בשלושת ימים אלו רמז יוסף לאחים על שלוש גזרות (שבת-חודש-מילה) שגזרו היונים ואמר גם "זאת עשו וחיו" שדווקא בשמירת מצוות אלו ינצלו. (א"א)

יש להרבות בסעודת שבת של חנוכה לפרסום הנס.

במוצש"ק-בביה"כ מדליקים נרות חנוכה ואז עושים הבדלה אבל בבית עושים הבדלה ואז מדליקים נרות חנוכה

חנוכה לא נקבע למשתה ושמחה כמו פורים כי המן רצה להרוג את גוף היהודים, לכן אז מענגים את הגוף אך בחנוכה רצו היונים להרוג את הנשמות לכן העיקר הוא ברוחניות להלל ולהודות (ידי חיים)

היוונים גזרו 3 גזרות שבאותיות חלב הם נרמזות אות ח' היא אות ראשונה של חודש, אות ב' היא אות שניה של שבת ואות

ל' היא אות שלישית של מילה

וזה קשור להלכה הבאה: אוכלים מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה בחלב שיהודית האכילה לאויב ממלכי יון שרצה שנמיר את דתנו, אף שהיה שנים לפני נר חנוכה .

בזכות שאומרים על נס -הלל  לנס נוסף יזכו ישראל. וכן בהלל של חנוכה נזכה לגאולה החרונה במהרה!! (י"ח)

אם אחר הדלקת נרות חנוכה כיבתה אותם הרוח (לפני שדלקו חצי שעה) : אם הנחת במקום שיש רוח ונר לא יכול להישאר דלוק שם, אז ל יצאת ידי חובה, ויש להעביר למקום אחר ולהדליק בלי ברכה , אך אם הדלקת במקום שאין הרוח שולטת בו וקרה מקרה ונכבו אין צורך להדליק  אך המדליק ברוך יהיה.

                                                       חנוכה שמח

בכוח המחשבה יכול אדם לסלק טומאה מהאיבר שבו חטא , ברגע שחושב לעשות בו מצווה! ובכח זה ימשיך עליו גם קדושה אף שבפועל, המצווה טרם נעשתה!

וואו! איזה כח מטורף יש לנו במחשבה!  בעז"ה שננצל אותו אך ורק לדברים של קדושה...

בשבת-אסור לטלטל חיה ועוף, וזה נקרא מוקצה אך משום צער בעלי חים מותר בבית או בחצר מותר לתפוס להם בצאוור  או בצדדים כדי לעזור להם ללכת, וברשות הרבים מותר רק לדחוף אותם מאחוריהם...

                        שבת שלום ומבורך

"טוב כל..לכם הוא" המסתפק במועט חושב בדעתו כי כל טוב יש לו. וכך שמח בחלקו ודאגה אין בלבו , ובישוב דעת עוסק בלימודו מבלי שתתבלבל דעתו.(עוד יוסף חי)

אין לטלטל קופת צדקה או ארנק בשבת כשיש בהם כסף, אבל כשאין בהם כסף מותר להשתמש בהם או להזיזם כשיש צורך במקום בו הונחו וכן אם עשו בהם מעשה שביטל שימוש המיוחד להם, מותר לטלטלם (בא"ח ויגש יא)

שבוע טוב

הייסורים
הם מכשול לאלו שעליהם מתלוננים.
אך אלה שבשתיקה אותם מקבלים,
ובגללם לא מתלוננים או כועסים,
לטובה יתהפכו להם אלו הייסורים!
(בניהו, ויגש)
•
כל כלי שמלאכתו לשימוש המותר בשבת, כמו כוס או קערה, וכדומה, מותר לטלטלו לצורך גופו, מקומו, וכן אם יש חשש שיישבר או ייגנב.
אך סתם להזיזו מבלי סיבה נצרכת, אסור
•
דברי אוכל ומשקה, וספרים שמותר לקרוא, מותר לטלטל אפילו שלא לצורך כלל
‏(בא"ח מקץ א)

-בדור בו משיח יבוא.

כי כלב, לאדוני נאמן בכל ליבו , וכך כל אחד מהעם, נאמן יהיה לאדון עולם!!

----------

סיר או כל המיוחד לבישול, אף אם לפעמים משמש לדברי היתר כמו לשים בו פירות, מאחר ורוב שימושו לאיסור, אסור לטלטלו בשבת.

אך לצורך שימוש בגופו או במקום בו מונח, מותר.

ואם יש חשש שינזק או יגנב, אסור.

אסור לטלטל תפילין. אך כדי לשבת במקומם, או כדי שלא יתבזו, מותר.

(בא"ח, מקץ ב ד)

היופי, מביא לידי גאווה. לכן צריכים להזהר גם לומדי התורה שהיא יפה, שיתנהגו בענווה!!

---------

מותר בשבת להוריד מהשולחן פירורים עצמות וקליפות, שראויים למאכל בהמה או עוף.

אך כליפת אגוזים וכד' שאינם ראויים למאכל בהמה-אסור

-

אם רוצים לנער בחוץ את מפת השולחן שיש עליה קליפות ועצמות,  אסור,אך ניתן לשים קודם גם חתיכת לחם על המפה ואז יהיה מותר.

ואם רוצים להחליף את המפה, לא צריך לשים לחם. (בא"ח מקץ יד)

#"וינהג...אחר הצאן במדבר". הנהגת משה רבינו, התבטאה בתפילתו עלינו, והיא שאז הועילה לנו לנצח במלחמותינו. וכך-גם נוכל לנצח יצרנו בתפילה ולימוד בפינו!

#מתקוני היסוד לבעל התשובה, שיהיה מ"מארי דחשבונא" : שיוכיח עצמו על מעשיו כל לילה לפני השינה

#גוים מיחסים את שבת ליהודים, והמחללה בפניהם עושה גם חילול ה'!

•בן איש חי יומי•
בגד דומה לממון,
כי לאדם הוא חיצון.
ומאכל דומה לחכמת-התורה,
שבלב האדם ובקרבו היא שמורה
‏(ברכ"ח)
•
מותר בשבת להרים ילד שיש בידו מוקצה ללא-ערך כמו אבן, אם יצטער הרבה שלא ירימו אותו, אחרת אסור להרימו
•
אך אם הילד מחזיק כסף (או כל מוקצה בעל ערך), אסור להרים את הילד, ואסור אפילו להחזיק ידו כשהולך. גזירה שמא הכסף יפול וישכחו ששבת וירימו הכסף בגלל חשיבותו, וזה יהיה טלטול גמור!
(בא"ח ויגש ט)

•בן איש חי יומי•
"ונצבת על שפת היאור".
אם יראו הגויים
שאנו מהם מפחדים,
מיד עלינו מתגברים.
אך כשאנו עליהם ניצבים,
הם תחתינו נכנעים
(עי"ח)
•
תיק שיש בו דברים המותרים לשימוש בשבת וכן דברי מוקצה, כמו כסף. אם הכסף חשוב אצלך יותר משאר הדברים המונחים שם, או חשוב כמותם, אסור בשבת לטלטל התיק
•
ואם הדברים המותרים חשובים אצלך יותר מהמוקצה (אף אם אצל אנשים אחרים חשוב המוקצה יותר), מותר לטלטל התיק
(בא"ח ויגש יב)

•בן איש חי יומי•
אם מר לאדם לקיים מצוות,
יזכור שנחת-רוח לה' הן עושות,
וירגיש כמה הן מתוקות!
•
תיבה ובה דברי-היתר ודברי-מוקצה,
אז אם סתם הנחת את המוקצה על דבר-היתר (כמו שמצוי במגרה), דבר-ההיתר לא הפך לבסיס לדבר האסור, ומותר לנערו בשבת כשצריך אותו
•
אך אם הנחת את המוקצה לנוחיותך בכוונה על דבר-ההיתר על דעת שיישאר כך בשבת (כמו שמצוי במקפיא או בארון), נעשה בסיס לדבר האסור, ואסור לנערו בשבת
(בא"ח ויגש יג)

הגאווה: ב3 איברים משכן מושבה: ראש, עינים לב, הרומזים לסכנה שבה-רע"ל היא בראשי תיבות, לרמוז: כשהגאוה נמצאת באחד משלושתם, היא סם רעל לנפש האדם!!!!

              שבעז"ה ה' יתברך בזכות רבינו יוסף חיים נזכה להיות ענוים באמת ולברוח מהגאווה!!!

שנרגיש באמת ש"אנוכי תולעת ולא איש" ושנפשינו כעפר לכל תהיה

אשרייך על זיכוי הרבים!!

(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

שלבהמה אין תודעה. הוא רטמז לדקארט שטוען שלבהמה אין תודעה.

רבינו הקדוש נענש כי היה אטום לסבלו של העגל. לא דיברתי על צער בעלי חיים אלא על הריגתם ללא כאב.

זה לא פילפולים אלא אמת וודאית במאה אחוז. להפך, הטענה שה' יגרום לנפש בהמה לכלות אחרי מותה (אם יוצאים מנקןדת הנחה שטוב לה הקיום מאשר חוסר הקיום) היא האכזרית.

הרב קוק התכוון שעצם ההרג של החיות גורם לנו מידת אכזריות, ולכן לעתיד לבוא נהיה צמחוניים, בדיוק כמו שלא נכרות עצי פרי בעתיד. אני דיברתי מצד המוסר בטהרתו שאין בעיה להרוג חיות. עובדה שהרב קוק עצמו אכל בשר.

לגבי הסבל בתעשיית הבשר. אז:

א. הפתרון הוא שכל הצמחונים יתאגדו ויכריזו שהם אוכלים רק "בשר חופש" כמו ביצי חופש. כלומר בשר ללא סבל אצל הבהמה. אמנם הבשר יהיה יקר יותר אבל אם כל הצמחונים יתאגדו אז לחברות יהיה אינטרס למכור בשר כזה. ואפילו צמחוני יעדיף לאכול בשר פעם בשבוע גם ביוקר.

ב. הסבל שנגרם לאנשים מאי אכילת בשר גדול יותר מהסבל של החיות. לחיות יש נפש פשוטה, בעוד שלבני אדם הנפש מורכבת וסובלת הרבה יותר.

וחוץ מזה. יש גם סבל לחיילים בצבא, אז לא נגייס?

יש סבל לאנשים שמעקלים להם את הבית, ולמפוטרים מהעבודה וכו' , אז לא ננהל כלכלה? למה לא רגישים לסבל בני אדם אבל כשזה מגיע לסבל חיות פתאום רגישים? מה עוד שחיות פחות סובלות כי הנפש שלהן פשוטה יותר

א)הפיסקה הראשונה - התבססתי על פירוש הרב לונדין לחזון הצמחונות, מתוך זכרון בעל פה. אני גם זוכר ששמעתי שהרב שרקי אמר שלפי דקארט לבהמה אין תודעה. אבל אולי התבלבלתי עם קאנט.

ב)רבינו הקדוש היה אטום לדמעותיו של העגל. הוא לא נענש על שחיטתו אלא על אטימותו לכך שהעגל בכה. ראה מפורשות בגמרא. השוחט עצמו לא נענש. אגב לפי דבריך כל מי שאוכל בשר צריך להענש כמו רבי.

ג)זה אמת וודאית.

כי מחויב המציאות שמה' מושלם תהיה מציאות מושלמת עם סבל מקסימום זמני אבל לא נצחי.

לכן אחד מהשניים: 1. או שלבהמה לא פחות טוב חוסר קיום מאשר קיום, דבר שאפשרי אבל תמוה.

2. או שנפש הבהמה קיימת לנצח.

בכל מקרה לפי 2 האפשרויות הרג בהמה לא עושה כלום מבחינת הטבה או הרעה לה.

(אגב אם אכן היה כילוי נפש ברצח הבהמה, גם בימינו היינן מתחייבים כרת על רצח בהמה כי בסוף כילינו פה תודעה. וברור שרצח בהמה היה אסור גם היום).

ד)התכוונתי שהרב קוק מעולם לא טען שהבעייתיות המוסרית של הרג הבהמה היא בכילוי נפשה. הוא לא התייחס לעניין. במילא הבעיה היא אחרת

הצמחונות

(בקצרה ממש - א. הרב קוק שלל במפורש שהוא מתכוון רק לפילוסופיה ספציפית. ב. הרב קוק הוכיח מרבי הגדי והעכברים על הרגש הטבעי שצריך להיות נגד לקיחת חיים. ג. ראה כאן. ד. הרב קוק ממש כן כתב שהבעיה היא לקיחת החיים בפני עצמה לכל אורך המאמר, כבר מהפרק הראשון)

הוא לא התכוון ב"פילוסופיות האכזריות" לגישה שאני הבאתי.

הוא כותב "לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו". לא דיברתי על יושר בקשר לצער בעלי חיים. או את האינסטינקט הטבעי שלנו לסלידה מהרג חיות. שהוא אכן קיים ולכן בעתיד נהיה צמחוניים.

דיברתי על המוסר בטהרתו שאין בעיה מצד המושכלות להרוג חיה, לא מצד המפורסמות.

ב. ברור שצריך להיות רגש טבעי במפורסמות נגד לקיחת חיים. דיברתי שמצד המושכלות אין בעיה מוסרית. ובשם רגש בלבד אין סיבה לגרום סבל לבני אדם באי אכילת בשר.

ג. עדיין לא קראתי. אתייחס בהמשך

ד. כנ"ל.הבעיה במפורסמות. לא במושכלות. בשל המפורסמות לבד אז בעתיד נהיה צמחוניים. אין סיבה להיות צמחוניים גם כיום בשם המפורסמות. כשם שיש רגש צדק טבעי נגד כריתת עצי סרק. ובכל זאת כיום אנו כורתים עצי סרק ובעתיד לבוא כנראה שלא.

הרב קוק מעולם לא דיבר על כילוי תודעת הבהמה במאמרו. לא נתן לזה אפילו רמז.

וגם אם כן, אז זה מקסימום קיצור חופשה כמו שכתבתי. "לקיחת חיים" היא בדיוק כמו לקיחת חיי אדם ברצח, למרות שנשמתו קיימת בעולם הבא

של האם תודעת הבהמה כלה אחרי מותה או לא.

הוא התייחס במאמר למפורסמות, לא למושכלות. שרע רגשית להרוג יצור חי

גם רצח אדם מתואר בתור "נטילת חייו" למרות שנשמתו ממשיכה להיות קיימת.

בדיוק כמו שבמפורסמות זה רע ללכת בלי בגדים. לא במושכלות (מניח שאתה מכיר את החיחוק של הרמבם בין המושכלות למפורסמות)

מכבד את בקשתך לא להמשיך בדיון אבל מגיב על תגובתך.

עברתי כעת על כל מאמר חזון הצמחונות.

לא היה שם רמז להתייחסות לשאלת כליון נפש הבהמה אחרי מותה. אבל אולי פספסתי.

להפך, מהרב קוק משמע שכל בעיית הרג חיות היא מצד המפורסמות, לא מצד המושכלות "מפני שאי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים...ישים חוק נצחי...שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם *בעכרו את רגש מוסרו על ידי שפיכת דם*".

"כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את *הרגש הטוב והנעלה* , לבלתי קחת חיי כל חי".

"קחת חיי כל חי" זה כמו לומר "ראובן נטל את חייו של שמעון" למרות שברור שנשמת שמעון קיימת אחרי מותו.

כמובן לא משתמע מה הרב קוק סובר בעניין שאלת קיום הנפש לבהמה אחרי מותה, אבל אין שום רמז לכילויה במאמר

לפי רס"ג שהבאת משמע שיש חיי נצח לבהמה, צער המיתה יכול להיות צער הכאב עצמו בשחיטה, או לחלופין הצער שלה בעת שהיא גוססת שהאינסטינקט שלה הוא לחיות, או לחלופין הצער שלה במעבר מעולם הזה לעולם הבא שנשמע מרס"ג שזה צער מועט ביותר (וגם מה כל כך נורא בלעבור לעולם הבא), וגם בזה הוא מסתפק אם קיים צער. כנ"ל הגאונים.

בכל מקרה על צער מועט שכזה אין מה להיות צמחוני בימינו מלבד אנשי מעלה כרב הנזיר.

לגבי הרמב"ם. הרמבם גם כותב שיש אנשים שנפשם כלה אחרי מותם כעונש. וכבר הכריעו כל המקובלים נגד הרמבם בעניין בני אדם שתמיד נשמת אדם היא נצחית. וכן משמע מדורשי רשומות בפרק חלק.

אז מהרמבם לבהמות אין ראיה

הרמבם לא כותב בשום מקום לזכרוני שהקיום לנפש הבהמה טוב לה יותר מאשר אי הקיום שלה.

רק על כליון נפש האדם הוא כותב שזה "העונש והנקמה הגדולים ביותר" לא על כיליון נפש הבהמה

ואז יוצא שאדם שהורג בהמה לפני זמנה, באמת גרם לה סבל כי עדיין טוב לה בקיום.

בכל זאת אמנם זה קצת רע, אבל זה כמו אדם שקיצר חופשה של אדם אחר בכמה ימים. סך הכל נזק זמני. לא כל כך נורא. (ואז המסקנה שזה בסדר להרוג בהמה זמן קצר לפני מותה מזקנה)

הרב לונדין כותב ש"ייתכן שהכוונה בדברי הרב קוק לתםיסות קאנט ודקארט, שטענו שלבעלי חיים אין תודעה"

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

אני לא יודע. רק שואל

בקנה המידה המתקיים בעולם נכון לימינו, הוא נזק סביבתי גדול לאין שיעור מאשר אילו עברה אוכלוסיית האדם לצריכת מזון צמחי ואולי רק בשר בן קיימא במקרים מצומצמים ביותר.

בשר בר קיימא לא תהיה על ידי צמחונות, אלא על ידי שכל הצמחונים יצרכו רק "בשר חופש" בר קיימא, ויאכלו בשר פחות מהרגיל.

אבל כרגע חברות הבשר יודעות שרק קרניבורים שלא מעניין אותם בשר בר קיימא צורכות את הבשר, ואין לחברות שום אינטרס לעבור לתעשיה סביבתית. כך שתופעת הצמחונות רק מגדילה את המפגע הסביבתי של תעשיית הבשר.

אין ולא יכול להיות בשר בר קיימא בכמות שקשורה בכלל לדרישה האנושית לבשר.
שוב דיברת דברי הבל.
אין לי עניין לנהל דיון עם מי שמעקם את המציאות והמוח.

ברור שאם לו היה מצויר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, מתוך הנחה שעדיף לה להיות קיימת מאשר לא. (אחד מהם כמובן לא ייתכן).

אז ברור שעצם ההריגה היא סבל לחיה, כי משמידים את קיומה. 

וכדברי הרמבם אין עונש גדול יותר מכילוי הנפש

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).

שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...

אבל הסטורי ענה תשובה בסגנון מאוד שונה, ואני לא ממש בטוחה למה כיוונת בדבריך.

של הרב אליהו בלומצוייג. רעיונות עמוקים בשפה פשוטה.

"תורה מאירה" התלהבתי על החומש הזה(:

משתדלת לשמוע שיעורים... כל מיני רבנים, מגוון  

הרבה פעמים כשמחפשת משהו קצר- את הרב אליהו עמר על "הזרע שמעון" לפרשת השבוע.

ספרים בעבר יצא לי ללמוד מ"בקרבך קדוש" של הרב יהושוע שפירא

ו "אהבת חיים" חכם מנחם מנשה

ספרים יפים! 

ביוטיוב

הרב אייל ורד, הרב שניאור אשכנזי, הרב יואב אקריש, סיון רהב מאיר, הרבנית רחל בזק, הרב ינון קלזן. (לא את כולם כל שבוע, ולפעמים מגוונת ברבנים נוספים)

קוראת בשבת שיעורים של נשים (הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית יעל כורסיה) וגם את מדרש ישראלי של הרב חיים וייסמן. ולאחרונה לומדת גם את פירושו של הרש"ר הירש על הסדר - מומלץ בחום!