בגלל זה אנחנו תורמים לעמותה שגיסי ניהל אותה, וידענו שהוא צריך כל שקל (ב"ה הרבה ילדים וכו') והוא לוקח הרבההה פחות מ49% מהתרומות.. אז זה גם הולך ל"עניי עירך קודמים"- משפחה, וגם עמותה שאנחנו מאמינים בדרך שלה ובמה שהיא עושה עם הכסף.

מקור נוסף לתרומה זה גמ"ח פרטי שאבא שלי מפעיל שאפילו שקל אחד הוא לא לוקח לעצמו.. 

מבינה את התסכול שלך.

עמותות חייבות לפרסם כל מיני פרטים מעניינים כמו שכר המנכ"ל וכאלה. אם נוברים בפנים מגלים נתונים מאוד מעניינים.

זה הכי טוב. אצלנו בעיר יש עמותה כזאת שאנשים מהקהילה מארגנים בהתנדבות מלאה מלאה - ולכן אליה בין היתר הולכים כספי המעשר של משפחתי.

אכן לפני שתורמים לעמותה צריכים לחשוב כמה אתה מוכן שיילך למימון העמותה עצמה, וכמה אתה מעוניין שיילך לעניים נטו - אצל כל אחד היחס שונה - ולפי זה לקבוע איזו עמותה אתה רוצה לתת לה. כיום כל העמותות חייבות לפרסם דוחות כספיים והצאות למשכורות וכו' על פי חוק - לא בעיה למצוא את זה באתרים באינטרנט בחיפוש די זריז במקומות הנכונים.

אם מנהל העמותה מצליח להביא את "תוצאותיה העסקיות" גבוה - ייתכן והוא שווה את השכר.

אבל זה נכון שזה מעצבן.

זה לא רק עניין של כמה אגורות מכל שקל הולכת לנזקקים, אלא גם איזו יעילות יש לכסף הזה.

אם ה"תקורה" היא עלות העסקתו של רואה חשבון שיעשה סדר בחשבון הבנק של משפחה שנכנסה לחוב - זה כנראה שווה את זה.

למקבל זה לא משנה אם הוא מקבל מעמותה "מצליחה" או כושלת..

אלא אם המנהל באמת חושב מעבר, על לעזור לאדם להשתקם וכד' שזה נדיר

הוא צריך לקבל אוכל גם בחודש הבא, ואם התרומה שלי הופכת לפרסום שיביא לו אוכל בחודש הבא זה שווה את זה.

גדלה.

ברור שמשכורות עתק הם דבר רע אבל יכול להיות שעדיף שהיום הנזקק יקבל את הX כסף שלי או שהX כסף שלי ימונף להיות 3X למחר.

אולי מיעוט מהם.כשיש כל כך הרבה תאוות ממון לא הייתי מסתכן בזה...

שלחי אותם אלי... מבטיחה לעשות בהם שימוש ראוי

ולא כסף מזומן

כך יש סיכוי גדול יותר שהכסף ילך לידיים הנכונות 

(נכון שגם כאן יכול להיות שהמנכ"ל יקח סוכר אורז ואטיות מהעמותה, אך סביר פחות)

וגם שהמשפחות יעשו בכסף שימוש נכון ולא יגיע בטעות לאלכוהול ולמוצרי צריכה שלא צריך

כך גם הורה לי הר"מ שלי לפני כמה שנים

מעשה שקרה לו שיצא מקניות בסופר, ומצא אדם שביקש צדקה

הציע לו לעשות לו קניות חוץ ממשקאות אלכוהולים וסיגריות ולא הסכים

לאחר שבוע ראה אדם אחר ושוב הציע לו את זה, סכים בבושה גדולה,

הוא סיפר שהבחור התבייש להעמיס לעגלה מוצרי בסיס, מחשש שיצא כסף רב

הוא אמר לו שמעכשיו לא הבחור מעמיס אלא הר"מ שלי מעמיס

קנה לו קניה בשפע גדול,

הוא אמר שהוא הסיע אותו גם הביתה והוא ראה כמה אור פתאום יש בעיניו ובעיניי אשתו

זאת צדקה אמתית

וחסד גדול יותר זה למצוא עבודה לבחור

הרי שאתה יותר פנוי לשלם בכסף שאתה כן מרוויח - להוצאות האלה שאמרת שחייבים בכסף ממש...

ובכלל - אדם שמסתמך ר-ק על תרומות, לדעתי גם לא מוסרי לתרום לו. אדם צריך ללכת לפשוט נבלות בשוק ולא לקבץ נדבות. הוא צריך לעבוד בכ-ל עבודה שהוא יכול, כמה שהוא יכול - ואחרי זה, מה שחסר, אכן מצווה עלינו לעזור לו - אבל כל עוד הוא לא עושה את ההשתדלות שלו, אני לא באמת מבין למה אחרים צריכים להשתדל בשבילו.

שתבינו - ישנם אנשים שלגמרי מסתמכים על קצבת אבטלה+ביטוח לאומי+תרומות שהם מקוששים פה ושם - כי הם פשוט או עצלנים שלא רוצים לעבוד באמת, או שהם מפונקים ולא מוכנים להבין שכ-ל עבודה מכבדת את בעליה, כן, גם לפשוט נבלות בשוק - יותר מכבד מלפשוט יד.

אבל יש כאלה שהבושה אצלם כבר לא קיימת (ואני לא מדבר על אנשים שפושטים יד בגלל מחלת נפש - זה כבר סיפור אחר) - וישנם נוכלים ורמאים לעיתים - רק לאחרונה סיפרו לי על אחד שהגיע לישיבה כלשהי, וכנראה לעוד, והתחזה למסכן וסיפר סיפורים מכאן ועד להודעה חדשה, ואנשים צדיקים ותמימים שהאמינו לו בלי לחקור יותר מידי - גרמו לו לצאת בסוף ההתרמה מהישיבה עם כמה אלפים טובים, שחלקם מכספי מעשר ממש של אברכים - ולאחר שאחד הרבנים הבין את ההונאה הגדולה, רדף אחריו והצליח להוציא ממנו כמה כסף שהצליח.

בקיצור - לתת כסף לאדם ברחוב זה גם מסוכן כי אתה לא יודע כמה זה באמת צדקה.

לכן עדיף לתת לעמותה מוכרת, שיש בידייה גם רשימות ממשרד הרווחה ומהעיריות, והיא מעניקה ממש מוצרי יסוד, לא רק אוכל, בתור חבילות שבועיות...

וכמובן, לדעתי גם מאוד חשוב לתרום לפעמונים - שבעזרה המחשבתית והניהולית שהם נותנים למשפחות, מצליחות להוציא לגמרי ממעגל העוני או הקרוב אליו משפחות שהתסבכו - וזהו למעשה מעין הדרגה הגבוהה ביותר של 8 מדרגות הצדקה - להעניק לאדם את היכולת לדעת להסתדר כלכלית בעצמו.

אני לא אומר למישהו ברחוב, להיפך למי שאתה מכיר

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים