אל תתפלא/י (;)) אם חוסמים אותך. הדבר הזה, להציף את הפורומים בהודעות, נקרא בעברית פשוטה ספאם. או באנגלית - דואר זבל.

neryar@gmail.com

בס"ד 

התלהבתי ממש מהפעולה-פעולה מקסימה!

 דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. כך אמר קוהלת...

צר לי לבשר לך, אבל בשנים שקדמו לך לא בדיוק ייבשו ביצות בתנועה. גרעיני נח"ל הם דבר קצת ישן [ומתחדש כרגע]. מה עשו חב"ב פעם? 

זה כמובן לא בא לזלזל, אלא רק לתת פרספקטיבה.

קצת היסטוריה [ותסלחו לי על אי דיוקים, בכל זאת הדברים לא מספיק מתועדים, ולא הייתי חלק בכל האירועים...]:

השנה: ה'תש"ס.

האירוע: ועידת בני עקיבא ה-כ', 'עוז לישראל'.

דיונים ערים בדיוק על הנקודה שהועלתה פה. הוחלט לפתור את הבעייה על ידי הקמת גוף, אשר יקרא 'הנהגת הנוער'.

המטרה: לתת ביטוי לכוחות העצומים של הנוער בחבריה ב'.

המבנה: בכל מחוז יתאספו נציגי הנוער, על בסיס הצירים בוועידה, ויקימו את הנהגת הנוער המחוזית. מתוך כל מחוז, יבחרו 2 נציגים אשר יהיו חברים בהנהגה הארצית, כאשר אחד מכל מחוז הוא גם נציג הנוער במליאה.

התוצאה: הניסיון לא כל כך הצליח. לא היה מי שיחזיק את ההנהגה.

השנה: ה'תשס"ד.

האירוע: ועידת בני עקיבא הכ"א, 'יחד שבטי ישראל'.

דיונים ערים בדיוק על הנקודה שהועלתה פה [לדוגמה, הסתכלו בתגובות לכתבה].

תוצאה: העברת החלטות ועידה רבות הנוגעות להגשמה ועשייה [ואפילו החלטה שלא לקבל לתנועה חב"בניקים שלא פועלים פעם או פעמיים בשבוע!]. וחידוש הנהגת הנוער. הניסיון לא כל כך צלח.

השנה: ה'תשס"ה.

האירוע: לא משהו מיוחד.

כמה חבר'ה מחליטים לקחת את העניין על עצמם. מדובר על תחילת השנה, והם הולכים לסל"יקון. בעזרת הקומונריות, יש גיוס של חב"בניקים מסניפים שונים,ומוקם מחדש הגוף- הנהגת הנוער. 

בפועל, לקחו על עצמם כמה צירים להרים את הנושא בעצמם. למשך כמה שנים זה תיפקד מאוד יפה. לקריאת החוקה של ההנהגה, לחצו כאן.

קצת יותר פירוט על מה זה הגוף הזה ניתן למצוא כאן.

להתרשמות מהפעילויות שלהם, ניתן לראות 

הכל היה נחמד ויפה, הדברים התקדמו, משנה לשנה היו יותר ויותר חב"ב פעילים, בעיקר כשהדברים נעשו בשיתוף פעולה עם הגרעינים.

הבעייה התחילה כאשר החבר'ה שלקחו על עצמם את יוזמת ההקמה 'דור המייסדים' ודור הביניים שאחריהם, לא הצליחו להעביר את השרביט הלאה. מי שלא היה עם אותם המייסדים, לא הצליח להחזיק. זה סיפור מאוד מורכב, בעיקר ברמה הארצית, וקשה לי להיכנס לכל הפרטים במסגרת כזאת, אבל אם ניקח לדוגמה את מחוז דרום: גיאוגרפית הוא מתפרש על איזור מאוד נרחב, לכן קשה לגייס את חב"ב במחוז מצד אחד, ומצד שני גם לארגן דברים לא פשוט, בגלל המרחק. 

השנה: ה'תשס"ח.

האירוע: ועידת בני עקיבא הכ"ב, 'למען עמך ונחלתך'.

דיונים ערים בדיוק על הנקודה שהעלת. יש אפילו ועדה שלימה שעוסקת בנושא- ועדת הגשמה. את האמת, היא עוסקת יותר בתקופה של הבוגרים, אבל בגלל הדיונים הסוערים אחת ההחלטות שמתקבלות לגבי חב"ב, היא זו:

"הגשמה בחב"ב:

א. הוועידה רואה בברכה את התארגנות חבריא ב' במסגרת גרעיני פעילות משימתיים ושל"פ הכוללים מדריכים ושאינם מדריכים, ומטילה על המחוזות לטפח ולהרחיב תכניות אלה בכל סניפי התנועה.

הוועידה קוראת להנהלה הארצית, למחוזות ולסניפים לשדרג את תכנית דרור המהווה בסיס להקמת הגרעינים וליישמה בכל סניפי התנועה.

מתוך הערכה למתכונת הפעילות החדשה של חבריא ב' שהופעלה בכמה סניפים בהצלחה, מאמצת הוועידה את הרעיון לפיו:

חברי חבריא ב' יתארגנו בסניף במסגרת גרעין, שיקים פעילות תנועתית, חינוכית וחברתית משותפת.

הגרעין יפעל ברציפות בין-דורית, באופן שחברי השבט החדש יצטרפו כל שנה לגרעין והבוגרים ייצאו להגשים את דרך התנועה.

המדריכים ייצאו מתוך הגרעין, לאחר תקופת פעילות בגרעין, וימשיכו בפעילות בגרעין בצד פעילותם בגרעין.

חברי הגרעין יכשירו עצמם, בהדרכה ובהכוונה תנועתית, לקראת יציאתם להגשמה במסגרות ההגשמה התנועתיות.

הדרכת הגרעין תבוצע על ידי בוגרי התנועה, חברי חבריא ג' שימשיכו בדרך זו בפעולתם התנועתית, ייתרמו לתנועה. ההנהלה הארצית תשקוד על הכשרת מדריכים אלו למשימות ההדרכה."

זו גם הוועידה הראשונה בה הצירים לא מאשרים את הוועדה מתמדת, עד שיהיה נציג של הנוער.

בפועל, מה שקורה זה שהגרעינים תופסים תאוצה. ספציפית, גרעיני נחשון- להם יש מימון לרכז/ת. התנוע המחליטה להשקיע כספים בצורה כזו. כיום יש פריחה מאוד יפה של הגרעינים האלה.

הזמן דוחק בי, והדברים פה דורשים קצת מאמץ כדי לקבל את התמונה- אני מנסה לתת פה תמונה של קרוב לארבע עשרה שנים. איפה אתה היית לפני 14 שנים?

בכל מקרה, לגופו של עניין:

מדובר בתהליך, שאפשר אפילו לראות תוצאות שלו. מסע גרעינים, סמנריון גרעינים הם רק דוגמה קטנה לשינוי הזה.

ברמה המחוזית והארצית, חייבים תמיכה קבועה כדי להזיז דברים.

ועכשיו לעיקר הדברים:

הרמה הסניפית. ברור שיש כאן עניין בין סניפי עיר ליישוב. 

א. מי שהיה מדריך, בחיים לא יוכל להבין מה זה לא להיכנס להדרכה. מה זה להיות הזה שנשאר בחוץ. הקטע המדובר בעולם קטן הוא כל כך עצוב, שאין לבחור איך להתרומם מהמצב שהוא נמצא בו. אין לו את הכלים להתמודד עם המצב. שזה בעיניי כשלון של המדריכים שלו.

ב. בעניין גרעין: מי אמר שגרעין צריך להתנדב יחד? למה שאני לא אתנדב במד"א ואתה בקו לחיים, ונהיה באותו גרעין, םשוט באפיקי עשייה שונים?

ג. לגבי החניכים שהולכים לאיבוד, האם יש להם מה לעשות בסניף? זאת אומרת, אם אני במד"א, למה שאני אגדיר את עצמי כחב"ב? איזה מקום יש לחב"ב בסניפך בשבתות ובמשך השבוע? האם מדובר בפעילות של כיף או של תוכן? במילים אחרות, מה יש לסניף להציע לי, שאין לי במסגרת אחרת? בגילאים הקטנים יש את הקטע החברתי, אבל בגילאים הגדולים- תיכון- שעות הלימודים נראה לי מכסים את העניין הזה. 

ד. אולי זה לא רע שבני עקיבא היא תנועת ילדים? אולי דווקא בדורינו זה מה שעדיף. שכל אחד ימצא לו את דרכו?

ה. מה יחזיק גרעין הגשמה שלא יתפרק? למה שארצה להיות חלק בגרעין? מה עושים אם הגרעין מתחייב למקום מסויים ואז לא בא להם יותר/ יש בגרויות/ וכד'?

ו. בלי להעליב, בעיניי הפעולה לא משהו. זה לירות חץ ולצייר מסביב את המטרה. מי אמר שהמסקנה שלך היא נכונה? למי מיועדת הפעולה? אם זה מיועד לחבר'ה שכן מגיעים לסניף ואיכשהו קשורים,  אז הם נראה לי עברו כבר את השלב הזה. לצוות זה לא רלוונטי, כי אין להם מספיק כח להרים גרעין [וזה גם המקום לציין שבדרך כלל גם לקומונרית אין זמן להתעסק עם זה] והחבר'ה שלא מגיעים בכלל לא ישמעו את הפעולה...

ז. דווקא בעולם מתקדם כמו שלנו, אני רואה חשיבות עצומה לתנועת ילדים, שתנתק אותם מהמסכים. מאז שיום הלימודים בבתי ספר דתיים התארך, המסגרת הפורמלית מכילה בתוכה הרבה דברים שפעם היו שייכים רק למערכת הבלתי פורמלית. לפיכך בעיניי יש פחות מקום בימינו.

ח. ולסיום, כפי שניסיתי להראות כאן- השינוי צריך להתחיל מלמטה. צריך אנשים שייקחו את זה על עצמם, אבל גם ידעו להעביר הלאה.  לכן, ברמה הסניפית, נכון בעיניי לקיים ועידה סניפית פעם בשנה [סביב שבת תנועה?] ולהעלות בה את ענייני הסניף, לבדוק מאין באנו ולאן אנו הולכים.

אשמח לפרט ולדון בנקודות נוספות, אך קצרה כאן היריעה וזמני.... 

(למה נעלו את הקודם?)

לפני 14 שנה שאלת איפה הייתי, התשובה היא בגן, בגיל 4.

יש הרבה על מה לחשוב, אבל אני לא מסכים עם זה לשפעול זה לירות חץ ולצייר מטרה. כי אם כן אז מה זה מטרה?

הפעולה שלך חותרת למקום מאוד ספציפי. המטרה שלה זה להקים גרעין הגשמה. דווקא בנושאים כאלה, בעיניי, צריך להשאיר את המסקנה פתוחה. מטרת הפעולה, אם אני אכתוב כזאת, תהיה לעורר מחשבה בנידון. החלטה מעשית צריכה להיות של כולם ולא רק שלי.

בעניין הלעורר, מה שאני ניסתי להעביר לכם זה שאתם לא הראשונים שמעוררים את העניין. השאלה היא מה עושים. איך מעבירים את העירור הלאה. אני פרשתי בפניכם תהליך של 14 שנים של עירור, ולאן זה הוביל?

נראה לי שברמה הסניפית כל אחד יכול לפעול. ברמה המחוזית והארצית זה יותר מורכב, ודורש נציג [בשכר, שכל זמנו יוקדש לנושא]  מהמחוז/ הנהלה.

הדרך הכי טובה להתרומם, בעיקר בעיר, זה לעשות שותפות בין כמה סניפים. אין לי כרגע זמן להרחיב, אבל יש הרבה מה לומר בנושא. 

האם הייתם במועצה/ ועידה?

הפעולה חותרת לעורר את החב"ב לדון בשאלה. אין שום סגירת קצוות שם שעשיתי. כל סניף - והמתאים לו. בכוונה ציינתי שזו פעולה שדורשת המון שיקול דעת מצד המנחה. קח את זה לתשומת לבך...

הטעות היתה שניסו לעשות שינוי ענק בצעד אחד. הדבר הזה לא יעבוד ככה.

צריך שינוי מלמטה. שינוי של התודעה. את זה ניסינו לעורר. לא לעשות - לעורר...

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.