אני כותבת מניק חדש, למרות שאני קצת פעילה פה,
כי אני לא רוצה שיזהו אותי לפי הניק ויעשו לי אאוטינג , כתבתי בניק שלי הרבה דברים אישיים וסודיים
וישר "יעלו" עליי...
הסיפור הוא כזה,
לבעלי היקר יש יום הולדת 25, אני רוצה לארגן לו יום הולדת קטן, ולהזמין את החברים הקרובים שלו, בערך 4 אנשים,
עם האישה והארוסה של שניים מהם זה 6.
יש לו חבר, שבעלי הוא העובדת הסוציאלית שלו מאז כיתה ט' בישיבה תיכונית, בהמשך בישיבת הסדר , בצבא וגם אחרי
השיחרור, החתונה שלנו וההפיכה לאבא הוא דואג לו, מבקר אותו , מתקשר אליו ומקשיב לו. הבחור לא כל כך נורמלי והחברים יודעים את זה, (אני אובייקטיבית לגמרי) חברים אחרים שלו כבר מזמן נמאס להם ממנו והם הורידו מינון. בעלי היחיד שעוד יש לו סבלנות אליו מבין החבר'ה .
הוא מנסה על ימין ועל שמאל לסנג'ר את בעלי עם טלפונים של "תסיע אותי מפה לשם" נסיעות של 20 דקות חצי שעה
בזמן שיש אוטובוסים בשפע, או בזמן שאין, בגלל חוסר אחריות שלו ותיכנון לקוי שלו .
פעם הוא ביקש מבעלי שיקח את חברה שלו הביתה, נסיעה של מעל חצי שעה, כי היא לא מרגישה טוב,
לבעלי נמאס מהעניין , כמה שהוא מלאך, והוא אמר "תזמין לה מונית אם היא מרגישה כל כך רע",
בסוף היא נסעה באוטובוס והכל היה בסדר. הווה אומר, שהמצב לא היה באמת מצדיק סינג'ור של חבר. אם היא הייתה במצב כל כך גרוע או היה מזמין לה מונית,
או קורא לאבא שלו, שלא מתייחס אליו כמעט אבל מצבו הכלכלי שפיר בהחלט ויש לו רכב.
אנחנו חוסכים כל שקל שאפשר ומשתדלים לסוע כמה שפחות ברכב שהוא הרכב הישן של אבא שלי ועל כל נסיעה של חמש דקות מחשבים דלק. אין לו זמן, ב10 בלילה שזה בערך השעות שהוא מתקשר אנחנו ביחד, אחרי יום עבודה ארוך ומעייף והרבה פעמים הילדה עוד ערה. ולמה הוא אמור לקחת אותו אם יש אוטובוסים? או למה הוא אמור לבזבז כסף וזמן בגלל שהבחור לא יודע לתכנן את הזמן שלו ולצאת בשעות נורמליות?
פעמיים בתקופה האחרונה הוא לקח אותו, כי כבר לא היה לו נעים, ועל כל פעם כזאת, היו 10 פעמים שהוא אמר לו "לא".
בכל מקרה, הוא עדיין תמיד מקשיב לו, מתייחס אליו ומדבר איתו.
גם אנחנו נסענו באוטובוס עד שהבת שלנו נולדה.
כשמזמינים אותו הוא ממש מעכיר את האווירה, מקטר , לא שותק מרוב קיטורים על דברים ש"עשו לי, דפקו אותי, אכלו לי ,שתו לי" שקרו לו בין כיתה י"ב לכיתה א', הבחור כבר בן 25.
כמה שאני מנסה להתעלות על זה ולהיות סבלנית וסובלנית, אין לי כח שהוא יבוא ליום הולדת,
הוא בטח ירצה שהוא יחזיר אותו הבייתה בחזור שזה עניין של חצי שעה, ואני אשאר לבד עם כלים ובלגן,
הוא יקטר וישגע את השכל כל הערב ויקלקל את האווירה,
הוא תמיד ממש מזיע ואני רגישה לריחות.
תמיד אנחנו מזמינים אותו, וגם הפעם ברור לי שאין לי ברירה ואני אקרא לו,
כי אם הוא ידע הוא יפגע נורא, ואני לא רוצה שהוא יהיה עצוב ויפגע, זה לא מגיע לו,
גם אין מצב שבעלי ירשה לי לא לקרוא לו, זה מסירות נפש מה שהוא עושה בשבילו. אני לא רוצה שהוא יפגע, גם ככה הוא הורס לעצמו בשיטיות את החיים
בחוסר מודעות שלו למציאות.
אוף.... מה הייתן עושות..?
