אוקי, אז אני שישיסטית.
נכנסתי לפני חודשיים-שלוש ככה להדרכה, באחד השבטים היותר בעייתיים בסניף. (מעפילים),
זה שבט מדהיםם! כולם שם פשוט נסיכים\כות, אבל הוא דורש מלאא השקעה. ואין לי מד"ש\ית... יש רק מישהו שהוא סוג של פעיל חברתי שאמור לעזור לי, אבל הוא טיפה שונה ממני, כאילו טיפה סנובי ולא ממש זורם עם החניכים (להתחרפן, להשקיע בפעולות וכו'), והוא גם לא כ"כ בראש שלי, אז יוצא שאני מתחזקת את השבט לבד והוא עוזר לי בעיקר בדברים טכניים 0לקנות אוכל וכו')..
אני גם בפנימיה, ולומדת עד 5, לפעמים גם עד 5:40,
יש לי התנדבות פעם בחודש עם חניכה בעמותת "אחים" (חונכים שם אנשים עם מוגבלויות, משמחים אותם, מדברים\מטיילים איתם פעם בשבוע ככה- מומלץ!),
אני גם ממש משתדלת להקפיד על ריצה פעם\פעמיים בשבוע וחוג זומבה,
לטייל ולארגן טיולים (ד"א אני מארגנת מסע נודד לנוער דתי בחנוכה- עם הפרדה והכול- באזור מדבר יהודה שלושה ימים, למי שרוצה),
ומשקיעה המון בלימודים (זה ממש חשוב לי)..
ככה שיוצא שיש ימים שאני פשוט קורסת (גם נפשית וגם פיזית) תחת העומס. וגם יוצא שהמשפחה שלי כמעט לא מרגישה אותי בבית..
למישהי יש רעיון איך לנצל את הזמן טוב יותר? לעשות אולי דבריםבמקביל? או סתם טיפים להתמודדות עם לחץ... (:
