http://upload.kipa.co.il/media-upload/Bakiva/10320135896.pdf

באתר התנועה

ישמצב לכתוב פה רעיונות לקירות (גם שמות וגם נושא) לכל שבט? זה סניף חדש אז גם הרעיונות הכי נדושים יתקבלו בברכה (:

אני מדריכה של שבט נבטים (שיהיו ניצנים) למישהו יש רעיון לקיר?

אגב הנושא הוא אוהבי ציון...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t588338#6478682

‎‎‎בס"ד

כתבתי את זה בנושא חדש תחת הכותרת בני עקיבא תנועת ילדים. אשמח לתגובות

בני עקיבא – תנועת ילדים

מחשבות והירהורים על אודות הכיוון שאליו הולכת בני עקיבא,

על מנת לשמור על הרצף הנכון אני מציג את זה כאילו אני מעביר פעולה עכשיו.

אני רוצה לפתוח באמירה מקוממת, "בני עקיבא הינה תנועת ילדים ולא תנועת נוער!!!! הנוער שנמצא אינו נוער כי אם ילדים שלא התבגרו עדיין!!!!" ואני אסביר... תנועת נוער כשמה כן היא תנועת נוער ונוער זה גילאי 15-19 +- אבל המצב היום בתנועה הינו אבסורדי לכל הדעות! כל שכבת גיל בשבטים הצעירים מונה כ20-60 חניכים (כמובן שהכל משתנה מסניף לסניף, תמירו את היחסים לסניף שלכם לבד) אבל בפעולות חב"ב שבם נמצאות שלוש או ארבע שכבות גיל (ט,י,יא,יב ולפעמים גם בוגרים) יש מלבד צוות הדרכה כ10-15 מדריכים/ות עוד כעשרה חניכים.

למה????????????????????????????????????????????

 מכיוון שהחניכים האלה לא התבגרו! למה חניך שבט מעלות בא לסניף ? כי: כיף לו שם, החברים שלו שם, אין לו משהו אחר לעשות וזהו!!! הוא לא בא לספוג ערכים או כל מיני דברים אחרים העומדים ברומו של עולם. וזה נורמלי ולגיטימי לגמרי! אבל למה באים החב"ב לבני עקיבא?  כי שם החבר'ה שלהם, שם כיף להם וגם כי אין אופציה טובה יותר. ובינינו, גם אם נסגור את הסניף הם ימשיכו לבוא להיפגש ולדבר וזה כל מה שהם עושים גם בסניף. אז למה הסניף קיים????? בשביל הרוטציה המטופשת של חניך, מדריך שמדריך עוד דור של חניכים שיגדלו להיות מדריכים שידריכו חניכים... וכל מי שלא נכנס להדרכה יוצא לאט לאט המסניף למה??????????? אמנם ההבדל היחיד בינו לבין המדריכים זה ההדרכה אבל מה המשותף לחב"ב ולמדריכים? לא הרבה. פעולת ערב שבת מידי פעם איזה משהו קטן... הוא לא מרגיש פועל בסניף! הוא לא מרגיש חשוב בסניף! הוא לא מרגיש שהוא משפיע!!! הוא רואה את המדריכים עושים ופועלים והוא לא אז אין לו מה לחפש בסניף אז הוא פורש. או, שהוא לא התבגר עדיין ובא כמו חניך משבט מעלות הוא בא כי כיף לו שם, החברים שלו שם, אין לו משהו אחר לעשות וזהו!!! אז כן! החב"ב שלנו לא התבגר עדיין וזה בעיה גדולה מאד! תנועת הנוער בני עקיבא הוקמה על מנת "להקים חברה של נוער דתית ציונית ערכי ואיכותי שפועל שינוי" ואיפה השינוי?? איפה הפעולה? למה לפני עשרות שנים בני עקיבא הקימו גרעינים, הקימו יישובים, מינפו המון דברים ותרמו תרומה משמעותית ביותר כנוער שפועל בארץ שלנו ומרים אותה והיום אין כלום?? מה קרה? הנוער השתנה? התשובה היא שלא!!! ישנם שתי סיבות לכך

1) המטרות הרבה פחות ברורות לנו היום, פעם כולם ידעו שצריך להקים יישובים, שצריך לפעול פוליטית, שצריך להיאבק בדברים שהתנגדו לתפיסה שלנו. היום האתגר הוא למצוא מה לעשות, למצוא איפה צריכים אותנו באמת ולא רק מה כיף לעשות. זה קשה אבל מוכרחים לעשות את זה כי אם לא התנועה תישאר תנועת ילדים שלא משפיעה על צביון המדינה כהוא זה

2) המיסוד של העשיה -  ישנם כל כך הרבה עמותות, אולפנות וישיבות, שירות לאומי ומכינות שהשתלטו אט אט על כל תחומי ההתנדבות כמעט כך שנוער שרוצה לפעול מרגיש מיותר, מרגיש שיסתדרו גם בלעדיו, מרגיש שהוא לא עושה משהו מיוחד שמרים את הכל ובלעדיו לא היה קיים. אנחנו צריכים להבין שבתור נוער אנחנו צריכים לקחת את המושכות מהידיים של המבוגרים ולהתחיל לעשות בעצמנו. ואם יש איזה משהו שכבר כולם עושים אז פשוט לעשות את זה הרבה יותר טוב כדי שיבינו שזה התפקיד שלנו ולא של המבוגרים. אדם שמרגיש שהיו מסתדרים גם בלעדיו עושה את הכל בהרבה פחות חשק ותחושת שליחות ועשיה. – הוא עושה כי זה מה שכולם עושים לא כי הוא יזם ופעל ועשה.

אז על מנת להפוך את בני עקיבא חזרה לתנועת נוער שפועלת ועושה צריך להתחיל לפעול ובגדול! צוות חב"ב לא אמור ללהיות היוזם של כל הפעילויות כי אם המארגן הלוגיסטי של הביצוע. אם את,אתה , כל אחד מוצא/ת תחום  שצריך טיפול מקום שאפשר לפעול בו אז קדימה! תתחיל להריץ את זה לך לקומונרית, לצוות חב"ב ויאללה תתחילו לעשות!!! חב"ב, תבינו הסניף הוא שלכם ולא של חב"א!!! לא של המדריכים!!!! הוא המקום שלכם לבוא לפעול ולעשות ולשנות את העיר!!!! לאן נעלמו הוויכוחים האידיאולוגים שפעם היו כל כך הרבה בסניפים? נעלמו כי מישהו כל פעם זרק "תפסיקו לחפור, באנו להנות לא ללמוד" – הוא לא התבגר והרס את הסניף!!! כי בסניף צריך לפעול! צריך לשנות! על הדרך גם נהנים ועושים כיף אבל זאת לא המטרה! נכון עכשיו כשהמטרה היא לבוא להינות אז כשעושים משהו חבר'ה מבריזים כי הם מרגישים שזה לא מה שהם צריכים לעשות. צריך לשנות את הנקודה הזאת, את התפיסה שהסניף הוא מקום בילוי ומפגש חברתי גרידא כי אם לא – אז בואו נקפל ת'בסאטות נסגור את החב"ב (את צוות הדרכה נשאיר כי תכל'ס הוא עושה אחלה בייבי סיטר לחניכים אבל לא מעבר אז בואו נעזור להורים) ונהפוך רשמית את בני עקיבא לתנועת ילדים.

הדברים אינם כלכך קשים לשינוי צריך רק קצת אומץ. אתן מספר דוגמאות לפעילויות שנעשו בעבר ולדברים שאפשר לפעול גם כיום.

בקרית אתא כשאמא שלי היתה חניכה כמעט כל הפיצות, פלאפל, גלידות וכו היו לא כשרים. מה עושה נוער? התחלקו כל מוצאי שבת לזוגות ונכנסו זוג זוג לכל חנות ושאלו "כמה עולה מנה פלאפאל?" קיבלו מחיר ואמרו "אפשר שתי מנות, בעצם רגע, יש לך כשרות?, לא?, טוב תודה אל תכין" וככה זוג זוג הם נכנסו ובעלי החנויות רואים שהם כל שבת מפסידים עשרות לקוחות לאט לאט התחילו להכניס כשרות לחנויות ככה כל מוצ"ש הם נכנסו למספר חנויות ובאמת כעבור שנה-שנתיים כל החנויות האלה עברו לכשר...

דוגמא נוספת למשהו שאפשר לפעול. אין כמעט חניך בחב"ב שלא יודע מתמטיקה בסיסית של כיתה ו' או אנגלית של יסודי או עברית או תנ"ך ובעצם, מי לא יכול להיות מורה פרטי שעוזר בשיעורי בית? הרי זה  מטלות שנתנו לילדים בכיתות א-ו אנחנו מספיק אינטילגנטים כדי לעמוד בזה. אנחנו יודעים שבעיר שלנו יש הרבה משפחות ברוכות ילדים בלי עיין הרע וקשה להורים להקדיש לכולם זמן לשיעורי בית/לשכור מישהו שיעשה את זה עם הילד.למה של נפתח בסניף מרכז עזרה לילדים בשיעורי בית. פעמים שלוש בשבוע כל אחד מהחב"ב תופס שכבת גיל/מקצוע מסויים מכניס אותם לחדר בסניף ועוזר למי שצריך עזרה? זה תועלת עצומה בהשקעה של פעמיים שלוש בשבוע למשך שעה-שעה וחצי כל פעם.

ואם כבר אנחנו בלימודים אפשר לעשות בכל סניף גמ"ח שעות – עושים טבלה וכל אחד כותב משהו שהוא יכול ללמד- משהו שהוא טוב ב ומצד שני כותב משהו שהוא רוצה ללמוד. וככה מתאמים בין אנשים לדוג' אני רוצה ללמוד לנגן על גיטרה ויכול ללמד לסרוג ומישהו אחר כותב שבוא יכול ללמד מתמטיקה ורוצה ללמוד לסרוג וכו.... (בדוק שזה עובד והולך טוב עשינו את זה פעם בישיבה.)

יש לנו בעיר משפחות שכולות \ בוגרי הסניף שנפלו במלחמות או פיגועים – ללכת לכל משפחה לראיין אותם לעשות עבודת חקר על כל אחד ולכתוב חוברת מקיפה ויפה על בוגרי העיר/הסניף שנפלו. אפשר לקבל תקציב לזה מהעיריה, ממשרד הביטחון ומאירגון אלמות צה"ל.

למה עדיין אין עיתון לבניף? ואם יש למה הוא לא בתפוצה רצינית בעיר? יש תקציב מהמועצה והמתנ"ס לכמה צילומים שאנחנו רוצים! בואו ניקח את זה על עצמנו על החב"ב לא על הצוות הדרכה! הם כבר עושים אנחנו מחפשים הרי מה לעשות... נוציא עיתון  מושקע שבמקום בולט אפשר גם להכניס מודעה שכל מי שיש לו רעיונות לפעילויות רציניות של נוער בעיר מוזמן לפנות לצוות חב"ב 050-1234-567 ולהתחיל לעוף על העיר ולהזיז דברים. בעיתון מכניסים דברים שעשינו בסניף כחב"ב, דברים שאנחנו רוצים לעשות, פינת בעד-נגד אידיאולוגית שיכתבו אנשים מהחב"ב על מנת לפתח באמת את הוויכוח האידיאולוגי כי נמאס לנו כבר שאומרים לנו "זה האמת תקבלו אותה איך שהיא" אנחנו רוצים לברר מה דעתינו בעניין.

וכן עכשיו תורכם להציע  דברים לעשות על מנת שהתנועה תחזור להיות תנועת נוער ולא תנועת ילדים. על מנת שהחב"ב יהיה כוח מרכזי בעיר הן מבחינת הכמות והן מבחינת מה שהם עושים ופועלים בעיר.

רק על מנת להוכיח את דברי הנה תעודת הזהות של בני עקיבא כפי שמופיעה באתר התנועה:

תעודת זהות

השם: 
תנועת בני עקיבא בישראל.

 

הסיסמא: 
"קדש חייך בתורה, וטהרם בעבודה"

 

המהות: 
תנועת בני עקיבא היא תנועת-נוער דתית-חלוצית, והינה חלק בלתי נפרד מתנועת "תורה ועבודה" (הסתדרות הפועל-המזרחי).

 

המטרה:
1. חינוך דור נאמן ומסור לתורתו, לעמו ולארצו, החי על עבודתו ברוח התורה.
2. חינוך להגשמה אישית של רעיון "תורה ועבודה" וחתירה להקמת חברה של "תורה ועבודה"- בארץ.

תנועת בני עקיבא מחנכת את חבריה לחיי תורה שלמים, לאהבת העם כולו, לאהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל ולמילוי תפקידים חלוציים בבניינה ובהתפתחותה החומרית והרוחנית, לקראת הגשמת החזון של מדינה יהודית הבנויה על אשיות התורה והמסורה.
לאור עקרונות יסוד אלה, תחנך התנועה את חבריה:
  • ללימוד תורה;
  • לעבודה עצמית;
  • להתיישבות קיבוצית ומושבית ברחבי הארץ כולה;
  • לקליטת העלייה ולמיזוג הגלויות;
  • לקירוב לבבות בין כל חלקי העם ולהיות חיל חלוץ של היהדות הדתית הלאומית, על כל משימותיה.

בני עקיבא רואים בחיים בהתיישבות הדתית, הקיבוצית והמושבית, את הדרך העיקרית להגשמת רעיון תורה ועבודה.

הברכה:
 • בעל פה: המברך אומר – ה' עמך; המשיב עונה – יברכך ה'.
 • בכתב: הכותב פותח – ה' עמך, ומסיים - בברכת חברים לתורה ועבודה.

סמל התנועה: 
שני לוחות הברית עליהם בולטות האותיות ת-ע, עטורים עלי זית, חרמש וקלשון מימין ושיבולת משמאל, ומוקפים סרט שרשום עליו "בני עקיבא", המאחדם לחטיבה אחת. רקע הסמל בצבע כחול.

התלבושת:
חברי בני עקיבא מקפידים על תלבושת צנועה והופעה פשוטה, ההולמת חברי תנועה וציבור דתי. מוסדות התנועה, הסניף והקומונרים מקפידים על ביצוע החלטה זו.
חול:חולצת תנועה תכלת עם שרוך כחול כהה ועליה סמל התנועה, מכנסיים\חצאית כחול כהה.
שבת, מועד, ר"ח ואירועים חגיגיים:חולצת תנועה לבנה ומכנסיים\חצאית כחול כהה.
 

מבנה חינוכי
המבנה החינוכי של התנועה: חלוקה לחבריות, ושבטים, בהתאם לתנאים המקומיים.
החבריא היא יחידה חינוכית המורכבת מגיל ודרגות התפתחות שווים. היא פועלת בעיקר בפעולות כלליות (טיולים, שיחות, פעולות ארגוניות וכד'). השבט הוא יחידה חינוכית של בני אותו גיל.
קיימות 3 חבריות כדלהלן:
חבריא א':מגיל 10 – 15 שנה.
שבטים: (הכנה), נבטים, ניצנים, מעלות, מעפילים, הרא"ה.
חבריא ב':מגיל 15 – 18 שנה. שם השבט ייקבע ע"י מליאת ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא בישראל לקראת שבת ארגון בכל שנה.
חבריא ג':חברים מעל גיל 18, הנמצאים בהכשרות, בגרעיני עלייה, או שהם מדריכים ופעילים בתנועה.
 

המנון התנועה:
את המנון התנועה חיבר הרב נריה ה זצ"ל בחול המועד סוכות תרצ"ב (1932).
הלחן הראשוני של ההמנון היה של שיר לכת רוסי. מאוחר יותר, לאחר הפצרות חניכים ופעילים, הוחלט לחבר לחן "מתאים יותר". ההמנון כפי שמושר כיום, הוא על פי ולחן של מיכאל פרלמן.

אם הגעת לכאן בבקשה תדפיס את זה או תעביר את זה כפעולת חב"ב אצלך בסניף! הבירור הזה חשוב כמעט לכל סניף היום כי המציאות היא שחב"ב = צוות הדרכה+נספחים בבקשה לבעביר את המסר הזה כמה שיותר הלאה

בברכת חברים לתורה ועבודה

אתה יודע, כשדיברנו על זה זה הלך קצת אחרת. לא דיברנו על "לקיחת המושכות לידיים של הנוער" וכאלה... דיברנו על פעילות ערכית באיזור המגורים, תרומה לקהילה, וגם - דחיפת דברים במישור הארצי קדימה. את הדברים האלה מדריך נורמלי לא יכול לעשות. הוא עסוק יותר מדי ב"לחנך" (פחחחח) את החניכים שלו. לְמה? להיות יהודים טובים כשהם יהיו גדולים. (י'עני, אחרי שיהפכו להיות בוגרים)

זה לא התפקיד שלנו לנהל את המדינה, וגם לא להיות אחראיים על האידיאלים שבה, אבל אני מודה שתנועת נוער, שכל תפקידה אינו לפעול, אלא רק "לחנך" לכשיהיו מבוגרים, כמו שהבאת בת"ז של התנועה, אינה תנועת נוער - אלא "תנועת הילדים האהובה", רק בפורמט לחניכים מבוגרים יותר.

התפקיד של השכב"ג הוא להיות פעיל. כמו שכתבתי כבר בעלון מסוים (לפני שבוע וקצת). המצב בו להיות מדריך זו השאיפה העמוקה ביותר של כל חניך (במקרה הטוב, בסניפים מסוימים היום גם זה כבר לא), ולהיות בגרעין זה "קאדר" (ובגלל זה אין גרעין בכלל בדר"כ...), הוא מצב גרוע. קחו לדוגמה את סניף בנ"ע רעננה. עם כל כמה שאני לא לגמרי אוהב אותם בגלל שהם לוקחים לנו חניכים, הם דוגמה לסניף לתפארת. לוקחים את החבר'ה הטובים, ומחלקים אותם לשניים. אלה שייכנסו להדרכה, ואלה שיובילו את הגרעין. שומרים חלק מהטובים בכוונה(!) כדי לשדרג את הגרעין (אני יודע את זה מקומונרית של הסניף. אחות שלי.).

דבר אחרון - צריך לשבת, ולהפוך את זה לפעולה. זה הרהורים גרידא. נחשון אומר כאן לידי שכדאי שמישהו יקח את זה על עצמו... אני מוכן לעזור. או לעשות את זה אם אני אהיה משועמם מדי... ("יאללה, תעשה את זה, במקום לדבר..." נאום נחשון.)

גילוי נאות - אני בוגר תנועת הנוער עזרא ברעננה. ונחשון בוגר תנועת אריאל, ופעיל בבנ"ע. הוא חושב שזה נקרא "לערוק".

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.