נכון כל הזמן אומרים לנו שיש ״זוגות פורום״ ו״זוגות אינטרנט״.... וכו וכו....
אז מה הקטע?!? שיש מהם שמתגרשים (ונכון שיש גם סתם זוגות שמתגרשים) אבל זה שזה דווקא מהפורומים אותי ספציפית זה עוד יותר מלחיץ
עצוב ממש
נכון כל הזמן אומרים לנו שיש ״זוגות פורום״ ו״זוגות אינטרנט״.... וכו וכו....
אז מה הקטע?!? שיש מהם שמתגרשים (ונכון שיש גם סתם זוגות שמתגרשים) אבל זה שזה דווקא מהפורומים אותי ספציפית זה עוד יותר מלחיץ
עצוב ממש
כי אם רק מעטים היו מכירים דרך האינטרנט, היה אפשר איכשהוא להבין איך
זוגות האינטרנט נחלצים גם מסטטיסטיקות שכאלה.

לק"י
יש כל מיני דרכים להכיר, ואני בטוחה שמכל דרך יצאו גם גירושים לצערינו.
אם כי כמובן מצער..
זה רק מדגיש שזוג מ"פורום" וכד', צריך כשכבר נפגש, להיפגש כמו דרך שידוך רגיל לגמרי - ולא להסתמך על כך שכבר קרא הודעות מהשני..
זה מקסימום טוב בתור "קטליזטור" להתחלה.
אח"כ להכיר מחדש באמת. גם טוב לברר עם אנשים שמכירים מהמציאות במשך זמן סביר..
ואז זה כמו כל אחד, וה"פורום" וכד', היה כמו כל אופציה מזדמנת של היכרות.

מסכימה רק עם 2 השורות הראשונות.
השאר- לדעתי זו גישה שעלולה להיות מסוכנת...
אם נכנסים לנישואין עם ידיעה שניתן "להחליף" אז ישנם הרבה יותר סיכויים שזה אכן יקרה.
אבל,אם נכנסים לנישואין כאשר יודעים שהאופציה קיימת אך ורק למקרים קיצוניים מאוד
(אלימות, מחלת נפש ברמה קשה שלא היתה ידועה קודם לצד השני, ולא ענייני אהבה שנמוגה- כי
על זה עובדים- ואז זה קיים)- אז האחוזים שזה יקרה הם פחותים.
ואם השוות את זה לפתק החלפה- אז זה יותר כמו פתק שהכלל בו: אם ראית שיש קרע או פגם בבגד לפני לבישתו -
את יכולה לבא להחליף.
מייכ
הללישחס ושלום.
נכון שב"ה שיש אופציה למקרים הכרחיים -
אבל זה לא כי אין שטר שמצהיר על "אהבה אין קץ לעולמי עולמים", כלשונך..
רע מאד יהיה אם אדם יבדוק כל הזמן אם הוא עדיין "אוהב"..
נישואין זה בית, זה מציאות, זו אחריות, משפחה.
לפעמים אין ברירה. אבל זה לא "פתק החלפה"..
מי שיסתכל כך -עלול חלילה למצוא בסיבוב הבא שכעת הוא ב"פתק"...
והמכוער בגירושים זה הילדים
אבל לא עושים את זה 'למען' שלומם של הילדים סובל יותר.
זה מנחם אותך?
שימשיך כך - וירבו זוגות טובים מכאן ובכלל. בעז"ה.
חסדי היםתודה אלעד!
אני מקווה שכולם חיים באושר!!
סמייליתאחרונהתפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?