יש כאלו שמחפשים דווקא שונות (ו"ו שניה שרוקה). ומבחינתם זוהי התאמה.

נכון - הרוב מחפשים משהו מסוים (בין אם זה דמיון ובין אם זה שוני), ופוסלים אם זה לא מה שהם מחפשים.

זה רע? לא נראה לי רע. זה טוב לדעתי. רק צריך לשים לב שהדרישות הגיוניות ועדיין חשובות לך (ולא שרידים מתקופות קדומות).

לכל בני זוג יש דברים בהם הם מתאימים ובהם הם הפוכים.

לא תמיד ההיפך הוא הטוב או הרע וכל מקרה לגופו..

(מצד אחד, אם היא מסודרת והוא מבולגן- אז זה מקור למריבות, אבל אם שניהם מבולגנים אז הבית שלהם נראה כמו מהפכה..)

אני מחפשת יותר דימיון 

ועדיין,אני רוצה שיהיה גם קצת שוני

בקשר להפכים,הם יכולים להסתדר טוב ביחד

אבל זה דורש הרבה כוח רצון והשקעה משני הצדדים

תדמייני רגע,אישה רגשנית בטירוף עם בעל שכל כולו שכל

זה אפשרי אבל...קשה

כי יש להם אוטומאטית ערכים משותפים, והרבה דברים הם יחשבו אותו דבר.

למעשה אני נשוי עם אשה הפוכה ממני בהרבה דברים, וזה באמת לפעמים יוצר מתחים. אבל די ברור שהסיבה שנמשכנו זה לזו היא ההפכיות שלנו, כל אחד מצא בשני את מה שחסר לו באופי, והוא הרגיש שהשני מספק לו את החלק הזה של האישיות.

כך שבשביל לא לריב עדיף להיות דומים, כדי שיהיה משיכה יש ענין להיות שונים, וזה לא סותר אחד את השני.

כנראה אתה מתכווין לירושלמי בכתובות (פ"א סוף ה"ה):

 "קנס קנסו בהן כדי שיהא אדם מידבק בשבטו ובמשפחתו".

וכפי שכבר כתבו כאן - ככל הנראה אדם מחפש גם את הזהה וגם

את השונה. הזהה - לשם תחושת הנוחות והשייכות. והשונה - לשם 

הרצון לחיבור.

ואת הדואליות הזאת ניתן לראות גם בחז"ל, שחרף המקור שצויין למעלה,

אמרו בסוף מסכת תענית לדעה אחת, שיום ט"ו באב נקבע ליום טוב דווקא

משום שהותרו השבטים לבא זה בזה.

וככל הנראה אותה מורכבות משקפת גם את הפסיכולוגיה האנושית - שבד"כ אדם

חושש מהשונה ממנו, אך בד בבד דווקא השונה ממנו מסקרן אותו וגורם לו עניין.

הוא רוצה אותו וגם לא רוצה אותו. כדי להתמודד עם המתח הזה, יש קודם כל ליצור

מכנה משותף, דמיון מסויים, שיכשיר את הקרקע ויסלק את החשש הטבעי,

ואז יהיה מוכשר ורגוע להיפגש עם השונה בלב יותר שקט ובנפש יותר חפצה .

מהו הזהה ומהו השונה וכמה מכל אחד - זה כבר אינדבידואלי ומשתנה

בין אדם לאדם.

1. יש פה יותר ניקיות בנות.

2. בנות מדברות יותר הרבה. (חסדי/שום מקור לעשרה קבין.. תודה )

עמוד ה"עשרה קבין"

והרלוונטי: עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים 

בבראשית רבה (פרשה יח סי' ב) כתוב:

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר (בראשית ב, כב): "ויבן" כתיב,

התבונן מאין לבראתה, אמר: לא אברא אותה מן הראש, שלא תהא מיקרת

ראשה, לא מן העין שלא תהא סקרנית, ולא מן האזן שלא תהא ציתנית,

ולא מן הפה שלא תהא דברנית, ולא מן הלב שלא תהא קנתנית, ולא מן היד

שלא תהא ממשמשנית, ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית, אלא ממקום שהוא צנוע

באדם... ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה אומר לה: תהא אשה צנועה

אשה צנועה, אף על פי כן (משלי א, כה): "ותפרעו כל עצתי":

לא בראתי אותה מן הראש, והרי היא מיקרת ראשה וכו'.

כלומר, שתכניתו של הקב"ה לא צלחה. אז אם הוא הרים ידיים, מה יענו

איזובי הקיר.

וכן עוד בבראשית רבה (פרשה מה סימן ה):

רבנן אמרי: ארבע מידות נאמרו בנשים... ר' יהודה בר נחמיה אמר: אף אסטטניות

ודברניות.

(צינזרתי למען שלום הפורום. והרוצה לדעת הדברים בשלמותם, יעיין שם).

ובברכות (מח: ) על המסופר בספר שמואל, ששאול חיפש את האתונות ורצה

את עזרת שמואל מציאתן, וכשתר אחר שמואל פגש בדרך כמה נשים שאמרו לו:

"כבאכם העיר כן תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה לאכול כי לא יאכל העם עד באו

כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקרואים".

שואלת הגמרא:

"וכל כך למה" -לשם מה כל האורך הזה?

ומשיבה:

"לפי שהנשים דברניות הן". 

ולא כדאי לדעת מה אמרו על דעה זו במדרש שמואל...

(עכשיו כולם רצים לפתוח...)

אולי לא כ"כ נעים להודות.

עזרת נשים וכו'. 

יודעת מה, שאלי את חברותייך.

קהלת עם הרבם עיתים:

עת ללדת, ועת למות.

עת לבכות, ועת לשחוק.

עת לבקש, ועת לאבד.

עת לחשות, ועת לדבר.

בכל העתים שמוזכרים יש שלבי ביניים שהם

לא זה ולא זה, לדוגמא: עת ללדת ועת למות - יש

עת שלא יולדים וגם לא מתים. וכן יש עת שלא בוכים

אך גם לא שוחקים וכו'.

נשאלת השאלה:

מהו השלב ביניים של "עת לחשות ועת לדבר",

הרי או שאדם שותק או שהוא מדבר ואין שלב ביניים!

התשובה:

יש. מצבי עכשיו.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t474748#5508615

לדיון כולו לא לתגובה ספציפית

אבל כפי שהתרשמתי, זה הכיוון.

ואשרייך שלא שם חלקך כהן ולא גורלך ככל המונן, שהן משתחוות

להבל וריק... טוב, הגזמתי קצת.

רק אמרתי שהתופעה קיימת ואין טעם להתכחש לה

בהצהרה שהיא נאמרת רק לפי משקפיהם של הגברים. 

אם היית רואה גבר יפה פונה לכמה בנות בשאלה תמימה

והן חוזרות על התשובה כמה פעמים בצורות שונות ומבולגנות

לא היית מניחה שיש קשר בין איך שהוא נראה לבין התשובה המבולגנת?

(זה קורה גם הפוך וכנראה באופן יותר משמעותי) 

ואיך הגיע "תמיד נוטים לחפש בכיוון הזה"?

האשמה צריכה ביסוס.

|מבקש ביסוס|

ולמה יש כאן יותק ניקיות בנות??

(חסדי/שום מקור ליותר ממה שהאיש רוצה לישא וכו').

וגם בטוח יותר פעילות וגם יותר מגיבות...

ותן טל, מקור!! (אחרי שנדחפת, מרשה לעצמי לסנג׳ר)

אבל למקור טכני אמין - ניתן לפנות למשה שיגיד לכם כמה בכ"T שלהם כתוב בן, כמה בת, וכמה לא כתוב כלום...

אצלנו זה משלישי הבא עד ראשון..

אין זמן, זמן!!!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.