אם צד אחד נחוש לעל סטנדרטים מסויימים ,

והצד השני לא מוכן, אז הגיוני שהצד שמעדיף משהו פשוט יותר,

ייתן את מה שהוא מוכן לתת, והשאר שיממנו אלו שמתעקשים על היוקרתיות.

מצד שני כדאי גם לקחת בחשבון שזאת תחילת הדרך של הזוג הצעיר,

ואם יש אפשרות לעשות את זה כמה שיותר בעדינות,

בכבוד אמיתי, מתוך הבנה שהמחותנים רוצים לטובת הילדים ,

ולא רק חושבים על האגו של עצמם וכ'

(כמו שמתוך מירמור מתאים לחשוב בסיטואציות כאלו) 

ובאמת לבוא לקראת במה שאפשר. 

(נניח גם אם מצד עצמו צד מסוים היה בוחר ברמה מסויימת,

מותר טיפה להעלות את זה כדי להתחשב בצד השני.

בקיצור פשרה, משהו באמצע, ולא להילחם על העניין

שזה לא יכול להיות בשקל יקר יותר ממה שתכננתי)

כי חבל שעל ההתחלה יהיו משקעים, וצד ש,השקיע יותר", וצד ש"השקיע פחות",

עם כל ההשלכות הנלוות לזה...

בהצלחה. ורק בשמחות

ההורים של בעלי אנשים פשוטים,

רצו לעשות חתונה צנועה מאוד

ההורים שלי הרגישו צורך שיהיה אוכל באיכות גבוהה יחסית (יחסית.. אף אחד לא עשה מנות של 300 שקל)

כי אנשים מהעבודה של אבא שלי וקרובי משפחה מגיעים מרחוק מאוד 

ומביאים צ'קים מכובדים , ואי אפשר לתת להם פירה אבקה מהחתונה הקודמת של הקייטרינג (מנות של 100 ש"ח..)

אז ההורים של בעלי נתנו את מה שהם תכננו לתת מראש, 

וההורים שלי שילמו הרבה יותר מחצי בגלל העלייה בסטנדרטים ולא עשו עניין מדברים שמישהו אחר היה עושה מהם עניין ממש.

(נניח זה שחברות לא קשורות של סבתא של בעלי הוזמנו ושהם בחרו להזמין את כל הקיבוץ שהם גרים בו, כי זה מה שמקובל, אבל לא חובה,

בזמן שהקיבוץ עצמו מכסה חלק קטן יחסית מהעלות) 

בסך הכל היום ההורים שלי ושלו חברים מאוד טובים 

ולא ראיתי עדיין מחותנים שמסתדרים כל כך טוב. 

היום ההורים של בעלי מחזירים להם הרבה טובות ועושים בשבילם המון

היחסים הטובים והעזרה הם הדדיים. ואין התחשבנויות בכלל, רק יחס של הערכה וכבוד הדדי,

אמא שלי לא מפסיקה לשבח את חמי וחמותי כל הזמן ולהגיד לי שזכיתי (צודקת!).

ככה שכדאי מאוד ללכת לקראת ההורים שרוצים חתונה יותר פשוטה ... 

וככה נראה לי שרוב העולם נוהג...

לא מסתדר לי שיש אנשים שבאמת מצפים מהצד השני להתאים את עצמו לדרישות הגבוהות שלהם... (לא שהדרישות של ההורים שלך היו מוגזמות!! ממש ממש לא!! אבל זה לא שהצד השני הסכים לממן רק חתונה ברבנות או משהו כזה...).

סליחה על ההתפרצות לפורום לא לי |רווק| אבל עניין אותי לענות על השאלה הזאת - 

לצורך הגילוי הנאות אגיד מראש שברור לי שאני ארצה לעצמי חתונה פשוטה יחסית. מכובדת ויפה ושמחה אבל פשוטה.

עכשיו לשאלה עצמה - ברמה הטכנית, נראה לי פשוט ביותר שדבר ראשון בקטע של המנות וכו', בלי קשר למחיר המנות עצמן, כל צד משלם על המנות של הצד שלו - או לפחות, כאשר יש פער רציני בין הצדדים. למשל - אם צד אחד מסתפק בלהזמין 100-150 איש, והצד השני מזמין פי שניים אנשים - מדוע שהצד הצנוע יצטרך לממן חצי מהמוזמנים של הצד הגדול יותר? לא מובן...

אבל יש דברים שהם משותפים, כמו מחיר המנה שהוא קבוע ויכול להיות 130 שקל, ויכול להיות 200 שקל - ואז באמת צריך למצוא את הדרך לפשר בין הצדדים.

אבל ברמת העומק יותר - לדעתי, הפתרון נעוץ בהידברות קודם כל של הזוג בינו לבין עצמו מה ה-ו-א רוצה מהחתונה שלו, מה הארוס והארוסה רוצים שיהיה בחתונה מתוך מחשבה שמדובר בשתי משפחות מרקעים שונים ולעיתים גם מרקע כלכלי שונה - ואז, כשהזוג מגיע להחלטה משותפת מתוך הבנה, אהבה והכלה שחשובים לתחילת זוגיות - הם מעצמם יבואו להורים של שני הצדדים עם הבחירה שלהם וינסו לגרום להם להבין שזה מה שהם רוצים בחתונה שלהם ולא יותר, וככה ימנעו את המריבות בין ההורים משני הצדדים.

נכון, החתונה, לרוב ההורים ממנים, אז הם לכאורה יכולים להגיד לילדים - לא מעניין אותי מה את/ה רוצה, אנחנו רוצים שתהיה חתונה מפוארת יותר ומוכנים להוסיף גם כסף... ההורים יכולים עקרונית להגיד את זה, אבל נראה לי שכל הורה בסופו של דבר רוצה בעיקר שהחתונה שלו תהיה של הילד שלו ושהוא ישמח בה ושתהיה כמו שהוא רוצה... הורה לא רוצה לפגוע בילד שלו גם לא בחתונה יותר מידי מפוארת שלא תתאים לו לדרך החיים...

לכן צריך לדעת איך להידבר עם ההורים, ושזה יבוא מהזוג, לא מהידברות של שני זוגות ההורים משני הצדדים...כי מי שמתחתן זה הזוג, לא ההורים שלו עם ההורים שלה.

כלכלית - אני לפחות, חושב שאם להורים יש כבר כסף להשקיע, עדיף שישקיעו אותו יותר בהמשך החיים של הזוג - עזרה ברכישת ציוד/דירה - יותר חשוב מעוד 100 מוזמנים לחתונה (ולא - להסתמך על המתנות שהמוזמנים יביאו זה עלוב ומגעיל מבחינתי. למעשה זה עוד עליבות ועוד דבר נורא ואיום שקורה היום בעולם - מצב בו האורחים "חייבים" לממן את החתונה. למה? למה זה ככה?)

סופית, וזה חשוב לזכור אחרי הכל - מדובר במקרים שלעיתים לצד אחד באמת אין יכולת כלכלית ליותר מידי, ולא הגיוני שהצד שמסוגל יותר, יצפה מהצד השני לתת יותר ממה שהוא יכול לתת... לכן זוג הורים בפגישות לקראת תכנון החתונה יכולים להציב כעובדה כמה כסף הם יכולים להשקיע בחתונה ולא שקל יותר, ועם זה שהצד השני יסתדר. רוצה חצי בחצי? אין בעיה - תביאו אותו סכום, ונסתדר בסטנדרטים שיתאימו לזה. רוצים מעט יותר מפואר? (בהנחה שזה מתאים בכלל לשני בני הזוג המתחתנים) - אז תאלצו אתם ההורים העשירים יותר, לממן את זה מכיסכם.

והכי הכי חשוב אחרי הכל הכל - לזכור שבסופו של יום זה יום שצריך להיות מאושר ובלתי נשכח בחייהם של שני בני הזוג הנישאים - לא כדאי להורים להרוס את זה...

השאלה שלי אם אתה מכיר מקרים שכן צופה מהצד שדורש פחות - לממן חצי חתונה?

(לא מדברת על מנות, אלא על אולם/להקה/צלם/פרחים וכד').

משמעותי במספרם, ואז אפשר חצי חצי.זה לא הוגן לכפות על צד אחד שיש לו מעט אורחים-לכסות את הוצאות הצד השני, Aיש לו הרבה. הגינות ודרך ארץ קודמים לכל!

השאלה כאן על מחיר למנה, לא?

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

פשוט, בהרבה מהמקרים לדעתי אנשים לא חושבים שהם רוצים את הטופ שבטופ, אלא חושבים שמה שהצד השני חושב עליו כטופ הוא הבסיס בשבילם,

מהסיבה הזו הם חושבים שגם הצד השני צריך להשתתף בזה (אם הם כאלה ולא כאלה שחושבים שמה שהצד השני ייתן - טוב).

בעוד שששאר האולמות דורשים 200 ש"ח למנה (סתם דוג').

אני חושבת שאנשים מודעים היטב אם האולם שהם רוצים הוא יוקרתי, או רגיל... (רק שמבחינתם - לא מכובד להתפשר על פחות מהיוקרתי... מכל מיני סיבות).

זה לא יפה להכניס את הצד השני לברוך כלכלי... שיהיו יותר מציאותיים...

אני מסכים איתך לחלוטין שזו צרה רצינית, ושצריך למצוא דרך לתקן את הנושא הזה,

גם הרבה מאוד ממי שרוצה את המחיר היקר לא יכול באמת לעמוד בו,

אבל אני חושב שהרבה מאוד לא עושים את זה במודע לזה שזה מעבר לבסיס, אלא חושבים כפי שציינת, שמתחת לזה זה לא מכובד, וחתונה צריכה להיות דבר מכובד. (הבעיה היא בהגדרה שלהם למכובד)

חייבים להיות מקרים כאלה, כי תמיד יהיו את ההורים שיחשבו שאם זה לא האולם הכי יוקרתי - זה לא מכובד מספיק?

חבל שזה ככה

תודה!

בחלק מהמקרים כמובן יהיו משפחות שירצו את המכובד לדעתם אבל יסכימו להתחלק לא שווה בשווה,

אבל אני לא בטוח שהם יחשבו שזה הוגן.

(גם על הבסיס אני מצפה ממישהו שמודע לכך שהצד השני לא יכול לעמוד בו באמת שישלם מעבר ל50% שלו, אבל לא כולם מסוגלים לזה, לא כלכלית ולא מוסרית)

אולי את צודקת. השאלה לאן יוביל ה 'צדק' הזה מבחינת המתח עם הצד השני ומצב בני הזוג הטריים. 
בקיצור, חתונה כרוכה בלא מעט מתחים וצריך להלך בין הטיפות. צדק הוא עניין יחסי (לפחות בהקשרים הללו) וצריך להיזהר לא להגיע למריבות ולשמור על השמחה. 

אם הפערים הם ענקיים ועצומים נניח צד אחד מזמין 1500 אורחים וצד שני מזמין 200

או שצד אחד רוצה חתונה במלון יוקרה וצד שני רוצה חתונה הכי פשוטה שיש

לא אמורים להתחלק  חצי חצי. מי שטיפס על האוורסט שיתמודד עם זה

אבל אם הפערים לא גדולים ברמה הזאת אלא הבדל של 200 מוזמנים נניח צריך רצון טוב של שתי הצדדים

הצד שרוצה יותר יציע לשלם יותר והצד השני ישתדל בכל אופן להתאמץ להתחלק 

הרי בסופו של דבר אם צד אחד הביא יותר אורחים זה גם אומר שהוא יביא יותר מתנות

וזה אומר שיהי יותר חברה שירקדו בחתונה וכו'

אני רוצה רק לשמוע אם היו מקרים כאלה או לא...

בעלי טוען שיש מקרים כאלה (והרבה), ואני טוענת שאולי יש, אבל הם בודדים מאוד (כי נשמע לי ממש לא מוסרי לדרוש מצד השני לממן חצי מחתונה מפוארת, כשהוא לא רוצה בכך).

שוב - לא מדברת על חתונות שהם יותר מאולם ביכנ"ס ובורקסים. ממש לא!

גם אם צד אחד מסתפק בחתונה ברבנות/אולם מאולתר עם כיבוד קל - אפשר לצפות ממנו להתחלק בחתונה מכובדת יותר, כי חתונות מהסוג הזה הן חריגות (לא בהכרח שליליות!! רק שרוב העולם לא מחתן ככה את ילדיו).

אבל ללכת על הטופ-שבטופ, כי הצד השני חולם על חתונה כזו/אלה ציפיות הסביבה או המשפחה של הצד השני???

זה ענין של סטאטיסטיקה... קשה לדעת.

אבל בוודאי שחלקם הניכר, זה כי לאנשים קשה לעמוד בלחץ, לא רוצים לצער את הילדים בחיכוכים וכד'.

מבחינה מוסרית, זה לא מוסרי לגמרי לדעתי. וצריך להיזהר מללחוץ על אדם, כאזהרת חז"ל.

אני לא חושב שאדם צריך להיענות לדבר כזה כשהוא מופרז ואין ביכולתו/בהשקפתו הסבירה.

אם זוג ההורים שמסתפק בחתונה צנועה (אבל מכובדת) לא יכול כלכלית לממן חצי מ"תאוות" הצד השני? למה להכניס אותם לברוך כלכלי? זה ממש לא מוסרי לצפות שהצד השני יזרום עם משאלות ליבם המופרכות של הצד הראשון!

השלום צריך לגמור משפחה שמצבה הכלכלי לא בורגני???

וגם אם יש יכולות כלכליות, אבל ההורים לא חושבים שזה נכון לבזבז כ"כ הרבה כסף על חתונה: למה להוציא עוד אלפי שקלים, כדי שיהיו כמה שפחות מריבות??

תנסה לחשוב בתור הורה לילד שרוצה להתחתן, ולא בתור החתן עצמו...

באתי רק לעשות סקר: האם באמת יש הרבה מקרים של הורים שמצפים או לא?

סתם הייתי בשוק שבעלי אמר שיש הרבה מקרים כאלה, ונכנסתי לפה כדי לבדוק אם זה אמת הדבר או לא...

זוג שביטל אירוסין בגלל דבר כזה בדיוק

ההורים שלו רצות חתונה מפוארת, ושיקנו דירה ועוד כל מיני כאלה, והכל חצי חצי. (מהציבור הדת"ל)

ההורים שלה לא רצו ולא יכלו לעמוד בסטנדרט שכזה

זה נגמר בפיצוץ, וביטול האירוסין.

ואישית שמעתי על המון מקרים כאלה, ולמרבה הצער אני חושבת שיש הרבה כאלה. הורים שמבחינתם החצי-חצי הוא קדוש, ולא איכפת להם לדרוס את הצד השני, או לתת לזוג לחיות בעוני, והעיקר לא לשלם אגורה אחת יותר ממה ששילם הצד השני.

גועל נפש (כמובן, לא מכיר ספציפית, אבל שמעתי על כאלה ש"יוקרתיות" החתונה ושאר הצגות ממש בראש מעייניהם..).

שולחים ילדים לחינוך דתי, מחנכים למידות וצניעות וסדרי  עדיפויות - 

וכשזה מגיע לשטויות של מה יאמרו "חבריהם" או כל מיני דמיונות על טובת הילד/ה שלהם שיקבל דירה מפוארת מראש - מוכנים להרוס את הכל.

אח"כ כמובן יסבירו שזה בעצם לטובתו, שהם "הצילו" אותו מהקמצנים האלה... חינוך למופת.

בוודאי שאי אפשר "לכוף" על אחד הצדדים תנאים מעל הנורמה.

ואני אכן שמעתי על מקרה כזה, שהמעוניינים דווקא בכך שאלו את הצד השני כמה הם יכולים "להשקיע" ואמרו שהם יתנו את השאר כדי שיהיה היכן שהם מעוניינים.

לפעמים, מסכימים ביחד על ה"קצת יותר".

אבל מסתבר שזה לא דברים שאפשר "לכפות אותם". על מקום חתונה מחליטים ביחד. לא רק צד אחד והשני "מתיישר". אלא מה? שזה צריך לעשות בעדינות ככל האפשר, אחרי הכל יש ענין להגיע ביחסים טובים.

ולענ"ד - צד שדורש יותר מהמקובל ורואה שלאחרים קשה לעמוד בסנדרט כזה, צריך להחליט מראש. או שמוותר על רצונותיו, או שלוקח על עצמו לממן את מה ששואף מעבר לנורמה.

... שזוג ההורים ה"דורש" יצפה מהצד השני לשלם חצי מההפקה של החתונה.

הבנתי נכון? (פשוט נראה שאתה סותר את עצמך...)

הצד שרצה פשוט- הוא זה דווקא שיש לו כסף אבל הם לא נוהגים "להשפריץ" את העשירות שלהם לעיני כל ומסתפקים בחתונה צנועה ומכובדת.

הצד שרצה יוקרתי- היה חשוב לו להרשים למרות שלא באמת היה להם כסף.

בהתחלה סיכמו חצי- חצי על החתונה. (הצד שהתנגד בכלל לכל הפאר אמר בשביל עוד 30,000 אני לא אעשה עניין, העיקר שהבן/ בת שלי יתחתנו עם בחיר ליבם)

אחרי החתונה הצד שלא היה לו לשלם גילה פתאום שהוא בחובות עתק והחזירו את זה מהכסף של המתנות גם שהצד השני הביא ועוד הצד השני כיסה עוד הוצאות שלא היה מי שישלם.

זה מקרה שהזוג ניצל בנס כי הם עצמם ממש ממש לא כאלה והם לא אשמים בהורים שלהם וב"ה זכו להתחתן ולא הגיעו לפירוק הזיווג.

בחתונה שלנו ההורים שלי רצו קצת יותר מהצד השני (לא יודעת מה הנורמה- אצלנו הצד שלי הקציב 40,000 לערב החתונה+ ציוד לבית, לא כולל מתנות שהולכות לזוג)

ההוצאות המשותפות התחלקו חצי-חצי כי סה"כ הפער לא היה מספיק משמעותי אבל המנות התחלקו לפי כמות המנות המוזמנות מכל צד.

אל תשכחי ש"נורמה" זה עניין חברתי שתלוי בסביבה ממנה מגיע כל אחד...

נתקלתי כבר במספר מקרים דומים וההחלטה אם הדבר יעכיר את אוירת החתונה ואת המשך היחסים בין המשפחות נתונה בידי בני הזוג.

פתרון אפשרי אחד:

בני הזוג יקבלו מכל צד את התקציב שאותו צד יכול לעמוד בו ויפיקו חתונה בהתאם לתקציב ומבלי שההורים ידעו על הסכומים שהצד השני נתן.

פתרון נוסף שעבד לזוג אחד שאני מכיר:

הצד שרוצה חתונה יותר מפוארת ישקיע את ההפרשים עבור השדרוג.

פתרון שלישי שגם הוא עבד לזוג אחד:

כל צד יזמין מספר אורחים בהתאם ליכולתו הכלכלית ולעלות המנות

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.