקשורים לסגנון.

(אבל אולי בכל זאת התפילין זו נקודה בולטת יותר).

אז - צדקת בני.

מה עושים?

או שאפשר לצפות מהן להיות יותר פתוחות לסגנון הזה.

להביא בדיחה שעלתה לי בנושא הזה: (אוף, לא נכנסה לי כל הכותרת....)

בחור אחד פוגש את חברו בחול המועד, מניח תפילין ל"ע.

ושואל אותו "מה אתה עושה?? חול המועד היום!"

אז עונה לו החבר "כן, אבל לא להניח תפילין בחוה"מ זה איסור דרבנן, ואני לא כזה מקפיד...."   ("מקפיד" במלעיל כמובן, למי שצריך הסבר לבדיחה)

(האמת שעלתה לי בדיחה אחרת אבל עוד לא החלטתי אם ראוי לספר אותה פה, אז נסתפק בדברים האלה)

הייתי חותכת.

לא מתאים לי לצאת לדייט 

כשיש למישו תפילין על הראש...

לא רגילה,

אני לא אצליח לזרום-

מבחינתי הולכים ככה בתפילה, וזהו

חשבתי שאת הולכת לחתוך לו את התפילין...

זה באמת סיטואציה קצת מצחיקה אם באמצע הדייט הוא ישאל אותך "תגידי, התפילין שלי באמצע הראש?"

95% שהוא סתם תמהוני. מי שתניח כך לגביך יש לה על מה לסמוך. תגיע בלי. אם הקשר יתחזק, תשאל אותה לדעתה ותלך לפי זה.

השאלה אמיתית?

אם אתה מתכוון ללכת ככה-

וודאי שאצל הרבה זה יהי עוד סיפור לאוסף,

אז הייתי ממליצה לך לומר את זה בשלב ההצעה,

שכך אתה בכוונתך לבא לדייט הראשון...

סתם כדי למנוע דייטים מיותרים

או, שתצא בלילה, ואחרי כמ פגישות תעלה את זה,

ותראה איך היא מגיבה.

בהצלחה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?