הרבה יותר נחת.

ופחות כסף

בס"ד

אני אוהב יותר את השחרור ואת המרחב.

להוסיף לסקר גם קיץ או חורף לקריטריונים.

בס"ד

פארק, למה?!

כי אני טיפוס של טבע , ואני ארגיש יותר בנוח ולא בלחץ מהפגישה, והשיחה תזרום יותר בקלות, מבחינתי.

וזה יותר מהנה ואפשר לטייל תוך כדי הפגישה במקום להיות נטוע באותו מקום (קצת משעמם לא?!) 

בין אם זה לילה או יום (נגיד בלילה אולי עדיף בית קפה כי בפארק חשוך וזה). תוסיפו גם את זה לתשובותיכם.

 עדיף בית קפה 

בפארק- אם זה בחורף או בקיץ זה לא משנה( כל עוד נשב בצל בקיץ )

בטח אם הוא צפוף...

זה קרה, אבל בפארק הרבה יותר פתוח, מבחינתי.

החיסרון הוא שקר בחורף, ולבנות תמיד קר...

הכל תלוי מי הבחורה......מה רצונה.....ומה מזג האוויר

אה וגם מה מצבי(חם/קר/עייף וכו')

אפשר גם סתם הליכה או גן פשוט

בית קפה- בשביל לבדוק את מידת הנדיבות שלו.

נדנדות!

1. המרחבים והאוויר מרחיבים דעתו של אדם

2. אפשרי לדבר בקול נורמלי בלי לחשוש שיאזינו לך לשיחה

3. אין הרגשה כבדה של רשמיות

4. לא מקובעים למקום, אם לא נוח אפשר לזוז (מבחינת משנה מקום משנה מזל)

5. אני בד"כ לא נמצא בבתי קפה, מקסימום זה לקנות קפה וללכת ולא לשבת. ולכן אני מרגיש שזה לא המקום הטבעי שלי

כמובן שלבית קפה יש יתרונות משלו

במיוחד שקר וגשום

אבל אז מדידת הצפיפות עולה שם ונוצרת אי נוחות גדולה יותר

יותר מרחבים.. לא חייבים להיות על אוכל או משהו.

אבל זה גם תלוי במזג אויר.במסעדה אני מחליט אותו

מקום סגור- אז לא קר, אבל אפשר להיפתח כמו שצריך...

זו הדרך הכי טובה להיפתח בדייט ראשון. 

ובאמת שאני רציני עכשיו - קראתי פעם טענה  מחקרית שאומרת שמעבר ממקום למקום(מדובר ממקום אחד למקום אחר, לא בטיול או משהו כזה...) בתוך מפגש/דייט - גורם בתת מודע של שני הצדדים, להרגיש כאילו מדובר כבר בדייט חדש - כלומר, אם בדייט הראשון אתה נפגש עם מישהי ומתחילים בפארק, ואחרי שעה נניח עוברים לבית קפה כלשהו - זה יכול לגרום להרגשה כבר של דייט נוסף,שני, מה שמצר תהליכים... שווה לכם לנסות פעם ולראות אם זה נכון עליכם ועל הצד השני...

איזה כיף להיות מיוחדת 

אז בחורף ובערב ברור שבית קפה כי קר.

בחורף וביום, תלוי... אבל גם.. בית קפה.

בקיץ, ביום ובלילה, בית קפה, כי יש בו מזגן ובחוץ חם.

אם קר לי בגלל המזגן, אז......... פה מתחילה הבעיה 

בית ית קפה מרגיש לי מעולה לשבת ולדבר ברצינות על חיי העתידיים!!!

שילך לפארק עם הפר״ח שלו...

לק"י

למרות שגם אם נפגשים במקום סגור- אז לא לשבת שם שעות..

לטייל ולהסתובב זה כיף, וגם הרבה פעמים זה פותח אותי.

הפלוס הרציני כשיושבים ליד שולחן אחד מול השני זה- שנאלצים להסתכל אחד על השני (ולי הייתה קצת בעיה עם זה..).

וכשמסתכלים אחד על השני- אפשר לראות את ההבעות פנים, וזה מעולה!

זה תלוי גם במזג האוויר- קר מידי/ גשום/ חם מידי- עדיף בית קפה/ כל מקום סגור כלשהו.

אם לילה חשוך ואין תאורה נורמלית- כנ"ל.

(למען האמת עוד לא התנסיתי בדייטים בחורף..).

לק"י

לא חושבת שזה טוב לא להסתכל על הבנאדם, וב"ה אני במגמת השתפרות בנושא..

פשוט גיליתי באיזה דייט שכשיושבים אחד מול השני- ממש מסתכלים ואפשר לבחון תגובות והבעות פנים.

(ואני רציני בניגוד לבחור ההוא)

שמתי לב גם כשדברתי עם חברים.

היה אפילו איזה בחורה שפיצית שאמרה לי את זה,

שזה מפריע לה

מסע כומתה!!!

לגמרי!!

מאזור גן סאקר עד שער יפו דרך סמטאות מאה שערים.... אללה יסטור!

והמלצרים.....חחח קרעת!!

קיצור,חתמתי.

בס"ד

מרגיש לי יותר חופשי וזורם...

בית קפה מרגיש לי קצת סגור ורשמי. פחות מקום לפתיחות.

כמובן חובה שיהיו בפארק מתקנים!!!

וברצינות,

בים. אוויר נקי, רוח, הצליל של הגלים שמרגיע, מקרב, גורם להיפתח ולדבר על דברים עמוקים.

אין מלצרים שמסתובבים לך בין הרגליים. אין אנשים שמצוטטים לך לשיחות.

תענוג

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?