(פותח שרשור בנושא הזה כיוון שמדובר בנושא חשוב מאוד ומרבית ההורים אינם מודעים לו.)
ובכן, בטיחות החיסונים אינה נבדקת כמו שצריך. ההיפך - החיסונים נבדקים בצורה כזו שמאפשרת לטשטש את תופעות הלוואי. זו אינה "קונספירציה" זו עובדה, כפי שאראה להלן.
אם בודקים את כל חיסוני השגרה הניתנים בישראל (ואני בדקתי) מגלים דבר מוזר:
בניסויים הקליניים שלהם, תמיד החיסון נבדק מול קבוצת ביקורת שמקבלת חיסון אחר (או את תרכיב החיסון ללא האנטיגן).
כמה מילות רקע: חיסון עובר כמה שלבים בתהליך האישור שלו. הניסויים שהוא עובר הולכים מהקל אל הכבד - בהתחלה ניסויים בבע"ח (בד"כ), ועל קבוצה קטנה, ולבסוף ניסויים בבני אדם ובקבוצה גדולה.
כמובן, שנושא הבטיחות הוא קריטי במבדקי חיסונים, ועל כן כל חיסון צריך לעבור מבדקי שלב 3 (השלב האחרון לפני האישור) שכוללים ניסוי באלפי (או עשרות אלפי) בני אדם. ניסוי שלב 3 חייב להיות ע"פ "תקן הזהב" של התעשיה שזה ניסוי מבוקר, אקראי וכפול-סמיות, להלן:
מבוקר: יש בניסוי קבוצת ניסוי (מקבלת חיסון) וקבוצת ביקורת (מקבלת חיסון-דמה - פלאסבו).
אקראי: הנבדקים מחולקים לקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת בצורה אקראית.
כפול סמיות (double-blind): גם החוקרים לא יודעים וגם הנבדקים לא יודעים מי קיבל את תרכיב החיסון ומי את הפלאסבו. זה נועד למנוע הטיות.
לגבי קבוצת הביקורת בניסויי בטיחות של חיסונים, חשוב להבין שהיא צריכה לקבל פלאסבו אמיתי - תמיסה פאסיבית שאינה גורמת לתופעות לוואי ושאין לה השפעה משמעותיתי על הגוף. זו הדרך היחידה להעריך בצורה ריאלית את שיעור תופעות הלוואי שגורם החיסון.
כאמור, דבר מוזר: בכל ניסויי שלב 3 של חיסוני השגרה בישראל (ובעולם המערבי) קבוצת הביקורת אינה מקבלת פלאסבו אמיתי (תמיסה פאסיבית) אלא חיסון אחר או את תמיסת החיסון הנבדק ללא מרכיב האנטיגן (החומר המעודד תגובה חיסונית בגוף).
הבעיה של זה היא שבצורה כזו אין שום דרך לדעת את שיעור תופעות הלוואי האמיתי שגורם החיסון.
לדוגמה, בואו ונניח שבקבוצת החיסון יש 1000 תינוקות ובקבוצת הבקרה גם כן 1000 תינוקות.
סצנריו 1: קבוצת הבקרה מקבלת חיסון אחר.
בקבוצת הניסוי היו 40 ילדים שתוך שבועיים מקבלת החיסון עלה להם החום למעל 39 מעלות.
בקבוצת הבקרה (שכאמור קיבלה חיסון אחר) היו 38 ילדים שחומם עלה מעל 39 מעלות.
אז לכמה מקרי חום גבוה גורם החיסון הנבדק? אין לדעת. פשוט אי אפשר לדעת כי אי אפשר להשוות לקבוצת הביקורת - אין לזה משמעות כיוון שלא ניתן לדעת לכמה מקרי חום גבוה גרם החיסון "האחר".
סצנריו 2: קבוצת הבקרה מקבלת פלאסבו אמיתי (תמיסת מי מלח)
בקבוצת הניסוי היו 40 ילדים שתוך שבועיים מקבלת החיסון עלה להם החום למעל 39 מעלות.
בקבוצת הבקרה היו 38 ילדים שחומם עלה מעל 39 מעלות.
מסקנה: החיסון מוסיף רק מעט מקרי חום גבוה, אם בכלל (יש עניינים של מובהקות סטטסיטית).
אבל, אם למשל בקבוצת הבקרה היו רק 4 מקרים של חום גבוה, אז ניתן להגיד שהחיסון מעלה את הסיכוי לחום גבוה פי 10 (או שהוא גורם לחום גבוה ב-4% מהילדים).
אז אנחנו רואים שכבר בשלב הניסוי הקליני, הניסוי מתוכנן כך שהשיעור האמיתי של תופעות הלוואי שגורם החיסון מטושטש בכוונת מכוון.
זה על רגל אחת. אשמח בהמשך להביא לינקים לניסויים קליניים של חיסונים שמראים שאכן החיסון תמיד נבדק מול קבוצת בקרה שמקבלת חיסון אחר (וכו'). אבל, אתם יכולים לסמוך עלי בנושא - כבר בדקתי אותו מול עשרות מתנגדים ואף אחד מהם לא מצא ולו ניסוי אחד רחב-היקף בחיסון שגרה שחרג מהכלל הזה.
ולא התרשמתי שזו התחזות בכלל
מצטערת