דרושה הרגעה דחוף!!!נעמונונונה

אצל בני הראשון, הלידה התקדמה די מהר, צירי לחץ מהרגע הראשון.

אמא שלי היתה איתי, והיא מטפלת ברפואה משלימה, אז עשתה לי כל מיני לחיצות שזרזו את הלידה. הייתי בתחילה בלי אפידורל, רק עם המסכת חמצן, שלדעתי לא עושה כלום... בשלב מסוים לא יכולתי כבר, היו לי צירים תכופים, בלי הפסקה!!! המילדת אמרה לאימי שתפסיק בלחיצות. ביקשתי אפידורל, אמרו שתוך חצי שעה תגיע המרדימה, כי היה די עומס. בבדיקה הייתי 5.5 בינתיים חצי שעה מטורפת ומעייפת (אחרי מקלחת של שעה במים רותחים שגמרו לי הכח). הגיעה המרדימה, המילדת אמרה שתבדוק פתיחה ומחיקה אחרי ההרדמה כדי לחסוך לי כאב.

 זריקה. ו--- ממש גן עדן. העייפות והטשטוש... הייתי בעננים.

מיד אחרי ההרדמה, עשו לי בדיקה, ו-- היו בהלם!!! תוך חצי שעה נפתח 4 ס"מ (לידה ראשונה). המילדת טענה שאם היתה בודקת קודם, אפידורל לא הייתי מקבלת... השאלה אם האפידורל היה לטובתי. כי---

10 דקות לאחר הזריקה, יורד הדופק לעובר! (זה די שכיח באפידורל). מיד... בודקים שוב, מוניטור, וכו. וההחלטה- ואקום.

נסיון ראשון - לא הולך, נסיון שני - לא הולך. אני מנסה בכל כוחי ללחוץ, והילד לא רוצה לצאת.

נסיון שלישי. מרמזים לי שאם זה לא הולך, מיד ניתוח! ב"ה, נסיון שלישי. ב"ה בן בריא.

באפגר הוא קיבל 8, לפי מה שאני זוכרת. עשו לו החיאה. ורק אחרי כמה דקות הראו לי אותו. ב"ה בריא ושלם.

השיליה יצאה לבד שניות אחרי הילד, עם קצת דם יבש עליה. חוששים שהיתה לי הפרדות שיליה.

בקיצור, יצאתי בקרעים דרגה ג' - הכי קשה! כבר איימו עלי שאולי לא אוכל לשלוט על יציאות וכו, שאולי מלידה הבאה אאלץ ללדת רק בניתוח... וכו.

 ב"ה! הכל טוב לגמרי היום! עברתי כמה טיפולים בסוזוק - סוג ברפואה משלימה, והם ממש ריפאו הכל. אין זכר.

 

אני חודש וחצי+ לפני לידה שניה, ומשקשקת. מה יהיה. אני רוצה אפידורל, וגם לא רוצה. בעלי רוצה שניקח רופא פרטי, ואני - בשביל מה? וככה המון חששות בעקבות הלידה הקודמת שנקראת טראומתית.

מה אתן אומרות? הרגעה דחוף! ומהר, אני רוצה שיוולד ילד רגוע ולא לחוץ!

דבר ראשון, הרבה חיבוק על החויהדבי חיה
תתפללי שכפי שאומרים שלידה שניה הרבה יותר קלה (לא היה אצלי....אבל שלישית - כן). אולי יש דברים לעשות, לפחות שתרגישי שאת משתדלת שילך מהר וכו', כמו טיפות הרב וכדומה. ותתני לעצמך פתח לחשוב שיהיה אחרת. אבל בעניין האפידורל, לא הבנתי איך ירד הדופק לתנוק, למה?זה בד"כ קורה מטשטוש! לא? אז בעצם האפידורל הזיק או סייע? אולי תקחי דולה מומחית או מיילדת פרטית (לעניות דעתי המחיר שווה השקעה בעניין מאשר רופא פרטי, שכל עניינו זה שלא יצא בתביעות....)
אחד מהתגובות לאפידורל זה ירידות דופק לתינוק.בילי
אחד=אחת (סליחה)בילי
הכי חשוב זה שתחזירי לעצמך את הבטחון ביכולתך ללדת.בילי

מה שאת מתארת זה אכן לא פשוט.

אבל כל מה שסיפרת לא מחייב שיחזור על עצמו שוב! את חייבת להתחיל ל"עבוד" על מנת שהלידה הבאה תהיה טובה יותר. תקראי ספרים שמאמינים ביכולת האישה ללדת. תחליטי שאת שומעת וקוראת רק סיפורי לידה טובים, תקיפי את עצמך באנשים תומכים, כל ערב תעשי דמיון מודרך ותדמייני לעצמך את לידת החלומות שאת רוצה...והכי חשוב תדאגי לליווי טוב בע"ה בלידה הבאה (דולה יכולה לעזור... או מיילדת פרטית, אבל זה כבר לא ניתן בכל מקום ועולה יותר).

וכל הזמן תזכרי שהכל משמים, ולא הכל נתון בידך, את עושה את ההשתדלות והקב"ה יעשה את השאר...

בהצלחה רבה!

 

תודה...נעמונונונה

אתן די מרגיעות, אבל... אני עדין חוששת ולחוצה... מעדיפה לא לחשוב על זה, אבל כמה שזה מתקרב, זה בראש שלי יותר...

בקשר לאפידורל - טוענים שזה די שכיח שזה מוריד לעובר את הדופק.

אם זה היה לטובתי שלקחתי? כן ולא. לא - כי זה הוריד תדופק. כן - אני לא רוצה לדמין ואקום בלי אפידורל, אבל אולי בלי האפידורל היה נחסך הואקום?...

בלידה הראשונה לא רציתי אפידורל בכלל, עד שכלו כל הקיצין.

עכשיו, אני רק רוצה אפידורל. אבל גם לא. מבינות? הדמיון המודרך, אני בטבעי אופטימית, ומנסה גם עכשיו, אבל הלחץ מלחיץ אותי... ואני מרגישה שאין לי כוחות להילחם בכאב כשאני נזכרת בצירי לחץ שהיו לי. לוידת מה להרגיש.

באמת שאין לנו על מי להישען, רק על אבינו שבשמים! ובעז"ה שיהיה בקלות!

אולי תקחי רסקיו לתקופה...דבי חיה
שימי במיים שאת שותה, או תה קמומיל, פשוט: הרגע שתהיי רגועה, הכל יזרום יותר בקלות. זה בדוק ומנוסה!!! וגם, לללמוד תרגילים שמקלים בזמן הלידה. לי נענועי אגן עזרו בצורה מדהימה!!! פשוט הייתי בכושר אפילו שהצירים הרקיעו שחקים (המיילדת הדריכה אותי בהם ועזרה לי קצת).
הרגעה בדרךאנונימי (פותח)

נשמע שהגוף שלך מדהים!! ויודע ללדת מציון!!! התקדמת יפה מאוד והתמודדת עם כאבים מאוד חזקים להרבה זמן.

האפידורל מוריד דופק לפעמים בחדר לידה ולכן המרדימים מבקשים שתקבלי ליטר נוזלים בוריד לפני קבלת האפידורל. לרוב וממש ברוב המקרים הדופק מסתדר די מהר. (הירידה בדופק הוא כתוצאה מירידה בלחץ דם האמהי הרבה פעמים). אם תצטרכי אפידורל (אם תספיקי אפידרול) תקחי ואם תסתדרי אז את לא תקחי. ופה אני רוצה לומר לך שלהוציא תינוק בלידה שניה זה לא בר השואה ללהוציא ילד בלידה ראשונה. את מסוגלת ואת מסוגלת מהר. אני ממש משוכנעת בזה.

בענין הקרעים- כל הכבוד על ההחלמה המרשימה מאוד שלך. אני ממליצה לשתות תה פטל (לא קשור לקרעים ) להביא שמן שקדים ללידה ולברר לגבי לקיחת ויטאמין C לפני הלידה. אני לא יודעת על זה מספיק רק שמעתי וראיתי אצל חברה כמה זה עזר לה. וכמובן הרבה אמונה בפריניאום שלך שהוא מסוגל להפתח בקלות לכמה שצריך. תזכרי שהקרעים שלך היו בזמן ואקום  ולפעמים זה מחמיר את מצב הקרעים לא תמיד אבל לפעמים. תראי גם איך טיפלת בעצמך אחרי הקרעים מצאת רפואה אלטרנטיבית שעזרה לך והכל בסדר עכשיו- אשריך.

רופא פרטי לא יעזור לך לדעתי כל מה שקרה יכל לקרות גם עם רופא פרטי או מיילדת פרטית או דולה - שהיא לא סמכות רפואית בכלל. נשמע שאמא שלך היתה מלווה מציונת!! איך היה לבעלך? הוא הצליח גם להיות שם?

באפגר 8 לא עשו לו החיאה אלה עם זה היה האפגר השני. לפעמים אחרי לידה אנחנו מגרים את התינוק על ידי שפשוף הגב או רגלים ואולי נתנו חמצן סביבתי.. קורה הרבה, אומנם מפחיד אך לא מסוכן ואם החזירו לך מיד אז כנראה הוא עבר את המעבר בסדר.

מאחלת ומתפללת שיהיה לך לידה טובה עם בריאות לך ולתינוקך שיהיה חויה מדהימה.

מחכה לשמוע כבר...

לורן

 

תודה לורןנעמונונונה

את מדהימה!

באמת שאת מרגיעה אותי!!!

נתת לי הרבה כוחות להמשך. אני חייבת לומר לך, שאני מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב, ואני חושבת שכל יום אקרא את הדברים שלך, ובעז"ה תהיה לי לידה כמו שאת מאחלת.

תודה תודה!

המשך ללורןנעמונונונה

שאלת אם בעלי היה גם.

בעלי היה איתי כל הזמן, עד הרגע של הואקום, שאז הוציאו אותו, וגם את אמא שלי...

את ה"מזל טוב, בן!" הוא שמע מבחוץ... אבל הוא היה הראשון שהחזיק אותו! כי אני הייתי בתפירה...

אם הלידה התקדמה, אז למה ניסיתם לזרז אותה?יוקטנה
אולי לא הבנתי משהו בסיפור, אבל אמרת שהלידה התקדמה היטב, אז מדוע היה צורך לזרז אותה עוד יותר?
ללידה יש קצב משלה, וכל עוד היא מתקדמת, אני לא חושבת שיש צורך בהתערבות, רפואית וגם טבעית (לחיצות, למשל).
נשמע שעברה עליך לידה באמת סוערת, שהתקשית לעקוב אחריה ולעמוד בקצב שלה. אני זוכרת שהלידה השלישית שלי התקדמה קצת מהר מדי בשבילי! הגוף שלי אז אותת לי להעביר את הצירים בשכיבה, ולא בתנועתיות - כנראה בשביל שהקצב יהיה איטי עד כמה שניתן!
לקראת הלידה הבאה, הטריד אותי ביותר שהלידה תהיה מהירה יותר, בהתאם לסטטיסטיקה. אולם כנראה שהעבודה הפנימית שעשיתי עזרה, מכיוון שבלידה הרביעית הקצב היה ממש לשביעות רצוני. הרגשתי אפילו שליטה מסויימת בהגעה של הצירים! בעזרת מה שנקרא "דמיון מודרך", הצלחתי לעכב ולשחרר צירים, בטווח של מספר שניות, וזה כל מה שהייתי צריכה.
הנה גם את כבר עושה את ההכנה לקראת הלידה! בתוך הראש, בכתיבה (אלינו), בקריאה (מנסיונן של נשים אחרות - הכי טוב שיש!). אני בטוחה שהשינוי כבר קורה בתוכך, ושתהיה לך חוויית לידה שונה לחלוטין. אין שתי לידות זהות!
תשובהנעמונונונה

לא זרזו את הלידה!

הלידה התקדמה מצוין, קיבלתי אפידורל. ואז הדופק של העובר ירד. והיתה פתיחה 10 ומחיקה מלאה, ולכן הייתי צריכה ללחוץ, ושלא הלך, הוחלט ואקום.

תודה יוקטנה, אני בכל אופן מעדיפה שהלידה תהיה מהירה, יותר מהקצב שלי... העיקר לגמור מהר...

השפעה פסיכולוגית פנימית על הלידה...דבי חיהאחרונה
אני יכולה לספר לך חויה קטנה מהלידה האחרונה, שממש מאששת את מה שיוקטנה אמרה. בלידה הנוכחית (לפני חודש וחצי... די טרי..)הייתי מאושפזת בגלל ירידת מיים ובלי צירים יום וחצי. כשהתחילו צירים, הסתובבתי קצת בחוץ, ישבו ואכלנו וכו'. וכך הגיע 9 בערב, והרגשתי שאני פשוט שפוכה וצריכה כמה שעות שינה בשביל שיהיה לי כוח להמשיך. זה היה אחרי 2 לילות של חוסר שינה (ועוד הרבה בסוף ההריון). בקיצור, לפני שנכנסתי למיטה ביקשתי מהקב"ה שיפסיק את הצירים לכמה שעות... (הם היו ברמה כזאת של כל 10 דקות בערך, אבל כואבים עד כדי שהייתי צריכה לעמוד ולעשות נענועי אגן). בקיצור, נכנסתי למיטה והצלחתי לישון עד בערך 1 בלילה! הצירים לא הפסיקו, ובדגללם חלמתי כל מיני חלומות לא נעימים, אבל הצלחתי לישון עמוק וטוב! זה ממש חידש לי את הכוחות וכשהתעוררתי, התחילו הצירים להתגבר עוד ועוד, עד שילדתי ב"ה. ממש ראיתי איך המחשבה מצליחה לבשפיע על הגוף. בהצלחה רבה לך בחשיבה החיובית ובלידה קלה בפועל.
צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

תודה עכשיו הבנתיירושלמית במקור

הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת

ואני רוצה לקנות לה מתנה

לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.

מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)

כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)

לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)

אם כן - אז איזה משחק כדאי?

אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...

(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)

תראיאורוש3

חפץ מעבר זה דבר טוב בעיקרון בעיני כאמא. עוזר להרדם, להרגע, להיפרד. בלי להרוס את הפה ואת נשימת האף למשל כמו מוצץ או בקבוק.

פשוט אצל המתוקה שלך זה נשמע קצת קיצוני. בפארק ובכל מקום. אז אפשר לעשות איזו חשיבה כמו שאז דובר בשרשור ההוא.

אני לא בטוחה שבובה חדשה תועיל לזה ספציפית. אין עוד בובות בבית? אפשר לעודד אותה להרחיב ולשחק גם איתן. לשחק איתה קצת ואז לשחרר אבל לא מאמינה שזה יתקרב לאיך שהיא עם הדובון...

לגבי מתנה אני בעד מה שכיף לגיל שנתיים- בובה ילדה ועגלה קטנה, מגנטים, כלי מטבח, פירות לחיתוך, אפשר ערכות כאלה של מליסה ודאג של גלידה, פיצה וכד'. ממש אוהבים בגיל הזה. וזה מעודד דיבור בשפה באופן טבעי משחקי ונכון לגיל... עם מגנטים אפשר לבנות בתים לחיות. בגיל הזה העבודה טבעית וכיפית עם כל האמצעים שהילדים אוהבים. את יכולה להכין איתה ארוחה לדובי ולעוד כמה בובות. להתחיל לשחק שהן משמיעות קולות או מדברות אם היא בשלה ואם לא אז עדיין לפעול עליהן בלי לתפעל אותן.

חשבתי שאם היא תבחר בעצמה בחנות בובהמתואמת

אז זה יעזור לה להתחבר אליה טוב יותר מאשר בובה שקיימת בבית... (אבל לא בטוח שזה יעבוד - לפני כמה זמן הלכתי איתה ועם אחותה הגדולה יותר, שרצתה בובה של חתולה, ואחרי שבחרתי בשבילה הצעתי לקטנה שתי בובות קטנות וזולות שתבחר אחת מהן, והיא בחרה בדובי קטן בהתלהבות - אבל כמה רגעים אחר כך זרקה אותו לרצפה בחוסר אכפתיות...)

אני אתייעץ גם עם קלינאית התקשורת שיש לה עכשיו, אבל בכל זאת - יש לך רעיונות איך למתן את הקשר שלה עם הדובי? והאם באמת צריך לעשות את זה כבר בגיל הזה?

תודה על שאר הרעיונות!

מגנטים יש לנו בבית והיא לא ממש מתעניינת בהם. עגלה ובובה היא אוהבת מאוד (יש לנו עגלה אחת, קצת מפורקת, אולי באמת אפשר לקנות חדש), אבל היא לא מגוונת את המשחק בבובה ככה (ולרןב שמה בעגלה את הדובי שלה). שאר המשחקים שהכרת באמת פגשנו אצל קלינאית התקשורת והיא נהנתה. החשש שלי שהחלקים של המשחק יתפזרו מהר מאוד ולא יהיו שמישים למשחק, כמו שקרה להרבה משחקים אחרים שקניתי במהלך השנים...

אבל אולי באמת צריך להשתדל עם זה באופן מיוחד, ולקנות משהו ולשמור עליו באדיקות בשבילה... (זה או ר גם לשמור עליו מפניה לפעמים🙈)

לכן אמרתיאורוש3

שאם זו מטרה איתה אז צריך איכשהו לעבוד על להרחיב גם אם לא קורה לבד. קצת להאכיל, לנדנד, לתת בקבוק... כמובן עם מלל מתאים וחזרתי. העבודה בעצם על השפה משולבת בעבודה על המשחק בגיל הזה. אם היא לא מוותרת על הדובי אז לגוון בסוג המשחק איתו. אם מוכנה לבובה אחרת אז אפשר אותו דבר כמו שעשתה עם הדובי, הבנת את הרעיון? לגוון בדבר אחד שישאיר אותה באזור בטוח שהיא תוכל להתפתח בו.

יכול להיות שאם היא תבחר בובה יפה בעצמה היא יותר תשחק. וגם עגלה זה אחלה לגיל הזה אם מה שיש כבר עשה את שלו. ומגנטים, שוב, צריך קצת ללמד, קצת לשבת, לתת ביטחון... נגיד בשבת אפילו קצת להקדיש לזה. לא צריך שעות.

לגבי הדובי בכללי, היא באמת קטנה... פשוט כמוך הייתי נגעלת מזה בפארק בקופ''ח או בקניון. אז משאירה באוטו או בתיק. או דברנו אז נראה לי על שקית מיוחדת שתהיה ''הבית שלו''. ברמה הזאת. לא צריך גמילה בגיל שנתיים. בעיני לפחות.

יכול להיות שבעבר משחקים נעלמו כי היו לך הרבה קטנים? אולי זה יהיה שונה עכשיו. ברור שזה קורה אבל אצלי נגיד לא בקצב וברמה שאת מתארת. אבל זה גם הרבה פחות ילדים. בכל מקרה גם בובה ועגלה עובד. ובלי קשר לשפה גם בימבות כיפיות לגיל... לכי עם הלב.

לבן שליoo

(6.5) יש בובה שהוא מאד אוהב ושמיכה שהוא מאד אוהב

לא רואה בזה בעיה

כן הרחבנו את מעגל השמיכות והבובות

אבל הוא שומר אמונים לאלה האהובים

ולפעמים אנחנו צריכים לחפש אותם כשהם נאבדים והוא לא יכול לישון בלעדיהם

נראה לי קצת דרמטי לדבר על בעיות כאלה בגיל שנתיים

זה טבעי שיש בובה אהובה

אלא אם היא הולכת איתה כל הזמן צמוד גם נניח לגן

היא אכן הולכת איתו לגן...מתואמת

כרגע זה טוב מבחינתי, כי היא עדיין בשלב ההסתגלות.

באמת זו שאלה, אם זה באמת לא טוב...

(יש לי עוד בת שהייתה לה בובה מסוימת אהובה בגיל הזה, אבל לאט לאט נוספו לה עוד בובות. ובגיל חמש בערך היא איבדה בהן עניין לגמרי... ועוד בת שאהבה לישון עם חיתול טטרה מגיל צעיר מאוד, ונגמלה מזה רק בגיל שמונה בערך. אני לא ראיתי בזה רע, אבל חמותי ששמעה על זה הייתה בהלם... וגם הילדונת שמעליה מכורה לכרית מסוימת, אבל בעיקר בשינה או כשהיא צריכה התפנקות, היא לא צריכה אותה בגן למשל... מעניין שאצלי רק הבנות התמכרו לחפץ מעבר🙃 ויש אחת שלא...)

השאלהoo

אם היא עוזבת אותה לפעמים או ממש צמודה אליה

אצלי רק הוא עם חפצים כאלה

(ועוד אחד היה מחובר למוצצים שלו)

אבל הוא אף פעם לא לקח לגן את השמיכה/ בובה

היא עוזב אותו לפעמים, אבל רוב היום הוא בידיים שלה.מתואמת

היא כן מסוגלת להסכים לעזוב אותו כשחייבים, למשל כשנוטלים ידיים בבוקר או כשמתקלחים (אבל לפעמים קשה לה).

זהoo

נשמע קצת יותר מדי

אבל היא עדיין קטנה

יש לזה הרבה זמן להתאזן לבד

תודה! מקווה...מתואמת

יש לה עגלה לבובה?רקאני

אני לא מבינה בזה

אבל הבת שלי בגיל שלה וכרגע היא מאוד מאוד אוהבת עגלות של בובות

ימים שלמים היא משחקת בזה

גם בימבה היא אוהבת

כן, יש לה (קצת מפורקת), גם בימבה ישמתואמת

אבל אולי צריך לגוון לה את יכולות המשחק, וזה מה שאני מתלבטת...

עונהקל"ת

אני חושבת שזה ממש לגיטימי וטוב להתפתחות הרגשית שיש בובת מעבר בגיל הזה ואף לא רואה חשש שזה ימשיך לגיל מאוחר יותר. בסופו של דבר אף ילד לא ימשיך להידבק לדובי לעולמי עד, זה עובר לבד..(בניגוד למוצץ שכן יש חשיבות להפסיק עד גיל מסויים כי זה משפיע על תפקודי הפה).

את אמא שלה ומכירה את הבת שלך הכי טוב, תקני לה מה שהיא אוהבת כל משחק יכול לשרת אותה שפתית, זה הכל תלוי באיך המבוגר שלידה מעשיר אותה שפתית תוך כדי המשחק ונותן לה מודל לחיקוי.

בגיל הזה לאט לאט מתפתח משחק דמיוני. לכן אני מאד אוהבת בגיל הזה לקנות כלי מטבח, כלי רופא, אמבטייה לבובה, כלי עבודה (יותר לבנים..).

בהצלחה!

תודה רבה!מתואמת

ואם המבוגר שלידה לא תמיד זמין כדי להעשיר לה את המשחק?...🙈

(ועכשיו אני קולטת שראשי התיבות שלך הם בעצם קלינאית תקשורת! נכון?)

אכן😉קל"ת

הכל טוב, ברור שההורים לא תמיד יושבים צמוד לילד ומשחקים איתו, אבל כשכן יש את הזמן איכות אחד על אחד אז זה משמעותי- ומההיבט של קלינאית זה משמעותי איך משחקים ופחות במה משחקים..;)

וחוץ מזה שלא חייב לשבת לשחק כדי להעשיר את השפה, אפשר גם בשגרת היומיום- בזמן אוכל, זמן אמבטייה וכו'

את זה אני עושה כל הזמן, כמובןמתואמת

אבל כנראה שבשבילה זה לא מספיק... (היא מתקדמת ב"ה, אבל לאט...)

למה חפץ מעבר בעייתי?מתיכון ועד מעון

ממש לא מסכימה.

חפץ מעבר זה צורך נפשי בסיסי שממש לא הייתי נלחמת בו, ואף להפך. חפץ מעבר נושר מעצמו שהצורך מגיע לסיפוק

תודה! אין גבול לרמת החיבור הבריא לחפץ המעבר?מתואמת

בגיל שנתיים לדעתי ממש נדיר שחורג מהתקיןמתיכון ועד מעון

אני גם אגיד בעדינות שקל''ת היא מומחית לתחומה, בתחום בריאות הנפש לא כלול בתוכו.

האם היא עסוקה רק בחפץ ולא פנויה לפעילות אחרת או שהוא מלווה אותה בפעילויות שונות?

כן, זה מה שקלינאית התקשורת אמרהמתואמת

שבדובי מפריע לה לפעמים לשתף פעולה בטיפול. גם השנייה אמרה את זה (אף שהיא לא אמרה שהדובי לא טוב בשביל הילדה).

ונכון, צודקת. נתייעץ על זה באמת גם עם מדריכת ההורים שלנו, שהיא פסיכולוגית...

לא שאלתי על הטיפולמתיכון ועד מעון

שאלתי על איך את מתרשמת ממנה כאמא שלה.

האם היא עסוקה כל הזמן בדובי, או שהיא נגיד משחקת והדובי נמצא איתה, זו כוונתי.

אני יכולה להבין שבטיפול הנוכחות של חפתץ המעבר עשויה להפריע, השאלה אם הוא מפריע להתנהלות היום יומית שלה, האם רק הוא מעסיק אותה, או שהוא חלק מהמרחב

הבנתי עכשיומתואמת

אני חושבת שהיא פשוט עושה את כל הדברים ביום יום עם הדובי (כמעט, לא ממש הכול), כלומר - הוא מתלווה אליה בכל מיני פעולות, וזה לא שהיא רק מתעסקת בו. יש לה עוד "תחומי עניין".

אז נשמע לי מהתיאור שלך שזה ממש בסדרמתיכון ועד מעון

מסייגת שכמובן לא ראיתי...

אבל נשמע ממש בתחום הסביר

תודה! הרגעת אותי...מתואמתאחרונה

מתי יצאתן לחלד?הבוקר יעלה

או בעצם לחופשת מחלה שלפני?

אני שבוע 35 עייפה וכבדה, המצחיק שאני אחרי חודשיים חופש כי מורה. ובתכלס אמשוך עד אחרי החגים במילא אבל תוהה אם לצאת מיד אחרי.

ימי מחלה יש בשפע

להיות בבית זה מנוון אבל רוצה לנוח קצת לפני..

בקיצור ממש תוהה מה לעשות

אשמח לעצתכן ומה אתן עשיתן..

כשילדתי 🫣מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 16:51

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

עבדתי עד הלידההשם שלי

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

עבדתי עד הלידה, אבל אם יש לך מ"מ אז וימי מחלה בנחתשיפור

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

משבוע 38, בהריון אחד גם בשבוע 37ואילו פינו

בהריון האחרוןoo

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

בלידה אחת התארגנתי לצאת לעבודה ובסוף יצאתי לבי"חהשקט הזה

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

יצאתי בתאריך המשוערתוהה לעצמי

אלא אם כן ילדתי לפני..

אני ניסיתי הרבה לפני וגם ממש לפני❤️

הכי טוב זה כמה ימים לפני

לא מידי הרבה

שיהיה בשעה טובה לידה קלה

כל לידה אחרתכורסא ירוקה.

בלידה הראשונה תכננתי לעבוד עד הלידה אבל בפועל כמה ימים לפני לא יכלתי כבר ולקחתי מחלה. תכננתי לחזור לעבוד אבל לא הספקתי...

אחכ בכל הלידות יצאתי מוקדם יותר מלכתחילה כדי לנוח לפני הלידה. בחלק ילדתי מיד וחלק היו לי כמה ימים בבית. אבל כחלד, לא מחלה

לרוב יצאתי קרוב לתל"מ. אבל ילדתי שבוע+- אחריויעל מהדרום

אני יוצאת קצת לפני בדכפרח חדש

בין שבוע לשבועיים

למה מנוון? גם לנוח כל היום זה מצויין לפני הלידה

תמיד הגעתי ככה מאוד רגועה ונינוחה ללידה..

בדכ השתמשתי בימי מחלה בימים האלו שלפני הלידה

אם אין לך אז אולי באמת השיקולים הם שונים

הפוך, יש לי מלאהבוקר יעלה

יודעת כל עובדת משרד החינוך שימי מחלה יש בשפע 🤣

אני אחרי חודשיים חופש ומרגיש שאני בקושי זזתי ועייפה. אבל התכלס אפשר לקשר את זה לסוף הריון, פריטין נמוך וכבדות כללית.

מהרגע שגיליתי על ההריון תכננתי את החלדהרמה

אני לא חושבת שמישהו ימחא לי כפיים אם אעבוד עד הסוף.

למדתי שאם את לא דואגת לעצמך אף אחד לא ידאג לך לצערי.

ולצאת הכי מוקדם שמתאפשר לך זו מתנה בעיניי למנוחה והכנת הגוף לקראת הלידה

וואי כ"כ נכוןהבוקר יעלה

איך יש לנו קטע דפוק לרצות אחרים, ואף אחד לא שם לב..

לקחתי לתשומת לבי.

אתן מחזקות אותי לצאת מיד אחרי החגים בע"ה

יצאתי בשבוע 40כחל

ילדתי אחרי שבוע

מבחינתי הייתי חייבת את הזמן קצת בבית לפני

בשתי הלידות תיכננתי לעבוד עד התל"מדיאן ד.

בפועל משבוע 38 כבר לא הייתי מסוגלת ללכת לעבוד וזה היה סיוט הפער בין הציפייה מעצמי ליכולת.

בעז"ה בהריון הנוכחי מתכננת מראש לצאת למחלה משבוע 38.

לדעתי הגוף צריך את הפסק זמן מנוחה הזה בבית.

ואם את יולדת מוקדם בדר"כ אז לצאת יותר מוקדםץ

ומתחברת מאוד למה שכתבו כאן שאף אחד לא ימחא לנו כפיים על מאמץ מעבר לגבולות היכולת שלנו אז ממש אין טעם לנסות לרצות...

אני יצאתי ב39נויה12345

אבל, בשבוע 37 לקחתי לי כמה ימי מחלה קצת לאפס את הבית, להכין בגדים לתינוק, לקנות דברים שרציתי, סתם לשבת בבית ולראות סדרה , לנשום לעשות דברים שאני אוהבת ואז ב39 כבר יצאתי לגמרי.

בסוף ילדתי ב41 אז הייתי בבית שבועיים חח אבל לא נורא;)

שבועיים לפניאמאשוני

והייתי זמינה מרחוק לבלתמים

זה ממש עזר שהיינו כבר אחרי חפיפה ורק היה צריך לעבוד לא הרבה

וגם יתרון שאחרי הלידה עוד יותר לא היו הפתעות כי היה להם שבועיים לפני הלידה לשאול את כל מה שהיה צריך.

הכנתי גם חפיפה כתובה אז היה יותר קל.

אני גם מתלבטתילד בכור

לידה אחת ילדתי בתאריך ולידה אחת בשבוע 38 ובה עבדתי עד הלידה כי לא דמיינתי שאני אלד לפני התאריך וזה היה ממש מבאס..

אז מתכננת לצאת ב38- אבל אם אני אלד ב38 שוב לא יהיה לי כמעט זמן בבית ואם אני אלד הרבה אחרי אז אני כבר אשתעמם בבית כמו שאני מכירה את עצמי

בלידהאפונה

חוץ מההיריון שבו עברתי את התאריך.

בפעם הראשונה בלידהרוני_רון

אבל ילדתי ב37

בפעמים השניה יצאתי שלושה שבועות לפני הלידה.

ובפעם השלישית באמצע 38, שבועיים לפני הלידה.

יצאתי כשהרגשתי את התחושות שלך, זה היה גדול עלי להמשיך לעבוד. פשוט לא הייתי מסוגלת.

הריכוז ממני והלאה, אני מלאת מכאובים, רוצה להגיע מתוך רוגע ללידה.

היו לי ימי מחלה, והכי הכי הכי מתאים אז לקחת אותם, הרופא רשם לי ימי מחלה בכיף. אם זה לא חולה, אז לא יודעת מה זה כן חולה.

בלידה האחרונה יצאתי מהעבודה והייתה לי ירידת מיםמתיכון ועד מעון

אני מעדיפה לצאת ברגע האחרון, לא מסוגלת לחשוב על להיות בבית צניחה שאטפס על הקירות

לרוב בלידהשומשומונית

יש לי 4 לידות שעבדתי בבוקר ובערב ילדתי.

אחת הייתי בשמירה בבית ואחכ באשפוז בביח

אחת לקראת סוף החופש, אז לא עבדתי

ואחת היתה לי דלקת מדבקת בעין, אז הייתי צריכה לקחת ימי מחלה וילדתי בסופם.

באתי לאזן את כל התגובות פה...אמא טובה---דיה!

תמיד יצאתי בתחילת תשיעי.

אומנם מסיבות רפואיות כי יש לי בעיות רציניות באגן ומתחילת שמיני כל תזוזה שלי היא כאבים מטורפים (לא סימפי, יש לי משהו אחר),

אבל אני רוצה להגיד שלמרות שהייתי חודש בבית ולא יכולתי לזוז כמעט בכלל החודש הזה היה לי כיף ומלא נחת, תכננתי לי בלו"ז הרבה דברים שלא דורשים תזוזה, הרבה הרפיות, הרבה נחת עם הילדים, הרבה דברים שאף פעם אין זמן לעשות.

הרגשתי שהגעתי ללידה ממש בנחת ועם הרבה כוחות.

אז אני ממליצה, ואם יש לך אפשרות לזוז - זה בכלל יכול להיות כיף.

תסעי, תבלי, זה זמן נהדר... עדיין אין תינוק שצריך לטפל בו, וזה זמן עם משמעות, כי את צוברת כוחות ללידה...

אה, בעצם מסייגת שאני גם עובדת מהבית בתור עצמאית,אמא טובה---דיה!

אז כן הייתה לי תעסוקה.

אבל שוב, אם את יכולה לזוז - תמלאי לך את הזמן בחוויות חיוביות וזה שווה ממש!

ואגב, יצאתי בלי ימי מחלה. פשוט ימי חופש על חשבוני.אמא טובה---דיה!

אז אם יש לך ימי מחלה - בכלל לא הייתי מתלבטת. (לא שאצלי התלבטתי, אבל בכל זאת...)

באה לאזן את התגובות😂אהבה.אחרונה

יצאתי ב37 וילדתי ב41++

הייתי עושה את זה שוב אם כי כנראה שהפעם אני כן אמשוך יותר בקטע כלכלי

יש ברזל שלא עושה עצירות??לב לבן

ב"ה בהריון

ההמוגלובין ירד

כל סוג ברזל שניסיתי, עושה לימעצירות בלתי נסבלת. הצעות??

תנסי אפרוסרקאני

לי האבקה של אלטמןשומשומונית

אם את ממש סובלת שווה להתייעץ עם הרופא על שילוב של נורמלקס\בנהפייבר.

לי עזר ברזל נוזלי של ספאטוןקנמון

ניסיתי, לצערי עצירותלב לבן

לי אקטיפרין לא עשה.מתואמת

אקוסאפנעומית

בנתיים עובד בסדר גמור

(אבל אני לא יודעת אם זה מיועד לזמני מחסור/אנמיה או רק לחיזוק)

ברזל עדין של סולגרסטודנטית אלופה

אפשר לקחת במקביל ויטמין סי. זה עושה את ההפךחילזון 123אחרונה

לנשיםהריון ולידה
עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 19:57

עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 19:56

אני לא מסוגלת לריב איתו על כל דבר

מרגישה שהוא שולט ברגשות שלי

בוחן אותי בלא ידיעתי ואז בא בטענות אין סוף

נכון אתה עוזר

וזהו! זה הבית שלך זה הילדים שלך

גם אם קשה לי איתם כשהם נזרקים עלי בלי תיאום ציפיות כי החלטת ללכת למניין עכשיו בלי לדבר על זה כמו בני אדם

ואז הוא מתפלא שיש לי אנטי עצום מהדת

נכון שזה לא התפילה, זה יכל להסתדר עם התפילה

זה אתה, כי אתה לא מתווך ולא מתאם

למרות שכבר דיברנו בלי סוף על זה שאני צריכה תיאום ציפיות כי אני בן אדם אכזר

ואם אתה שואל ואני אומרת לא זה לא מעניין אותך בכלל

כבר עדיף שלא תשאל

לא מסוגלת להכיל יותר את זה

בא לי לזרוק אותו לפעמים

לקחת פסק זמן מהזוגיות הזאת בגלל משפטים כמו "בוא נראה אותך עושה את מה שאני עושה בבית גם בלי צום"

חצוף

נכון, ואז יוצאת ממני מפלצת

ואז אני מרגישה כישלון כבן אדם כאישה וכאימא

ולא מעניין אותי שכלפי חוץ אתה הבעל המושלם עאלק

איכס

יש עוד כמה דברים חשובים שלא יכולה לכתוב מאאוטינג

אין אופציה כרגע לטיפול זוגי אז אל תציעו

אז לפחות תקבלו בהבנה ותנו לי חיבוק

כי את החיבוק וההערכה על כל מה שאני כן -אני לא מקבלת מבעלי

אז לפחות מנשים זרות עם לב של אישה שמבין אותי וסליחה על הבלבול בין הגופים השונים

מוזמנות לתת עצות קטנות כדי שאחיה איכשהו

חיבוק!ואני שר

נשמע כואב ממש.

אוףאפרסקה

נשמע קשה ממש. שלא מתייחסים ולא מעריכים.

אין לי עצות, אז רק נותנת חיבוק ומקווה שתמצאי נחת 🙏

חיבוק ממשאונמר

לדעתי תחשבי רגע על משהו קטן שיעשה לך נעים כי את דואגת לעצמך. משהו שניתן לך חיבוק לעצמך.

שוקו חם.

עוגיה.

איזה שיר שמרגש אותך.

משו קליל שניתן לך חיבוק. מגיע לך.

ואחרי זה אני היתי יושבת לחשוב מה יעשה לזה סוף. משו כלשהו חייב להיות.

♥️

חיבוק גדול!רק טוב=)

את ראויה להרבה טוב 😘

זה הכי כואבoo

כשיש פער בין איך שזה נראה

לבין המציאות

שאי אפשר להתלונן

שיוצאים קטנים

קשוח

חיבוק!ניקזמני

דבר ראשון חיבוק, זה הרגשה נוראית לריב עם הבעל ולהרגיש לא מוערכת וכישלון..

שאלה מעצבנת מוזמנת לערוף לי את הראש וירטואלית - מה המצב ההורמונלי שלך?

שואלת רק! כי מזדהה כ"כ עם ההרגשה שהכל שחור ושהבעל מעצבן עד כדי רגשות הרהורי בריחה מהבית, ואז שבוע אחרי המחזור מגיע ואת כזה - אהה לכן הרגשתי ככה!

הרבה פעמים המצב בשעתו מרגיש נורא ואיום ושאין תקווה וש*הוא* כך וכך וכך

ובסוף בא הבוקר (או המחזור) והכל נראה יותר נורמלי

נשמע לימתיכון ועד מעון

שהוא עושה לך מניפולציות, אולי אפילו על גבול הגיזלייטינג, ממה שאת מתארת זה נשמע שהוא מסובב את הכל וגורם לך להיות אשמה.

זה נשמע לי קצת מטריד.

אני יודעת שזה קלישאתי אבל ממליצה על טיפול או זוגי ואם לא אז לפחות לעצמך, לקבל כוחות, שלא תכתבי על עצמך שוב שאץ אכזרית חס וחלילה

אם טיפול זוגי לא אופציהאיזמרגד1

מציעה ממש לחשוב על טיפול אישי... וחיבוק לך🫂

חיבוקרק רגע קט

מצטרפת ל @מתיכון ועד מעון , גם לי נשמע שיש פה מניפולטיביות לא בריאה שהוא מפעיל עלייך.

מחזקת אותך ללכת לטיפול אישי ולקבל כוחות.

בהצלחה❤️

דברהראשון למצוא את העוגן שלך בתוכךיום שני

את טוב גדול, יש בך כוחות.

בלי קשר למה שאת עושה, בהשוואה אליו או מול הילדים או במדידה של כמה מטלות.

שבי עם עצמך, עם דף או בעל פה

היית אישה מדהימה גם לפני שהתחתנת

גם לפני שהפכת לאמא

(לא סותר את זה שאת כנראה אמא נהדרת)

להיאחז בנקודות הכוח הפנימיות.

להיזכר מי את.

תמצאי משפטים חיוביים שמגדירים אותך

תיאחזי בזה, תשנני לעצמך ברגעי הקושי

או כל ערב

מתי שאת צריכה.

להגיד כל בוקר בכוונה "אלוקיי נשמה שנתת בי טהורה היא"

אחר כך יהיה לך כוח לבדוק מה מניפולציות, מה טעויות, מה חולשות שלו ומה אולי תקופה קשה.

כי זה נשמע שאת מודדת את עצמך רק בהשוואה אליו

יש אותך ויש בל הרבה טוב, אני בטוחה.

קודם כל את

למצוא את הכוח שלך

להאמין בעצמך.

חיבוקתהילה 3>אחרונה

נשמע קשוח וכואב.

ועצתי;

כשלומדים להבין את המנגנונים שמפעילים מב9נים את כל הסיבוך, וגם לנהל דינמיקה זוגית בריאה של גבר אישה, זה יכול מאד לעזור.

אשמח ממש להמלצה למגן שמיכה וטיפים איך להתנהל עםאוהבת את השבת

3 ילדים מפספסים

אולי חלק בגיל שעדיין עדיף לישון עם טיטול?לב לבן

לא.. הקטן מפספס חצי מהלילות רק חבל לי לשים טיטולאוהבת את השבת

שלא יתרגל..

משתמשת בשמיכות שלא צריך לצפותפאף

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

אבל זה גם המוןןאוהבת את השבת

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

להחליף למגן מזרן שהוא רק ניילוןאפונה

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

איפה קונים מגן שהוא רק ניילון?~מרמלדה

כבר הרבה זמן מחפשת

אשמח גם, וגם הבעיה שבכמות גדולה זה נוזל לצדדים, למאוהבת את השבת

למזרן

ברמי לוי, במכולת, בבזאר שטראוס...אפונה

קניתי בבייביסטארנועה לה

לגמרי. למפספסים רק ניילוןיראת גאולה

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

תקני סדינית הקסם ולא תצטרכי לכבס מצעיםהמקורית

אני באמת גם שמה סדינית,פאף

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

קנינו מעליאקספרס הרבה סדיני ילדים שהם נגד פיפיבת מלך =)

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

את מנסה לקחת אותם לשרותים לפני לכתך לישון?ממתקית

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

תודה! אין לנו מקום נוחי לתלות..אוהבת את השבת

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

קודם כל חיבוק, זה באמת ממש מתיש~מרמלדה

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אני הייתי מכסה בשמיכת פליזחילזון 123

ובחורף מעל הפליז עם פוך. ככה לפעמים מספיק לכבס רק את הפליז.

וסדין ניילון. בלי ציפויים. ככה רק מנגבים.

ושמיכות פוך בגודל של תינוק (גם לילדים שכבר בגן). כי שמיכה גדולה לא נכנסת בקלות למכונה, ושמיכת תינוק כן נכנסת למכונה.

חוץ מזה אפשר כבר ללמד אותם מגיל מסויים להוריד את הסדין, להניח במקלחת עם הפיז'מה הרטובה. זה חוסך קצת התעסקות

מקפיצה לישמעונהאחרונה

אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11

כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים

המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.

ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי

ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!

למה הכל כל כך לא פייר כאן????

אם זה תוספות זמניותהשם שלי

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.

תפני לחריגים

זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.

איך 4500?שלומית.

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.

ומשתנה בין קבוצות גיל

והקבוצות גיל האלהשירה_11

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

וואי מטורףשלומית.

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

יש אם הבדלים אם המעון למטרות רווחשיפור

ואם זאת תקינה מורחבת

אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

יש כל מינישירה_11

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

מזל שהפרטי אצלכם זול יותר מהציבוריכורסא ירוקה.

איפה שאנחנו הפרטי עולה עוד יותר וגם אין הבדלי גיל אז שילמתי בגיל 3 3800 לחודש לפני שנה, וזה הזול באזור שלנו

אוייי זה נוראאשירה_11

למה אף אחד לא עוצר את זה זה מזעזע

והם עוד קוראים לעצמם אגף לעידוד תעסוקת הורים

איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקית

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מחפשת משו פרטי אחרשירה_11

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

רק אומרת ששילמתי שנה שלמה מחיר של תינוקהשקט הזה

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

כדאי לך לנסות להגיש בקשה להנחהשואלת12

אנחנו קיבלנו דרגה ממש מהר ואז תדעי בוודאות אם אתם זכאים או לא.

כמה מהר קיבלתם?שירה_11

ממש כמה ימיםשואלת12אחרונה

פחות משבוע. ועוד חברות שהגישו איתי

מחפשת המלצה לחנות של חולצות/ גופיות בסיסשלומית.

בצבעים מיוחדים וספציפיים.

יש לכן?

אזור ירושלים.

מבחינתי אפשר גם אונליין אבל מתלבטת אם אפשר לראות ככה את הצבע מספיק טוב

בייסיק יונפש חיה.

תודה, אשמח לעודשלומית.

יש שמיז במרכזים של חרדיםאונמר

the shell station בירושליםבית פרטי

אזור ירמיהו. המליצו לי, לא התנסיתי

תודה רבהשלומית.

בשמיים וארץעוד מעט פסח

יש להם אתר וגם סניף ביפו.

איפה יקר אבל אני מאוד אוהבת את הבדים 'להם והמגוון.

בדיוק אמרו לי שיש בירמיהו חנות עם מגוון גוונים ענקאחת כמוני

בלורד קיטש יש מלא צבעיםלב לבןאחרונה

אולי יעניין אותך