(או שזה כבר מגזר בפני עצמו?) וזה הציבור התורני- אולי את מזדהה עם הציבור הזה.

אם חרדל"י זה תורני אני מעדיפה את המילה תורני כי אני לא אוהבת את המילה חרדל (אני מדמיינת מלא אנשים מכוסים בחרדל או שהצבע שלהם הוא צבע צהוב חרדל וזו לא תמונה נחמדה...)

אם חרד"לי זה לא תורני- אז מה ההבדל ביניהם?

אם נראה לכם שזה נצלו"ש אז תתעלמו.

כן זה תורני,אבל רציתי לתת לה את המילה חרד"ל כי ככה מכנים את הזרם

ויש  הבדל בין מי שמגדיר עצמו כחרדי לאומי לבין מי שמגדיר את עצמו כתורני- תפיסת העולם שונה.

הדמיון מתבטא בזה ששניהם רואים עצמם מחויבים לתורה ולא חפיפניקים.

חרד"לים רואים עצמם יותר קשורים לציבור החרדי אבל הם  יותר לאומיים מהם.

אבל בין הציבור החרדי לציבור התורני יש הבדלים גדולים בתפיסת העולם (עד כמה שאפשר להכליל ציבורים שלמים) תפיסת עולם  שונה בנוגע לשיבת עמ"י לארצו, היחס לא"י, היחס להר הבית, למקצועות החול....

זה מה שחשבתי עד עכשיו.

אני בעצם טועה?  וחרד"ל= תורני?

אני לא ממש טובה בהגדרות

נו מישהו שיש ידע בענייני מגזרים.. עזרה?

ואז חושבים שכשאני אומרת תורני(בלי לאומי) זה מחייב שהוא לא יהיה לאומי.

למרות שאמרתי חרד"ל/תורני...

ממש תופסים אותך על המילה..

ככה זה כשלא ממש מכירים...

מנסים להבין על סמך הדברים שהם שומעים ממני.

בנושאים שהגדרת, ובעיקרון זה שני ציבורים שונים.

אבל זה בעיקר בהגדרה, כי בפועל יש עירבוב בין שניהם ולא כל הדתיים שקשורים לאחת משתי ההגדרות יודעים להגדיר לאיזו קבוצה בדיוק הם שייכים..(זה לא הגדרות מספיק ידועות)

בס"ד

(על פי מה שידוע לי, אין חובה שהכיפה תהיה בצבע לבן כמו בתמונה הנ"ל )

ואבא שלי ממליץ מאוד ללכת לצבא אבא שלי עובד אחי לומד בישיבה תיכונית אחיותי ואני לומדות בתיכון חרדליסתי (מילה חדשה שהמצאתי..) למדי...

אולי כזה סוג את מחפשת??

אשמח אם תוכלי לכתוב כאן (:

אבל זה לא באמת זרם בפני עצמו.,די נופל בין הכסאות..

גדלתי בחברה דתית לאומית, והיה לי מאוד קשה בה, במקום שהחברה תעזור לך להתקדם,

אתה צריך לשמור על עצמך שלא ליפול.

לא ראיתי מסגרות חינוך לילדים בדרך זו וכו' 

לדעתי תצאי עם הלאומיים הכי תורניים שיש.

לפעמים זה שהדעה עוד לא מגובשת, זה יתרון. (לבנות בעיקר, בשלב החיפוש). עם כי חשוב שתדעי מה את רוצה מעצמך בסופו של דבר ותיהיי שלמה עם זה.

הבילבול שלך נובע ממקום חיובי, והרב יהושע שפירא אומר שמי שלא שואל את עצמו את השאלה הזו, זאת בעיה. צריך לעבוד על זה, כי בהחלט יש לנו מה ללמוד מהחרדים. (הרב יהושוע חרד"ל בכל אופן).

לכן, מהיכרות עמוקה את שני המגזרים, מציעה לך לצאת עם ההכי תורניים שבמגזר הלאומי. הם אחלה ביותר! לא פחות טובים וייראים מהחרדים. .

בהצלחה גדולה! אשרייך!

ה'בעייה' שגם התת-מגזר שנקרא חרדל"י או דתי לאומי תורני

או מה שלא יהיה, אינו בעל קו ומאפיינים אחידים.

יש אמנם כמה מכנים משותפים שמאחדים את כל החרדלניקים

לסוגיהם, אך זה לא הופך אותם להומוגנים.

אני אישית, כשלעצמי, מעדיף להיות משולל הגדרה על מנת שלא

אמצא את עצמי מחוייב (מצפונית?) לעיסקת החבילה השלימה שכוללת

אותה ההגדרה על כל פרטיה. אני מעדיף לברור לעצמי את הנקודות

הטובות שקיימות בכל מגזר (ולא כאן המקום לפורטן, וגם אין כאן המקום

לבאר מהי אמת המידה על ידה מתבצעת פעולת הברירה), וממש לא

איכפת לי איך אכונה.

(יודגש - משולל הגדרה אינו מצביע על בלבול חלילה. אני יודע היטב

מהי דעתי בכל נושא. פשוט אינני מעוניין שדעתי תיקבע אוטומטית

בהתאם למגזר אליו אשתייך). 

אממה? כאשר יש זולת זה קצת יותר מסובך. הסביבה כמעט תובעת

מן האדם למצוא לעצמו הגדרה מסויימת לשם נוחיותה ונגישותו אליה.

זה באופן כללי, ובפרט בפרט בענייני שידוכים. מה שאני נוהג לעשות

במקרים כאלו הוא לומר את הזרם שעמו יש לי הכי הרבה נקודות השקה,

אך מדגיש שזה לא אומר בהכרח שהוא תפור עליי ואני עליו. 

לשם ההברה - משולל הגדרה - אחת מההגדרות הרווחות.

אין זה אומר שלא ניתן להגדירו משום שהוא משנה את דעותיו

כזיקית.

רק חישבי לרגע - כמה הגדרות מסתובבות בשוק? אם נהיה

לארג'ים נאמר 8 או אפילו 10.

האם זהו כל הגיוון שיכולה לייצר התורה?

האם האדם- עולם קטן - מחוייב להסתווג לאחת מאותן הגדרות

בודדות?

האם אין זה מעיד במשהו על מידת האמת והאובייקטיביות 

של האדם?

רבש"ע! מי, מי קבע את המוסכמה הזאת שאסור לנצל"ש?

(אם תרצי תוכלי לקשר את עצם שאלתי לגוף הדיון. והביני).

*נוספו עוד כמה שורות בהודעתי הקודמת.

באתר, בלי רשותו...

וברור שהכוונה היא לציבור המשתמשים באתר...שבגדול, כן, לא אוהב כל כך נצלו"שים, גם אם הם חשובים ויפים, בגלל שהם מסיטים את השרשור מהמטרה העיקרית שלו.

"מוסכמה חברתית פורומית" תקרא לזה...

הדיון יכול להמשיך ולהתפתח בפירמדה שלו, תוך כדי

שמהצד מציצות כמה הודעות מדורגות אחרות.

מי שלא בעניין, שלא יקרא.

ואינני חושב שמישהו שיש לו מה לומר בשני הנושאים

ימנע עצמו מלהגיב לנושא א' מכיוון שכבר הגיב לנושא

ב'. מה הבעייה שנצא מורווחים מכל הכיוונים?

קיצור הדברים - לא ירדתי לסוף דעת הוגה המוסכמה

הזאת, ואני ממש לא בטוח שהיא נכונה.

אתה יודע מה - בוא נברר את העניין:

סקר חביב אתה פה?

לפני שנכנסתי לעולם הדייטים לא הגדרתי את עצמי מעבר ל- דתיה.

ואז נתקלים בטפסים ובהגדרות- האם את/ה- דתיה לאומית/ חרדית/ דתיה תורנית /חרדלני"קית/ מסורתית/ עובדת ה' בלב/ עובדת ה' ברגל/ עובדת ה' באוזן.......

ועוד תתי מגזרים (סתם לא כזה הרבה).

עכשיו אני מגדירה את עצמי כחלק ממגזר.

האם זה אומר שההגדרה הדוסית שלי השתנתה? (למען הסר ספק כן השתניתי מאז האולפנא אבל עדיין נשארתי אותה אישיות ולא עברתי מגזר)

האם זה אומר שבאופן אוטומאטי אני חושבת כמו כל האנשים במגזר ולא יכולה להיות לי דעה (האם אני "מקבלת את דעת המגזר בכל דבר ועניין")

התשובה לשתי השאלות היא לא. כמובן שלא.

אבל כדי לדעת את  התרופה למחלה צריך להבין את המחלה- כדאי להבין קצת בענייני מגזריות כדי למצוא את המכנה המשותף ולנסות לנטרל עד כמה שאפשר את השוני וכך אולי נצליח מתישהו להתאחד.

(אבל אני התחלתי בזה אז זו אשמתי...)

ירבה שלומם כמי נהר (או בשביל החרוז - כמי הפרת. התקבלתי לפסיפס?).

זה כבר ניצלו"ש בפני עצמו

אז כל מי שנגד ניצלושים-מוזמן להפסיק

ומי שבעד-שיחשוב לבד

ההכללות של הגדרות לא תמיד נובעות מסטיגמות כמו

שניסית להציג. לפעמים הן אובייקטיביות.

ולכן, לעיתים, כן יש בעייה באיך שְׁנִי מגדיר ת'צמי.

זה שאת רוצה להיות חרדית, איך אני אגיד את זה? בעיה שלך. האם הגלותיות והבדלנות החרדית למשל זה גם משהו שאת רוצה לאמץ?

אבל כשאת אומרת "ההקפדה על כל המצוות" , מכלל הן אתה שומע לאו, וזאת הוצאת שם רע. נכון, זאת תדמית שהחרדים מאוד רוצים להפיץ, אבל זה פשוט לא נכון, ואכמ"ל.

לא אמרתי מה אני רוצה להיות, אמרתי שאני מבולבלת.

ושיבחתי נק' טובות אצל החרדים.

אתה צודק שהמילה "כל" היא לא נכונה בהקשר הזה.

מחילה.

בס"ד

ואין בהם בכלל דברים טובים שאשפר לקחת אלינו?

לאיזה רמה הגענו? ה' ירחם!

בס"ד

היא רשמה שיש יותר ויותר דברים שהיא חושבת שהדרך של החרדים מתאימה יותר.

וכן, נעים להכיר את החרד"לים.

יש לך אמת, לכי איתה.

באמת שלך את רוצה הקפדה על המצוות, ותפיסה מסוימת כלפי העולם- לכי איתה.

נראה לי שלהשקיע כ"כ הרבה מאמץ ומחשבה על "לאיזה מגזר אני שייכת ולאיזה מגזר ישתייך בעלי" זה ממש בזבוז אנרגיה ובזבוז זמן.

אולי תמצאי חרדי שנפתח לתפיסות לאומיות? אולי תמצאי חילוני שחזר בתשובה ומחובר מאוד לעולם התורה ולעולם העשיההלאומית? ואולי משהו אחר?

כולנו אנשים, אנחנו לא חלקיקי מגזר.

אם יש לך אמת, אז בע"ה האמת שלך תפגוש אמת של מישהו אחר, וזה לא כ"כ משנה מה צבע הכיפה שלו ומה המרקם שלה.

אנחנו גרים בישוב שיש בו מגוון גדול של דוסים... החל מדת"ל תורניים קלאסיים וכלה בחב"דניקים וש"סניקים. ויש כאן כ"כ הרבה טיפוסים וסגנונות.

כמעט כל משפחה פה היא מגזר בפני עצמה....

גם אם השאלה היא "איפה לחפש"- התשובה עדיין לא צריכה להיות מגזרית. את לעולם לא יכולה לדעת מה מכלול האמונות של האדם לפי המקום שבו הוא למד. 

בהצלחה!

כל עוד את לא בעניין של התחרדות -כדאי להמשיך לצאת עם דתיים לאומיים תורניים\חרד"ל

או איך שתבחרי לקרוא לזה (במילא כל אחד משתמש במילה אחרת כך שלא צריך להסתבך).

בעיני,זה שאת מבולבלת\מתלבטת זה לא בהכרח חיסרון

להפך,זה מראה על מחשבה ועומק

את לא לוקחת את החינוך שקיבלת כמשהו מובן מאליו. את אפילו יודעת להצביע על נקודות שמפריעות לך

ב"ה אנחנו בני אדם חושבים ומרגישים,לא שבלונות מגזריות וטוב שכך

מה שכן,זה בטח נושא שכדאי לך להמשיך לחשוב עליו וגם לפתוח אותו עם המדוייט.

נ.ב.אני  מזדהה עם הקושי שלך לגבי החפיפניקיות והתרבות שקיימת במגזר

ועדיין,אני מאמינה שזאת חולשה של חלקים מסוימים ולא איזה משהו שנובע מאידיאל.. 

ואני מאמינה שזה יכול להשתנות

נועם,תפסי 

זהירות, זה חם!!

ובקשר לקיטשיות-אני מסכימה

רציתי מקודם להחליף לסמיילי כזה-

אבל חסמו לי את אפשרות העריכה

אז נועם תאלץ לסבול קצת קיטשיות (סליחה..)

ישנו סימן שאלה בנושא השירות הצבאי ופרנסת הבית

זה לא ברור מאליו במגזר המדובר.

(אז במה הם שונים מחרדים? שאלה טובה וזה לא המקום שלה)

(תודה רבה למנהל שחסם אותי בצורה מנומקת ובוגרת)

כולם יהודים וזהו!

כשההורים שלי עלו לארץ הסתבכנו מאד בגלל זה - מצד אחד אנחנו מאד אוהבים את ארץ ישראל, ומצד שני לא רוצים לחפף במצוות.

מה שלא תעשי, חשוב מאד לקבוע לעצמך ציבור מוגדר שאת משתייכת אליו. אני מכיר הרבה עולים שנארו בלי שייכות, והם אמרו שהם סתם "יהודים" בלי מגזר, והילדים שלהם גמרו ברחוב, מהסיבה הפשוטה שבחברה הילדים לא ידעו למי להתחבר.

אבל בירושלים יש מוסדות תורניים\חרד"לים לילדים, כך שאין סכנה לילדים(זה טעון עדיין חיזוק, ואדרבה תחזקי אותם)

יש גם חרדים עובדים, שהיו בצבא. אבל בדרך כלל הם כאלה שירדו מהדרך קצת, והם לא הכי תורניים...

לא שללתי 'השתייכות טכנית'. אני אמנם דיברתי

על שלב השידוכים, אך זה נכון לכל שלב משמעותי

בחיים, כגון חינוך ילדים וכד'.

אך מה שאמרתי הוא, שההשתייכות הטכנית הכפוייה

הזאת לא אמורה להזיז את האדם מהשקפותיו

העצמאיות ולו במעט.

נ.ב

על הגבלת הודעות שמענו, ועתה ניחתה גזירה חדשה 

של הגבלת תווים?

צחוק צחוק, אך הגיעה עת שילום על כל הקיפודים הללו:

מה זה צכה??

מה זה צטערת??

מה זה משו??

להמשיך?

אבל חשוב לעשות את ההשתייכות הטכנית בצורה ברורה

לומר לילדים ברור אנחנו X, להתלבש כך, ולהשתייך באמת למגזר מבחינה רגשית.

בלב תחשוב מה שבא לך

עד איזו רמה היגענו?

הסוף-  /עשית מצב רוח! זה טוב, זה טוב/

פפ...

מכירה חרדים שילדיהם גמרו ברחוב. מכירה דת"ל. מכירה המון, מכירה כולם. תמיד יהיו תירוצים, כאן יהיה הבלבול של ה"חוצניקיות" וכאן הסגירות וה"לחנוק", כאן הפתיחות והשילוב בין קודש לחול, כאן כך וכאן אחרת.

נו'במת. 

(ואני משתמשת בניסוח שלך, אני מכירה הרבה עולים שנשארו בלי שיכות כלומר שיכות איתנה לעם היהודי כולו והם אמרו שהם סתם יהודים בלי מגזר, והילדים שלהם גמרו, כלומר לא גמרו עדיין, והם ממשיכים לעלות ולעבוד את א-לוקיהם בגאווה יהודית גדולה, מהסיבה הפשוטה שהם לא ידעו להתחבר לכולם...)

בקיצור, מסתבר שכל המילים שקל לשפוך, הן דמגוגיה זולה.

אני לא "מוכיח" מהניסיון, אני רק מספר על מה שראיתי.

עיקר הטענה שלי היא הגיונית. בחו"ל יש גדר גבוה וגדולה בין היהודים לגויים, הילדים יודעים שאסור ללמוד מהם, וכל אחד שומר על הילדים שלו.

כאן בארץ אין גדר כזאת בינינו לחילונים, יש הרגשה שהם יהודים כמונו, וגם אם הם מתנהגים לפעמים בדיוק אותו דבר, סוף סוף הם אחים שלנו.

אז מי ששייך לציבור מסוים, הילדים שלו מתחברים לציבור, והם מרגישים חלק ממנו. מי שמתחבר לכלל ישראל בלי שום הסתיגות - הילדים שלו יוכלו להיחשף לחילונים בלי שום הגבלות.

ברור שעדיין יש סיכוי שלא יתקלקלו, אבל זה סכנה מאד גדולה.

את (לדעתי) לא מדברת כחוצניקית, אלא כאחת שחיה בציבור שלה, ומרגישה שייכת טוב טוב לציבור שלה, ומהמקום הזה מרגישה מאד מחוברת לעם ישראל. לא על זה אני מדבר! אני מדבר על הרגשת תלישות, שהילד לא יודע בכלל מה הזרם שלנו, ומי אנחנו.

מקווה שהובנתי!

אין טעם לדון על זה. אי אפשר בכלל. הכל תיאוריות שנראות לך והוסקו מכמה מיקרים 'מגניבים' שהסתדרו לך עם התחזית.

שתי שורות אחרונות- אתה לא יודע מי אני. במקרה חוצניקית. לא חושבת שזה משנה. 

הרגשת תלישות תיתכן אצל משהו שיש אצלו טשטוש כללי. טשטוש מגזרי לא אמור לפגוע ביר"ש. אך כאמור, התירוצים "למה 'גמרתי' בריחוב" רבים מספור, לא בגלל תירוצים כאלה או אחרים נפסול דרל מסוימת, כמו שאני לא פוסלת את הציבור הדת"ל או החרדי בגלל קורבנות, (רבים ככל שיהיו, והם רבים.)

תלישות תתכן גם בתוככי המגזר, וגם כשכל היר"ש תלויה במה שהמגזר עושה, בקיצור, גם בהשתיכות טוטאלית. 

אני עדיין לא מסכים, אבל הבהרנו את דעתינו

אבא שלי תמיד אומר "איך בנות מתווכחות? הכל קשקושים,  

והעיקר שהן גומרות עם המשפט הזה" http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t596890#6642478 

אז זה חל גם על בנים?

קלקולים יש בכל מקום

אבל בקרב חוצניקים שמגיעים לארץ ומנסים לא להטמע חלילה

הקלקולים רבים בלי השוואה,והילדים שלהם יורדים הרבה יותר למטה בלי השוואה 

אני אישית מכירה כל מיני חוצניקים שאחרי מעשה הודו שזו היתה טעות מרה וחמורה

ולפותחת השרשור -

אי אפשר פתאום באמצע החיים להתחתן עם חרדי כשאת לא כזאת

בצורה הרבה הרבה יותר קיצונית וסליחה על ההשואה , זה ממש לא כתור השוואה אלא רק לצרכי הבהרה

נניח בנאדם חילוני מחליט שהחרדים צודקים וזו האמת ואין בלתה 

האם בגלל זה מתאים שיתחתן עם חרדי מחר בבוקר? ממש לא

למה? כי הוא צריך לפני כן לנסות את צורת החיים הזאת לראות שמתאימה לו

בסך הכול נראה לי יותר טוב לך למצוא חרדי-לאומי ויש ציבור מדהים של אנשים מיוחדים ביותר שהם כאלו

אם את חושבת על כוון ממש חרדי , שספק אם זה באמת הכוון הנכון לגביך (צבא עבודה וכו')

את צריכה דבר ראשון לנסות לחיות ככה לראות שזה באמת מתאים לך.

איך אפשר לעשות את זה?? אני לא ממש יודעת. אולי ללכת לסמינר חרדי נניח אופקים או משהו בסגנון

יישר כוחך על התואר בסטטיסטיקה.

ובהמשך לדברייך לפותחת השרשור, נכון! פותחת שרשור יקרה! אי אפשר. החרדים הם גזע אחר! את לא יכולה פתאום! אם את רוצה בכל זאת, אני מסכימה לך ללכת לאופקים! כן! לכי לאופקים!..

:-/

אני פשוט מסתכלת סביבי ורואה את המציאות

ואגב סטטסטיקה , כולנו יודעים שכאשר את מזמינה מחקר סטטיסטי

שואלים אותך מה את רוצה שיהיו התוצאות. תמיד אפשר לסדר את זה איכשהו

כי אם למשל השכר השכיח במשק הוא 4500 זה לא נעים 

והשכר החציוני הוא 6500 ש"ח זה גם לא משהו

הרבה יותר כיף לממשלה לספר לנו שהשכר הממוצע הוא 9000

(והפער כמובן הוא בגלל אלו שמרויחים הרבה מאות אלפים בחודש או אפילו מליונים)

התכוונתי לערוך, אך לא הספקתי.

בקשר לדבריך על הססטיסטיקה, אם תלמדי קצת, אשמע אותך. לא משנה מה הם עושים וכיצד מרמאים.. בגלל זה גם אנו נעשה כן? זה כבר נושא אחר.

הנקודה היא שאף אחד כאן לא מדבר מתוך היכרות או מידע מסוים. סיפורים רבים כמו של מופים, אפשר להכיר, ומנגד גם אחרים מסמרי שיער על אלה שידעו להגדיר עצמם טוב טוב, אך היה בלבול באמונה וכו'. אני לא שופטת אף אחד, ושוב, התירוצים ל'פריקת עול' רבים ממספור מכדי שנפסול דרך כזו/אחרת בגללם או בגלל כמה שהודו שזה מה שבלבל את ילדם. (גם מכירה, ואז?).

אני עדיין חושבת שאני צודקת אבל מה שעקרוני כאן הוא 

שמשתמשת חדשה תבין שסתם להתחתן עם חרדי זה לא משהו הגיוני בשבילה

זה צריך לבוא מתוך ניסוי ותהיה ובדיקה וחקירה

ועוד יותר טוב שתלך על חרדי לאומי כמו שהמליצו לה

ראיתי לנכון לפרסם מדריך זה, העוזר לכל אחד ואחד להגדיר במדויק את תת-תת-המגזר שאליו הוא משתייך.

לא עוד שימוש בדוסומטרים למיניהם. לא עוד משפטים נאלחים כדוגמת "אני לא מגדיר את עצמי".

עכשיו זה מדעי. לכוווולם יש הגדרה.

ובכן:

קטוע. (והוא הכי מעניין..)

שבעצם תלוי איזה דפדפן יש לך.

אקספלורר או כרום?

ואפשר להיות בצבא וגם להיות שותף בפרנסה, בלי חשיפה לתרבות המערב. ודרך אגב מי אמר שחרדים מקפידים על כל המצוות? 

מה עם עזרת ישראל מיד צר? וכדאי באמת שתדעי מה את רוצה. אם כרגע את דתיה לאומית ותחפשי חרדי, המצב שלך לא משהו...

תנסי להעזר בזה,

במקום להחליט מה את בהגדרה,

תתחילי לבדוק אילו מוסדות לילדים נמצאים בטווח הדתיות שאת מחפשת .

חרדי?

יש ה-----מון סוגים

ולא לכולם קל להתקבל.(יש דרישות לגבי הבית- אמא נוהגת? גודל הכיפה של האבא? אורך החצאית של האמא? מחשב בבית? צבא-סיפור בפני עצמו)

לא באה לייאש, יש בדרישות הללו פלוסים ומינוסים- אבל זאת המציאות.

דתיים?-בחלק מהמוסדות יש את החשיפה לתרבות המערב ועוד דברים שלא רצית.

ואז פחות או יותר תדעי מה המסגרת הדתית שמתאים לך להתחבר אליה.

נקודה למחשבה.

יש רבנים שאומרים שזה לא צנוע (הרב ואזנר למשל)

במודיעין עילית עלולים לא לקבל את הילד שלך לחיידר אם יש לך רישיון ואת נוהגת 

גם החרדים מקפידים על מצוות  וגם להם יש להם אהבת ארץ ישראל וגם הם תורמים למדינה, רק בדרך שלהם...

ולאיזה זרם את מעוניינת שהבית שתבני ב"ה ישתייך.

לעניות דעתי, לפני שמתחילים לצאת הדברים צריכים להיות ברורים.

יציבות היא דבר חשוב מאד.

חברה טובה שלי היתה צריכה להתחתן אתמול.

היא החליטה לפני בערך חצי שנה שהיא מעוניינת להשתייך לזרם החרדי,

פגשה בחור חרדי והתארסו.

לאחר האירוסין היא התחילה להתלבט האם זה מה שהיא רוצה...

היא לא רוצה לשלוח את הילדים שלה למוסדות חרדיים וכו'.

הם נפרדו כי לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לעתיד.

חבל, היה אפשר למנוע את זה עם ראייה כמה צעדים קדימה.

חלילה, לא באה להלחיץ, אלא להאיר את תשומת הלב שצריך להיות החלטיים בנושאים ההשקפתיים.

מצידו ומצידה. לא שופטת, אבל נוראיי בעייני. ממש.

שאם את יוצאת עם חרדי שמתעניין במישהי דתית לאומית, זה בגלל שהוא רוצה פחות להקפיד בשמירת מצוות וכו', כאילו לקחת יותר באיזי.

וזה ממש לא מה שאת רוצה. נכון?

אז אני מביאה בחשבון שאני לא מכירה הכל, אבל נראה לי שאת הציבור החרדי אני בכל אופן מכירה היטב. מאד היטב.

שהוא גם מוצא את עצמו ככזה?

בלי קשר לשאלה האישית שלך, אכן ישנה קושיה כזו, לאן יותר נכון/כדאי (מכל הבחינות) להשתייך,

אחרי הכל את מציינת בהודעה נושאים חשובים שכדאי וצריך שתהא עליהם דעה נחרצת. למה *את* ובעלך לא יכולים להביע דעתכם על כך? חשבת פעם על דוד המלך, אם הוא חשב לאן להשתייך?...

האם עבד השם באמת תלוי/נשפט מהמגזר אליו הוא השתייך/משתייך/בחור להשתייך?... קצת מסובך ומבולבל לדון בכאלו נושאים שאין עליהם כלום בכתוב, חוץ משתיקה רועמת. (פילוג, שנאה, תחרות, קנאה, מחיקת עולם שלם בגלל ה"מגזר" שלו- זה היפך המושג "עם ישראל")

לבטים ודילמות כיצד יהיה החינוך, ועד כמה תהא לגיטימית התרבות המערבית בבית, וכו', זה הגיוני, גם אצל החרדים, וגם אצל הדת"ל.. עבדי השם לא צומחים מאליהם דווקא מתוך מגזר מסוים, הם צומחים כאלה כי כל מהותם וחינוכם היה ככזה.

בהצלחה גדולה.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!