בבראשית רבה (פרשה יח סי' ב) כתוב:
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר (בראשית ב, כב): "ויבן" כתיב,
התבונן מאין לבראתה, אמר: לא אברא אותה מן הראש, שלא תהא מיקרת
ראשה, לא מן העין שלא תהא סקרנית, ולא מן האזן שלא תהא ציתנית,
ולא מן הפה שלא תהא דברנית, ולא מן הלב שלא תהא קנתנית, ולא מן היד
שלא תהא ממשמשנית, ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית, אלא ממקום שהוא צנוע
באדם... ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה אומר לה: תהא אשה צנועה
אשה צנועה, אף על פי כן (משלי א, כה): "ותפרעו כל עצתי":
לא בראתי אותה מן הראש, והרי היא מיקרת ראשה וכו'.
כלומר, שתכניתו של הקב"ה לא צלחה. אז אם הוא הרים ידיים, מה יענו
איזובי הקיר.
וכן עוד בבראשית רבה (פרשה מה סימן ה):
רבנן אמרי: ארבע מידות נאמרו בנשים... ר' יהודה בר נחמיה אמר: אף אסטטניות
ודברניות.
(צינזרתי למען שלום הפורום. והרוצה לדעת הדברים בשלמותם, יעיין שם).
ובברכות (מח: ) על המסופר בספר שמואל, ששאול חיפש את האתונות ורצה
את עזרת שמואל מציאתן, וכשתר אחר שמואל פגש בדרך כמה נשים שאמרו לו:
"כבאכם העיר כן תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה לאכול כי לא יאכל העם עד באו
כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקרואים".
שואלת הגמרא:
"וכל כך למה" -לשם מה כל האורך הזה?
ומשיבה:
"לפי שהנשים דברניות הן".