אני אמא ל-2 מדריכות ו-3 חניכים בסניף קטן וחביב.
רציתי להסב את תשומת ליבכם לנקודה שמאד מפריעה לי.
הפעילות בסניף פשוט מרוששת אותנו!
אני לא מתכוונת לחברות ומיסי סניף שאותם אנחנו משלמים, אלא לכל הדברים הנוספים. לדוג' השבוע-אחת הבנות התבקשה להביא חלב לפעולה, השניה סלט גדול לישב"צ, השלישי חטיף ליום הולדת של חבר, הרביעית 30 ש"ח מתנה למדריכות שעוזבות.
בשבת ארגון אכלו חבריא א' 2 סעודות בסניף (ערב ושלישית) וחבריא ב'-3 סעודות!! אתם יכולים לנחש כמה זה עלה... כמובן שבפתיחת חודש ארגון אכלו סעודה משותפת (שלא נדבר על שבתנועה על שלל סעודותיה). בלילה הלבן הכנו מרק וכל החודש אוכל בלי סוף (מי אמר שועדת מצברוח שווה אוכל?)
אנחנו אנשים עובדים, שמנסים לשרוד את המצב הכלכלי ונראה שהסניף חושב שאנחנו הסופר שלו.
למען הסר ספק-הייתי חניכה, הייתי מדריכה שנתיים וכן קומונרית בסניף אחר. לא עשינו ארוחות בפעולה, בשבת ארגון אכלנו סעודה אחת (ורק בשבת ארגון) ואת החניכים צ'יפרנו בפשטות.
מדריך טוב לא נמדד בכמות סעודות הערב שהוא "מארגן" לחניכים, ולא יקרה כלום אם לא יקבלו במוצש ארגון חבילות שוקולד וקולות. (לא מדברת על ההשבעה הבשרית...)
כתנועת נוער שמחנכת לערכים אז אולי כדאי לדבר קצת על פשטות והסתפקות במועט.
(נ"ב כשעזבתי את ההדרכה קיבלתי מחניכי מכתבים ,פתקים, חיבוקים ומסיבת פרידה מרגשת...תאמינו לי זה שווה יותר...)
מחכה לשמוע את דעתכם

