אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּש" – מה כבר אפשר ללמוד מה"אחים" החילונים?

השבת נקרא בפרשת השבוע את בקשת הסיוע של יוסף מהאיש האלמוני אותו פגש בשכם: "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּש". בשבוע שעבר, בח' בכסלו, צויין יום הולדתו ה-70 של חנן פורת ז"ל שנפטר לפני כשנתיים, ממנהיגי הציונות הדתית ומחולל ההתיישבות היהודית ביו"ש, שאחד משיאיה היה במאבק על ההתיישבות בשכם, באלון-מורה.
בשנת תשמ"ח הוציא חנן ז"ל את ספרו הראשון, שנקרא תחילה "את ענת אנוכי מבקש", ובהמשך בשם המקורי של הפסוק, "את אחי אנוכי מבקש". הספר מורכב מכהתכתבות ממושכת בין חנן לבין בחורה אלמונית בשם "ענת", אחת ממשתתפות הסמינריונים של תנועת "גשר" בתחילת שנות השבעים, בהם שימש חנן כמדריך. במציאות לא היתה ענת אמיתית שעמה התכתב חנן. היו שתיים-שלוש "ענתיות", שניהלו עם חנן חליפת מכתבים ענפה, ואף לא אחת מהן נקראה ענת. כשהוציא חנן את ספרו לראשונה בשנת תשמ"ח, 1988, בהוצאת ספריית בית אל, הוא ערך את המכתבים מחדש, הוסיף פסקאות חדשות, הסיר ישנות, בעיקר כאלו שנשאו נופך אישי, תפר מכתב אל מכתב, וכך יצר את ההתכתבות לכאורה.
מדוע בחר חנן דווקא בשם ענת? האדם היחיד שידע את התשובה לכך היה הרב יוחנן פריד, חברו הקרוב של חנן. שנים רבות נצר הרב פריד את הסיפור בלבו, וניאות לחושפו בספר "חנן פורת – סיפור חייו": בשנת תשכ"ה, בעת שהרב פריד למד בישיבת מרכז הרב והיה חברותא של חנן, הגיעה בקשה מבית הספר האזורי עין חרוד – תל יוסף לשלוח שני תלמידים, שישתתפו בסימפוזיון על הנושא "מה עושה הנוער בזמנו החופשי?". הרב צבי יהודה הטיל את המשימה על חנן ועל יוחנן פריד. השניים הגיעו לתל יוסף, והדיון גלש לשאלת עולמם הרוחני של תלמידי ישיבות, לימוד תורה, גיוס בני ישיבות וגיוס בנות, ועוד.
אחרי כשעה וחצי קמה בחורה שהציגה עצמה בשם ענת, ושאלה: "אם אתם באמת כאלה טובים, מה אתם יכולים ללמוד מאיתנו?". חנן, כמו כל יהודי, השיב לה בשאלה? "ומה את יכולה להציע לנו, למשל?". הנוכחים היסו את ענת ("את מפריעה"), והדיון נמשך. 
עם תום המפגש נסע חנן הביתה, לכפר פינס. יוחנן פריד נסע לירושלים, הגיע לרב צבי יהודה וגולל בפניו את חוויותיהם מהסימפוזיון. כשסיפר על שאלתה של אותה ענת, שאלו הרב צבי יהודה "ומה עניתם לה?". יוחנן פריד השיב: "שאלנו אותה מה היא יכולה להציע, והיא לא אמרה דבר". 
תגובתו של הרב צבי יהודה היתה חריפה. במשך עשרים דקות הוא "שטף" את יוחנן פריד ללא רחמים: "תתביישו לכם, נסעתם עד עין חרוד, ואתם לא יכולים ללמוד דבר? אינך יכול ללמוד שום דבר מהענת הזאת בעמק יזרעאל? מכל אדם אפשר ללמוד, וצריך ללמוד גם מבחורה אחת יושבת העמק". ואז התחיל הרב למנות את כל מה שאפשר היה ללמוד ממנה: אהבת הארץ, קשר עם הקרקע, עמל כפיים, יחסי חברה, אחווה, שוויון, ועוד ועוד. "אני לא מבין מה קרה לכם?!" סיים הרב צבי יהודה את נזיפתו הקשה.
כשסיפר יוחנן פריד לחנן על דברי מורם ורבם, שקע חנן במחשבות עמוקות. הנזיפה של הרב צבי יהודה, גם אם לא היה עד לה בעצמו, עוררה אצלו תחושה קשה. את השיעור של הרב צבי יהודה הוא הפנים היטב: מכל אדם בישראל יש מה ללמוד, ובייחוד מבני ההתיישבות העובדת, גם אלו שאינם שומרי מצוות. גם אם אנו דבקים באמת שלנו ומשוכנעים שיש לאחרים מה ללמוד מאיתנו, גם לנו יש מה ללמוד מאחרים. אם איננו מוצאים מה ללמוד מהם, סימן הוא שטרם העמקנו מספיק או שאיננו מעוניינים להעמיק.
לימים ניסה יוחנן פריד ליצור קשר עם ענת. הוא התקשר לכל הקיבוצים בעמק יזרעאל בניסיון להשיג מידע שיאפשר לו להתקשר איתה – אך זו, עקבותיה נעלמו. מבירורים שערך הרב פריד התברר שענת לא היה שמה האמיתי של אותה נערה. היא בדתה את השם כיוון שלא רצתה להזדהות בשמה האמיתי. כל ניסיונותיו של הרב פריד לאתר אותה עלו בתוהו. 
הביטוי "ענת" הפך לשם קוד בין הרב יוחנן פריד לחנן כשדיברו על ערכים של דתיים וחילונים. כשהחליט חנן לפרסם את התכתבויותיו עם הנערות בסמינריוני גשר, עלתה מול עיניו דמותה של אותה נערה אלמונית שכינתה עצמה ענת, והשיעור שלימד אותו הרב צבי יהודה: מכל אחד ואחד יש מה ללמוד, גם מהקיבוצניקים החילונים. לכן בחר לקרוא לספר בשם "את ענת אנוכי מבקש" – על בסיס המשפט המקורי מפרשת השבוע.

(הסיפור המלא מופיע בספר "חנן פורת – סיפור חייו" בהוצאת "ידיעות ספרים")

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.