ב"ה כבר נשואה , אבל מה שאני הייתי עושה- הייתי אומרת שאני יוצאת עם חברה (שגרה במקום אחר),

אם בבוקר אז אני יוצאת לקניות/ לימודים/ מבחן מועד ג/..

בהצלחה.

לא תמיד זה עובד, צריך טיפה להתחכם.

את משקרת לצורך כלשהו שאת לא רוצה לחשוף, וזה לא שזה פוגע במישהו. כשאני אומר סיפור כיסוי, אני מתכוון שאני עושה משהו דומה כמו לצאת עם חברים או משהו בסגנון הזה, סוג של עיוות. את צודקת שזה לא בריא לשקר (וגם לא נכון), אבל אם רוצה שקט נפשי בלי שתתביישי/תתפדחי וכו׳, איזה עוד פתרון יש לך?

לשם הבהרה אנשים יודעים שאני יוצא, אבל לא אומר להם מתי כדי שלא יתחילו לחפור לי... 

ולומר שאת הולכת לשם.

(כגון, לקנות משהו, לקחת משהו ממישהו, לימודים.)

שקבוע באה אליי לדקה וחצי לפני כל דייט או שיחה ראשונה

אומרת למשפחה שלה ש"אני הולכת לרבקה"

ואז היא לא משקרת, באה לכמה דקות - ומשם ממשיכה לענייניה

ואני, אגב,

לא משקרת,

אבל שונאת שמישהו כלשהו מהמשפחה שלי יודע שאני יוצאת לדייטים,

כי הם תמיד הופכים את זה ליותר בומבסטי ממה שזה...

...

אז היתרון הגדול שלי הוא שאני גרה אצל סבתא,

וסבתא לא שואלת שאלות 

וגרה לבד עם ההורים.

אבא, לומד תורה..

ואמא, גם ככה יודעת... אז הכל תקין 

זה אחד מהרגעים היחידים

שאני מתבאסת מזה שאני הבכורה

בעה"י

כל פעם נפגשת עם חברה כזו או אחרת[לא תמיד בידיעתן, אגב ]

אבל משתדלת לא לומר את זה במפורש, רק אם שואלים אז מביאה את התירוץ הזה, וגם זה בהתחמקות קלה...

והשהות אצל סבתא בחלק מהשנה בהחלט יעילה לעניין זה

אני גם שואלת את עצמי בכל פעם מחדש

האמת שפעם הייתי מצליחה להסתיר את זה

עד שהגעתי למסקנה שחבל לי להשקיע בזה אנרגיות אז...

אני לא מפרסמת את זה אבל אם האחים קולטים-זב"שם!!

במיוחד לפגישות ראשונות, הם סתם מתחילים לפתח ציפיות ולחפור- ולא מתאים לי העסק..

אני רוצה שכשיהיה לי נוח אני אשתף את המשפחה, לא לתת דו"ח על כל פגישה.

ותבהירי אחרי הפגישה שאת לא מתכוונת לספר מה היה,

תגיד "כשיהיה משהו רציני, תדעו".

אחרי כמה פעמים כבר יניחו לך...

בהצלחה!

כתבתי זבש"ם סתם בשביל לנסות לנחם את עצמי...

גם לי זה מציק שאני חוזרת לפעמים מותשת אחרי דייט 

ישר מתעלקים עלי בעיניים נוצצות סקרנות":נו,איך היה??"

ובאמת,צריך להיות עקביים

אני מניחה שאם הייתי מסרבת בעקביות -

כבר היו מפסיקים עם זה מזמן!

עוד בתיכון אמא שלי הפסיקה לחקור אותי לאן אני הולכת, אלא רק מתי אני חוזרת..

מי שבגיל מספיק בוגר כדי להתחתן (ולכן גם לצאת) הוא גם בגיל מספיק בוגר ללכת לאן שהוא רוצה בלי לתת דו"ח להורים..

אבל ההורים שלי יודעים טוב מאוד מתי אני יוצאת לדייט,פשוט כי שמים לב-אני מתלבטת מה ללבוש,מסתדרת קצת יותר מהרגיל,אבל הם מתוקים,עושים את עצמם כיאלו לא שמו לב.מחכים שאני אגיד .

הם בגישה של :כשזה יהיה רציני,את תספרי לנו בעז"ה . צודקים

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳