אבל כל צד לומד לכבד את הרצונות של הצד השני 

בעיקר זה שלא שומר לומד לכבד את זה ששומר

ייתן לו לגעת בו?

הרי זה מגוחך, זה בדיוק הדבר שממנו הוא נמנע... (אני מתכוון - לפני חתונה).

בקיצור - לדעתי זה מתכון לאסון. אדם שמקפיד במצוות איסור נגיעה - יהיה לו מאוד קשה לחיות עם אדם שלא מקפיד על זה, כיוון שזה סותר את אמונתו הדתית.

אבל יבין את הצורך שלו לגעת

ולא יחשיבהו למשוגע

כמו גבר שלא יהיה מודע לכך שלאישה קר יותר בד"כ

ובפעם הראשונה שיהיה לה קר 

הוא יחשוב שהיא סתם בכיינית או שכנראה היא חולה

זה מעלה את המודעות

בזמנים מסויימים..

אבל לומדים לחיות

שישכבוד הערכה הדדים,

יודעים למצוא פשרות להכל

וקיימים כמה כמה זוגות חילוני-דתיה ודתי-חילוניה

שמצליחים להסתדר

יש גם כאלה שחוזרים בתשובה אחרי החתונה

ויוצאים בשאלה

אם רוצים, לומדים להסתדר

אבל נורא נורא נורא קשה.

זה סיבה לא לפרק משפחה, אבל למה להיכנס לכזה דבר?

אבל בחור/ה שבתהלכי עליה והמטרה שהם יגיעו כנראה לשמירת נגיעה

לא חושב שנכון לפסול על זה

אלא אם כן הצד ששומר מחליט לפרוק עול. ואז זה כבר סיפור אחר - אבל זה לא לפי ההלכה.

לפי ההלכה אין מקום ללכת לקראת הצד שלא שומר נגיעה. אי אפשר למצוא פשרות לכל דבר. גם אם אני מאוד מאוד מאוד אוהב גויה - כל עוד היא גויה אני לא יכול להתפשר ולמצוא דרך להיות איתה - זה ל-א הולך...

וזוג דתי חילוני - מניסיון, זה לא הסתדרות, כי זה לחלוטין או שצד אחד יהפוך לחילוני יותר, או שצד שני יהפוך לדתי יותר - לפחות בתחום המשפחה.

סליחה שאני הולך להיות קצת בוטה אבל אני צריך להסביר: תגיד לי איך אישה דתייה שרוצה להתחתן עם חילוני, תצליח בזמן שהיא לא טהורה, לא להיות איתו, אם הוא ממש ממש חפץ בקיום יחסים? הוא לא מאמין במה שהיא מאמינה - אולי היא צריכה להתפשר? ולעבור על איסור תורה?

אז מה כאן הפשרה? הפשרה יכולה להיות לשני הצדדים? ואם הבעל רוצה בשבת לנסוע איתה לים - האם היא יכולה לעשות את זה בשם הפשרה?

ואולי הוא רוצה שתבוא לאכול איתו במסעדה לא כשרה - אולי שכאן היא תתפשר?

בקיצור - אין פה עניין של "לומדים להסתדר" - אלא עניין של בשביל לחיות יחד כזוג מאוחד שחי ביחד ולא כל אחד לעצמו, צריך להיות שאיפות ואורח חיים זהה - לפחות ברמת המינימום. אני מסכים שחסיד ברסלב וחסידת חב"S יכולים להתחתן - כי המינימום אצלם הוא שמירת מצוות, וכל השאר זה בונוס שניתן לאזן. אבל שניהם שומרים מצוות לגמרי. גם לחתן בין רוסיה חילונית למרוקאי חילוני אפשר - כי למרות השוני במנטליות, שאיפות החיים החילוניות שלהם מקבילות. 

אבל לחתן בין רוסיה חילונית לחסיד חב"ד - או שאין כאן זוגיות אמיתית, או שאחד מהצדדים ויתר לגמרי - מרצון או מאונס - על הזהות שלו.

ז-ה דבר לא מומלץ בכלל.

היי, אז ככה:

נניח צד אחד שומר שבת, וצד שני פחות מקפיד..

למי זה אמור להפריע יותר? ולמה?

האם זה בכלל אמור להפריע? בצורה היסטרית?

ולמה?

תודה...אשמח שתעזרו לי לסדר את מחשבותיי..

ברכת ה''!

כן, זה היה העתקה מדויקת של ההודעה שלך, עם שינוי העבירה - כדי שאולי אולי יהיה לך יותר קל לענות על זה.

בפשטות - די מפריע לי שמתייחסים ל"שמירת נגיעה" - כאל משהו שהוא לא מספיק מחייב וכו'. חברי'ה - שמירת נגיעה, אם נחלק אותה לצורך העניין לשני סוגי נגיעה - נגיעה תאוותנית ונגיעה שאינה תאוותנית - אזי, נגיעה תאוותנית, לדעת גדולי פוסקים, אסורה מדאורייתא ממש - וגם לדעת הפוסקים שחולקים על כך, הם גם מסכימים שמדרבנן זה אסור.

נגיעה שאינה תאוותנית - גם רוב מוחלט מוחלט של הפוסקים אוסר לגמרי. גם איסור דרבנן הוא איסור חמור לכל הדעות. כמו, למשל - דין מוקצה בשבת - שהוא דין דרבנני לגמרי - זה לא אומר שמותר לי להתחיל להקל בזה עכשיו...

אז חברים- כשאנחנו מתחילים לדבר על שמירת נגיעה, בואו נצא קודם כל מנקודת הנחה שאסור לגעת. נקודה. זהו.

מכאן, נתקדם הלאה ונשאל את עצמנו האם אנחנו מסוגלים לחיות עד המוות עם בן/בת זוג שהחליט במודע להתעלם ממצווה בתורה...

ושיהי לכולנו ב"הצלחה רבה!

אל תשכח שיש כאלה שזה לא בא מהתעלמות

אלא מתהליך בניה

שהם לא רגילים לזה מהבית ומהסביבה (תתפלא, יש הרבה כאלה!!!)

ולאט לאט הם מרגילים את עצמם

אבל זה קשה

כמו שמישהו שמחליט לחזור בתשובה,

יש לו פיתויים, והוא נופל הרבה יותר תדיר!

גם סביר להניח שבמושגים שלך הוא יחלל שבת בפרסיא דאוריתא במזיד

אבל לאט לאט

הוא עוד יעלה.

גם כאן צריך לעשות הבדלה

• מישהו שנמצא ברמה שיכול לשמור ומחליט שלא לשמור- ברמה דתית ורוחנית נמוכה יותר. 
• מישהו שתהליך מגמת עליה- שהוא ברמה רוחנית גבוהה, רק שלוקח לזה לצאת לפועל!

ואם כבר...

לשון הרע ורכילות הם הרבה יותר גרועים

הם דאוריתא לכולי עלמא

אבל עדיין יש הרבה אנשים שמרשים לעצמם לספר דברים רעים על המדוייט/ת שלהם

לחברים/לחברות/משפחה שלא לצורך התייעצות.

לשון הרע כנראה יותר חמור:

• מהדלקה אור בשבת לדעת רוב הפוסקים, שהיא לדעת רובם דרבנן
• יותר גרוע מלאכול שניצל מטוגן בשמנת, שזה דרבנן
• ולחלק מהפוסקים גם מאיסור נגיעה...

ולשון הרע דאוריתא!

אבל כמובן לא סותר מילה ממהשאמרתי. חייבים לשמור שבת. וחייבים לשמור נגיעה. וחייבים לשמור על הפה. וחייבים לאכול כשר.

איסור מדרבנן הוא עדיין איסור שאין שום היתר לעבור עליו - וזה כבר לא ממש קשור להשוות בין מצוות - זה גם זה אסור, כשאנחנו מדברים על בסיס האיסור...

אז כן - ברור לי גם שלדבר לשון הרע - זה אסור, וצריך להיזהר להיזהר...

ונחזור לקטע הראשון בהודעה שלך - ממש לא שכחתי שיש כאלה שחוזרים בתשובה. אני דיברתי באופן טבעי על כאלה שמגדירים את עצמם דתיים, ומוצאים לעצמם כל מיני תירוצים בקטע של נגיעה. כן, מי ששומר שבת וקורא לעצמו שומר תורה ומצוות, ויודע את ההלכה של נגיעה, שאסור לגעת, ובכל זאת נוגע - אז כן, הוא מתעלם מהמצווה הזאת. נגיעה תאוותנית לחלק מהדעות היא דאורייתא, ואז, כמו שאתה כתבת בעצמך - זה דאורייתא לעומת הדלקת אור בשבת שהיא דרבנן. אותו אחד שמקיל בנגיעה - אני די בטוח שהוא ממש מקפיד לא להדליק אור בשבת.

וזה בגלל יחסי עדיפויות מעוותים בחברה כיום, ובגלל התעלמות ממה שממש לא נוח ליצר שלנו... 

אז אפשר לעטוף את זה במילים יפות ופוליטיקלי קורקט - אבל העובדה היא שאנשים רבים בוחרים במכוון לא להתעסק בנושא ולתעלם - וזה חמור.

אז יש כאלו שהיצר כבד עליהם, כן - אבל על כל אחד הוא כבד, והמשימה שלנו היא להתגבר עליו. גם אם יש לי יצר לאכול שניצל בשמנת - אני אתגבר ואחזיק את עצמי לא לאכול. וגם אם זה "רק" לאכול שקולד מיד אחרי ארוחה בשרית.

מתגברים. אבל מי שלכתחילה מתיר לעצמו בכל מיני תירצוים "כאילו" הלכתיים, או התעלמותיים לגמרי מהמצווה - זאת חוצפה הלכתית ובהחלט ניתן להגיד על שכזה שהוא מתעלם ממצווה...

מי שחוזר בתשובה - זה סיפור אחר.

ובכלל זה נכנסות מצוות רבות. מקור מדוייק על כל דבר ודבר אני לא זוכר כרגע, פתח בהקדמה לחפץ חיים ותראה...

לא תשא שמע שוא - תשא תשיא.

לא תלך רכיל.

השמר בנגע הצרעת.

זכור את אשר עשה ה"א למרים.

וראה עוד בהקדמה לח"ח.

רכיל זה גם לשה"ר?

מה הקשר לנגע צרעת?

וגם זכור זה לא לאו מפורש, אלא אפשר אולי לדייק ממנו.

מצטער על הסברות הבעליבתיות

אבל מה שבאתי לומר שאין ממש איסור מופרש

אלא זה דבר שמתחייב עפ"י הסברא

ויש לו אסמכתאות

אלא רק הגדי והאמא שלו ורק בבישול

בשביל זה יש תורה שבע"פ שמסבירה את זה

או שצד שני פחות "מתגבר על היצר" ו"נופל" בשמירת נגיעה? 

ועוד שאלה, נגיד שצד אחד שומר וצד שני לא, בעצם הצד השני כן שומר כי הוא יוצא עם הצד הראשון, לא? אז.. בכללי או בקשר? 

את שואלת על הבדלים בהשקפה הכללית בין בחור ובחורה שרוצים להתחיל לצאת? 

או שמדובר בזוג שיוצא כבר ואחד מהצדדים רוצה להמשיך לשמור נגיעה עד החתונה בעוד השני לא? 

זה אמור להפריע לו כמו כל אחד שלא מספק את היצרים שלו.

מי שכן שומר זה אמור להפריע לו כי יש לו ניסיון יותר גדול.

לגבי חתונה עם אחד כזה

מי שלא שומר אמור להפריע לו שהצד השני יותר דתי

מי שכן שומר אמור להפריע לו שהצד השני פחות דתי

כיון שזה שוני משמעותי, הייתי חותך מיד!

שהיא בעצם האם היית יוצא עם אדם פחות דתי ממך.

בפועל זה נראה לי יותר מסובך מהאם הוא שומר שבת או לא.. הוא לא שומר נגיעה, משמע שהוא נוגע בך.

האם זה מפריע לך? האם זה בכוונה או בטעות?

לצד שלא שומר זה פחות יפריע, יפריע לו רק שהוא צריך להיזהר בצעדיו, השאלה היא מה קורה בהתחלה כשהוא עוד לא יודע את החוקים, הרי לקחת לך משהו מהיד- זה גם אסור?, ומה קורה אם בטעות מעדת והוא עוזר לך להתייצב?

אבל לה יותר כי היא חיה עם מי שעובר על איסורים קשים בצורה קבועה. מה גם שאין אפוטרופוס ,ואם הוא לא שומר אז אי אפשר לדעת לאן הוא יגיע..

לק"י

כי זה נושא שמאוד קשור לזוגיות ולקשר בין בני הזוג.

שני דברים שלא ראוי להתפשר עליהם בשידוך זה יראת שמים וטוב לב. שמירת נגיעה זה כמובן עניין של יראת שמים

לפי מה שהבנתי הכוונה היא שלמשל הבחור נוגע בנשים (לא במדוייטת!!)

נגיד לוחץ ידים וכזה.. או נוגע בבנות דודות...(שזה גם אסור אבל יש כאלה שלא מקפידים)

קיצור, הבנתם?!

זה לא שהוא מתחבק עם כ"א וכו... פשוט לא שומר...

וכן להפך עם הבחורה...

לי אישית זה היה מפריע, ז"א, לא אצא עם אחד כזה.

אבל נראה לי שלבנים הרבה יותר מפריע שהבת זוג שלהם לא שומרת נגיעה (אפילו לדברים קטנים)

כי היא נחשבת "פחות שמורה..."

ש"אמור להפריע" למי ששומר.

זו לא "מידת חסידות"..

וזה אמור להפריע מאד לדעתי.

מלבד החומרה ההלכתית שבכך, וחוסר הצניעות; ומצד האמת, גם הכבוד, למי שאינה נשואה לו ואינה אשתו - 

הרי שהנישואין, כדת משה וישראל, בנויים על כך שהם מתחילים מתוך החתונה, טוטאלית.

ואז להכל יש משמעות אחרת.

אחרת, זה מוזיל מראש; כביכול אפשר גם בלי זה... לא מגיעים אותו דבר.

מה עוד שבשאלה מדובר על מי שלכתחילה כך גישתו..  נו, חסר לכתחילה בהבדלה והבחנה בין אחרי שנשואים לבין שלא.

היי אז ככה:
נניח צד אחד שומר שבת, וצד שני פחות מקפיד..
למי זה אמור להפריע יותר? ולמה?
האם בכלל זה אמור להפריע? בצורה היסטרית?
ולמה?

------------------------------------------

מה ההבדל בין שמירת נגיעה לשמירת שבת?

עם הבדלים בשמירת שבת עוד אפשר ללכת בין הטיפות

ולתמרן איכשהו (לא שאני מעודד זוגיות שכזאת לכתחילה.

ממש לא).

אך איך, רבש"ע, יוכלו לדור שומרת נגיעה ומי שאינו שומר

בכפיפה אחת? זו סתירה מיניה וביה:

אין אפס - או שהוא יהפך לשומר נגיעה בע"כ, או שהיא לא

תשמור נגיעה בעל כרחה. וד"ל.

וכבר פורט כאן שהוא לא מתכון לגעת בה אלא בדודות, לחיצות ידיים וכו'

עיין "ותן טל" מעליך בשירשור...

שישמור ויכבד

יש הרבה דברים ופערים בזגיות שעלולים להפריע, אפילו תמיד יש,

אבל חלק מהעבודה הזוגית היא ללמוד להכיר ולהבין את צרכי האחר ולכבד אותם.

מה הכוונה "פחות שומר"?

וממה זה נובע?

אם מדובר במי שמקפיד פחות מתוך זלזול, יש להניח שיהיו בינהם הבדלים בעוד דברים שאולי יהיה קשה לגשר עליהם.

זה מעיד כנראה על משהו מהותי יותר ביחס להלכה, ואולי באמת זה קשה מידי.

אבל אם מדובר במי שגדל והתחנך בחברה שפחות מקפידים בה והוא מוכן לכבד ולשמור נגיעה בקשר עצמו,

והצד השני מסוגל לכבד את זה שבמקומות מסויימים (נגיד קרובי משפחה בדרגה שניה/ענייני עבודה וכו') הוא כרגע לא שומר-

ואין הכוונה כאן לתת גושפנקא לחוסר הקפדה אלא הבנה שזה "שייך לו", ולא תפקינו לחנך את בן הזוג או לבקר אותו, 

לקשר כזה יש סיכוי, ואם המכלול האחר הוא בכיוון חיובי- לא כדאי לוותר לעניות דעתי.

ויכול להיות שעם הזמן והאהבה הוא מרצונו ירצה להשתדל ולשמור אם מתוך הבנת החשיבות שבכך ואם מתוך הרצון לכבד ולשמח את הצד השני.

אפשר לראות היום כמה קשה להיכנס לזוגיות וכמה אנשים מסתובבים שנים בחיפושים, אז אם יש מישהו שהתקשורת איתו טובה, יש לו מידות טובות ומכבדים אחד את השני- זה לא משהו שכדאי לוותר עליו גם כשיש אי אילו פערים.

זה דורש בגרות של שני הצדדים, וכמובן עבודה עצמית וזוגית.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)