דרושה הרגעה דחוף!!!נעמונונונה

אצל בני הראשון, הלידה התקדמה די מהר, צירי לחץ מהרגע הראשון.

אמא שלי היתה איתי, והיא מטפלת ברפואה משלימה, אז עשתה לי כל מיני לחיצות שזרזו את הלידה. הייתי בתחילה בלי אפידורל, רק עם המסכת חמצן, שלדעתי לא עושה כלום... בשלב מסוים לא יכולתי כבר, היו לי צירים תכופים, בלי הפסקה!!! המילדת אמרה לאימי שתפסיק בלחיצות. ביקשתי אפידורל, אמרו שתוך חצי שעה תגיע המרדימה, כי היה די עומס. בבדיקה הייתי 5.5 בינתיים חצי שעה מטורפת ומעייפת (אחרי מקלחת של שעה במים רותחים שגמרו לי הכח). הגיעה המרדימה, המילדת אמרה שתבדוק פתיחה ומחיקה אחרי ההרדמה כדי לחסוך לי כאב.

 זריקה. ו--- ממש גן עדן. העייפות והטשטוש... הייתי בעננים.

מיד אחרי ההרדמה, עשו לי בדיקה, ו-- היו בהלם!!! תוך חצי שעה נפתח 4 ס"מ (לידה ראשונה). המילדת טענה שאם היתה בודקת קודם, אפידורל לא הייתי מקבלת... השאלה אם האפידורל היה לטובתי. כי---

10 דקות לאחר הזריקה, יורד הדופק לעובר! (זה די שכיח באפידורל). מיד... בודקים שוב, מוניטור, וכו. וההחלטה- ואקום.

נסיון ראשון - לא הולך, נסיון שני - לא הולך. אני מנסה בכל כוחי ללחוץ, והילד לא רוצה לצאת.

נסיון שלישי. מרמזים לי שאם זה לא הולך, מיד ניתוח! ב"ה, נסיון שלישי. ב"ה בן בריא.

באפגר הוא קיבל 8, לפי מה שאני זוכרת. עשו לו החיאה. ורק אחרי כמה דקות הראו לי אותו. ב"ה בריא ושלם.

השיליה יצאה לבד שניות אחרי הילד, עם קצת דם יבש עליה. חוששים שהיתה לי הפרדות שיליה.

בקיצור, יצאתי בקרעים דרגה ג' - הכי קשה! כבר איימו עלי שאולי לא אוכל לשלוט על יציאות וכו, שאולי מלידה הבאה אאלץ ללדת רק בניתוח... וכו.

 ב"ה! הכל טוב לגמרי היום! עברתי כמה טיפולים בסוזוק - סוג ברפואה משלימה, והם ממש ריפאו הכל. אין זכר.

 

אני חודש וחצי+ לפני לידה שניה, ומשקשקת. מה יהיה. אני רוצה אפידורל, וגם לא רוצה. בעלי רוצה שניקח רופא פרטי, ואני - בשביל מה? וככה המון חששות בעקבות הלידה הקודמת שנקראת טראומתית.

מה אתן אומרות? הרגעה דחוף! ומהר, אני רוצה שיוולד ילד רגוע ולא לחוץ!

דבר ראשון, הרבה חיבוק על החויהדבי חיה
תתפללי שכפי שאומרים שלידה שניה הרבה יותר קלה (לא היה אצלי....אבל שלישית - כן). אולי יש דברים לעשות, לפחות שתרגישי שאת משתדלת שילך מהר וכו', כמו טיפות הרב וכדומה. ותתני לעצמך פתח לחשוב שיהיה אחרת. אבל בעניין האפידורל, לא הבנתי איך ירד הדופק לתנוק, למה?זה בד"כ קורה מטשטוש! לא? אז בעצם האפידורל הזיק או סייע? אולי תקחי דולה מומחית או מיילדת פרטית (לעניות דעתי המחיר שווה השקעה בעניין מאשר רופא פרטי, שכל עניינו זה שלא יצא בתביעות....)
אחד מהתגובות לאפידורל זה ירידות דופק לתינוק.בילי
אחד=אחת (סליחה)בילי
הכי חשוב זה שתחזירי לעצמך את הבטחון ביכולתך ללדת.בילי

מה שאת מתארת זה אכן לא פשוט.

אבל כל מה שסיפרת לא מחייב שיחזור על עצמו שוב! את חייבת להתחיל ל"עבוד" על מנת שהלידה הבאה תהיה טובה יותר. תקראי ספרים שמאמינים ביכולת האישה ללדת. תחליטי שאת שומעת וקוראת רק סיפורי לידה טובים, תקיפי את עצמך באנשים תומכים, כל ערב תעשי דמיון מודרך ותדמייני לעצמך את לידת החלומות שאת רוצה...והכי חשוב תדאגי לליווי טוב בע"ה בלידה הבאה (דולה יכולה לעזור... או מיילדת פרטית, אבל זה כבר לא ניתן בכל מקום ועולה יותר).

וכל הזמן תזכרי שהכל משמים, ולא הכל נתון בידך, את עושה את ההשתדלות והקב"ה יעשה את השאר...

בהצלחה רבה!

 

תודה...נעמונונונה

אתן די מרגיעות, אבל... אני עדין חוששת ולחוצה... מעדיפה לא לחשוב על זה, אבל כמה שזה מתקרב, זה בראש שלי יותר...

בקשר לאפידורל - טוענים שזה די שכיח שזה מוריד לעובר את הדופק.

אם זה היה לטובתי שלקחתי? כן ולא. לא - כי זה הוריד תדופק. כן - אני לא רוצה לדמין ואקום בלי אפידורל, אבל אולי בלי האפידורל היה נחסך הואקום?...

בלידה הראשונה לא רציתי אפידורל בכלל, עד שכלו כל הקיצין.

עכשיו, אני רק רוצה אפידורל. אבל גם לא. מבינות? הדמיון המודרך, אני בטבעי אופטימית, ומנסה גם עכשיו, אבל הלחץ מלחיץ אותי... ואני מרגישה שאין לי כוחות להילחם בכאב כשאני נזכרת בצירי לחץ שהיו לי. לוידת מה להרגיש.

באמת שאין לנו על מי להישען, רק על אבינו שבשמים! ובעז"ה שיהיה בקלות!

אולי תקחי רסקיו לתקופה...דבי חיה
שימי במיים שאת שותה, או תה קמומיל, פשוט: הרגע שתהיי רגועה, הכל יזרום יותר בקלות. זה בדוק ומנוסה!!! וגם, לללמוד תרגילים שמקלים בזמן הלידה. לי נענועי אגן עזרו בצורה מדהימה!!! פשוט הייתי בכושר אפילו שהצירים הרקיעו שחקים (המיילדת הדריכה אותי בהם ועזרה לי קצת).
הרגעה בדרךאנונימי (פותח)

נשמע שהגוף שלך מדהים!! ויודע ללדת מציון!!! התקדמת יפה מאוד והתמודדת עם כאבים מאוד חזקים להרבה זמן.

האפידורל מוריד דופק לפעמים בחדר לידה ולכן המרדימים מבקשים שתקבלי ליטר נוזלים בוריד לפני קבלת האפידורל. לרוב וממש ברוב המקרים הדופק מסתדר די מהר. (הירידה בדופק הוא כתוצאה מירידה בלחץ דם האמהי הרבה פעמים). אם תצטרכי אפידורל (אם תספיקי אפידרול) תקחי ואם תסתדרי אז את לא תקחי. ופה אני רוצה לומר לך שלהוציא תינוק בלידה שניה זה לא בר השואה ללהוציא ילד בלידה ראשונה. את מסוגלת ואת מסוגלת מהר. אני ממש משוכנעת בזה.

בענין הקרעים- כל הכבוד על ההחלמה המרשימה מאוד שלך. אני ממליצה לשתות תה פטל (לא קשור לקרעים ) להביא שמן שקדים ללידה ולברר לגבי לקיחת ויטאמין C לפני הלידה. אני לא יודעת על זה מספיק רק שמעתי וראיתי אצל חברה כמה זה עזר לה. וכמובן הרבה אמונה בפריניאום שלך שהוא מסוגל להפתח בקלות לכמה שצריך. תזכרי שהקרעים שלך היו בזמן ואקום  ולפעמים זה מחמיר את מצב הקרעים לא תמיד אבל לפעמים. תראי גם איך טיפלת בעצמך אחרי הקרעים מצאת רפואה אלטרנטיבית שעזרה לך והכל בסדר עכשיו- אשריך.

רופא פרטי לא יעזור לך לדעתי כל מה שקרה יכל לקרות גם עם רופא פרטי או מיילדת פרטית או דולה - שהיא לא סמכות רפואית בכלל. נשמע שאמא שלך היתה מלווה מציונת!! איך היה לבעלך? הוא הצליח גם להיות שם?

באפגר 8 לא עשו לו החיאה אלה עם זה היה האפגר השני. לפעמים אחרי לידה אנחנו מגרים את התינוק על ידי שפשוף הגב או רגלים ואולי נתנו חמצן סביבתי.. קורה הרבה, אומנם מפחיד אך לא מסוכן ואם החזירו לך מיד אז כנראה הוא עבר את המעבר בסדר.

מאחלת ומתפללת שיהיה לך לידה טובה עם בריאות לך ולתינוקך שיהיה חויה מדהימה.

מחכה לשמוע כבר...

לורן

 

תודה לורןנעמונונונה

את מדהימה!

באמת שאת מרגיעה אותי!!!

נתת לי הרבה כוחות להמשך. אני חייבת לומר לך, שאני מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב, ואני חושבת שכל יום אקרא את הדברים שלך, ובעז"ה תהיה לי לידה כמו שאת מאחלת.

תודה תודה!

המשך ללורןנעמונונונה

שאלת אם בעלי היה גם.

בעלי היה איתי כל הזמן, עד הרגע של הואקום, שאז הוציאו אותו, וגם את אמא שלי...

את ה"מזל טוב, בן!" הוא שמע מבחוץ... אבל הוא היה הראשון שהחזיק אותו! כי אני הייתי בתפירה...

אם הלידה התקדמה, אז למה ניסיתם לזרז אותה?יוקטנה
אולי לא הבנתי משהו בסיפור, אבל אמרת שהלידה התקדמה היטב, אז מדוע היה צורך לזרז אותה עוד יותר?
ללידה יש קצב משלה, וכל עוד היא מתקדמת, אני לא חושבת שיש צורך בהתערבות, רפואית וגם טבעית (לחיצות, למשל).
נשמע שעברה עליך לידה באמת סוערת, שהתקשית לעקוב אחריה ולעמוד בקצב שלה. אני זוכרת שהלידה השלישית שלי התקדמה קצת מהר מדי בשבילי! הגוף שלי אז אותת לי להעביר את הצירים בשכיבה, ולא בתנועתיות - כנראה בשביל שהקצב יהיה איטי עד כמה שניתן!
לקראת הלידה הבאה, הטריד אותי ביותר שהלידה תהיה מהירה יותר, בהתאם לסטטיסטיקה. אולם כנראה שהעבודה הפנימית שעשיתי עזרה, מכיוון שבלידה הרביעית הקצב היה ממש לשביעות רצוני. הרגשתי אפילו שליטה מסויימת בהגעה של הצירים! בעזרת מה שנקרא "דמיון מודרך", הצלחתי לעכב ולשחרר צירים, בטווח של מספר שניות, וזה כל מה שהייתי צריכה.
הנה גם את כבר עושה את ההכנה לקראת הלידה! בתוך הראש, בכתיבה (אלינו), בקריאה (מנסיונן של נשים אחרות - הכי טוב שיש!). אני בטוחה שהשינוי כבר קורה בתוכך, ושתהיה לך חוויית לידה שונה לחלוטין. אין שתי לידות זהות!
תשובהנעמונונונה

לא זרזו את הלידה!

הלידה התקדמה מצוין, קיבלתי אפידורל. ואז הדופק של העובר ירד. והיתה פתיחה 10 ומחיקה מלאה, ולכן הייתי צריכה ללחוץ, ושלא הלך, הוחלט ואקום.

תודה יוקטנה, אני בכל אופן מעדיפה שהלידה תהיה מהירה, יותר מהקצב שלי... העיקר לגמור מהר...

השפעה פסיכולוגית פנימית על הלידה...דבי חיהאחרונה
אני יכולה לספר לך חויה קטנה מהלידה האחרונה, שממש מאששת את מה שיוקטנה אמרה. בלידה הנוכחית (לפני חודש וחצי... די טרי..)הייתי מאושפזת בגלל ירידת מיים ובלי צירים יום וחצי. כשהתחילו צירים, הסתובבתי קצת בחוץ, ישבו ואכלנו וכו'. וכך הגיע 9 בערב, והרגשתי שאני פשוט שפוכה וצריכה כמה שעות שינה בשביל שיהיה לי כוח להמשיך. זה היה אחרי 2 לילות של חוסר שינה (ועוד הרבה בסוף ההריון). בקיצור, לפני שנכנסתי למיטה ביקשתי מהקב"ה שיפסיק את הצירים לכמה שעות... (הם היו ברמה כזאת של כל 10 דקות בערך, אבל כואבים עד כדי שהייתי צריכה לעמוד ולעשות נענועי אגן). בקיצור, נכנסתי למיטה והצלחתי לישון עד בערך 1 בלילה! הצירים לא הפסיקו, ובדגללם חלמתי כל מיני חלומות לא נעימים, אבל הצלחתי לישון עמוק וטוב! זה ממש חידש לי את הכוחות וכשהתעוררתי, התחילו הצירים להתגבר עוד ועוד, עד שילדתי ב"ה. ממש ראיתי איך המחשבה מצליחה לבשפיע על הגוף. בהצלחה רבה לך בחשיבה החיובית ובלידה קלה בפועל.
הגבר- שר החוץ האישה- שרת הפנים -מה דעתכן?אני נשארת אני

יש כל מיני -דינמיקות זוגיות


יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....

וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג


ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..


מבין אלה...

1.מה מדבר אליכן ברעיון?

2. מה המציאות שלכן בפועל?

3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..

מה עושים אז? איך  מרגישים? איך נפגשים?


וסתם הגיגים בנושא


קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה

לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..

נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין

אבל

לא תמיד רואה שזה המצב

סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..


אשמח לתובנות

אז אם הוא יודע את זה בהיגיוןאיזמרגד1

ועדיין הוא ממשיך להתלונן על זה, הוא בעצם אומר שיש רגש (הקושי שלו עם זה שקשה לך כשהוא לא בבית) שלא נעים לו להתמודד איתו ובמקום זה הוא זורק אותו עלייך.

אני חושבת שקודם כל לך צריך להיות ברור שלמרות שמותר לו להרגיש מה שהוא רוצה, את לא אחראית על הרגשות שלו ולא צריכה להתמודד איתם במקומו

ואחרי זה לשקף לו שבעצם הוא מצפה ממך להתמודד גם עם התוצאות של המעשים שלו (לצאת למילואים) וגם עם מה שהוא מרגיש בעקבות זה וזה לא לגיטימי, את לא אחראית על הרגשות שלו. ולא להסכים לשמוע ממנו את כל האת לא מתמודדת עם זה מספיק טוב וזה, זה בסדר שהוא מרגיש ככה אבל שישמור את זה לעצמו. מקווה שכתבתי ברור😅

וזה בטח לא מעשי-אבל אולי לצאת לנופש איזה שבוע ולהשאיר אותו לבד עם הילדים ואחרי זה לדבר שוב😂

מניקות- איך אתן ישנות?אור10

מקווה שטוב יחסית

אבל השאלה היא טכנית

עם רפידות? אולי בלי חזיה?

איך אתן מנהלות את הנזילות וכו

אניDoughnut

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

כנ"ל - בתחילת ההנקהשומשומ
בהמשך שכבר אין טפטופים ישנה בלי …
כנ"לשמ"פ
לחצי שנה הראשונה 
כל פעם איך שנוח לימדפדפת

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

אניניגון של הלב
גוזיה קלילה ונוחה בלי קרסים ורפידות
כשממש לא היה באלי חזייהאנונימית200
שמתי מגבת מתחת לחולצה. ובכללי פשוט החלפתי חולצת פיג'מה כל יום
בתקופת נזילות עםאוהבת את השבת

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

אני לא מצליחהעוד מעט פסח

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

עם גופיית הנקה ורפידותמוריה 7אחרונה
התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.אחרונה

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

ממליצות על טרמפולינה לתינוק של עד 9 קילו לגיל 6 ח'פלפלונת
כלומר אם הבן שלי בן חצי שנה משתלם לי לקנות טרמפולינה של עד 9 קילו? בגיל ארבעה חודשים הוא שקל כמעט שבע קילו
קודם כלאיזמרגד1

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אמור לאכול בזה כי לא יושב.. ומתי שוקלים 9 ק?פלפלונת
הבנתיאיזמרגד1

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

רעיון טוב. תודהפלפלונת
מותר להושיב לאכול בכסא אוכל לזמן קצוב גם תינוק שלאאמהלה

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

 

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

 

עדיף.להאכיל בטיולון.. הטרמפולינה לרוב נשכבת מדיאוהבת את השבת

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה


בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

לא.המקורית
אני השתמשתי בטרמפולינה בגילאים קטנים יותר מחצי שנה
לא חושבתתוהה לעצמי
לנו טרמפולינה של עד 9 קילו התאימה בערך עד חצי שנה
לא צריך טרמפולינה בכלל בכזה גילאני נשארת אני
שימי במשוח הוא ילמד לאט לאט לשחק לזחול...כל אחד והקצב שלו אבל בשלב הזה בחיים לא השתמשתי בטרמפולינה.. מחודש עד 4-5 חודשים גג
תודה לכולן. עזרתן לי.פלפלונת
לאשלומית.אחרונה
גם הטרמפולינה של ה9 קילו היא פיצית ממש ובעיניי נוחה רק לתינוק שהרגע נולד, אפילו שמותר עד 9 קילו 
רופאת נשיםאבןישראל

אולי מפה תבוא הישועה?

מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.

תודה

איזו קופה?שלומית.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

לאומיתאבןישראלאחרונה
שכחתי להוסיף. תודה
שילך בקלותאוהבת את השבת

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מישהי יכולה להסביר לי מה לא הבנתי?Kayom

מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה? 

איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?! 

מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥

טאטא תרחם

טירוףDoughnut
נראה לי שזה מהרחפני נפץ.... רחפנים עם חומר נפץנפש חיה.
שמתפוצצים 
הפסקת אש זה אומר שלא מתקדמיםאמאשוני

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.


גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.


הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.


התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.


לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.


לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.


נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש הסכם מול ממשלת לבנון, אין הפסקת אשרקלתשוהנאחרונה

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

 

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

אני משתגעתתתאנונימית בהו"ל

ושלום מראש לכל מי שתזהה אותי

אצלנו אין חלאקה ומספרים מתי שרוצים

הקטן שלי בן שנתיים בדיוק וסיפרנו אותו בקטנה בבית כל פעם ויצא עקום ולא יפה אז היום לקחנו אותו לספר כדי שיישר את הפוני ויסדר את האורך מאחורה.

היה לנו בלתם ולא יכולתי להגיע

מפה לשם הילד חוזר מסופררררר

מוכן לכיפה

הוא נראה בן 40!!

איפה התינוק שלי???

אני מתפדחת לצאת איתו לרחוב

אני מבואסת ככ שלא הייתי שם

מה עושים עכשיו??

אל תדאגי זה גודל מהרררר חיבוקקקאוהבת את השבת
זה ממש שינוי... גם בגיל 3 זה מעבר יעל מהדרום
וואוו בטח היית בשוקקשירה_11
לפחות זה גודל להם מהר 
אוי ואבוי הוא באמת ממש תינוקDoughnut

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

שימי כיפה וזה יטשטש והוא בטוח עדיין חמודדדתגל ציון
וואי מה זה מבינה אותך!באתי מפעם

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

תודה לכן⁦❤️❤️אנונימית בהו"ל

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

אצלנו גם לא עושים חלאקהבארץ אהבתי

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

וואי סליחה אם פגעתיאנונימית בהו"ל

זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..

אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍

האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.

בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי

מעניןיערת דבש
מה הענין בעצם לספר אותם בגיל כ"כ צעיר?
אנחנו סיפרנו לפני כי הציק בעין השיערKayom
יש ילדים שמאוד קשה לאסןף להם שיערטארקו

ממגוון סיבות

יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...


גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים

זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה.. 

אם אין את המנהג שלשלומית.אחרונה

חלאקה אז למה להשאיר?

מסופר זה המראה ה'רגיל' של בן, אז כמו שמלבישים בבגדים של בנים אז מספרים כשהשיער מתארך 

גם אצלנוכורסא ירוקה
זה באמת חמוד והם נראים ילדים ולא תינוקות
יאוו קטני איך זה משנה אותםKayom
אבל אל תדאגי יגדל מהר והוא עדיין חתיכי בטוח
אמאל'ה איזה שוקשמ"פ

ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!

זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר

אסתמה שמחמירה אחרי מאמץ גופניshiran30005

בן 3 וחצי כמעט, בחודשים האחרונים יש הטבה משמעותית, כמעט 0 התקפים בלי בטניזול כמעט ב"ה. חשבנו שזהו זה מאחוריו כי כבר גדל

אבל לאחרונה שמתי לב שקשה לו ממש במאמץ גופני, כמו ריצה - אחכ יגיע שיעול חזק וקושי בנשימה עם החור הזה בגרון. הוא מצידו לא שם לב לכך ואני זאת שעוצרת אותו. מים ומנוחה עוזרים לרוב

בגלל שהיה ככה רצף בשבוע האחרון מאתמול התחיל שוב קוצר- יש לזה קשר למאמץ בשבוע האחרון? בגן היא אומרת שהוא בסדר ,היום אבקש ממנה לשים יותר לב אבל יכול להיות פתאום החמרה וקושי במאמץ? הבעיה שהוא לא ער למצבו 

אני יודעת שבמזג אוויר מסוים, מאמץ בהחלט גורם לקוצראוזן הפיל
לכן בימים כאלו אני מנסה לנטב לפעילויות ביתיות, כי אחרי ריצה - ישר יש קוצר שמלחיץ אותי
אבל כל הקיץ זה מזג אויר חם מאודshiran30005אחרונה

אולי יעניין אותך