בגדול נראה לי שבנים לא הכי שמים לב לזה.

הם מקבלים רושם כללי. לכן אם את נקיה ומסודרת, ונראת סבבה, זה הכי חשוב.

כמה אפסורדי זה שאת משקיעה זמן ומחשבה לבגדים אביזרים ואיפור בשביל דייט או בשביל בעלך והם לא שמים לב לפרטים הקטנים.

הם מקבלים רק רושם כללי.

אבל תכל'ס? הכי כיף ככה.

אבל זה לא משנה להם

זה לא אכפת להם אם הסיכה מתאימה לחולצה או רק לעגילים

אם החגורה תואמת לנעליים או בכלל שצבע ההפוך (ה' ישמור)

חשוב להם שהיא תראה טוב

שהיא תראה כמישהי שלא מזניחה את עצמה

וזה, באופן אירוני, מגיע ישרות מההרגשה שלה

ממה שהיא משדרת, ממה שהיא מרגישה

לדוג'

מישהי שאחרי שיצאה לדייט,

סידרה את הנעל וגילתה שיש לה חור בגרב (או כל משהו שאין סיכוי שהצד השני יראה),

היא יודעת שיש לה חור בגרב, והיא לא רגועה

למרות שהיא בתוך תוכה יודעת, שאם היא לא תחליט להוריד לנעלים, אין סיכוי שהוא יגלה את זה.

היא לא רגועה וזה השדר שמתקבל אצלו

הוא מרגיש את זה 

הוא לא יודע שזה קשור לנעל, לתווית מחיר של החולצה שהיא ששכחה להוריד או לכל משהו אחר

הוא מרגיש שלא נוח לה וזה מה מקבל

ורגע...... אז אתם לא שמים לב?????

אז אז למה אני משקיעה בכלל?!?!

אהה... בעצם אני משקיעה בשביל עצמי ולא בשבילכם ......

אז לא ממש מעניין אותי למה אתם שמים לב ולמה לא....

כאילו, לו, אם אתה בעלי, אז כן.

אם אתה סתם גבר.... מכפתלי?!?!?

האם בנים יודעים להבחין בין אחת שיש לה "סטייל" ומתלבשת יפה, לבין אחת שלא... 

(כמובן במקרה ששתיהן נקיות ואסתטיות)

מעניין אם הם באמת שמים לב לזה 

אני חושב שבנים שמתלבשים בסטייל יותר שמים לב.

אני התחלתי לשים לב רק אחרי שאשתי לימדה אותי את ההבדל

אומנם דוגמא העולם החילוני

אבל רוב מעצבי הבגדים, רוב סוכני הדוגמניות וכו' הם גברים

אבל שאלתי על העולם שלנו, לא על העולם החילוני...

אבל מבינים גם שזה הבל הבלים

בבחינת "שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תהלל"

שורה אחרונה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t588611#6480390

יכול להיות שהן מתלבשות יפה והוא לא שם לב/לא יודע פשוט...

אושר תמידי הגדירה את זה בשם "סטייל" וזה נראה לי ההגדרה שבעצם בדיוק חיפשתי אז תדעו שלזה התכוונתי.

אתם אומרים שהם לא שמים לב אם הצבע של החגורה מתאים לנעליים -

אני חושבת שהם באמת לא ידעו לשים לב לזה אבל בתת מודע מה שנתפס זה המראה הכללי וברור שמישהי שלבושה באופן תואם לפרטים הקטנים (גם אם זה רק פס קטן בחצאית שבדיוק בצבע של הנעל) אז במראה הכללי היא נראת טוב גם אם גבר לא ידע להגדיר בדיוק מאיזו בחינה.

נגיד מישהי שתמיד לובשת איזה חולצה עם חצאית שחורה או ג'ינס (דבר שיכול להיות מאד יפה אבל אם זה עם כל עליונית זה כבר איזה משהו של חוסר השקעה)

זה פשוט שהיא תראה פחות יפה/מושקע אם נשים אותן אחת ליד השניה...

נע בין הטיפות - "להתלבש מכובד" ממש ממש לא סותר את המצב, לא אמרתי שהלבוש שלה זרוק או מוזנח או זול (במובן של ההיפך מגס), סה"כ שבהשקעה הכללית היא באמת נראת פחות מושקעת.. פחות עם סטייל

מצטערת מראש, אבל התעצבנתי.

אני הולכת לפרוק בפורום הסגור של הבנות,

אבל משפט אחד:

אני. לא. הולכת. ללכת. לפי. הכללים. האלו!

רבאק!

אני אתלבש איך שבא לי.

ומי שלא ימצא חן בעיניו, שילך לעזאזל.

רק ההלכה היא הגבול שלי באיך להתלבש.

מה זה אמור להביע "אני לא הולכת ללכת"?!

שאני לא מדברת על עכשיו, אלא על העתיד.

אז כמו שאני אגיד שאני לא הולכת לאכול גלידה,

אמרתי שאני לא אלך בצורה מסוימת.

הבנת?

|מתאמץ מאד ללכת לפי כללי השפה|

רק את, אל תדרשי גם מזה שאת יוצאת איתו שבחיים לא יחליט שזה לא זה בגלל איך שאת מתלבשת.

זכותך להחליט איך את מתלבשת לפי איך שבא לך - וזכותו להחליט שאת לא מתאימה לו איך שבא לו

אף אחד לא צריך ללכת פה לעזאזל, במחילה... את תלכי לבעלך שירצה אותך איך שאת טבעית, והוא ילך לאשתו שתהיה מתוקתקת וכו'...

ובעלך יאהב אותך בדיוק כמו שאת

זה ששאר הגברים לא יאהבו איך שאת הולכת זה לא אמור לשנות לך

אבל בעניין הזה אנחנו צריכות שניים דומים

"אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו"...!!!

זה יותר מקרין מאשר הסטייל של הבגדים וכו'.. 

תזכרו את זה.. שתמיד אתם תיראו הרבה יותר טוב ממה שאתם חושבות על עצמכם רגע לפני הפגישה..

למה? כי רוב הזמן בנות חושבות על מה שלא היה מושלם בביגוד שלהם או בשיער,, באיפור וכו'..

אבל הבן פשוט לא שם לב לזה..!

אז תרגישו בנוח..

בס"ד

אני חושב שבד"כ בנות משקיעות הרבה יותר מדי זמן ואנרגיה (והמון המון כסף) בדברים האלה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.