יאללה יאללה...

זה מה שענה פעם הרב שלמה זלמן אויירבעך למי ששאל אותו.

ובאופן כללי האיסור לגנוב הוא או מבן נוח או מסתם גוי כשאין יד ישראל תקיפה, אז זה תקף גם על גוי שלא צריך לחיות בארץ. אבל כשאתה במלחמה עם האומה הערבית אין שום סיבה בעולם שתשאיר לו את רכושו שיכול להשתמש בו במצב שהוא לא צריך להיות קיים כלל.

כלומר מקור שכתוב בו שכך הוא אמר.

עדות ברורה?

אני לא מקניט אני באמת רוצה למצוא מקור לזה.

לפגוע בדמותו הקדושה של הרב כהנא אבל מה לעשות

שלרב לא היה סמכות לפסוק הלכה לרבים כי הוא לא היה פוסק....

תאמין לי שאני לומד ומעריך את תורתו ואישיותו של הרב לא פחות ממך!

ביקשתי ביסוס הכוונה מקור לעיין בו ולראות בעצמי אם אתה יודע איפה

אפשר למצוא את התשובה של הרב אוירבך אשמח.....אני מחפש לא סיבות

היגיון אלא דעות

של גדולי דור שו"ע או ספר הלכה כל שהוא אחר...השולחן ארוך כותב במפורש 

שגזל גוי יותר חמור מגזל יהודי אבל זה במצב שהגוי הוא חסיד אומות העולם\בזמן

שלום בין העמים

במקום אחר הוא כותב שאם הגוי לא שם לב ולא נעשה מזה חילול ה'  מותר

מצד שני יש דין כיבוש ולא מצאתי התייחסות לדבר.....

גזל גוי אסור (כמובן שאני לא מדבר על שעת מלחמה) אבדת גוי בעיקרון מותרת.

אבל למה החלטת שלרב כהנא לא היה סמכות לפסוק לרבים?מי מחלק את הסמכות הזאת?למה לרב עובדיה היה?לרב קוק?לרצי"ה?

מי מחלק את הסמכות הזאת אולי אני ילך אליו יתן לי גם.....

שאלה קצרה שצצה לי עכשיו.

גוי, שגר בארץ, כשיד ישראל תקיפה יכול להחזיק עבד יהודי?

יכול! ואתה מצווה לפדותו בכסף מלא!

הטיעון של מלחמה בעם הערבי זה כבר עניין מורכב יותר.

בוודאי שאתה לא מוסמך לפסוק בו לפי סברותיך.

שטויות במיץ.

אני שמעתי באחד השיעורים על התייחסות לזה שכל ערבי בארץ הוא 80% מחבל ודינו נגזר בהתאם לזה.

אתה יודע איפה המקור???

בהקשר של הצלת חיים וצבא איפשהו

צריך לגנוב בשביל המלחמה ולא רק לשימוש אישי.

תשאל רב,גם אם יביאו לכאן מקורות הלכתיים צריך לברר מה ההלכה למעשה,ולמיטב הבנתי גם פסיקה/קביעה של האם המקור אכן מתאים למציאות כיום.

אשריכם לגמרי!לגבי שאלת רב  חבר שלי שאל את אחד הרבנים

הגדולים של דורנו והרב יצא נגד זה בכל תוקף ואמר שהרב מרדכי

אליהו זצוק"ל אמר לו בעצמו שאסור מכל וכל....הרב הזה הוא באמת רב גדול

ואין מקום לחשוב שהוא משנה מן האמת... השאלה היא על איזה מצב הרב אליהו

זצוק"ל  דיבר על.....לכן אני רוצה ללמוד את הנושא על בוריו על מנת לשאול ולדון

עם הרב  בסוגיא תודה רבה!!

לזה חיכיתי.

קפב א

אסור לגזול או לגנוב כל שהוא, בין מישראל בין מנכרי, איתא בתנא דבי אליהו: מעשה באחד שסיפר לי, שעשה עולה לגוי במדידת התמרים שמכר לו, ואחר כך קנה בכל המעות שמן, ונשבר הכד ונשפך השמן ואמרתי: ברוך המקום שאין לפניו משוא פנים, הכתוב אומר: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול " וגזל הגוי גזל.

תלמד מסכת בבא קמא דף ל"ח ע"א.

"שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור...

א"ר אבהו אמר קרא עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים ראה שבע מצוות שקיבלו עליהן בני נח

כיון שלא קיימו עמד והתיר ממונם לישראל." [ויש לזה עוד המשך...]

[אלא אם כן אתה לא מהאלה שפוסקים לפי הגמרא אלא לפי הפופיק.]

ועוד-

"..בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר [אשר טימאו אחותם:] את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת כל אשר בעיר ואת 

אשר בשדה לקחו" [וישלח ל"ד פס' כ"ז-כ"ח]

התורה והמצווה: אשר טימאו אחותם - בשביל הבושה בזזו את כל שכם.

והגויים בארץ על אחת כמה וכמה שלא רק שקראו עלינו מלחמה, ביישו, ומביישים אותנו על ימין ועל שמאל [מהלינצ'ים ברמאללה, שכם וחברון; סוגי האונס למניהם של המאורעות שמלפני קום המדינה דרך האינתיפאדה ועד ימינו. [ולא ארחיב על מה שקורה בתל אביב לפני פחות מחצי שנה, ואחרים על ימין ועל שמאל.]

ושלא נדבר על זה שדמם חשוב להם כמיים ככה שיש עוד לא מעט פוסקים שמצטרפים לטענת שדינם דין אחד לפי שהם כולם מסכימים לטענת אחיהם. [ועיין במקראות גדולות על הענין הנ"ל.]

אגב בפניני הלכה הוא מביא את דעתו של הרב אליעזר מלמד, זה לא נפסק להלכה לפחות לא שידוע לי.

המקורות שהבאת אינם הלכתיים אלא רעיוניים, לעומת המקורות שאריק הביא.

והרב אליעזר מלמד הוא פוסק לכל דבר ועניין וספרו נחשב ספר הלכתי. כמובן על כל יהודי לפסוק כרבו, ואינך חייב לקבל את דעת הרב מלמד דווקא.

הרב מלמד הוא לא פוסק הוא רב שיודע הלכות.

ספריו ותלמידיו פזורים בכל רחבי הארץ ונוהגים כפי מה שהוא פוסק.

[לי באופן אישי מספיקה הקביעה של הרב אליהו זצ"ל]

מאיפה אנשים מקריצים את החירטוטים האלה?

מבחינתי, רב-פוסק הינו יהודי ת"ח שרוב עיסוקו בתורה הוא בנושא ההוראה לרבים,

וזה ניכר בשיעוריו, ספריו, מאמריו ואפילו באופיו.

הרב מלמד עונה ללא ספק על הגדרה זו שלי, וודאי שאלפי שומעי לקחו וקוראי ספריו יסכימו איתי.

* לשם הבהרה בלבד- הוא לא הרב שלי. אני תלמיד של מו"ר הרב לבנון שליט"א.

הרי כל תלמיד יכול לפסוק ע"פ רבו האישי. בין אם הרב שלו הוא ראש כולל, ר"מ בישיבה או דמות כללית ומפורסמת יותר כמו הרב דרוקמן או הרב ליאור למשל.

אבל מעניין אותי לדעת, מה ההגדרה שלך לפוסק?

יש לו סמיכת "יורה יורה" לכך

אני מעולם לא אמרתי שיש לי הגדרה כזאת אבל אנשים פה אתחילו להגיד "ההוא פוסק\" "ההוא לא" "ההוא פוסק לרבים" "ההוא לא"

אז מעניין אותי מההגדרה של זה ומה המקור להגדרות האלה.

1.במלחמת שמעון ולוי בשכם הוא אומר שכשכם בא על דינה זה נחשב לאומה שבאה על אומה ולכן מותר להילחם ולהילחם(לפעמים הפגיעה בזכרים בלבד ולפעמים גם בנשים וילדים, קל וחומר כשהם מפריעים להרוג את אויבינו שמותר להורגם). ברור לפי זה שהערבים הם כולם אויבנו מאחר והם עוסקים בטרור/תומכים בו/אוהדים אותו/שונאי ישראל/ מתעללים בבנות ישראל(כפי שאמר פעם סטודנט ערבי "לדפוק נערה יהודיה זה לדפוק את המדינה היהודית" /פוגעים בנו גם שלא מרצונם.

2.מותר להרוג, קל וחומר להזיק, קל וחחומר לגזול כמו שהובא הרב אוירעבך למעלה.

3.לפי מה שראינו אין גבול לדבר.

4. כדאי להסתכל בפרשנים השונים ולראות שרובם תומכים גם במעשי יחיד.

"השרידי אש" כותב שודאי שליחיד מותר לעשות מלחמה אם הציבור מתבטל מכך, והמנחת חינוך כותב שכל מצווה המוטלת על הציבור מוטלת גם על היחיד.

מי שלא מאמין לי מוזמן להתחיל לפתוח ספרים וללמוד. איני זוכר מקורות בעל פה.

הטיעונים שלך לא נראים לי מספיק מבוססים.

אני גם לא מבין מה לא מובן במשפט האחרון שכתבתי.

תפתח מקורות ותלמד, אני הסתכלתי, מה לא מבוסס? את המהר"ל אני זוכר ב-בראשית לד:יג ב"גור אריה".

מהמהר"ל והשרידי אש, אתה מעדיף להתעלם ולהתבסס על סטודנט ערבי, זכותך. הבאתי אותו בתור הוכחה לכך שהערבים הם אויב.

לי ברור, וחבל שלאחרים לא, שאסור לגזול סתם גוי! בפירוש לא! אני לא מבין למה צריך להתפתח על זה דיון, אתה שאלת על אויב ועניתי, רוצה להתעצבן, זכותך, רק ככה אי אפשר לנהל דיון.

כתב עוד מרן הרב (עובדיה יוסף) שליט"א, בעלי בתים שאין להם פנאי ללמוד יותר משעתיים שלוש בכל יום, לא ילמדו אלא הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך ונושאי כליו שמפיהם אנו חיים, שזהו שורש ועיקר הלימוד בתורתינו הקדושה, לדעת מה יעשה ישראל (כלומר לדעת איך צריך יהודי לנהוג) ואינם יוצאים כלל ידי חובת מצות תלמוד תורה, בלימוד המשנה והגמרא, כי אין למדים הלכה מפני תלמוד, וכן מה שאמרו (בנדה עג.) כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, היינו הלכות פסוקות. אבל הלומדים "דף יומי" בלבד מהתלמוד שלנו, אינם יוצאים בזה ידי חובת מצות תלמוד תורה, שהרי כתב רבינו מהר"י בן מיגאש (רבו של הרמב"ם) שאיו בימינו מי שיוכל לפסוק הלכה מפי התלמוד, אלא רק על פי פסקי הגאונים, ואותם המדמים בנפשם להורות מפני חוזק עיונם בתלמוד (אותם הסבורים שהם יכולים להורות לגודל חכמתם ישר מן התלמוד,) ראוי למנעם מזה, שאין בזמנינו מי שהוא ראוי לכך, וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, אולם מי שיש לו ארבע שעות או יותר ללמוד בכל יום, יקבע שלוש מהן ללימוד ההלכה, והשאר ללימוד הגמרא והראשונים כאשר תשיג ידו. ויש להוסיף, שאם מחמת קושי בלימוד וכדומה, אינו מסוגל להשקיע רוב זמן לימודו בלימוד הלכה למעשה, ישאל תלמיד חכם אמיתי כיצד עליו לחלק את זמנו ובאיזה ספרים עליו ללמוד.

מה שאמרת- מה המקור מדברי הרב עובדיה?

אמר את זה החזון איש כשהיה בארץ. [כך שמעתי מפי ראש הכולל]

אתה רוצה לרגע להטיל דופי בשו"ע או בבא"ח?

אתה מוזמן לחלוק עליהם, אבל לא לנסות אפילו לשלול את דבריהם, שמעל לחצי

מפסיקותיהם הם על פי הגמרא.

[איך כתב את זה רבו של הרמב"ם אם תלמידו עשה הפוך?!]

מוזמן לענות אחת לאחת

"לכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף שהנכון הוא להשקיע את רוב הזמן בספרים העוסקים בלימוד 

הלכה למעשה אמנם בתחילת דרכו של האדם נכון שיחלק את זמנו ללימוד מקרא משנה וגמרא

כדי שידע את דרך פסיקת ההלכה ללמוד דבר מתוך דבר אבל כשיגדל בתורה יפנה את כל זמנו ללמוד

תלמוד ופוסקים ולעתים מזומנות יקרא המקרא וישנה המשנה כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה."

כמה דברים:

א' מי כתב את הפסק הזה? מה המקור שלו?

ב' שים לב שהוא לא שולל בשום מקום את העיון בגמרא, ואף להיפך.

ג' מה הקשר בין מה שכתבתי לנ"ל?

זה לגבי ג.

א. לא יודע, כנראה אחד מתלמידיו.
ב. גם אני לא.

אחרי גישוש קל כששאלתי את ד"ר גוגל מי כותב את ההלכות האלו היום מצאתי את התשובה הזאת:

שלום רב!

רבך צודק במה שאמר לך שאין להאמין לכל דבר, בפרט למה שמתפרסם באינטרנט.

הרב שכותב את ההלכות בהלכה יומית, הוא הרב יעקב ששון שליט"א, חבר בית המדרש יחוה דעת לדיינים, הוא נכדו של מרן שליט"א, ותלמידו, ומרן שליט"א יודע על פעילותו ושמח בה. כמובן שניתן לסמוך על דבריו, ואתה רשאי לנהוג כן בלי ספק כלל. 
  
בברכת התורה, 
הלכה יומית.

זה כשאין יד ישראל תקיפה.

גם אם היה מותר, היה צריך לאסור את זה מכל וכול.

חסרה לנו השחתת המידות?

גם לנפץ תינוקות קטנים וחמודים על סלעים יכול להשחית את המידות,

זה קשה אבל אשרי מי שיעשה זאת.

"אשרי שיאחז עולליך וינפץ הסלע"

להיגעל מעצם המעשה, כי זה טבוע ומושרש אצלך כדבר שלילי, ואם אתה חושב שזה נחמד לעשות את זה, כנראה שלא הפנמת מספיק את הדבר.

מדוע עלי להיגעל מפגיעה באויבי והאם על פי רגשות כאלה פוסקים הלכה?

הוא אמר גוי (על ההנחה שכל ערבי הוא אויב לא נדבר עכשיו) ..

אני אומר שהצווי לא לגזול צריך להטבע ולהיחרט עמוק בנפש, עד שתסלוד ותיגעל מכל גזילה שהיא, כי עצם המעשה כבר פסול בעיניך.

לגבי פסיקת ההלכה, לא התייחסתי בכלל לזה, ובוודאי שלא פוסקים הלכה על פי רגש. אני "זרמתי" עם נקודת ההנחה שנכתבה ש"ב"ה אסור לגזול מגוי" (אורין) ולתגובה שאחר כך שירשרתי.

צריך לומר שאפשר אך איני עושה זאת בגלל צו ה'-"לא יאמר אדם אי אפשי לאכול חזיר, אי אפשי לאכול דם.

אלא יגיד אדם אפשי אך מה אעשה שבוראי צווה עלי"(הציטוט אינו מדוייק לגמרי אך אלה רוח הדברים-אשמח אם מישהו יביא את הציטוט המדוייק).

אגב העולם אינו מונה יותר מ-7 מיליארד אנשים, אלא אם כן אתה מצרף לחשבון אנשים מכוכבים אחרים...

מנין שלא יאמר אדם,...

אי אפשי לאכול בשר חזיר,

אי אפשי ללבוש כילאיים ,

אי אפשי לבוא על הערווה,

אלא (יאמר) אפשי ... אבל מה אעשה ואבי שבשמיים גזר עלי?

תלמוד לומר "ואבדיל אתכם....להיות לי"(תורת כהנים)

בשעת מלחמה אם זה מועיל מותר,

(בקצרה מאד....)

סימן קפ"ב סע' א':

 אָסוּר לִגְזוֹל אוֹ לִגְנוֹב אֲפִלּוּ כָּל-שֶׁהוּא, בֵּין מִישְׂרָאֵל בֵּין מִגּוֹי. אִיתָא בְּתַנָּא דְבֵי אֵלִיָהוּ, מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁסִּפֵּר לִי, שֶׁעָשָׂה עַוְלָה לַגּוֹי בִּמְדִידַת הַתְּמָרִים שֶׁמָּכַר לוֹ, וְאַחַר כָּךְ קָנָה בְּכָל הַמָּעוֹת שֶׁמֶן, וְנִשְׁבַּר הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ הַשֶׁמֶן. וְאָמַרְתִּי, בָּרוךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָּנִים. הַכָּתוּב אוֹמֵר, לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלִא תִגְזֹל. וְגֵזֶל הַנָכְרִי, גָּזֵל.

הרב אליהו: גזל הגוי קשה ביותר, חדא דודאי לא ימחול לו, ועוד שגורם שהשר של עכו"ם גונב וגוזל שפע קודש הנשפע לישראל מלמעלה מדה כנגד מדה. ויש בזה עניינים עמוקים, לכך צריך להזהר מאוד. (לשון בא"ח כי תצא ז')

מלחמה!, לא בארץ ישראל!

לכן השאלה דיברה בתחילה על סתם גוי וברור שאסור לגזול, אך אויב-צריך להרוג וודאי שמותר לגזול.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...