מכתב שכתב צחי ששון הי"ד שנרצח בי"ט בשבט תשס"א בכביש המנהרות בידי בני עוולה, לאחיו הצעיר ביום גיוסו לצה"ל (22.10.89) - צחי - מ"פ בשריון, רב סרן במיל'.

avid">לגבי, נכון שהמילים הבאות הם באיזה שהוא מקום אידיאל, אבל אידיאל זה דבר שצריך לשאוף אליו. אני מאחל לך מכל הלב הצלחה בשרותך הצבאי.

avid">להיות חייל דתי:

avid">להתפלל שחרית אחרי לילה לבן,

avid">להתפלל ערבית אחרי מסע.

avid">בשעות הפנאי ללמוד משנה

avid">גם אם לעיתים קורצת לך השינה.

avid">לתת מענה לכל שואל ומברר,

avid">להתחזק מכך וחס וחלילה לא להישבר.

avid">לוותר לעיתים על ארוחה חמה,

avid">לשמור על ערך בשר וחלב.

avid">לדרוש יום-יום זמן לתפילה

avid">כי המפקד תמיד שוכח, כמה זמן דרוש לתפילה.

avid">לספוג עלבונות של עושי הכללות,

avid">להסביר בנחת שאינך זורק אבנים ברמות.

avid">להישמר בקפידה מניבול פה,

avid">מה לעשות - "הכיפה דורשת" שתדבר יפה.

avid">לוותר לעיתים על סרט או מסיבה,

avid">לשמור על ערכים זו סיבה מספיק טובה?!

avid">לא לנסות לשנות את כולם

avid">ולא לתת לכולם לשנות אותך.

avid">לשאת בגאווה את הסיסמה "ציונות דתית",

avid">להגשימה ולא להשאירה באמרה חזונית.

avid">*תשים את השיר בארנק שלך, ומידי פעם תקרא אותו ליישר קו עם עצמך.

avid">והעיקר! זה מיצוי עצמי מקסימלי...                                         

avid;mso-ascii-font-family: "Times New Roman";mso-fareast-font-family:"Times New Roman";mso-hansi-font-family: "Times New Roman";mso-ansi-languageN-US;mso-fareast-languageN-US; mso-bidi-language:HE">אתה מסוגל להרבה, צחי.

----

avid;mso-ascii-font-family: Verdana;mso-hansi-font-family:Verdana">כשהייתי ילד קטן עם כיפה,

avid">עניתי לשכנה אחת בחוצפה.

avid">מיד היא אמרה: "בושה וחרפה,

avid">כך מדבר ילד עם כיפה?"

avid">כשהייתי נער ולא קמתי לזקנה

avid">(אולי שקעתי בשינה...)

avid">היא מיד נעצה את כתפי בכתפה

avid">"לא מתבייש? בחור עם כיפה!"

avid">כשהלכתי לצבא ו"שברתי" שמירה,

avid">הקצין קצת כחכח והעיר הערה

avid">"דווקא ממך איש לא ציפה,

avid">סוף-סוף, בכל זאת - עם כיפה..."

avid">אז הורדתי את הכיפה והנחתי בפינה

avid">והתחלתי לענות בחוצפה לשכנה

avid">ובאוטובוס בכלל לא קמתי לזקנה

avid">ובשמירות "הרבצתי" כזאת שינה,

avid">אז דתי אחד שראה אותי, אמר בלי חיוך

"זה הכל, כמובן, עניין של חינוך...

רואים שזה חילוני מלידה, בלי ערכים טיפה,

כך לא מתנהג בן-אדם עם כיפה."

avid">

זה לקוח מהקישור הזה: קטעים מעולים אז אפשר לחפש פה עוד..

אורי אורבך, כותב, תחת הכותרת: "בשבחי החינוך הדתי-לאומי":

הוא צעיר בן 24 חרדי מלידה, גר בירושלים

בעולם האסוציאציות שלו לא משחקים שום תפקיד הביטלס, שלום חנוך, עמוס עוז, "מבית אלפא עד נהלל", חיים יבין, פרס נובל, כ"ט בנובמבר, הבימה, הפקולטה לחקלאות, חנה סנש, קידה שעירה, חייקה גרוסמן, ריטה ורמי. הוא שמע מילה פה מילה שם, אבל הוא לא ממש מבחין בין ידיעות למעריב. עיתון הארץ או מקור ראשון מעולם לא ראה, בטח לא קנה. הוא לא זוכר שמות של חמישה רמטכ"לים, לא תקבלו תשובה אם תשאלו אותו מי אלה התרנגולים ומה זה משפט חוקתי.

הוא יודע מלים בודדות באנגלית וכלום במתמטיקה, רק חיבור חיסור כפל וחילוק. פיזיקה וכימיה מחוץ לתחום, ספרות עברית מעולם לא קרא, וכנראה גם לא קרא, ספרות יפה, שירה עברית, ספר חדש בהוצאת עם עובד. המחקר החדש באוניברסיטה על מגדר וזהות לא יובא לידיעתו, גם לא התצוגה החדשה בגלריית עמליה ארבל. הדיון על חופש הדיבור ועל מדיניות הרווחה במשנה הסוציאל-דמוקרטית לעולם לא יחצה את המסננת שלו. אולי הוא שמע משהו מהמושגים הללו באקראי, אבל אף אחד מהמִנוחים, השמות, הטעמים, הספרים והנושאים הללו לא מדבר אליו. אף אחת מהמילים אום-כולתום, חשבון דיפרנציאלי, יחידה 669 לא מוכרת לו. בלוטות האקטואליה והנוסטלגיה שלו לא ינועו לחלוטין למשמע התיבות: גיורא שפיגל, טלעד, אהרון אפלפלד, יובנטוס, חנוך לוין ודגניה.

הוא חרדי ואין לו מושג!

הוא צעיר בן 24, חילוני מלידה, גר בירושלים

בעולם האסוציאציות שלו לא משחקים שום תפקיד חסידי קרלין, הסטייפלר, החזון איש והרב כהנמן, "תהא השעה הזאת שעת רחמים", קידוש השם, זצוק"ל, איצקוביץ, חוג חת"ם סופר, ישיבת המתמידים, השיעור השבועי, הדף היומי ו"שירו למלך". הוא שמע משהו פה ושם, אבל הוא לא מבדיל בין המודיע ליתד נאמן. שבועון חרדי מעולם לא נפל לידיו והוא לא מכיר שמות של שלושה גדולי תורה. לא תקבלו תשובה אם תשאלו אותו מה זה "תוספות" ומי זה הרבי מסאטמר. הוא יודע מילים בודדות בארמית: רחמנא ליצלן ואדרבא, אבל לא מבין כתב רש"י. חומר הוא קורא בשגיאות נוראיות, הוא לא יודע על קיומם של הריטב"א והמהרש"א, תוספות יום טוב וקידוש לבנה. הוא ניזון ממקורות רבים, אבל מעולם לא שמע ויכוח על דין גמרא, ועל שלוחו של אדם כמותו. לא פתח את הספר שמירת שבת כהלכתה, אין בעברית שלו "מחשוֹבֶה" ו"מה הפשט?", הגבהה וגלילה. זעקת היתומים וביטול תורה. הוא לא מבדיל בין ראשונים לאחרונים. אף אחד מהמושגים כלי שלישי, המשגיח, האדמו"ר הזקן, כולל ערב והופרשו תרומות ומעשרות לא חדר למקורות המידע שלו. "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ד´" לא עושה לו את זה. לא מתרגש מ"אבינו מלכנו הננו ועננו", ואינו מגיב לזימון בעשרה, צאן קדושים, שמירת הלשון ורבנו בחיי.

הוא חילוני ואין לו מושג!

חיים ולדר, מגיב על כך, תחת הכותרת: בשבח החינוך החרדי.

הוא צעיר בן 24, מזרוחניק, וגר בירושלים

בעולם האסוציאציות שלו משמשים בערבוביה: הביטלס עם חסידי ברסלב, עמוס עוז והרמח"ל, הבימה ומרכז הרב, חנה סנש וחנה שבעת בניה, ידיעות והצופה. הוא זוכר שמות של חמישה ראשונים ושל חמישה רמטכ"לים, אבל דווקא אצל החמישה האחרונים (הרמטכ"לים) נוצצות לו העיניים. הוא קורא ספרות עברית, שומע שירים באנגלית ולומד גמרא בארמית, ההשוואה בין השלוש לא ממש עובדת לטובת הארמית. הוא יושב ב"טיש" של הרב מרדכי אלון, אך גם במופע האחרון של ריטה ורמי, בשניהם תראה אותו עם עיניים עצומות שר בדבקות. הוא ישתתף בהפגנות סוערות נגד פינוי היישוב "נווה יהופיץ" המונה שלושה קראוונים, אבל לא תראה אותו בהפגנות נגד חילול שבת. הוא בהחלט מכבד רבנים, אך המ"פ שלו הוא בשבילו אלוקים. הוא די מעריך כאלה שמגיעים להישגים ב"מפעל הש"ס", אבל מעללי הגיבוש האחרון של דובדבן יגרמו לו למבטי הערצה ולדפיקות לב של ציפייה.

גם אם הוא מרשה לעצמו לדבר איתך כל התפילה, אם תדבר איתו ב"תפילה לשלום המדינה" הוא לא ידבר איתך יותר. הוא סובלני כלפי החילונים ויגלה הבנה לעובדה שהם משתמטים מקיום תורה ומצוות, אבל לא יכול לסבול את החרדים שמשתמטים משירות צבאי. אם תספר לו שאתה לומד כלכלה באוניברסיטה הוא יעריך אותך הרבה יותר מאשר אם תספר לו שאתה לומד גמרא בכולל. הוא ישתולל בטירוף למראה גול של נימני, אבל בשמחת תורה לא יהיה לו נאה לקפוץ ב"מוישה אמת". הוא לא יחשוב שמוכרחים לגדל זקן ופאות, אבל על השפם שלו הוא בחיים לא יוותר.

הוא מזרוחניק, ואין לו מושג מה הוא יותר – דתי או חילוני.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.