אני חייבת לשתף\ועזרה! 
אני התחלתי לעבוד בצהרון (עם ילדים חילונים)ופשוט,חשכו עיני.היה לי עצוב.זה לא קשור העובדה שהם חילונים.
קשה לי להגיד את זה-אבל הם פשוט היו חצופים!-גילאי 4-8-מדברים במילים שאני בכלל לא ידעתי תמשמעות שלהם בכיתה ח'!
והיה לי קשה עם זה!,היה יום הולדת,כולם קיבלו צלחות עם ממתקים-אמרנו מי שמסיים לאכול מנקה סביבו,ילדה ענתה לי-אני?לנקות?מה אני מנקה?-את צריכה לנקות.
וזה עוד במקרה הטוב.
היה לי קשה גם שצהרון הם יושבים מול טלויזיה\מחשב\-וגג חמש ילדים היו עם צבעים וניירות.
אני לא אעזוב את הצהרון,אני סטודנטית.אבל היה לי עצוב-אז הבנתי כמה שהחינוך חשוב!מגיל 0!.ועד כמה טלויזיה ומחשב פשוט הורסים.
הבוסית אמרה לי:תקשיבי שאת צריכה לצעוק תצקי(אני לא חושבת שצריך להסביר לילד בצעקות,יש דרך לעשות דברים)אבל אל תחנכי אותם,בשביל זה יש הורים.
אני כן סוג של מבקשת עזרה מה עושים במצבים של :לא בא לי,לא רוצה(אני אומרת להם אין פה דבר כזה לא בא לי,ובסופו של דבר הם מקשיבים)-וגם סתם בשביל לפרוק ;)