זה לא מלחיץ אותי?!?!

מדברת אחת שמדברת למחייתה.... חחחח

אנחנו נלחצים בגלל ששתיקה עם מישהו זה סוג של אינטימיות, ולכן הרבה יותר נעים לשתוק בחברת אנשים שנוח לנו להיות בחברתם.

אפשר לפתח את הרעיון לעוד מקומות, אבל אין לי זמן.  

לא בדייטים ולא בחיים האמיתיים. לפעמים אני אפילו נהנית משתיקות (כל עוד הן לא ארוכות מדי....שיחה של יותר מ-2 דקות זה כבר מרגיש לא נעים) כי יש בהן עומק והן נותנות טיפת מרווח נשימה בין המילים.

מסכימה עם נועם שאולי בנים נלחצים קצת יותר משתיקות בדייט כי הם מרגישים איזה אחריות לנהל את השיחה,כך שבכל שתיקה דורשת מהם לשבור את הראש ולחפש אחר בדל של נושא שיחה.לאחרונה קצת עלתה לי המודעות לזה אז אני משתדלת לשמור את הנאת השתיקות למצבים אחרים 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t476872#5522500

אבל ב"ה התרוממנו מזה והמשכנו הלאה..=)

באמת סקרן...כאילו - בהנחה שזה לא היה בנסיעה או משהו - שאז לכאורה לפחות לצד אחד יש תירוץ שהוא מתעסק במשהו - סתם ככה באמצע פגישה שתיקה של שעה וחצי? זה אפשרי? כאילו...מה? מה כל אחד מהשניים עושה במהלך השתיקה?

(מזכיר לי פעם לימוד בחברותא במשך שעה וחצי, עם חבר, שכל הלימוד התנהל בשתיקה מוחלטת מצד שנינו כן, היה הזוי...)

לק"י

כי להתארגן ולנסוע בשביל לשתוק זה קצת חבל..

אבל באמת שאין סיבה להלחץ מזה (ואני אומרת את זה גם לעצמי..).

צריך לתת לה לחלוף ובינתיים לחשוב על עוד נושאי שיחה, ואפשר גם לדבר על השתיקה.

במקום שנגמרים המילים המגדירות והממשיות יש שתיקה כך שזה הרבה יותר עמוק. (נניח התגובה הגדולה ביותר להתרגשות, התפעלות היא: "אין לי מילים").

בכל אופן, לדעתי כשמדובר בבן אדם שבקושי מכירים אז כבר להגיע לשתיקה, שבמצב האידיאלי יכולה להיות אפילו מרוממת, זה מביך נורא.

יש בזה אפילו לפעמים משהו טוב..

שתיקה היא לא בהכרח מעיקה..

העיקר זה לא לדבר ולדבר ולדבר בלי הפסקה..זה שיש שתיקה מראה שחושבים על לפני שמדבריםם..ששמים לב למה שהשני אומר,שחושבים על זה ..

ולא ישר זורקים מילים בלי לחשוב..לדעתי ;)))

כמובן שזה לא יה משהו תמידי בפגישה..אבל מדי פעם זה טוב

אהבתי!

נכון ככ. למה?... מידי עמוק זה נכנס, בשביל לתת תשובה מספקת.. לא'ידעת.

כשיש שתיקות זה נותן לך זמן לסדר בראש את הדברים, לחשוב על מה שאמר וכו'

מן תרפיה בזמן הדייט חח

תכלס' זה מלחי במיוחד אותנו (הבנים) מכיוון שאנחנו (מסיבה לא מובנת) אמורים להוביל 

היה לי ייט שכשהיו שתיקות אני כולי חוש טוב מה אני אומרוהיא פתאום מסתכלת למעלה ולא יוצרת קשר עין (?!) למישהו יש הסבר?

אפילו בשיחות עם חברות ממש טובות ברור שיוצרים קשר עין אבל לא במשך כל הזמן.דווקא לי נשמע די הגיוני שהיא גם חיפשה נושא לשיחה. אי אפשר לראות מחשבות אז מאיפה אתה יכול לדעת שהיא לא חשבה??

נגיד אצלי קורה שיש שתיקות אז אני קצת מסתכלת מסביב וככה לפעמים אני מוצאת על מה לדבר (אפילו נושאים דביליים שכאלה- "וואי,הגינה התרוקנה פתאום..").

מה שאולי נשמע קצת מוזר זה שהיא הסתכלה דווקא למעלה..... 

לא לפחד מכלום..! 

המטרה היא לא לדבר ולדבר! המטרה היא להתעניין! להקשיב! להכיר! 

תחשוב על הדברים שהיא אומרת.. תנסה להבין אותה.. להיכנס לנעלים..! 

להכיר את האישיות!

היה לי איזה קשר כזה, בהתחלה באמת הייתי ככה! בודק פה שם חושב מה לשאול, על מה לדבר..!

עד שפתאום עשיתי סוויצ'.. באתי לקשר כדי להכיר אותה.. לא כדי לבחון אותה.. 

וואי איזה כיף היה..

נ.ב. 

זה לא הצליח בסופו של דבר.. אבל בטוח שזה המעשה הנכון..

את אמת שלא יצא לי לדעת מה זה שתיקות מביכות.
זה השתיקות הכי עמוקות ויפות בעולם!

אבל, אני יכולה להבין -
יש פחד, אינטמיות. זה לא רגיל...
ומפגש בין 2 אנשים שלא מכירים כ"כ לרוב.

שהמהוות למעשה שני קצוות בקשר בין השניים.

ישנה שתיקה של "אין לנו ממש שיג ושיח משותף. אין לי על מה לדבר איתך כ"כ. לא נוצר אצלי עניין."

וישנה שתיקה שמכילה רצון לומר כ"כ הרבה דברים. כ"כ הרבה רגשות שאי אפשר לבטא אותם במילים/לצמצם אותם למילים. ככה יוצא שזה מתבטא בשתיקה שהיא כביכול מעל המילים, והלב הוא זה שאומר את שלו...

כמובן שאין בדבריי התייחסות לחלק גדול מהשתיקות בפגישות שנובעות מביישנות וחששות. בעניין זה אין צורך להסביר תופעה כ"כ ידועה וכ"כ טבעית.

חשבתי על זה בדיוק היום כשדיברתי עם חברה ושתקנו ביחד.זאת הייתה שתיקה נעימה עם הרגשה של ביחד. אחת השתיקות המתוקות בעולם

אפשר לשתוק ביחד ואפשר לשתוק לחוד.......

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t587532#6472971

לק"י

או שהיא אוטיסטית (צוחקת..),

או שהיא מתביישת או מתפדחת,

או שהיא בנאדם נורמלי שמידי פעם מסתכל לצדדים..

אני באופן אישי הרבה פעמים מסתכלת למטה, ולא רק בדייטים.

זה נובע מביישנות וכדו'.

שתיקות זה דבר טוב כי חושבים, וזה סבבה.. כי לוקח זמן לדבר ולדבר הרי זה היכרות ראשונה ולא תמיד הכל ישר זורם... מצד שני אם רק שותקים זה עניין אחר..


ונק' למחשבה, שמצד שני גם זוג שנשוי לפעמים שותק וכבר מבין הכל בלי להגיד מילה...

שהדייטים נועדו לצורך שיחה, ואי אפשר ללמוד להכיר כשאחד הצדדים לא נפתח.

אולי זה נכון

ומה לשאול ומה לברר ומה זה ומה זה... 

אתם לא מבינים איזה הרגשה שונה זו כשבאים באמת להכיר את הבנאדם ולא לחקור אותו..

בעיקר בהתחלה כשעוד לא יודעים כלום.

ואחר כך כשמכירים אז מדברים על מה שקורה ועל העתיד..

זה לא צריך להיות מאולץ.

אבל כן- יש 2 שותפים לשיחה, ולא תמיד יש זרימה, לפעמים אפשר לומר שלא מתאימים אם התקשורת לא מוצלחת..

ואף פעם אל תבוא בהרגשה שאתה עומד בחקירה (למרות שבפועל זה מה ששניכם עושים), זה סתם יהרוס לך את המצב רוח.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"