לק"י

רק בקצרה בחור שבוכה זה מרגש במידה מסויימת או עצוב.

ממש לא היה גורם לי לחתוך, אלא אם כן הוא רגיש מידי ובגלל זה הוא בוכה הרבה.

(רגישות זה מעולה!).

ולא יודעת אם הייתי מגיבה או יודעת איך להגיב.

בכלל קשה לי לדעת מה לעשות כשאנשים בוכים

נראה לי שהייתי שואלת אותו- אם הוא רוצה לדבר על זה?

(במקרה שהוא יודע שראיתי שהוא בכה).

אם הוא לא יודע שאני יודעת- נראה לי שלא הייתי אומרת כלום.

1 א. אני אתן לו את הזמן שלו כדי להסדיר את עצמו, בכי זה דבר אישי, אני לא ישר אכנס למערבולת הנפשית שיש לו, אם זה בכי שלוקח לו המון זמן להתאושש ממנו כמובן שאשאל , אולי זה יעזור לו לספר למישו על מה שעובר עליו..

1ב. בחור אולי קצת רגיש, אבל זה ממש לא ישנה בעיני מה שחשבתי עליו עד עכשיו, זה דווקא נראה לי מוסיף על אישיותו (.. כן גם גברים בסוף בוכים..חח)

2א.אני אעשה את עצמי כאילו לא ראיתי , אלא אם כן הוא יפנה אלייי ישירות בעניין הבכי , והוא ירצה להסביר , לדבר על זה.. אני יודעת..

2ב. אין מה לעשות, אם הפגישה עברה טוב נתראה בפעם הבאה (אלא אם כן מפריעה לו הידיעה שראיתי אותו בוכה..), ואם לא אז לא ובהצלחה..

לא יודעת אם אתה מורה, אבל מסכנים התלמידים!  

1. הבחור לא רואה שאת רואה אותו בוכה

א. אם הוא באמת באמת לא ראה  שאני רואה, אז אשתדל לעשות הכל בכדי שלא ישים לב שראיתי.

ב. אחר הפגישה, דווקא אחבב אותו יותר! (נראה לי), גבר שלא בוכה (הוא גבר שמדחיק רגשות.) הוא לא גבר. (לדעתי)

זה יגרום לי לחמול עליו, שזה רגש נעים לי. אבל אסתקרן לדעת על מה ולמה...

(הכל במידה והוא בחור שפוי, וזה לא קורה לו יותר מידי)

2. הבחור רואה ויודע שראית אותו בוכה

א. אם הוא יודע שאני יודעת שהוא יודע שראיתי אותו בוכה (1) אני אהיה נורא מובכת. (2) במידה ויראה לי מתאים אשאל אם קרה משהו, ואולי נדבר על זה קצת כרצונו.

ב. כמו ב1. ב. ואם אדע את הסיבה לבכי, והיא תמצא חן בעיני, אז זה יוסיף לו נקודות אצלי...  , ואם זאת סתם סיבה, אז אחשוב שאני צריכה להכיר אותו עוד קצת בשביל להצליח להיכנס לנעליו.

את כל התשובות הנ"ל עניתי בקשר לתחילת הקשר (פשוט קרה לי משהו דומה, לא בכה, אבל היה על סף בכי וגם אני )

בקשר יותר מתקדם, כנ"ל, רק שאולי זה היה יותר עוצמתי...

(כל זה נכתב בתנאי שלא תנצל את טוב ליבן של *בנות המין היפה.)

מקווה שהועליתי.

*נשמע לי מושג חילוני מאוד משום מה, ונראה לי שלא אשתמש בו יותר.

מעדיפה לענות רק על 1

בתחילת קשר,אם הבחור לא יודע שראיתי אותו בוכה- 

1.א אז אנסה להמשיך כרגיל (במיוחד אם זה רק דמעות קטנות)

כך שהוא יקבל את התחושה שלא שמתי לב

אלא אם כן הוא יבחר לפתוח את הנושא ולשתף בעצמו

1ב.לאחר שנגמרה הפגישה- אם התרשמתי מהבחור שכן יש בו גם יציבות וחוט שדרה

אז הבכי רק יגרום לו להעריך אותו יותר

אבל אם (בלי קשר לבכי) הוא שידר חוסר בטחון קיצוני וחוסר יציבות

אז כנראה ארגיש שזה לא מתאים לי באופן אישי ויכול להיות שאשקול את הפסקת הקשר.

במילים אחרות:אין מצב שאפסול על דמעות.יש מצב שאפסול על אופי. 

סיטואציה א'-

תלוי אם אני יודעת מה הוא יעדיף.

אם נראה לי שהוא יותר ישמח שאני אעשה תצמי שלא ראיתי- אתעלם, אבל מן הסתם אשאל אותו אח"כ אם הכל בסדר.

אם נראלי שמספיק נח לו ומתאים- אני אראה ישר שראיתי, ואתעניין מה קרה.

(אני אישית אעדיף טיפוסים מהאופציה השניה)

סיטואציה ב'-

ברור שאשאל אותו מה קרה. אם הוא יודע שאני ראיתי, אין שום עניין לעשות כאילו שלא... אם הוא ירצה יענה, אם לא, לא

לגבי מה שאני אחשוב- כלום דבר מיוחד

שהוא בן אדם נורמלי, ויש לו גם רגשות. לי אישית זה חשוב (לא שיקרו לו דברים מבכים, שיהיו לו רגשות)

אגב- שאלה פרקטית- איך אני אראה שהוא בוכה בלי שהוא ישים לב שאני רואה?

לא כזה קשה...יכול לקרות במלאנתלפים דרכים...תני דרור לדמיון ולאפשרויות איך.

בס"ד

1. בשלבים מתקדמים אני חושבת שאני אברר מה קרה ואם אני יכולה לעזור...

וכמובן אנסה לעודד.

בשלבים ראשונים יש מצב שאמתין...

זה לא אמור לשנות את מחשבתי עליו...

ברור וידוע לי שגם גברים בוכים וזה די יפה בעיניי אפילו

2. אני אברר איתו מה קורה.

ואעודד וכו'...

ושוב, לא ישנה את מחשבתי..

והפעם אם הוא יודע שאני רואה זה אפילו עלול לרמוז לי משהו

אם הוא מרגיש בנוח לבכות לידי...

[כמובן תלוי במספר פגישה...]

ברמת העיקרון אתה די צודק - אבל אני דיברתי גם לאו דווקא במקרי קיצון ממש ממש - אלא גם במקרים שעדיין לא יוגדרו כמקרי קיצון לגמריי...

ואכן המציאות פחות או יותר מראה שגברים כמעט ולא בוכים...זה נחלתן של הבנות לרוב... משחר ההיסטוריה נראה לי.

אבל אכן זה לא אומר שאין מקום לגבר לבכות.

(ולגביך - אני יודע כבר שאתה לא קורא אותי,טרחת להזכיר את זה כמה פעמים בגלוי... )

וגם ניחמתי ועזרתי, אין דבר מוזר בלבכות גם אם זה גבר,

זה מראה שהבחור רגיש ומודע לעצמו.

אתה -"בחור ציני, חסר רגש וגאוותן!!! " (בלשונך, לעיל בהודעה)

ולגבי הסקר-

לדעתי גבר שבוכה- מראה אנושיות ורגישות ראויה. (נק' לזכותו!)

כיצד אני אגיב?

כל אדם שבוכה- נמצא במצב רגיש, מאוד חשוף- מאוד לאמ תאים להסתכל עליו\עליה, או להראות שראית

הייתי מסיטה את הפנים לכיוון אחר, ושותקת

אם זו בת\ מישהוא מהמשפחה שלי- הייתי מחבקת

לדבר על זה? תלוי מאוד בסיטואציה, באדם, בתקשורת ביניכם, במה שהוא משדר...

איך זה מסתדר עם הקללות?

(זה מקור הכינוי)

/אבל אין מה לומר... יש משהו מפנק בהודעות שלך/

1. 1. א. לא אגיב כלום. מי יודע, אולי גם אני אבכה. זה בטח מרגש, או עצוב, או מלטף, לראות אותו ככה, יותר מזה- כלומר, תוגבה- לא.

        ב. לא ישנה, לא אחשוב שהוא רגיש יתר על המידה. אחשוב שזה מחוסר שליטה, או סתם. אסור לבן אדם לבכות לפעמים?                 /(אהמ. אהמ.)/

2. 2. א. אסיט את את מבטי בצורה חדה, הוא הרי ראה שראיתי, הוא גם יראה שלא נעים לי לראות אותו כך. (לא בעצבנות, בנחישות. של... לא נעים להישיר מבט אל גיבור;..)

2. ב. אותו הדבר. כלומר, אם הוא ראה שראיתי, הוא יגיב בצורה כלשהיא, מן הסתם, ואם לא- גם אני לא אומר כלום.

כל זה בפגישה, נגיד.. (קשה להאמין שעל הפגישה הראשונה זה יקרה) אני לא חושבת שיש הבדל אם זה מאוד מתקדם, או בהתחלה ממש, זה נושא רגיש, ואני חושבת שהוא עלול לקרות בכל פגישה, התוגבה צריכה להיות מצד אחת מאופקת, מצד אחד מכילה, ומבינה. מן הסתם בפגישה יותר מתקדמת יהיה נוח יותר להישיר מבט, (גם אם הוא יעלה את זה, וגם אם לא)

1. תלוי במצב הקשר.

אני חושבת שיקח לי כמה דקות לעכל...

בכל מקרה אנסה לקרוא אותו להבין אם יש מקום להתייחסות בכל אופן..

משהו כמו "הכל בסדר?".. לא יודעת אנסה אבל אם ארגיש שזה יביך אותו אעשה את עצמי מתעלמת או מתעסקת במשהו אחר\ אנסה להסיח את דעתו עם משהו מצחיק..

לא ישפיע על טיב הקשר אני מניחה.

2. אשאל אותו אם הוא רוצה לשתף.. אני חושבת שזה קצת קשה להתעלם. לא נראה לי אנושי..

אם זה ממש מתקדם אז ברור שאתמוך בו ואציע את עזרתי ואביע את הערכתי לכך שהוא רגיש וכו' וכו' אסביר לו עד כמה חשוב לי להבין מה הסיבה וזה..

כמובן שזה מאד תלוי בהתקדמות הקשר.

אם זה בשלב ראשוני, והבחור לא ראה שאני ראיתי אותו, אתרחק וכ' כמו שתיארת על מנת שלא להביך.

אם זה בשלב מספיק קרוב נפשית- אעשה אותו דבר, ולאחר שהוא יסתדר וכ' ,

אהייה רגישה יותר לקלוט מה עובר עליו ואשדר שאם הוא מעוניין הוא יכול לדבר.

לגבי האפשרות שהוא ראה שראיתיו, צריך להרגיש את המצב.

בכל אופן לתת לו את המרחב ולפתוח את שתי האופציות בצורה רגישה.

(ושוב קשה לתת אפילו משפט לדוגמה כי העיניין זה הנימה בה הוא נאמר, המבע, וכ',

לפעמים גם שאלה של :אז מה אתה אומר על מזג האוויר? יכולה לתת בו זמנית את שני הדברים, 

הוא יכול להעביר נושא, או לדבר על רגשותיו.)

מחשבות לאחר הפגישה- דאגה לשלום הבחור, וניסיון לברר מה קורה איתו- בהתאם לרמת הקשר.

(הדרך לברר היא בהתאם לרמת הקשר) ולא יודעת אם זה היה גורם לי להעריך אותו באופן אחר לטוב או למוטב,

ובטח לא להיזהר מרגישות יתר אצלו. 

ואני חושבת בעיקר שבחור שנתפס בוכה, לא צריך לחשוב על מה שהיא חושבת עליו עכשיו...

זה מרגש, זה נוגע ללב

כמובן לא מדברת על מישהו שבוכה מכל מילה שאומרים לו וכו'..שזה ..כן מרתיע ..

אבל גבר רגיש..עם לב ונשמה..שיכול להתרגש או לכאוב..ולהביע גם בדמעות.. מבחינתי זה מרגש

(נראה לי שלא בפגישה..אלא אם הוא מדבר על נושא מאד מאד כאוב..)

לא מבינה מה הבעיה שגבר יבכה ,הוא גם בן אדם..יש לו רגשות,ומצבים שקשים לפעמים,הוא לא צריך להסתיר את הרגשות שלו ולבכות רק בלילה("הגברים בוכים בלילה"...)

אם היינו יוצאים תקופה והוא היה שופך את הלב הייתי אוזן קשבת בשבילו ומנסה לעודד אותו..(כמו שהייתי מתנהגת עם כל בן אדם)

וגם אם הוא לא היה שם לב לזה שראיתי אותו בוכה,נראה לי שהייתי אומרת לו ששמתי לב לזה ואם הוא רוצה לשתף אותי במשהו ..(מקווה שהבנתי נכון את השאלות).

אני אישית מחפשת בחור רגיש,אבל כמובן שלא יבכה בכל פגישה,שיהיה עדיין "גבר" אבל לא יזיק פעם ב.. להראות גם את הצד הזה ,בעיניי יש בזה משהו יפה.

1א וב

כל זמן שאני יודעת שהוא לא יודע שאני יודעת אני אשתדל להתנהג רגיל כאילו לא ראיתי כי אני יודעת שבנים לא אוהבים שרואים אותם במצב הזה. למראת שזה בסדר ולי אישית אין בעיה אם בנים שבוכים...זה ישמע קצת מוזר אבל בו נגיד שמצד שני הנטיה הטבעית להסתיר את זה היא נכונה מהסיבה הפשוטה שבנות יחסית לבנים הן פחות יציבות רגשית וברור לי שחלק ממה שבחורה תרצה שיהיה אצל בחור זה יציבות מסוימת בעניין הזה, לראות אותו בוכה זה קצת שובר את הדמות היציבה הזאת במיוחד בתחילת הקשר. ברור שבשלב מתקדם יותר זה פחות משפיע כי הבנאדם שמולי הולך ומתקרב להיות אדם אם אופי ופחות רשימת מקולת של תכונות.

לגבי מצב 2

זה מצב פחות נעים, כי פו אני כבר במצב יותר מסובך. אם הוא יודע שראיתי אותו אני לא אתנהג כעילו לא ראיתי כי זה סתם תפשי...מצד שני אני לא ירוץ לנחם אותו כי לרוב זה גורם לבנים להרגיש פחות גבר, לפחות ככה אני חושבת, תתקן אותי אם אני תועה. נראה לי שהייתי משנה את ההתנהגות שלי ואהיה יותר זהירה במילים שלי כדי שלא לדרוך על הפצעים...לא הייתי נותנת לו הרגשה שאני מרחמת עליו.

בכל מקרה זה מה שהייתי עושה חיצונית, בקטע פנימי אבל אני חייבת להגיד שלרוב, זה היה מזיז אצלי משהו...אלא אם כן הוא הוכיח את עצמו כיציב ממש יהיה לי קשה אם המצב. אני צריכה את היציבות הזאת אצל בחור ואם אני לא מרגישה שיש לי "אביר על סוס לבן" כשאני צריכה תמיכה... ושאני יותר תומכת בו, גם אם זה בתת מודע רק...מן הסתם זה יתפורר

כמו שאמרתי אבל

בשלב מתקדם זה אחרת...

א) אני אשמח אם תורידי את התון המזלזל הזה...

ב) אני בכלל לא דיברתי על שלבים מאוחרים...ברור שאז הדברים משתנים ואף אחת לא רוצה למצא את עצמה אם מישהו חסר רגשות. התשובה היתה לגבי דייטים ראשונים...אני לא יודעת מה איתך אבל בדייטים הראשונים שאני יצאתי לא הגענו לנושאים שאמורים להגיע לבכי... זה לא ממקום של חולשה ולמלא את ה"חוסר ביטחון" תאמיני לי שאם היית קצת מקירה אותי היית יודעת שאני בנאדם עצמאי ומתמודד אם מספיק ביטחון עצמי בשק. להגיד את הדברים האלה זה מתנשא ושופטני...אם כל הכבוד ...תרגעי.

שוב אני אומרת

אני לא חושבת שבפגישות ראשונות אני צרוכה להיות הפסיכולוגית שלו כמו שהוא לא צריך להיות הפסיכולוג שלי...אנחנו עוד לא מקירים אחד את השני ולהגיע לרמה כזאת של תלות בשלב ככ מוקדם זה לא בריא.

וש-ו-ב אני יגיד

זה לא המצב בשלב מתקדם שבו יש מקום לפתיחות הזאת וחשוב שהבני זוג יתמחו אחד בשני.

מאוד מצוי ומאוד לגיטימי שבחורה תרצה שבעלה יהיה קשוח יותר ממנה, ופחות רגשן. זה לא אומר שזה חייב להיות ככה, אבל לא כדאי לבטל את הרצון הזה, שהוא סה"כ טבעי ולגיטימי, לענ"ד.

אני הייתי אתמול בחתונה והחתן בכה ומאוד שמחנו לראות איך הוא מתרגש, זה היה מקסים, כולם שמחו בשמחתם.. אבל הגיוני מאוד שכמו שגבר בד"כ מחפש מישהי נשית ועדינה, כך בחורות יחפשו אדם קשוח ומופנם יותר.

שוב, לא מחייב, אבל לגיטימי והגיוני. 

היא הייתה מטורפת. והוא הגיב בצורה הכי מתאימה שיש. 

אני לא חושבת שמדובר על זה. היא בכתה על זוטות ושטויות, בחורה תמהונית, מדובר כאן על נושאים רגישים. (אבל למה למען השם אני מתעצבנת?...)

זה קשה לענות על שאלה כזו בתשובה גורפת לכל המקרים באשר הם.

זה תלוי בקשר שנרקם עם האדם שמולי, בתקופה ברובד הכלל לאומי והאישי...

ועוד הרבה גורמים...

התגובה יכולה להשתנות מאדם לאדם.

בעיקר צריך להרגיש את האדם שנמצא מולי באותו רגע, ואיזו תגובה הכי תתאים עכשיו.

וכמובן, להתפלל לבורא עולם שיתן לי את הבינה להגיב בדרך שתהיה הכי נכונה.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.