מקווה שזה לא חורג מנושאי הפורום
מסיבות ברורות אני כותבת בעילום שם
יש לי שכנה מאוד נחמדה, תמיד ששה לעזור,
ארגנה לי ארוחות כשילדתי (וגם אני לה)
כשבתה הגדולה לוקחת את הבנות הקטנות לגינה היא מדי פעם גם לוקחת את הקטנים שלי (לי יש רק קטנים, ולה 3 בנות גדולות)
היא מאוד מאירת פנים, תמיד מציעה שהילדים שלי יקפצו לשחק אצלם
מצד שני, לאחרונה התברר לי שהיא מנהלת "פנקסנות" עם כל הדברים שלטענתה אני לא בסדר בהם
לדוגמה -
אחת הבנות שלה שסובלת מקשיים רגשיים כלשהם, ולא הייתה מטופלת, הגיעה אלינו בקביעות לשחק עם בתי שבאותה כיתה, והתנהגה בצורה מאוד לא נעימה, כולל שתלטנות, הצקות, שבירת חפצים, דיבור פוגע.
כתוצאה מכך היחסים התקררו מאוד, לבתי היה לא נעים בחברתה, ולמרות שאנחנו ממש שכנים צמודים - היא הפסיקה להזמין אותה או ללכת אליה, ובחרה בחברות אחרות על פניה (לשמחתי יש לציין, כי המשחקים שלהן היו מלווים באוירה של ריבים ועלבונות בלתי פוסקים).
אני מחזיקה בדעה שלילדים יש זכות לבחור עם מי הם רוצים לשחק, ואילו היא (האמא) מאשימה שעודדתי את הקפאת הקשר ביניהן. בהחלט לא עשיתי זאת, אבל הייתה תקופה שלא איפשרתי לילדה להגיע אלינו כדי להימנע מהדברים הנ"ל.
במיוחד שהבנים הקטנים שלי סבלו מנוכחותה, וגם חברות נוספות שהגיעו אלינו סבלו מהצקות בלתי פוסקות מצידה.
מצד שני, בתי מארגנת כל שבת תהלים לבנות, ועוזרת לה בתי הצעירה יותר. אותה שכנה ביקשה שנאפשר גם לבת שלה להשתתף בארגון, והסכמנו. בהתחלה היה קצת קשה עם הנטיה שלה לשתלטנות, אבל בתי עשתה מאמצי על כדי לשתף את הבת ובסוף זה הסתדר יפה והן עושות זאת יחד כל שבת.
ומה יש לאמא לומר -
שהבת שלי "מנצלת" את בתה רק כשהיא צריכה אותה.
ממש הפוך על הפוך.
במשך שנתיים בתי ערכה את התהלים, מיוזמתה ועם כושר הארגון הנפלא שלה... היא שיתפה את בת השכנים מתוך טוב לב ורצון לזכות אותה לקחת חלק!
זו רק דוגמה אחת, ויש עוד, של מצבים שהיא רואה באופן חד צדדי לחלוטין, טוענת שאני לא אוהבת את הילדים שלה, ושאני בכוונה מתייחסת אליהם בקרירות.
אחת הבנות שלה שמאוד אוהבת תינוקות ו"חוטפת" מהידיים שלי כל פעם את התינוק התורן, למרות הבכיות. ואני לא מרשה לה כי לא מעוניינת לתת לתינוקות שלי תחושת חוסר בטחון.
מצד שני יש לה טענות על כך שאני מנצלת את הבנות שלה לבייביסיטר (אחרי שהיא מציעה מיוזמתה שאשלח את הילדים! בחיים לא הייתי מעיזה לבקש את עזרתן ללא תשלום, אילולא האמא הייתה עומדת על כך שזו עשיית חסד, וגם בפעמים שהתעקשתי לשלם היא הביעה מחאה - אבל לקחה את הכסף)
כמובן שכהבנתי את הגישה (אחרי כמה שנים של פנקסנות כזו) - הפסקתי מיד להיעזר בהן, גם כשילדתי וממש הייתי זקוקה לעזרה - הזמנתי בחורה אחרת, בתשלום.
יש עוד כמה עניינים מהסוג הזה, ומה שמטריד אותי הוא, שהיא שמרה הכל בבטן במשך כמה שנים, ופתאום ביום אחד החליטה "לפתוח את כל הקלפים" ושפכה עלי מבול של טענות.
זה היה לפני חצי שנה בערך, ומאז תפסתי ממנה מרחק.
אבל אנחנו שכנות צמדות, והילדים בגילאים דומים, וסה"כ אני לא בטוחה אם יש בכלל מה לדבר או שעדיף לשמור על יחסים קורקטיים. יש לי תחושה שהיא תמשיך להצדיק את עצמה בכל דרך.
סליחה שזה יצא כזה ארוך, מקווה שהגעתם בשלום עד כאן.
אשמח לתובנות, איך להתמודד עם המצב.
