הוא בו עשרה חוד' וחצי
ולא מסכים לאכול אלא אם זה טחון-טחון. כמו מרק כתום, גרבר, פירות מעוכים, דייסה וכד'.
על חתיכות קטנות של לחם אין מה לדבר, לא אורז, לא קוסקוס, לא ירקות שלמים מהמרק שיחזיק ביד...
בקיצור, על מנת שיאכל אני נכנעת ומבשלת לו בדיוק איך שרוצה, אבל
זה ישאיר אותו באותו מקום. הוא לא מסכים לתפוס ביד ולאכול! וגם אם כן, ישר זה גורם לו להיחנק
ואז להקיא בבת אחת את כל מה שהיה לו בבטן... איך יתרגל למזונות אצבעות?ובהמשך לאוכל של המשפחה?
מה לעשות?
שאלי את הרואפ \ האחות
נראה לי שריפוי בדיבור קשור כאן למרות שאני לא יודעת בדיוק איך
ואחרי זה- זה הסתדר 
לנסות לחשוף אותו למרקמים אחרים לאט לאט.
אם הוא לא מוכן לאכול בכלל בהמשך מרקמים אחרים,יכול להיות שיש לו בעיה תחושתית שבגללה אם האוכל לא חלק ממש זה ממש מציק לו.
כדאי שתתיעצי עם רופא ילדים,יכול להיות שהרתיעה שלו ממרקם לא חלק ,אם זו באמת בעיה תחוש/תית מטפלים בזה בריפוי בעיסוק.
בלשון המעטה. כמובן אם מדובר בילד בריא בד"כ.
זה הילד שלך. קרוב לודאי שהוא באמת רגיש לתחושות אבל זה לא משהו שצריך לדאוג בגללו. וגם לא להרגיש שנכנעים לו. תזרמי איתו - אל תדאגי הוא יגדל וימצא לעצמו את המזונות שהוא אוהב ומסתדר איתם (ובסוף הוא גם יהיה מ"פ בצנחנים ).
כמו שהסבירו לי כשהחייל שלי היה תינוק : התפקיד שלנו הוא לחשוף את הקטן לטעמים ומרקמים הוא כבר יחליט מה טוב לו.
כמובן תהיי עם אצבע על הדופק.
ממליצה על ד"ר רועי פורר מירושלים (לא בעיה למצוא אותו בגוגל). היו לו כמה וכמה סיפורי הצלחה כאלה.
אם זה לא לשון קשורה - הייתי ממליצה לדיאטנית שעובדת עם ילדים. יש במרפאה להתפתחות הילד בתה"ש (אחותי המוכשרת עובדת שם 
אבל היא בחופשת לידה). אפשר לקבל הפניה מרופא המשפחה.
לבריאות!
ואז כדי לךקבל הפניה מרופא ילדים למי שמטפל בזה (לא זוכרתאם זה תחת הכותרת של קלינאית תקשורת או ריפוי בעיסוק) אבל יש דבר כזה שהשרירים של הלשון צריכים תרגול ללמוד ללעוס/לבלוע...
וגם כמו שאמרו זה יכול להיות עניין של גיל.
(הוא כבר יושב ומתיישב לבד? יש לו בכללי "עצמאות " עם השרירים שלו או שהוא היפוטוני קצת?)
בעיקר ינק, וכל דבר עם מרקם לא חלק גרם לו להקיא
היום ב"ה הוא בן 10 (שנים, לא חודשים), אוכל הכל, קצת בררן בדברים מסויימים אבל מי לא?
אל תתרגשי, יכול להיות שהוא מעט רגיש למרקמים, אולי רגישות תחושתית קלה (כך הבכור שלי)
אני רואה שעם הגיל זה הולך ומשתפר
נסי מדי פעם להציע לו מזון עם מרקם קצת יותר גס, על קצה הכפית, ולראות תגובה.
ובוודאי שהוא יתרגל, רק יכול להיות שיקח לו קצת יותר זמן
חשוב לבחור בכלים נכונים שיעשו להם גם כייף צבעוניות זה מה שעזר לי וגם כפיות מותאמות ליד ופה שלהם ככה שיתנסו בכייף
אהה יש פטנט גאוני כי רצפה שלי סבלה מאוד בתקופה זו גם של פלייסייט טומי טיפי שמונע מהצלחת לזוז בעזרת ווקום
בקיצור להתכונן לתקופה ולקחת המון סובלנות תזכרי שתינוקות בנויים בהשרדות תמיד לאכול והוא לא ישאר רעב
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
