דרושה הרגעה דחוף!!!נעמונונונה

אצל בני הראשון, הלידה התקדמה די מהר, צירי לחץ מהרגע הראשון.

אמא שלי היתה איתי, והיא מטפלת ברפואה משלימה, אז עשתה לי כל מיני לחיצות שזרזו את הלידה. הייתי בתחילה בלי אפידורל, רק עם המסכת חמצן, שלדעתי לא עושה כלום... בשלב מסוים לא יכולתי כבר, היו לי צירים תכופים, בלי הפסקה!!! המילדת אמרה לאימי שתפסיק בלחיצות. ביקשתי אפידורל, אמרו שתוך חצי שעה תגיע המרדימה, כי היה די עומס. בבדיקה הייתי 5.5 בינתיים חצי שעה מטורפת ומעייפת (אחרי מקלחת של שעה במים רותחים שגמרו לי הכח). הגיעה המרדימה, המילדת אמרה שתבדוק פתיחה ומחיקה אחרי ההרדמה כדי לחסוך לי כאב.

 זריקה. ו--- ממש גן עדן. העייפות והטשטוש... הייתי בעננים.

מיד אחרי ההרדמה, עשו לי בדיקה, ו-- היו בהלם!!! תוך חצי שעה נפתח 4 ס"מ (לידה ראשונה). המילדת טענה שאם היתה בודקת קודם, אפידורל לא הייתי מקבלת... השאלה אם האפידורל היה לטובתי. כי---

10 דקות לאחר הזריקה, יורד הדופק לעובר! (זה די שכיח באפידורל). מיד... בודקים שוב, מוניטור, וכו. וההחלטה- ואקום.

נסיון ראשון - לא הולך, נסיון שני - לא הולך. אני מנסה בכל כוחי ללחוץ, והילד לא רוצה לצאת.

נסיון שלישי. מרמזים לי שאם זה לא הולך, מיד ניתוח! ב"ה, נסיון שלישי. ב"ה בן בריא.

באפגר הוא קיבל 8, לפי מה שאני זוכרת. עשו לו החיאה. ורק אחרי כמה דקות הראו לי אותו. ב"ה בריא ושלם.

השיליה יצאה לבד שניות אחרי הילד, עם קצת דם יבש עליה. חוששים שהיתה לי הפרדות שיליה.

בקיצור, יצאתי בקרעים דרגה ג' - הכי קשה! כבר איימו עלי שאולי לא אוכל לשלוט על יציאות וכו, שאולי מלידה הבאה אאלץ ללדת רק בניתוח... וכו.

 ב"ה! הכל טוב לגמרי היום! עברתי כמה טיפולים בסוזוק - סוג ברפואה משלימה, והם ממש ריפאו הכל. אין זכר.

 

אני חודש וחצי+ לפני לידה שניה, ומשקשקת. מה יהיה. אני רוצה אפידורל, וגם לא רוצה. בעלי רוצה שניקח רופא פרטי, ואני - בשביל מה? וככה המון חששות בעקבות הלידה הקודמת שנקראת טראומתית.

מה אתן אומרות? הרגעה דחוף! ומהר, אני רוצה שיוולד ילד רגוע ולא לחוץ!

דבר ראשון, הרבה חיבוק על החויהדבי חיה
תתפללי שכפי שאומרים שלידה שניה הרבה יותר קלה (לא היה אצלי....אבל שלישית - כן). אולי יש דברים לעשות, לפחות שתרגישי שאת משתדלת שילך מהר וכו', כמו טיפות הרב וכדומה. ותתני לעצמך פתח לחשוב שיהיה אחרת. אבל בעניין האפידורל, לא הבנתי איך ירד הדופק לתנוק, למה?זה בד"כ קורה מטשטוש! לא? אז בעצם האפידורל הזיק או סייע? אולי תקחי דולה מומחית או מיילדת פרטית (לעניות דעתי המחיר שווה השקעה בעניין מאשר רופא פרטי, שכל עניינו זה שלא יצא בתביעות....)
אחד מהתגובות לאפידורל זה ירידות דופק לתינוק.בילי
אחד=אחת (סליחה)בילי
הכי חשוב זה שתחזירי לעצמך את הבטחון ביכולתך ללדת.בילי

מה שאת מתארת זה אכן לא פשוט.

אבל כל מה שסיפרת לא מחייב שיחזור על עצמו שוב! את חייבת להתחיל ל"עבוד" על מנת שהלידה הבאה תהיה טובה יותר. תקראי ספרים שמאמינים ביכולת האישה ללדת. תחליטי שאת שומעת וקוראת רק סיפורי לידה טובים, תקיפי את עצמך באנשים תומכים, כל ערב תעשי דמיון מודרך ותדמייני לעצמך את לידת החלומות שאת רוצה...והכי חשוב תדאגי לליווי טוב בע"ה בלידה הבאה (דולה יכולה לעזור... או מיילדת פרטית, אבל זה כבר לא ניתן בכל מקום ועולה יותר).

וכל הזמן תזכרי שהכל משמים, ולא הכל נתון בידך, את עושה את ההשתדלות והקב"ה יעשה את השאר...

בהצלחה רבה!

 

תודה...נעמונונונה

אתן די מרגיעות, אבל... אני עדין חוששת ולחוצה... מעדיפה לא לחשוב על זה, אבל כמה שזה מתקרב, זה בראש שלי יותר...

בקשר לאפידורל - טוענים שזה די שכיח שזה מוריד לעובר את הדופק.

אם זה היה לטובתי שלקחתי? כן ולא. לא - כי זה הוריד תדופק. כן - אני לא רוצה לדמין ואקום בלי אפידורל, אבל אולי בלי האפידורל היה נחסך הואקום?...

בלידה הראשונה לא רציתי אפידורל בכלל, עד שכלו כל הקיצין.

עכשיו, אני רק רוצה אפידורל. אבל גם לא. מבינות? הדמיון המודרך, אני בטבעי אופטימית, ומנסה גם עכשיו, אבל הלחץ מלחיץ אותי... ואני מרגישה שאין לי כוחות להילחם בכאב כשאני נזכרת בצירי לחץ שהיו לי. לוידת מה להרגיש.

באמת שאין לנו על מי להישען, רק על אבינו שבשמים! ובעז"ה שיהיה בקלות!

אולי תקחי רסקיו לתקופה...דבי חיה
שימי במיים שאת שותה, או תה קמומיל, פשוט: הרגע שתהיי רגועה, הכל יזרום יותר בקלות. זה בדוק ומנוסה!!! וגם, לללמוד תרגילים שמקלים בזמן הלידה. לי נענועי אגן עזרו בצורה מדהימה!!! פשוט הייתי בכושר אפילו שהצירים הרקיעו שחקים (המיילדת הדריכה אותי בהם ועזרה לי קצת).
הרגעה בדרךאנונימי (פותח)

נשמע שהגוף שלך מדהים!! ויודע ללדת מציון!!! התקדמת יפה מאוד והתמודדת עם כאבים מאוד חזקים להרבה זמן.

האפידורל מוריד דופק לפעמים בחדר לידה ולכן המרדימים מבקשים שתקבלי ליטר נוזלים בוריד לפני קבלת האפידורל. לרוב וממש ברוב המקרים הדופק מסתדר די מהר. (הירידה בדופק הוא כתוצאה מירידה בלחץ דם האמהי הרבה פעמים). אם תצטרכי אפידורל (אם תספיקי אפידרול) תקחי ואם תסתדרי אז את לא תקחי. ופה אני רוצה לומר לך שלהוציא תינוק בלידה שניה זה לא בר השואה ללהוציא ילד בלידה ראשונה. את מסוגלת ואת מסוגלת מהר. אני ממש משוכנעת בזה.

בענין הקרעים- כל הכבוד על ההחלמה המרשימה מאוד שלך. אני ממליצה לשתות תה פטל (לא קשור לקרעים ) להביא שמן שקדים ללידה ולברר לגבי לקיחת ויטאמין C לפני הלידה. אני לא יודעת על זה מספיק רק שמעתי וראיתי אצל חברה כמה זה עזר לה. וכמובן הרבה אמונה בפריניאום שלך שהוא מסוגל להפתח בקלות לכמה שצריך. תזכרי שהקרעים שלך היו בזמן ואקום  ולפעמים זה מחמיר את מצב הקרעים לא תמיד אבל לפעמים. תראי גם איך טיפלת בעצמך אחרי הקרעים מצאת רפואה אלטרנטיבית שעזרה לך והכל בסדר עכשיו- אשריך.

רופא פרטי לא יעזור לך לדעתי כל מה שקרה יכל לקרות גם עם רופא פרטי או מיילדת פרטית או דולה - שהיא לא סמכות רפואית בכלל. נשמע שאמא שלך היתה מלווה מציונת!! איך היה לבעלך? הוא הצליח גם להיות שם?

באפגר 8 לא עשו לו החיאה אלה עם זה היה האפגר השני. לפעמים אחרי לידה אנחנו מגרים את התינוק על ידי שפשוף הגב או רגלים ואולי נתנו חמצן סביבתי.. קורה הרבה, אומנם מפחיד אך לא מסוכן ואם החזירו לך מיד אז כנראה הוא עבר את המעבר בסדר.

מאחלת ומתפללת שיהיה לך לידה טובה עם בריאות לך ולתינוקך שיהיה חויה מדהימה.

מחכה לשמוע כבר...

לורן

 

תודה לורןנעמונונונה

את מדהימה!

באמת שאת מרגיעה אותי!!!

נתת לי הרבה כוחות להמשך. אני חייבת לומר לך, שאני מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב, ואני חושבת שכל יום אקרא את הדברים שלך, ובעז"ה תהיה לי לידה כמו שאת מאחלת.

תודה תודה!

המשך ללורןנעמונונונה

שאלת אם בעלי היה גם.

בעלי היה איתי כל הזמן, עד הרגע של הואקום, שאז הוציאו אותו, וגם את אמא שלי...

את ה"מזל טוב, בן!" הוא שמע מבחוץ... אבל הוא היה הראשון שהחזיק אותו! כי אני הייתי בתפירה...

אם הלידה התקדמה, אז למה ניסיתם לזרז אותה?יוקטנה
אולי לא הבנתי משהו בסיפור, אבל אמרת שהלידה התקדמה היטב, אז מדוע היה צורך לזרז אותה עוד יותר?
ללידה יש קצב משלה, וכל עוד היא מתקדמת, אני לא חושבת שיש צורך בהתערבות, רפואית וגם טבעית (לחיצות, למשל).
נשמע שעברה עליך לידה באמת סוערת, שהתקשית לעקוב אחריה ולעמוד בקצב שלה. אני זוכרת שהלידה השלישית שלי התקדמה קצת מהר מדי בשבילי! הגוף שלי אז אותת לי להעביר את הצירים בשכיבה, ולא בתנועתיות - כנראה בשביל שהקצב יהיה איטי עד כמה שניתן!
לקראת הלידה הבאה, הטריד אותי ביותר שהלידה תהיה מהירה יותר, בהתאם לסטטיסטיקה. אולם כנראה שהעבודה הפנימית שעשיתי עזרה, מכיוון שבלידה הרביעית הקצב היה ממש לשביעות רצוני. הרגשתי אפילו שליטה מסויימת בהגעה של הצירים! בעזרת מה שנקרא "דמיון מודרך", הצלחתי לעכב ולשחרר צירים, בטווח של מספר שניות, וזה כל מה שהייתי צריכה.
הנה גם את כבר עושה את ההכנה לקראת הלידה! בתוך הראש, בכתיבה (אלינו), בקריאה (מנסיונן של נשים אחרות - הכי טוב שיש!). אני בטוחה שהשינוי כבר קורה בתוכך, ושתהיה לך חוויית לידה שונה לחלוטין. אין שתי לידות זהות!
תשובהנעמונונונה

לא זרזו את הלידה!

הלידה התקדמה מצוין, קיבלתי אפידורל. ואז הדופק של העובר ירד. והיתה פתיחה 10 ומחיקה מלאה, ולכן הייתי צריכה ללחוץ, ושלא הלך, הוחלט ואקום.

תודה יוקטנה, אני בכל אופן מעדיפה שהלידה תהיה מהירה, יותר מהקצב שלי... העיקר לגמור מהר...

השפעה פסיכולוגית פנימית על הלידה...דבי חיהאחרונה
אני יכולה לספר לך חויה קטנה מהלידה האחרונה, שממש מאששת את מה שיוקטנה אמרה. בלידה הנוכחית (לפני חודש וחצי... די טרי..)הייתי מאושפזת בגלל ירידת מיים ובלי צירים יום וחצי. כשהתחילו צירים, הסתובבתי קצת בחוץ, ישבו ואכלנו וכו'. וכך הגיע 9 בערב, והרגשתי שאני פשוט שפוכה וצריכה כמה שעות שינה בשביל שיהיה לי כוח להמשיך. זה היה אחרי 2 לילות של חוסר שינה (ועוד הרבה בסוף ההריון). בקיצור, לפני שנכנסתי למיטה ביקשתי מהקב"ה שיפסיק את הצירים לכמה שעות... (הם היו ברמה כזאת של כל 10 דקות בערך, אבל כואבים עד כדי שהייתי צריכה לעמוד ולעשות נענועי אגן). בקיצור, נכנסתי למיטה והצלחתי לישון עד בערך 1 בלילה! הצירים לא הפסיקו, ובדגללם חלמתי כל מיני חלומות לא נעימים, אבל הצלחתי לישון עמוק וטוב! זה ממש חידש לי את הכוחות וכשהתעוררתי, התחילו הצירים להתגבר עוד ועוד, עד שילדתי ב"ה. ממש ראיתי איך המחשבה מצליחה לבשפיע על הגוף. בהצלחה רבה לך בחשיבה החיובית ובלידה קלה בפועל.
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

ראיתיoo

ועדיין גם אם ההורה ישב ולא עשה כלום

לא אמורים לגרור ילדה

וגם לא להעניש

ילדה עיפה צריכה טיפול

וגם אם ההורה לא מטפל בה

הסבתא לא צריכה להשתולל

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

קודם כל התמודדות בריאותית בהכרח תהיהניק חדש2

ולרוב הילדים שלנו הם מראה של עצמנו.

וגם בגלל שאני מכירנ את הבנים שלי היטב.

הילד היה צריך משקפיים לקח לי כמעט חודשיים לשכנע אותו לשים פלוס ארגנתי מסיבה רצינית כדי שחברים שלו יכילו את זה.


אגב זה לא כזה ברור שרק שמנים מתמודדים


חברה שלי רזה מאד וכשהיא שיתפה אותי על הילדות שלה זה היה נשמע דומה למה שעברתי רק מהצד ההפוך.

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול
ילדים ומשחקי מחשבאנונימית בהו"ל

יש לנו בן מתוק בן שש.

המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.

הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.

למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.

יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.

בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.

אני חושבת שכדאי לתת בזמן יותר רגועיעל מהדרום

לק"י


בבוקר- לא.


(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

יש כללים בביתבתאל1

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

אז ממליצה פשוט לומר את זה ככללבתאל1

לא בתור התנצלות או משהו...

מצטרפת, כדאי לקבוע בדיוק מתי מותר מחשבקופצת רגע
ולהגדיר שבבוקר אסור.

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

לגו,אצלי מעסיק אותו לבדמנגואית

ספרים עם ציורים

כמו של מדע


לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד


משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?


אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אני שמה לב ,שאחרי מסךשמעונה
הם נהיים הרבה יותר עצבניים ,חסרי סבלנות ומתווכחים. גם בערך בגיל הזה. המסך ממש מושך אותם וגם כשהבהרנו מתי צריך לסגור והזכרנו, לא תמיד הם מקבלים את זה בקלות... עוד לא מצאתי ממש פתרון.. אנחנו מנסים כרגע לשקף להם שזה מה שעושה המסך ושלא יהיה מסך אם לא יקשיבו אחרי המסך....
תשקלותקומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

יכול להיות שהוא לא בשל לכלל הזהאמאשוני

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.


תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

עוד משהותקומה

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

אצלנו בנוסף לתיחום הזמן, יש גם טווח שעות רלוונטיטארקו

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)


כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר


הוא בן 7.5

איך עושים את הבקרת הורים הזאתמקקה
אשמח להסבר
מציעה לך להתייעץ עם הצאט..טארקואחרונה

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.


בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

אצלנו גם בתקופה האחרונה משחקי המחשב הגיעו לרמהמתואמת

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.


רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים


ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

לגבי עיסוקים נוספים:טארקו

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אצלנוoo

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך


בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי


אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמתאחרונה
ל"קונספט"...
הנקהניגון של הלב
טיפים להנקה של קטנטן שכל הזמן מפסיק באמצע? לפעמים מתנתק, לפעמים נשאר מחובר אבל מפסיק לינוק ולפעמים ממש מתנתק ולא מוכן לחזור ואחרי כמה דקות מראה שוב סימני רעב. מה אפשר לעשות כדי להרגיל אותו לינוק ברצף?

ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות

בן כמה הוא? בדקתם לשון קשורה?מתואמת
כמה ימיםניגון של הלב
לא בדקנו רשמית, אבל גם האחיות במחלקה וגם יועצת הנקה שהלכתי אליה הסתכלו וראו שאין.

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

אם המשקל שלו נמוך - אז הגיוני שקשה לו לינוקמתואמת

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

אצלישירה_11

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

אולי יש לו גרפס?יעל מהדרום
לפעמיםניגון של הלב
לרוב אבל לא, ואני כן עוצרת באמצע ומחכה שיעשה, והוא עדיין יכול לעצור גם דקה אחר כך
תינוקות קטנים באמת עלולים להתעייף מהר יותריעל מהדרום

לק"י


את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

בסוף הוא כן יונק מספיקניגון של הלב
רק שלוקח לו המון זמן

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

עדיין זה יכול להיות קשור לזה שהוא קטן ומתעייף מהריעל מהדרום

לק"י


ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.


ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

מזל טוב!כתבתנו
מזל טוב יקרה, הנקת קטנטנים לוקחת יותר זמן, הםאמהלה

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

הנקתי בעבר קטנטנהמתיכון ועד מעון
נולדה 2460, זה היה קשוח ולקחת המון המון זמן כל הנקה, העליה הייתה איטית מאוד, הייתי צריכה להעיר אותה כי היא לא קמה בעצמה 
לצערי בדיוק באותו סרטסטודנטית אלופה
ילדת??עכבר בלוטוס

מזל טוב!!

תבדקו שפה קשורהגפן36

לא לשון, שפה.


אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

מה זה?ניגון של הלב
ואיך מזהים? באמת יש לו בעיה לפתוח את הפה כמו שצריך
נראה לי שיש מישהו באיכילוב שמתעסק בזהגפן36
זה היה לפני 5 שנים, בטח יש שינויים ודברים חדשים. 
אצלנו זה היה בשפה העליונהגפן36אחרונה

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..


זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

תודה רבה לכל העונותניגון של הלב
התייעצנו עם אשת מקצוע, שאמרה שהוא עייף ולכן לא מצליח לינוק ברצף

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

בעקבות ניסיון לא מוצלח עם בונג'סטהתותית11

אשמח לכל רעיון יצירתי אחר איך להתמודד עם הבחילות

שפשוט לא פוסקות אף רגע ביום 😔

אשמח לכל כיוון 

מה הנסיון הלא מוצלח?גפן36
לוקח לבונג'סטה כשבועיים להגיע להשפעה מלאה לפי מה שאני זוכרת
גרם לי לעייפות קשהתותית11
הרגשתי סמרטוט רצפה לאורך כל היום 🤦‍♀️
תנסי רק b6 (ויטמין)המקורית

עם פראמין/ לבקש זופרן


תודה !תותית11
יש משהו שמכיל בי 6 וג'ינג'ר שנקרא נוזיקסיעל מהדרום
עם מרשם?תותית11
סליחה שמבאסתהבוקר יעלה
אבל אצלי זה עשה אפילו יותר בחילות. 
אוי תודה על המידעתותית11
אנסה 🙈🙏
האמת שפעם ניסיתי כדורי גינגר אחריםיעל מהדרום
לק"י

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

זה הסתגלותשירה_11אחרונה

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס

ממש תודה לכולן!תותית11

אולי יעניין אותך