או כמאמר הידוע, אהבה = נתינה

לחפץ שאתה קשור אליו, או לדבר 'רוחני' כמו שיר/ קטע שכתבת, או לחן שחיברת, או תחביבים..

זה גם סוג של אהבה.

מה זה "מן הסתם", כן. הזדהות.

מנסים להגדיר

תמיד הפריע לי שאומרים:אהבה=נתינה כי יכולה להיות נתינה בלי אהבה

תרמתי שקל למישהי ברחוב,זה מחייב שאני אוהבת אותה? 

עזרתי לקשישה לסחוב סלים בשוק,יכול להיות שזה היה רק מרחמים

אבל

כל אהבה חייבת להוביל\לנבוע מנתינה

היא לא יכולה להישאר רק במחשבות,חייבת לקבל ביטוי במציאות

כי אחרת-זה רק דמיון

אנחנו צריכים לאהוב את כל עם ישראל

משתדלת אבל...מכירה את עצמי מספיק טוב

בשביל לדעת שעדיין לא הגעתי לרמה הזאת

אתה יודע מה?

אנחנו לפעמים כ"כ נרתעים מהמילה רחמים

אבל זו אחת המידות של הקב"ה

וגם רחמים זו אחת מצורות הביטוי לאהבה

לא מתכוונת חס וחלילה שאהבה=רחמים,ממש לא

אוי ואבוי למי שבוחרת בן זוג מתוך רחמים!!!

התכוונתי שאהבה יכולה להוביל לכל מיני דברים

שאחד מהם זה רחמים

ובמילים אחרות:גם הרחמים נובעים מאהבה

וואי,חפרתי

אופציה אחרת להסביר את זה:

כשראיתי את העניה ברחוב-ריחמתי עליה

ואחרי שנתתי לה-התחלתי לאהוב אותה

כלומר,גם לפני כן הייתה אהבה בסיסית(כי אחרת לא הייתי מרחמת עליה...)

אבל היא הצליחה להתפתח יותר בזכות הנתינה

שאני עדיין טיפה אנוכית...

בכל אופן,עדיף להמשיך לתת צדקה 

אבל מה שהתכוונתי להגיד....

שרחמים זאת מידה טובה ולפעמים אנשים נרתעים ממנה יותר מדי

מרוב שאנשים פוחדים למצוא את עצמם במצב מסכנות כשכולם מרחמים עליהם\

הם שוכחים שלפעמים רחמים נובעים ממקור טוב של אהבה ואכפתיות

אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה ו/או אחדות עמוקה כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ ואף אידאה. במקרה של אהבה לחפץ קיים עניין הבעלות, שבאהבה בין בני אדם פחות אפשרי. אהבה מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו. כאשר האהבה אינה ממומשת, היא יכולה להיות גם מכאיבה ולא נעימה, וטרגדיות רבות עוסקות באהבות בלתי ממומשות ותוצאותיהן. הפסיכולוג ויקטור פרנקל ראה באהבה פן של תופעה אנושית ייחודית והיא, היכולת של האדם להתעלות מעבר לעצמו ולהתכוונן למשהו מחוצה לו.

מתוך ויקיפדיה.

|מבוהל| |מפוחד|

אהבה זה בדיוק להיות מבוהל ומפוחד מארוסתך....

לק"י

<צ>

היא רשומה אצלי ברשימה בפלאפון כ״המנעלת״.

זה מלווה באלמנטים פסיכולוגיים מסויימים.

ממילא יוצא מזה כל הנתינה והשמחה בטוב של השני וכו' כל מה שכתבו כאן יפה

לק"י

יש בי אהבה/ אריק סיני

אבל מי רוצה לגור במוסד"       (גרושו, שם שם)

לק"י

ולא שמתי לב שזה כבר לא שיר שלו..

ושאף אחד לא יעיז להתווכח!

|מכינה אבנים|

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?