מללכת ולפתוח בפני אנשים תיבות פנדורה נעולות או להוציא שלדים מהארון לא יוצא שום דבר טוב. לרוב, אין קשר לצדיקות או אי צדיקות, אשרייך, או ההפך מזה. צר לי שהמורות היום אינן שמות דגש על כישורי חיים וחברה. אני אמנם לא דתייה ברמת האולפנה הכי דוסית (אך למדתי באולפנה כזאת, ואני בהחלט מבינה מה גורם לעודף היושר, שהכוונה שמאחוריו נפלאה, אך הוא פשוט לא נכון ועלול לגרום נזק), אבל אני מאמינה שלא לחינם בורא העולם יצר את בני האדם כך שמסר מועבר אחד לשני באמצעות דיבור או מחוות והבעות בלבד, לא באמצעות מחשבות. איש חוץ ממך אינו יכול לדעת מה את חושבת, זה לא סתם, ואבוי אם היה כן, וכל אחד היה מגלה את כל המניעים הנסתרים והמחשבות הרעות של השני, העולם היה נשרף.
הרבה פעמים לא יוצא טוב מללכת ולהתוודות בפני אנשים על דבר רע שעשינו להם. הם נפגעים ושמנו הטוב שהוא כרטיס הביקור שלנו נפגע. עדיף לפעמים שהם ירגישו טוב כשלא ידעו על מה שנגרם ואנחנו נמשיך להיחשב כאנשים טובים. נכון שיש עניין של ללכת לרצות את חברו, אבל צריך לשקול הכול לפי העניין ולעשות את זה בשכל. על עניין של מחשבה בלבד בוודאי לא הייתי עושה עניין ופותחת שיח רגיש שלא ניתן לדעת איזה נזק הוא יגרום.
