אבל כל צד לומד לכבד את הרצונות של הצד השני 

בעיקר זה שלא שומר לומד לכבד את זה ששומר

ייתן לו לגעת בו?

הרי זה מגוחך, זה בדיוק הדבר שממנו הוא נמנע... (אני מתכוון - לפני חתונה).

בקיצור - לדעתי זה מתכון לאסון. אדם שמקפיד במצוות איסור נגיעה - יהיה לו מאוד קשה לחיות עם אדם שלא מקפיד על זה, כיוון שזה סותר את אמונתו הדתית.

אבל יבין את הצורך שלו לגעת

ולא יחשיבהו למשוגע

כמו גבר שלא יהיה מודע לכך שלאישה קר יותר בד"כ

ובפעם הראשונה שיהיה לה קר 

הוא יחשוב שהיא סתם בכיינית או שכנראה היא חולה

זה מעלה את המודעות

בזמנים מסויימים..

אבל לומדים לחיות

שישכבוד הערכה הדדים,

יודעים למצוא פשרות להכל

וקיימים כמה כמה זוגות חילוני-דתיה ודתי-חילוניה

שמצליחים להסתדר

יש גם כאלה שחוזרים בתשובה אחרי החתונה

ויוצאים בשאלה

אם רוצים, לומדים להסתדר

אבל נורא נורא נורא קשה.

זה סיבה לא לפרק משפחה, אבל למה להיכנס לכזה דבר?

אבל בחור/ה שבתהלכי עליה והמטרה שהם יגיעו כנראה לשמירת נגיעה

לא חושב שנכון לפסול על זה

אלא אם כן הצד ששומר מחליט לפרוק עול. ואז זה כבר סיפור אחר - אבל זה לא לפי ההלכה.

לפי ההלכה אין מקום ללכת לקראת הצד שלא שומר נגיעה. אי אפשר למצוא פשרות לכל דבר. גם אם אני מאוד מאוד מאוד אוהב גויה - כל עוד היא גויה אני לא יכול להתפשר ולמצוא דרך להיות איתה - זה ל-א הולך...

וזוג דתי חילוני - מניסיון, זה לא הסתדרות, כי זה לחלוטין או שצד אחד יהפוך לחילוני יותר, או שצד שני יהפוך לדתי יותר - לפחות בתחום המשפחה.

סליחה שאני הולך להיות קצת בוטה אבל אני צריך להסביר: תגיד לי איך אישה דתייה שרוצה להתחתן עם חילוני, תצליח בזמן שהיא לא טהורה, לא להיות איתו, אם הוא ממש ממש חפץ בקיום יחסים? הוא לא מאמין במה שהיא מאמינה - אולי היא צריכה להתפשר? ולעבור על איסור תורה?

אז מה כאן הפשרה? הפשרה יכולה להיות לשני הצדדים? ואם הבעל רוצה בשבת לנסוע איתה לים - האם היא יכולה לעשות את זה בשם הפשרה?

ואולי הוא רוצה שתבוא לאכול איתו במסעדה לא כשרה - אולי שכאן היא תתפשר?

בקיצור - אין פה עניין של "לומדים להסתדר" - אלא עניין של בשביל לחיות יחד כזוג מאוחד שחי ביחד ולא כל אחד לעצמו, צריך להיות שאיפות ואורח חיים זהה - לפחות ברמת המינימום. אני מסכים שחסיד ברסלב וחסידת חב"S יכולים להתחתן - כי המינימום אצלם הוא שמירת מצוות, וכל השאר זה בונוס שניתן לאזן. אבל שניהם שומרים מצוות לגמרי. גם לחתן בין רוסיה חילונית למרוקאי חילוני אפשר - כי למרות השוני במנטליות, שאיפות החיים החילוניות שלהם מקבילות. 

אבל לחתן בין רוסיה חילונית לחסיד חב"ד - או שאין כאן זוגיות אמיתית, או שאחד מהצדדים ויתר לגמרי - מרצון או מאונס - על הזהות שלו.

ז-ה דבר לא מומלץ בכלל.

היי, אז ככה:

נניח צד אחד שומר שבת, וצד שני פחות מקפיד..

למי זה אמור להפריע יותר? ולמה?

האם זה בכלל אמור להפריע? בצורה היסטרית?

ולמה?

תודה...אשמח שתעזרו לי לסדר את מחשבותיי..

ברכת ה''!

כן, זה היה העתקה מדויקת של ההודעה שלך, עם שינוי העבירה - כדי שאולי אולי יהיה לך יותר קל לענות על זה.

בפשטות - די מפריע לי שמתייחסים ל"שמירת נגיעה" - כאל משהו שהוא לא מספיק מחייב וכו'. חברי'ה - שמירת נגיעה, אם נחלק אותה לצורך העניין לשני סוגי נגיעה - נגיעה תאוותנית ונגיעה שאינה תאוותנית - אזי, נגיעה תאוותנית, לדעת גדולי פוסקים, אסורה מדאורייתא ממש - וגם לדעת הפוסקים שחולקים על כך, הם גם מסכימים שמדרבנן זה אסור.

נגיעה שאינה תאוותנית - גם רוב מוחלט מוחלט של הפוסקים אוסר לגמרי. גם איסור דרבנן הוא איסור חמור לכל הדעות. כמו, למשל - דין מוקצה בשבת - שהוא דין דרבנני לגמרי - זה לא אומר שמותר לי להתחיל להקל בזה עכשיו...

אז חברים- כשאנחנו מתחילים לדבר על שמירת נגיעה, בואו נצא קודם כל מנקודת הנחה שאסור לגעת. נקודה. זהו.

מכאן, נתקדם הלאה ונשאל את עצמנו האם אנחנו מסוגלים לחיות עד המוות עם בן/בת זוג שהחליט במודע להתעלם ממצווה בתורה...

ושיהי לכולנו ב"הצלחה רבה!

אל תשכח שיש כאלה שזה לא בא מהתעלמות

אלא מתהליך בניה

שהם לא רגילים לזה מהבית ומהסביבה (תתפלא, יש הרבה כאלה!!!)

ולאט לאט הם מרגילים את עצמם

אבל זה קשה

כמו שמישהו שמחליט לחזור בתשובה,

יש לו פיתויים, והוא נופל הרבה יותר תדיר!

גם סביר להניח שבמושגים שלך הוא יחלל שבת בפרסיא דאוריתא במזיד

אבל לאט לאט

הוא עוד יעלה.

גם כאן צריך לעשות הבדלה

• מישהו שנמצא ברמה שיכול לשמור ומחליט שלא לשמור- ברמה דתית ורוחנית נמוכה יותר. 
• מישהו שתהליך מגמת עליה- שהוא ברמה רוחנית גבוהה, רק שלוקח לזה לצאת לפועל!

ואם כבר...

לשון הרע ורכילות הם הרבה יותר גרועים

הם דאוריתא לכולי עלמא

אבל עדיין יש הרבה אנשים שמרשים לעצמם לספר דברים רעים על המדוייט/ת שלהם

לחברים/לחברות/משפחה שלא לצורך התייעצות.

לשון הרע כנראה יותר חמור:

• מהדלקה אור בשבת לדעת רוב הפוסקים, שהיא לדעת רובם דרבנן
• יותר גרוע מלאכול שניצל מטוגן בשמנת, שזה דרבנן
• ולחלק מהפוסקים גם מאיסור נגיעה...

ולשון הרע דאוריתא!

אבל כמובן לא סותר מילה ממהשאמרתי. חייבים לשמור שבת. וחייבים לשמור נגיעה. וחייבים לשמור על הפה. וחייבים לאכול כשר.

איסור מדרבנן הוא עדיין איסור שאין שום היתר לעבור עליו - וזה כבר לא ממש קשור להשוות בין מצוות - זה גם זה אסור, כשאנחנו מדברים על בסיס האיסור...

אז כן - ברור לי גם שלדבר לשון הרע - זה אסור, וצריך להיזהר להיזהר...

ונחזור לקטע הראשון בהודעה שלך - ממש לא שכחתי שיש כאלה שחוזרים בתשובה. אני דיברתי באופן טבעי על כאלה שמגדירים את עצמם דתיים, ומוצאים לעצמם כל מיני תירוצים בקטע של נגיעה. כן, מי ששומר שבת וקורא לעצמו שומר תורה ומצוות, ויודע את ההלכה של נגיעה, שאסור לגעת, ובכל זאת נוגע - אז כן, הוא מתעלם מהמצווה הזאת. נגיעה תאוותנית לחלק מהדעות היא דאורייתא, ואז, כמו שאתה כתבת בעצמך - זה דאורייתא לעומת הדלקת אור בשבת שהיא דרבנן. אותו אחד שמקיל בנגיעה - אני די בטוח שהוא ממש מקפיד לא להדליק אור בשבת.

וזה בגלל יחסי עדיפויות מעוותים בחברה כיום, ובגלל התעלמות ממה שממש לא נוח ליצר שלנו... 

אז אפשר לעטוף את זה במילים יפות ופוליטיקלי קורקט - אבל העובדה היא שאנשים רבים בוחרים במכוון לא להתעסק בנושא ולתעלם - וזה חמור.

אז יש כאלו שהיצר כבד עליהם, כן - אבל על כל אחד הוא כבד, והמשימה שלנו היא להתגבר עליו. גם אם יש לי יצר לאכול שניצל בשמנת - אני אתגבר ואחזיק את עצמי לא לאכול. וגם אם זה "רק" לאכול שקולד מיד אחרי ארוחה בשרית.

מתגברים. אבל מי שלכתחילה מתיר לעצמו בכל מיני תירצוים "כאילו" הלכתיים, או התעלמותיים לגמרי מהמצווה - זאת חוצפה הלכתית ובהחלט ניתן להגיד על שכזה שהוא מתעלם ממצווה...

מי שחוזר בתשובה - זה סיפור אחר.

ובכלל זה נכנסות מצוות רבות. מקור מדוייק על כל דבר ודבר אני לא זוכר כרגע, פתח בהקדמה לחפץ חיים ותראה...

לא תשא שמע שוא - תשא תשיא.

לא תלך רכיל.

השמר בנגע הצרעת.

זכור את אשר עשה ה"א למרים.

וראה עוד בהקדמה לח"ח.

רכיל זה גם לשה"ר?

מה הקשר לנגע צרעת?

וגם זכור זה לא לאו מפורש, אלא אפשר אולי לדייק ממנו.

מצטער על הסברות הבעליבתיות

אבל מה שבאתי לומר שאין ממש איסור מופרש

אלא זה דבר שמתחייב עפ"י הסברא

ויש לו אסמכתאות

אלא רק הגדי והאמא שלו ורק בבישול

בשביל זה יש תורה שבע"פ שמסבירה את זה

או שצד שני פחות "מתגבר על היצר" ו"נופל" בשמירת נגיעה? 

ועוד שאלה, נגיד שצד אחד שומר וצד שני לא, בעצם הצד השני כן שומר כי הוא יוצא עם הצד הראשון, לא? אז.. בכללי או בקשר? 

את שואלת על הבדלים בהשקפה הכללית בין בחור ובחורה שרוצים להתחיל לצאת? 

או שמדובר בזוג שיוצא כבר ואחד מהצדדים רוצה להמשיך לשמור נגיעה עד החתונה בעוד השני לא? 

זה אמור להפריע לו כמו כל אחד שלא מספק את היצרים שלו.

מי שכן שומר זה אמור להפריע לו כי יש לו ניסיון יותר גדול.

לגבי חתונה עם אחד כזה

מי שלא שומר אמור להפריע לו שהצד השני יותר דתי

מי שכן שומר אמור להפריע לו שהצד השני פחות דתי

כיון שזה שוני משמעותי, הייתי חותך מיד!

שהיא בעצם האם היית יוצא עם אדם פחות דתי ממך.

בפועל זה נראה לי יותר מסובך מהאם הוא שומר שבת או לא.. הוא לא שומר נגיעה, משמע שהוא נוגע בך.

האם זה מפריע לך? האם זה בכוונה או בטעות?

לצד שלא שומר זה פחות יפריע, יפריע לו רק שהוא צריך להיזהר בצעדיו, השאלה היא מה קורה בהתחלה כשהוא עוד לא יודע את החוקים, הרי לקחת לך משהו מהיד- זה גם אסור?, ומה קורה אם בטעות מעדת והוא עוזר לך להתייצב?

אבל לה יותר כי היא חיה עם מי שעובר על איסורים קשים בצורה קבועה. מה גם שאין אפוטרופוס ,ואם הוא לא שומר אז אי אפשר לדעת לאן הוא יגיע..

לק"י

כי זה נושא שמאוד קשור לזוגיות ולקשר בין בני הזוג.

שני דברים שלא ראוי להתפשר עליהם בשידוך זה יראת שמים וטוב לב. שמירת נגיעה זה כמובן עניין של יראת שמים

לפי מה שהבנתי הכוונה היא שלמשל הבחור נוגע בנשים (לא במדוייטת!!)

נגיד לוחץ ידים וכזה.. או נוגע בבנות דודות...(שזה גם אסור אבל יש כאלה שלא מקפידים)

קיצור, הבנתם?!

זה לא שהוא מתחבק עם כ"א וכו... פשוט לא שומר...

וכן להפך עם הבחורה...

לי אישית זה היה מפריע, ז"א, לא אצא עם אחד כזה.

אבל נראה לי שלבנים הרבה יותר מפריע שהבת זוג שלהם לא שומרת נגיעה (אפילו לדברים קטנים)

כי היא נחשבת "פחות שמורה..."

ש"אמור להפריע" למי ששומר.

זו לא "מידת חסידות"..

וזה אמור להפריע מאד לדעתי.

מלבד החומרה ההלכתית שבכך, וחוסר הצניעות; ומצד האמת, גם הכבוד, למי שאינה נשואה לו ואינה אשתו - 

הרי שהנישואין, כדת משה וישראל, בנויים על כך שהם מתחילים מתוך החתונה, טוטאלית.

ואז להכל יש משמעות אחרת.

אחרת, זה מוזיל מראש; כביכול אפשר גם בלי זה... לא מגיעים אותו דבר.

מה עוד שבשאלה מדובר על מי שלכתחילה כך גישתו..  נו, חסר לכתחילה בהבדלה והבחנה בין אחרי שנשואים לבין שלא.

היי אז ככה:
נניח צד אחד שומר שבת, וצד שני פחות מקפיד..
למי זה אמור להפריע יותר? ולמה?
האם בכלל זה אמור להפריע? בצורה היסטרית?
ולמה?

------------------------------------------

מה ההבדל בין שמירת נגיעה לשמירת שבת?

עם הבדלים בשמירת שבת עוד אפשר ללכת בין הטיפות

ולתמרן איכשהו (לא שאני מעודד זוגיות שכזאת לכתחילה.

ממש לא).

אך איך, רבש"ע, יוכלו לדור שומרת נגיעה ומי שאינו שומר

בכפיפה אחת? זו סתירה מיניה וביה:

אין אפס - או שהוא יהפך לשומר נגיעה בע"כ, או שהיא לא

תשמור נגיעה בעל כרחה. וד"ל.

וכבר פורט כאן שהוא לא מתכון לגעת בה אלא בדודות, לחיצות ידיים וכו'

עיין "ותן טל" מעליך בשירשור...

שישמור ויכבד

יש הרבה דברים ופערים בזגיות שעלולים להפריע, אפילו תמיד יש,

אבל חלק מהעבודה הזוגית היא ללמוד להכיר ולהבין את צרכי האחר ולכבד אותם.

מה הכוונה "פחות שומר"?

וממה זה נובע?

אם מדובר במי שמקפיד פחות מתוך זלזול, יש להניח שיהיו בינהם הבדלים בעוד דברים שאולי יהיה קשה לגשר עליהם.

זה מעיד כנראה על משהו מהותי יותר ביחס להלכה, ואולי באמת זה קשה מידי.

אבל אם מדובר במי שגדל והתחנך בחברה שפחות מקפידים בה והוא מוכן לכבד ולשמור נגיעה בקשר עצמו,

והצד השני מסוגל לכבד את זה שבמקומות מסויימים (נגיד קרובי משפחה בדרגה שניה/ענייני עבודה וכו') הוא כרגע לא שומר-

ואין הכוונה כאן לתת גושפנקא לחוסר הקפדה אלא הבנה שזה "שייך לו", ולא תפקינו לחנך את בן הזוג או לבקר אותו, 

לקשר כזה יש סיכוי, ואם המכלול האחר הוא בכיוון חיובי- לא כדאי לוותר לעניות דעתי.

ויכול להיות שעם הזמן והאהבה הוא מרצונו ירצה להשתדל ולשמור אם מתוך הבנת החשיבות שבכך ואם מתוך הרצון לכבד ולשמח את הצד השני.

אפשר לראות היום כמה קשה להיכנס לזוגיות וכמה אנשים מסתובבים שנים בחיפושים, אז אם יש מישהו שהתקשורת איתו טובה, יש לו מידות טובות ומכבדים אחד את השני- זה לא משהו שכדאי לוותר עליו גם כשיש אי אילו פערים.

זה דורש בגרות של שני הצדדים, וכמובן עבודה עצמית וזוגית.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!