טוב, אני מנסה לקצר.
הילדים שלי לומדים בתלמוד תורה שאני מאד מעריכה
בכללי כמעט כולם מלמדים ולא מורות, אבל יש שעה אחת שעת סיפרייה בה יש מורה אישה.
המורה הזאת מלמדת גם אצל הבנות, ואני מכירה אותה המון שנים, הייתה גם מורה שלי.
כבר שנה שעברה הילד שלי התלונן על מיקרי אלימות מצידה כלפיו.
מתביישת לכתוב, אבל בגלל שאני ממש הערכתי את האישה הזאת כדמות,
הקטנתי מחומרת הדברים, אני בזמנו מאד אהבתי אותה כמורה, היא גם אימא של חברה טובה שלי,
ואף הזמינה אותנו פעם לארוחה בשבת... גם שאר הבנות שלה הן השמרטפיות המועדפות עליי,
היא מזמינה אותי לכל שמחה במשפחה וכ'.
השנה (שרק התחילה!!) היו כמה מקרים שאני כבר מתקשה להישאר שאננה כלפיהם.
פעם אחת היא נכנסה לכיתה, והתיק של הילד שלי היה זרוק ברישול על הריצפה ליד השולחן ,
הגברת החליטה שאם ככה הוא מתייחס לתיק שלו, מקומו של התיק בזבל, הכניסה אותו לפח, וממש הטביעה אותו שם.
(אח"כ הילד היה צריך להוציא אותו משם)
יצוין שזה תיק חדש שרק נקנה,מהסוג היקר.
פעם אחרת היא החרימה לו את הקלמר עם כל מה שיש שם לכמה ימים, עד שהתקשרתי אליה והיא "נזכרה" שהיה דבר כזה וכ'...
איך הילד אמור להכין ש"ב? ב"ה שתמיד יש לי ציוד אבל עדיין, קצת אחריות.
פעם אחרת היא צבטה אותו בעורף,
וכעת הוא סיפר שהיא עיקמה לו את היד וממש הכאיבה לו.
הכי מוזר שתוך כדי היא אמרה :"אני לא מפחדת מהמשטרה, אם אתה רוצה אני יכולה לחייג עכשיו..."
איזה מן משפט זה?? אני חוששת שמשהו השתבש לה בראש. אולי היא כבר תחת אזהרה כל שהי?
על מנת לבדוק אם יש לה בעיה ספציפית עם הילד שלי, או שזה משהו שנוגע לעוד ילדים,
שאלתי בת של חברה שלי, עד כמה הן אוהבות את המורה הזאת.
היא סיפרה שאותה מורה נסבלת בקרב הבנות, אבל פעם היא קשרה את אח שלה בשיעור עם כבל(!!)
והדביקה לו את השפתיים עם מסקנטייפ. אני משערת שכדי לעשות דבר כזה היא הייתה צריכה להפעיל כוח...
(אגב שאלתי אם אימא שלה יודעת מזה והיא אמרה שלא, שאח שלה סיפר רק לה. היא הבכורה)
האמת שגם לפני שנים כשאני למדתי אצלה, היא הכאיבה כמה פעמים לבת אחת,
(עיקמה ידיים, דחפה, וכד')
והשיא היה שהיא סובבה לה את החלק העליון של האוזן פנימה, ממש כואב.
כעת אני מאד מתלבטת מה לעשות,
חשבתי לפנות ליועץ של בית הספר, (הוא גם כתובת להורים, שמתייעצים איתו לגבי הילדים)
כאילו לשתף אותו בכך שאני שוקלת לפנות למשטרה ומה עוצר אותי לבינתיים( כמו שכתבתי לכם)
ובכך שאני לא חושבת שאוכל להבליג יותר וכ',
ואני מקווה שבמקרה כזה הוא ידאג להביא לידיעתה שכדאי לה מאד להירגע, מבלי שאצטרך להתעמת איתה.
וכן זה לא בסדר שאני מנסה להימנע מכך אבל נותרה בי כלפיה יראת תלמידה... (מניחה שלצברים כמו רובכם זה חידוש, אבל יש דבר כזה. יראה וכבוד כלפי מורים 
..)
בכל אופן אשמח לדעתכם, שתי שאלות:
1 מה לדעתכם נכון לעשות במצב כזה?
2 מה אתם הייתם עושים? אבל בכנות, כי לא תמיד התשובה ל1 ו 2 זהה.
תודה!
אני בהלם!!!