לק"י

רק בקצרה בחור שבוכה זה מרגש במידה מסויימת או עצוב.

ממש לא היה גורם לי לחתוך, אלא אם כן הוא רגיש מידי ובגלל זה הוא בוכה הרבה.

(רגישות זה מעולה!).

ולא יודעת אם הייתי מגיבה או יודעת איך להגיב.

בכלל קשה לי לדעת מה לעשות כשאנשים בוכים

נראה לי שהייתי שואלת אותו- אם הוא רוצה לדבר על זה?

(במקרה שהוא יודע שראיתי שהוא בכה).

אם הוא לא יודע שאני יודעת- נראה לי שלא הייתי אומרת כלום.

1 א. אני אתן לו את הזמן שלו כדי להסדיר את עצמו, בכי זה דבר אישי, אני לא ישר אכנס למערבולת הנפשית שיש לו, אם זה בכי שלוקח לו המון זמן להתאושש ממנו כמובן שאשאל , אולי זה יעזור לו לספר למישו על מה שעובר עליו..

1ב. בחור אולי קצת רגיש, אבל זה ממש לא ישנה בעיני מה שחשבתי עליו עד עכשיו, זה דווקא נראה לי מוסיף על אישיותו (.. כן גם גברים בסוף בוכים..חח)

2א.אני אעשה את עצמי כאילו לא ראיתי , אלא אם כן הוא יפנה אלייי ישירות בעניין הבכי , והוא ירצה להסביר , לדבר על זה.. אני יודעת..

2ב. אין מה לעשות, אם הפגישה עברה טוב נתראה בפעם הבאה (אלא אם כן מפריעה לו הידיעה שראיתי אותו בוכה..), ואם לא אז לא ובהצלחה..

לא יודעת אם אתה מורה, אבל מסכנים התלמידים!  

1. הבחור לא רואה שאת רואה אותו בוכה

א. אם הוא באמת באמת לא ראה  שאני רואה, אז אשתדל לעשות הכל בכדי שלא ישים לב שראיתי.

ב. אחר הפגישה, דווקא אחבב אותו יותר! (נראה לי), גבר שלא בוכה (הוא גבר שמדחיק רגשות.) הוא לא גבר. (לדעתי)

זה יגרום לי לחמול עליו, שזה רגש נעים לי. אבל אסתקרן לדעת על מה ולמה...

(הכל במידה והוא בחור שפוי, וזה לא קורה לו יותר מידי)

2. הבחור רואה ויודע שראית אותו בוכה

א. אם הוא יודע שאני יודעת שהוא יודע שראיתי אותו בוכה (1) אני אהיה נורא מובכת. (2) במידה ויראה לי מתאים אשאל אם קרה משהו, ואולי נדבר על זה קצת כרצונו.

ב. כמו ב1. ב. ואם אדע את הסיבה לבכי, והיא תמצא חן בעיני, אז זה יוסיף לו נקודות אצלי...  , ואם זאת סתם סיבה, אז אחשוב שאני צריכה להכיר אותו עוד קצת בשביל להצליח להיכנס לנעליו.

את כל התשובות הנ"ל עניתי בקשר לתחילת הקשר (פשוט קרה לי משהו דומה, לא בכה, אבל היה על סף בכי וגם אני )

בקשר יותר מתקדם, כנ"ל, רק שאולי זה היה יותר עוצמתי...

(כל זה נכתב בתנאי שלא תנצל את טוב ליבן של *בנות המין היפה.)

מקווה שהועליתי.

*נשמע לי מושג חילוני מאוד משום מה, ונראה לי שלא אשתמש בו יותר.

מעדיפה לענות רק על 1

בתחילת קשר,אם הבחור לא יודע שראיתי אותו בוכה- 

1.א אז אנסה להמשיך כרגיל (במיוחד אם זה רק דמעות קטנות)

כך שהוא יקבל את התחושה שלא שמתי לב

אלא אם כן הוא יבחר לפתוח את הנושא ולשתף בעצמו

1ב.לאחר שנגמרה הפגישה- אם התרשמתי מהבחור שכן יש בו גם יציבות וחוט שדרה

אז הבכי רק יגרום לו להעריך אותו יותר

אבל אם (בלי קשר לבכי) הוא שידר חוסר בטחון קיצוני וחוסר יציבות

אז כנראה ארגיש שזה לא מתאים לי באופן אישי ויכול להיות שאשקול את הפסקת הקשר.

במילים אחרות:אין מצב שאפסול על דמעות.יש מצב שאפסול על אופי. 

סיטואציה א'-

תלוי אם אני יודעת מה הוא יעדיף.

אם נראה לי שהוא יותר ישמח שאני אעשה תצמי שלא ראיתי- אתעלם, אבל מן הסתם אשאל אותו אח"כ אם הכל בסדר.

אם נראלי שמספיק נח לו ומתאים- אני אראה ישר שראיתי, ואתעניין מה קרה.

(אני אישית אעדיף טיפוסים מהאופציה השניה)

סיטואציה ב'-

ברור שאשאל אותו מה קרה. אם הוא יודע שאני ראיתי, אין שום עניין לעשות כאילו שלא... אם הוא ירצה יענה, אם לא, לא

לגבי מה שאני אחשוב- כלום דבר מיוחד

שהוא בן אדם נורמלי, ויש לו גם רגשות. לי אישית זה חשוב (לא שיקרו לו דברים מבכים, שיהיו לו רגשות)

אגב- שאלה פרקטית- איך אני אראה שהוא בוכה בלי שהוא ישים לב שאני רואה?

לא כזה קשה...יכול לקרות במלאנתלפים דרכים...תני דרור לדמיון ולאפשרויות איך.

בס"ד

1. בשלבים מתקדמים אני חושבת שאני אברר מה קרה ואם אני יכולה לעזור...

וכמובן אנסה לעודד.

בשלבים ראשונים יש מצב שאמתין...

זה לא אמור לשנות את מחשבתי עליו...

ברור וידוע לי שגם גברים בוכים וזה די יפה בעיניי אפילו

2. אני אברר איתו מה קורה.

ואעודד וכו'...

ושוב, לא ישנה את מחשבתי..

והפעם אם הוא יודע שאני רואה זה אפילו עלול לרמוז לי משהו

אם הוא מרגיש בנוח לבכות לידי...

[כמובן תלוי במספר פגישה...]

ברמת העיקרון אתה די צודק - אבל אני דיברתי גם לאו דווקא במקרי קיצון ממש ממש - אלא גם במקרים שעדיין לא יוגדרו כמקרי קיצון לגמריי...

ואכן המציאות פחות או יותר מראה שגברים כמעט ולא בוכים...זה נחלתן של הבנות לרוב... משחר ההיסטוריה נראה לי.

אבל אכן זה לא אומר שאין מקום לגבר לבכות.

(ולגביך - אני יודע כבר שאתה לא קורא אותי,טרחת להזכיר את זה כמה פעמים בגלוי... )

וגם ניחמתי ועזרתי, אין דבר מוזר בלבכות גם אם זה גבר,

זה מראה שהבחור רגיש ומודע לעצמו.

אתה -"בחור ציני, חסר רגש וגאוותן!!! " (בלשונך, לעיל בהודעה)

ולגבי הסקר-

לדעתי גבר שבוכה- מראה אנושיות ורגישות ראויה. (נק' לזכותו!)

כיצד אני אגיב?

כל אדם שבוכה- נמצא במצב רגיש, מאוד חשוף- מאוד לאמ תאים להסתכל עליו\עליה, או להראות שראית

הייתי מסיטה את הפנים לכיוון אחר, ושותקת

אם זו בת\ מישהוא מהמשפחה שלי- הייתי מחבקת

לדבר על זה? תלוי מאוד בסיטואציה, באדם, בתקשורת ביניכם, במה שהוא משדר...

איך זה מסתדר עם הקללות?

(זה מקור הכינוי)

/אבל אין מה לומר... יש משהו מפנק בהודעות שלך/

1. 1. א. לא אגיב כלום. מי יודע, אולי גם אני אבכה. זה בטח מרגש, או עצוב, או מלטף, לראות אותו ככה, יותר מזה- כלומר, תוגבה- לא.

        ב. לא ישנה, לא אחשוב שהוא רגיש יתר על המידה. אחשוב שזה מחוסר שליטה, או סתם. אסור לבן אדם לבכות לפעמים?                 /(אהמ. אהמ.)/

2. 2. א. אסיט את את מבטי בצורה חדה, הוא הרי ראה שראיתי, הוא גם יראה שלא נעים לי לראות אותו כך. (לא בעצבנות, בנחישות. של... לא נעים להישיר מבט אל גיבור;..)

2. ב. אותו הדבר. כלומר, אם הוא ראה שראיתי, הוא יגיב בצורה כלשהיא, מן הסתם, ואם לא- גם אני לא אומר כלום.

כל זה בפגישה, נגיד.. (קשה להאמין שעל הפגישה הראשונה זה יקרה) אני לא חושבת שיש הבדל אם זה מאוד מתקדם, או בהתחלה ממש, זה נושא רגיש, ואני חושבת שהוא עלול לקרות בכל פגישה, התוגבה צריכה להיות מצד אחת מאופקת, מצד אחד מכילה, ומבינה. מן הסתם בפגישה יותר מתקדמת יהיה נוח יותר להישיר מבט, (גם אם הוא יעלה את זה, וגם אם לא)

1. תלוי במצב הקשר.

אני חושבת שיקח לי כמה דקות לעכל...

בכל מקרה אנסה לקרוא אותו להבין אם יש מקום להתייחסות בכל אופן..

משהו כמו "הכל בסדר?".. לא יודעת אנסה אבל אם ארגיש שזה יביך אותו אעשה את עצמי מתעלמת או מתעסקת במשהו אחר\ אנסה להסיח את דעתו עם משהו מצחיק..

לא ישפיע על טיב הקשר אני מניחה.

2. אשאל אותו אם הוא רוצה לשתף.. אני חושבת שזה קצת קשה להתעלם. לא נראה לי אנושי..

אם זה ממש מתקדם אז ברור שאתמוך בו ואציע את עזרתי ואביע את הערכתי לכך שהוא רגיש וכו' וכו' אסביר לו עד כמה חשוב לי להבין מה הסיבה וזה..

כמובן שזה מאד תלוי בהתקדמות הקשר.

אם זה בשלב ראשוני, והבחור לא ראה שאני ראיתי אותו, אתרחק וכ' כמו שתיארת על מנת שלא להביך.

אם זה בשלב מספיק קרוב נפשית- אעשה אותו דבר, ולאחר שהוא יסתדר וכ' ,

אהייה רגישה יותר לקלוט מה עובר עליו ואשדר שאם הוא מעוניין הוא יכול לדבר.

לגבי האפשרות שהוא ראה שראיתיו, צריך להרגיש את המצב.

בכל אופן לתת לו את המרחב ולפתוח את שתי האופציות בצורה רגישה.

(ושוב קשה לתת אפילו משפט לדוגמה כי העיניין זה הנימה בה הוא נאמר, המבע, וכ',

לפעמים גם שאלה של :אז מה אתה אומר על מזג האוויר? יכולה לתת בו זמנית את שני הדברים, 

הוא יכול להעביר נושא, או לדבר על רגשותיו.)

מחשבות לאחר הפגישה- דאגה לשלום הבחור, וניסיון לברר מה קורה איתו- בהתאם לרמת הקשר.

(הדרך לברר היא בהתאם לרמת הקשר) ולא יודעת אם זה היה גורם לי להעריך אותו באופן אחר לטוב או למוטב,

ובטח לא להיזהר מרגישות יתר אצלו. 

ואני חושבת בעיקר שבחור שנתפס בוכה, לא צריך לחשוב על מה שהיא חושבת עליו עכשיו...

זה מרגש, זה נוגע ללב

כמובן לא מדברת על מישהו שבוכה מכל מילה שאומרים לו וכו'..שזה ..כן מרתיע ..

אבל גבר רגיש..עם לב ונשמה..שיכול להתרגש או לכאוב..ולהביע גם בדמעות.. מבחינתי זה מרגש

(נראה לי שלא בפגישה..אלא אם הוא מדבר על נושא מאד מאד כאוב..)

לא מבינה מה הבעיה שגבר יבכה ,הוא גם בן אדם..יש לו רגשות,ומצבים שקשים לפעמים,הוא לא צריך להסתיר את הרגשות שלו ולבכות רק בלילה("הגברים בוכים בלילה"...)

אם היינו יוצאים תקופה והוא היה שופך את הלב הייתי אוזן קשבת בשבילו ומנסה לעודד אותו..(כמו שהייתי מתנהגת עם כל בן אדם)

וגם אם הוא לא היה שם לב לזה שראיתי אותו בוכה,נראה לי שהייתי אומרת לו ששמתי לב לזה ואם הוא רוצה לשתף אותי במשהו ..(מקווה שהבנתי נכון את השאלות).

אני אישית מחפשת בחור רגיש,אבל כמובן שלא יבכה בכל פגישה,שיהיה עדיין "גבר" אבל לא יזיק פעם ב.. להראות גם את הצד הזה ,בעיניי יש בזה משהו יפה.

1א וב

כל זמן שאני יודעת שהוא לא יודע שאני יודעת אני אשתדל להתנהג רגיל כאילו לא ראיתי כי אני יודעת שבנים לא אוהבים שרואים אותם במצב הזה. למראת שזה בסדר ולי אישית אין בעיה אם בנים שבוכים...זה ישמע קצת מוזר אבל בו נגיד שמצד שני הנטיה הטבעית להסתיר את זה היא נכונה מהסיבה הפשוטה שבנות יחסית לבנים הן פחות יציבות רגשית וברור לי שחלק ממה שבחורה תרצה שיהיה אצל בחור זה יציבות מסוימת בעניין הזה, לראות אותו בוכה זה קצת שובר את הדמות היציבה הזאת במיוחד בתחילת הקשר. ברור שבשלב מתקדם יותר זה פחות משפיע כי הבנאדם שמולי הולך ומתקרב להיות אדם אם אופי ופחות רשימת מקולת של תכונות.

לגבי מצב 2

זה מצב פחות נעים, כי פו אני כבר במצב יותר מסובך. אם הוא יודע שראיתי אותו אני לא אתנהג כעילו לא ראיתי כי זה סתם תפשי...מצד שני אני לא ירוץ לנחם אותו כי לרוב זה גורם לבנים להרגיש פחות גבר, לפחות ככה אני חושבת, תתקן אותי אם אני תועה. נראה לי שהייתי משנה את ההתנהגות שלי ואהיה יותר זהירה במילים שלי כדי שלא לדרוך על הפצעים...לא הייתי נותנת לו הרגשה שאני מרחמת עליו.

בכל מקרה זה מה שהייתי עושה חיצונית, בקטע פנימי אבל אני חייבת להגיד שלרוב, זה היה מזיז אצלי משהו...אלא אם כן הוא הוכיח את עצמו כיציב ממש יהיה לי קשה אם המצב. אני צריכה את היציבות הזאת אצל בחור ואם אני לא מרגישה שיש לי "אביר על סוס לבן" כשאני צריכה תמיכה... ושאני יותר תומכת בו, גם אם זה בתת מודע רק...מן הסתם זה יתפורר

כמו שאמרתי אבל

בשלב מתקדם זה אחרת...

א) אני אשמח אם תורידי את התון המזלזל הזה...

ב) אני בכלל לא דיברתי על שלבים מאוחרים...ברור שאז הדברים משתנים ואף אחת לא רוצה למצא את עצמה אם מישהו חסר רגשות. התשובה היתה לגבי דייטים ראשונים...אני לא יודעת מה איתך אבל בדייטים הראשונים שאני יצאתי לא הגענו לנושאים שאמורים להגיע לבכי... זה לא ממקום של חולשה ולמלא את ה"חוסר ביטחון" תאמיני לי שאם היית קצת מקירה אותי היית יודעת שאני בנאדם עצמאי ומתמודד אם מספיק ביטחון עצמי בשק. להגיד את הדברים האלה זה מתנשא ושופטני...אם כל הכבוד ...תרגעי.

שוב אני אומרת

אני לא חושבת שבפגישות ראשונות אני צרוכה להיות הפסיכולוגית שלו כמו שהוא לא צריך להיות הפסיכולוג שלי...אנחנו עוד לא מקירים אחד את השני ולהגיע לרמה כזאת של תלות בשלב ככ מוקדם זה לא בריא.

וש-ו-ב אני יגיד

זה לא המצב בשלב מתקדם שבו יש מקום לפתיחות הזאת וחשוב שהבני זוג יתמחו אחד בשני.

מאוד מצוי ומאוד לגיטימי שבחורה תרצה שבעלה יהיה קשוח יותר ממנה, ופחות רגשן. זה לא אומר שזה חייב להיות ככה, אבל לא כדאי לבטל את הרצון הזה, שהוא סה"כ טבעי ולגיטימי, לענ"ד.

אני הייתי אתמול בחתונה והחתן בכה ומאוד שמחנו לראות איך הוא מתרגש, זה היה מקסים, כולם שמחו בשמחתם.. אבל הגיוני מאוד שכמו שגבר בד"כ מחפש מישהי נשית ועדינה, כך בחורות יחפשו אדם קשוח ומופנם יותר.

שוב, לא מחייב, אבל לגיטימי והגיוני. 

היא הייתה מטורפת. והוא הגיב בצורה הכי מתאימה שיש. 

אני לא חושבת שמדובר על זה. היא בכתה על זוטות ושטויות, בחורה תמהונית, מדובר כאן על נושאים רגישים. (אבל למה למען השם אני מתעצבנת?...)

זה קשה לענות על שאלה כזו בתשובה גורפת לכל המקרים באשר הם.

זה תלוי בקשר שנרקם עם האדם שמולי, בתקופה ברובד הכלל לאומי והאישי...

ועוד הרבה גורמים...

התגובה יכולה להשתנות מאדם לאדם.

בעיקר צריך להרגיש את האדם שנמצא מולי באותו רגע, ואיזו תגובה הכי תתאים עכשיו.

וכמובן, להתפלל לבורא עולם שיתן לי את הבינה להגיב בדרך שתהיה הכי נכונה.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?