(או שזה כבר מגזר בפני עצמו?) וזה הציבור התורני- אולי את מזדהה עם הציבור הזה.

אם חרדל"י זה תורני אני מעדיפה את המילה תורני כי אני לא אוהבת את המילה חרדל (אני מדמיינת מלא אנשים מכוסים בחרדל או שהצבע שלהם הוא צבע צהוב חרדל וזו לא תמונה נחמדה...)

אם חרד"לי זה לא תורני- אז מה ההבדל ביניהם?

אם נראה לכם שזה נצלו"ש אז תתעלמו.

כן זה תורני,אבל רציתי לתת לה את המילה חרד"ל כי ככה מכנים את הזרם

ויש  הבדל בין מי שמגדיר עצמו כחרדי לאומי לבין מי שמגדיר את עצמו כתורני- תפיסת העולם שונה.

הדמיון מתבטא בזה ששניהם רואים עצמם מחויבים לתורה ולא חפיפניקים.

חרד"לים רואים עצמם יותר קשורים לציבור החרדי אבל הם  יותר לאומיים מהם.

אבל בין הציבור החרדי לציבור התורני יש הבדלים גדולים בתפיסת העולם (עד כמה שאפשר להכליל ציבורים שלמים) תפיסת עולם  שונה בנוגע לשיבת עמ"י לארצו, היחס לא"י, היחס להר הבית, למקצועות החול....

זה מה שחשבתי עד עכשיו.

אני בעצם טועה?  וחרד"ל= תורני?

אני לא ממש טובה בהגדרות

נו מישהו שיש ידע בענייני מגזרים.. עזרה?

ואז חושבים שכשאני אומרת תורני(בלי לאומי) זה מחייב שהוא לא יהיה לאומי.

למרות שאמרתי חרד"ל/תורני...

ממש תופסים אותך על המילה..

ככה זה כשלא ממש מכירים...

מנסים להבין על סמך הדברים שהם שומעים ממני.

בנושאים שהגדרת, ובעיקרון זה שני ציבורים שונים.

אבל זה בעיקר בהגדרה, כי בפועל יש עירבוב בין שניהם ולא כל הדתיים שקשורים לאחת משתי ההגדרות יודעים להגדיר לאיזו קבוצה בדיוק הם שייכים..(זה לא הגדרות מספיק ידועות)

בס"ד

(על פי מה שידוע לי, אין חובה שהכיפה תהיה בצבע לבן כמו בתמונה הנ"ל )

ואבא שלי ממליץ מאוד ללכת לצבא אבא שלי עובד אחי לומד בישיבה תיכונית אחיותי ואני לומדות בתיכון חרדליסתי (מילה חדשה שהמצאתי..) למדי...

אולי כזה סוג את מחפשת??

אשמח אם תוכלי לכתוב כאן (:

אבל זה לא באמת זרם בפני עצמו.,די נופל בין הכסאות..

גדלתי בחברה דתית לאומית, והיה לי מאוד קשה בה, במקום שהחברה תעזור לך להתקדם,

אתה צריך לשמור על עצמך שלא ליפול.

לא ראיתי מסגרות חינוך לילדים בדרך זו וכו' 

לדעתי תצאי עם הלאומיים הכי תורניים שיש.

לפעמים זה שהדעה עוד לא מגובשת, זה יתרון. (לבנות בעיקר, בשלב החיפוש). עם כי חשוב שתדעי מה את רוצה מעצמך בסופו של דבר ותיהיי שלמה עם זה.

הבילבול שלך נובע ממקום חיובי, והרב יהושע שפירא אומר שמי שלא שואל את עצמו את השאלה הזו, זאת בעיה. צריך לעבוד על זה, כי בהחלט יש לנו מה ללמוד מהחרדים. (הרב יהושוע חרד"ל בכל אופן).

לכן, מהיכרות עמוקה את שני המגזרים, מציעה לך לצאת עם ההכי תורניים שבמגזר הלאומי. הם אחלה ביותר! לא פחות טובים וייראים מהחרדים. .

בהצלחה גדולה! אשרייך!

ה'בעייה' שגם התת-מגזר שנקרא חרדל"י או דתי לאומי תורני

או מה שלא יהיה, אינו בעל קו ומאפיינים אחידים.

יש אמנם כמה מכנים משותפים שמאחדים את כל החרדלניקים

לסוגיהם, אך זה לא הופך אותם להומוגנים.

אני אישית, כשלעצמי, מעדיף להיות משולל הגדרה על מנת שלא

אמצא את עצמי מחוייב (מצפונית?) לעיסקת החבילה השלימה שכוללת

אותה ההגדרה על כל פרטיה. אני מעדיף לברור לעצמי את הנקודות

הטובות שקיימות בכל מגזר (ולא כאן המקום לפורטן, וגם אין כאן המקום

לבאר מהי אמת המידה על ידה מתבצעת פעולת הברירה), וממש לא

איכפת לי איך אכונה.

(יודגש - משולל הגדרה אינו מצביע על בלבול חלילה. אני יודע היטב

מהי דעתי בכל נושא. פשוט אינני מעוניין שדעתי תיקבע אוטומטית

בהתאם למגזר אליו אשתייך). 

אממה? כאשר יש זולת זה קצת יותר מסובך. הסביבה כמעט תובעת

מן האדם למצוא לעצמו הגדרה מסויימת לשם נוחיותה ונגישותו אליה.

זה באופן כללי, ובפרט בפרט בענייני שידוכים. מה שאני נוהג לעשות

במקרים כאלו הוא לומר את הזרם שעמו יש לי הכי הרבה נקודות השקה,

אך מדגיש שזה לא אומר בהכרח שהוא תפור עליי ואני עליו. 

לשם ההברה - משולל הגדרה - אחת מההגדרות הרווחות.

אין זה אומר שלא ניתן להגדירו משום שהוא משנה את דעותיו

כזיקית.

רק חישבי לרגע - כמה הגדרות מסתובבות בשוק? אם נהיה

לארג'ים נאמר 8 או אפילו 10.

האם זהו כל הגיוון שיכולה לייצר התורה?

האם האדם- עולם קטן - מחוייב להסתווג לאחת מאותן הגדרות

בודדות?

האם אין זה מעיד במשהו על מידת האמת והאובייקטיביות 

של האדם?

רבש"ע! מי, מי קבע את המוסכמה הזאת שאסור לנצל"ש?

(אם תרצי תוכלי לקשר את עצם שאלתי לגוף הדיון. והביני).

*נוספו עוד כמה שורות בהודעתי הקודמת.

באתר, בלי רשותו...

וברור שהכוונה היא לציבור המשתמשים באתר...שבגדול, כן, לא אוהב כל כך נצלו"שים, גם אם הם חשובים ויפים, בגלל שהם מסיטים את השרשור מהמטרה העיקרית שלו.

"מוסכמה חברתית פורומית" תקרא לזה...

הדיון יכול להמשיך ולהתפתח בפירמדה שלו, תוך כדי

שמהצד מציצות כמה הודעות מדורגות אחרות.

מי שלא בעניין, שלא יקרא.

ואינני חושב שמישהו שיש לו מה לומר בשני הנושאים

ימנע עצמו מלהגיב לנושא א' מכיוון שכבר הגיב לנושא

ב'. מה הבעייה שנצא מורווחים מכל הכיוונים?

קיצור הדברים - לא ירדתי לסוף דעת הוגה המוסכמה

הזאת, ואני ממש לא בטוח שהיא נכונה.

אתה יודע מה - בוא נברר את העניין:

סקר חביב אתה פה?

לפני שנכנסתי לעולם הדייטים לא הגדרתי את עצמי מעבר ל- דתיה.

ואז נתקלים בטפסים ובהגדרות- האם את/ה- דתיה לאומית/ חרדית/ דתיה תורנית /חרדלני"קית/ מסורתית/ עובדת ה' בלב/ עובדת ה' ברגל/ עובדת ה' באוזן.......

ועוד תתי מגזרים (סתם לא כזה הרבה).

עכשיו אני מגדירה את עצמי כחלק ממגזר.

האם זה אומר שההגדרה הדוסית שלי השתנתה? (למען הסר ספק כן השתניתי מאז האולפנא אבל עדיין נשארתי אותה אישיות ולא עברתי מגזר)

האם זה אומר שבאופן אוטומאטי אני חושבת כמו כל האנשים במגזר ולא יכולה להיות לי דעה (האם אני "מקבלת את דעת המגזר בכל דבר ועניין")

התשובה לשתי השאלות היא לא. כמובן שלא.

אבל כדי לדעת את  התרופה למחלה צריך להבין את המחלה- כדאי להבין קצת בענייני מגזריות כדי למצוא את המכנה המשותף ולנסות לנטרל עד כמה שאפשר את השוני וכך אולי נצליח מתישהו להתאחד.

(אבל אני התחלתי בזה אז זו אשמתי...)

ירבה שלומם כמי נהר (או בשביל החרוז - כמי הפרת. התקבלתי לפסיפס?).

זה כבר ניצלו"ש בפני עצמו

אז כל מי שנגד ניצלושים-מוזמן להפסיק

ומי שבעד-שיחשוב לבד

ההכללות של הגדרות לא תמיד נובעות מסטיגמות כמו

שניסית להציג. לפעמים הן אובייקטיביות.

ולכן, לעיתים, כן יש בעייה באיך שְׁנִי מגדיר ת'צמי.

זה שאת רוצה להיות חרדית, איך אני אגיד את זה? בעיה שלך. האם הגלותיות והבדלנות החרדית למשל זה גם משהו שאת רוצה לאמץ?

אבל כשאת אומרת "ההקפדה על כל המצוות" , מכלל הן אתה שומע לאו, וזאת הוצאת שם רע. נכון, זאת תדמית שהחרדים מאוד רוצים להפיץ, אבל זה פשוט לא נכון, ואכמ"ל.

לא אמרתי מה אני רוצה להיות, אמרתי שאני מבולבלת.

ושיבחתי נק' טובות אצל החרדים.

אתה צודק שהמילה "כל" היא לא נכונה בהקשר הזה.

מחילה.

בס"ד

ואין בהם בכלל דברים טובים שאשפר לקחת אלינו?

לאיזה רמה הגענו? ה' ירחם!

בס"ד

היא רשמה שיש יותר ויותר דברים שהיא חושבת שהדרך של החרדים מתאימה יותר.

וכן, נעים להכיר את החרד"לים.

יש לך אמת, לכי איתה.

באמת שלך את רוצה הקפדה על המצוות, ותפיסה מסוימת כלפי העולם- לכי איתה.

נראה לי שלהשקיע כ"כ הרבה מאמץ ומחשבה על "לאיזה מגזר אני שייכת ולאיזה מגזר ישתייך בעלי" זה ממש בזבוז אנרגיה ובזבוז זמן.

אולי תמצאי חרדי שנפתח לתפיסות לאומיות? אולי תמצאי חילוני שחזר בתשובה ומחובר מאוד לעולם התורה ולעולם העשיההלאומית? ואולי משהו אחר?

כולנו אנשים, אנחנו לא חלקיקי מגזר.

אם יש לך אמת, אז בע"ה האמת שלך תפגוש אמת של מישהו אחר, וזה לא כ"כ משנה מה צבע הכיפה שלו ומה המרקם שלה.

אנחנו גרים בישוב שיש בו מגוון גדול של דוסים... החל מדת"ל תורניים קלאסיים וכלה בחב"דניקים וש"סניקים. ויש כאן כ"כ הרבה טיפוסים וסגנונות.

כמעט כל משפחה פה היא מגזר בפני עצמה....

גם אם השאלה היא "איפה לחפש"- התשובה עדיין לא צריכה להיות מגזרית. את לעולם לא יכולה לדעת מה מכלול האמונות של האדם לפי המקום שבו הוא למד. 

בהצלחה!

כל עוד את לא בעניין של התחרדות -כדאי להמשיך לצאת עם דתיים לאומיים תורניים\חרד"ל

או איך שתבחרי לקרוא לזה (במילא כל אחד משתמש במילה אחרת כך שלא צריך להסתבך).

בעיני,זה שאת מבולבלת\מתלבטת זה לא בהכרח חיסרון

להפך,זה מראה על מחשבה ועומק

את לא לוקחת את החינוך שקיבלת כמשהו מובן מאליו. את אפילו יודעת להצביע על נקודות שמפריעות לך

ב"ה אנחנו בני אדם חושבים ומרגישים,לא שבלונות מגזריות וטוב שכך

מה שכן,זה בטח נושא שכדאי לך להמשיך לחשוב עליו וגם לפתוח אותו עם המדוייט.

נ.ב.אני  מזדהה עם הקושי שלך לגבי החפיפניקיות והתרבות שקיימת במגזר

ועדיין,אני מאמינה שזאת חולשה של חלקים מסוימים ולא איזה משהו שנובע מאידיאל.. 

ואני מאמינה שזה יכול להשתנות

נועם,תפסי 

זהירות, זה חם!!

ובקשר לקיטשיות-אני מסכימה

רציתי מקודם להחליף לסמיילי כזה-

אבל חסמו לי את אפשרות העריכה

אז נועם תאלץ לסבול קצת קיטשיות (סליחה..)

ישנו סימן שאלה בנושא השירות הצבאי ופרנסת הבית

זה לא ברור מאליו במגזר המדובר.

(אז במה הם שונים מחרדים? שאלה טובה וזה לא המקום שלה)

(תודה רבה למנהל שחסם אותי בצורה מנומקת ובוגרת)

כולם יהודים וזהו!

כשההורים שלי עלו לארץ הסתבכנו מאד בגלל זה - מצד אחד אנחנו מאד אוהבים את ארץ ישראל, ומצד שני לא רוצים לחפף במצוות.

מה שלא תעשי, חשוב מאד לקבוע לעצמך ציבור מוגדר שאת משתייכת אליו. אני מכיר הרבה עולים שנארו בלי שייכות, והם אמרו שהם סתם "יהודים" בלי מגזר, והילדים שלהם גמרו ברחוב, מהסיבה הפשוטה שבחברה הילדים לא ידעו למי להתחבר.

אבל בירושלים יש מוסדות תורניים\חרד"לים לילדים, כך שאין סכנה לילדים(זה טעון עדיין חיזוק, ואדרבה תחזקי אותם)

יש גם חרדים עובדים, שהיו בצבא. אבל בדרך כלל הם כאלה שירדו מהדרך קצת, והם לא הכי תורניים...

לא שללתי 'השתייכות טכנית'. אני אמנם דיברתי

על שלב השידוכים, אך זה נכון לכל שלב משמעותי

בחיים, כגון חינוך ילדים וכד'.

אך מה שאמרתי הוא, שההשתייכות הטכנית הכפוייה

הזאת לא אמורה להזיז את האדם מהשקפותיו

העצמאיות ולו במעט.

נ.ב

על הגבלת הודעות שמענו, ועתה ניחתה גזירה חדשה 

של הגבלת תווים?

צחוק צחוק, אך הגיעה עת שילום על כל הקיפודים הללו:

מה זה צכה??

מה זה צטערת??

מה זה משו??

להמשיך?

אבל חשוב לעשות את ההשתייכות הטכנית בצורה ברורה

לומר לילדים ברור אנחנו X, להתלבש כך, ולהשתייך באמת למגזר מבחינה רגשית.

בלב תחשוב מה שבא לך

עד איזו רמה היגענו?

הסוף-  /עשית מצב רוח! זה טוב, זה טוב/

פפ...

מכירה חרדים שילדיהם גמרו ברחוב. מכירה דת"ל. מכירה המון, מכירה כולם. תמיד יהיו תירוצים, כאן יהיה הבלבול של ה"חוצניקיות" וכאן הסגירות וה"לחנוק", כאן הפתיחות והשילוב בין קודש לחול, כאן כך וכאן אחרת.

נו'במת. 

(ואני משתמשת בניסוח שלך, אני מכירה הרבה עולים שנשארו בלי שיכות כלומר שיכות איתנה לעם היהודי כולו והם אמרו שהם סתם יהודים בלי מגזר, והילדים שלהם גמרו, כלומר לא גמרו עדיין, והם ממשיכים לעלות ולעבוד את א-לוקיהם בגאווה יהודית גדולה, מהסיבה הפשוטה שהם לא ידעו להתחבר לכולם...)

בקיצור, מסתבר שכל המילים שקל לשפוך, הן דמגוגיה זולה.

אני לא "מוכיח" מהניסיון, אני רק מספר על מה שראיתי.

עיקר הטענה שלי היא הגיונית. בחו"ל יש גדר גבוה וגדולה בין היהודים לגויים, הילדים יודעים שאסור ללמוד מהם, וכל אחד שומר על הילדים שלו.

כאן בארץ אין גדר כזאת בינינו לחילונים, יש הרגשה שהם יהודים כמונו, וגם אם הם מתנהגים לפעמים בדיוק אותו דבר, סוף סוף הם אחים שלנו.

אז מי ששייך לציבור מסוים, הילדים שלו מתחברים לציבור, והם מרגישים חלק ממנו. מי שמתחבר לכלל ישראל בלי שום הסתיגות - הילדים שלו יוכלו להיחשף לחילונים בלי שום הגבלות.

ברור שעדיין יש סיכוי שלא יתקלקלו, אבל זה סכנה מאד גדולה.

את (לדעתי) לא מדברת כחוצניקית, אלא כאחת שחיה בציבור שלה, ומרגישה שייכת טוב טוב לציבור שלה, ומהמקום הזה מרגישה מאד מחוברת לעם ישראל. לא על זה אני מדבר! אני מדבר על הרגשת תלישות, שהילד לא יודע בכלל מה הזרם שלנו, ומי אנחנו.

מקווה שהובנתי!

אין טעם לדון על זה. אי אפשר בכלל. הכל תיאוריות שנראות לך והוסקו מכמה מיקרים 'מגניבים' שהסתדרו לך עם התחזית.

שתי שורות אחרונות- אתה לא יודע מי אני. במקרה חוצניקית. לא חושבת שזה משנה. 

הרגשת תלישות תיתכן אצל משהו שיש אצלו טשטוש כללי. טשטוש מגזרי לא אמור לפגוע ביר"ש. אך כאמור, התירוצים "למה 'גמרתי' בריחוב" רבים מספור, לא בגלל תירוצים כאלה או אחרים נפסול דרל מסוימת, כמו שאני לא פוסלת את הציבור הדת"ל או החרדי בגלל קורבנות, (רבים ככל שיהיו, והם רבים.)

תלישות תתכן גם בתוככי המגזר, וגם כשכל היר"ש תלויה במה שהמגזר עושה, בקיצור, גם בהשתיכות טוטאלית. 

אני עדיין לא מסכים, אבל הבהרנו את דעתינו

אבא שלי תמיד אומר "איך בנות מתווכחות? הכל קשקושים,  

והעיקר שהן גומרות עם המשפט הזה" http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t596890#6642478 

אז זה חל גם על בנים?

קלקולים יש בכל מקום

אבל בקרב חוצניקים שמגיעים לארץ ומנסים לא להטמע חלילה

הקלקולים רבים בלי השוואה,והילדים שלהם יורדים הרבה יותר למטה בלי השוואה 

אני אישית מכירה כל מיני חוצניקים שאחרי מעשה הודו שזו היתה טעות מרה וחמורה

ולפותחת השרשור -

אי אפשר פתאום באמצע החיים להתחתן עם חרדי כשאת לא כזאת

בצורה הרבה הרבה יותר קיצונית וסליחה על ההשואה , זה ממש לא כתור השוואה אלא רק לצרכי הבהרה

נניח בנאדם חילוני מחליט שהחרדים צודקים וזו האמת ואין בלתה 

האם בגלל זה מתאים שיתחתן עם חרדי מחר בבוקר? ממש לא

למה? כי הוא צריך לפני כן לנסות את צורת החיים הזאת לראות שמתאימה לו

בסך הכול נראה לי יותר טוב לך למצוא חרדי-לאומי ויש ציבור מדהים של אנשים מיוחדים ביותר שהם כאלו

אם את חושבת על כוון ממש חרדי , שספק אם זה באמת הכוון הנכון לגביך (צבא עבודה וכו')

את צריכה דבר ראשון לנסות לחיות ככה לראות שזה באמת מתאים לך.

איך אפשר לעשות את זה?? אני לא ממש יודעת. אולי ללכת לסמינר חרדי נניח אופקים או משהו בסגנון

יישר כוחך על התואר בסטטיסטיקה.

ובהמשך לדברייך לפותחת השרשור, נכון! פותחת שרשור יקרה! אי אפשר. החרדים הם גזע אחר! את לא יכולה פתאום! אם את רוצה בכל זאת, אני מסכימה לך ללכת לאופקים! כן! לכי לאופקים!..

:-/

אני פשוט מסתכלת סביבי ורואה את המציאות

ואגב סטטסטיקה , כולנו יודעים שכאשר את מזמינה מחקר סטטיסטי

שואלים אותך מה את רוצה שיהיו התוצאות. תמיד אפשר לסדר את זה איכשהו

כי אם למשל השכר השכיח במשק הוא 4500 זה לא נעים 

והשכר החציוני הוא 6500 ש"ח זה גם לא משהו

הרבה יותר כיף לממשלה לספר לנו שהשכר הממוצע הוא 9000

(והפער כמובן הוא בגלל אלו שמרויחים הרבה מאות אלפים בחודש או אפילו מליונים)

התכוונתי לערוך, אך לא הספקתי.

בקשר לדבריך על הססטיסטיקה, אם תלמדי קצת, אשמע אותך. לא משנה מה הם עושים וכיצד מרמאים.. בגלל זה גם אנו נעשה כן? זה כבר נושא אחר.

הנקודה היא שאף אחד כאן לא מדבר מתוך היכרות או מידע מסוים. סיפורים רבים כמו של מופים, אפשר להכיר, ומנגד גם אחרים מסמרי שיער על אלה שידעו להגדיר עצמם טוב טוב, אך היה בלבול באמונה וכו'. אני לא שופטת אף אחד, ושוב, התירוצים ל'פריקת עול' רבים ממספור מכדי שנפסול דרך כזו/אחרת בגללם או בגלל כמה שהודו שזה מה שבלבל את ילדם. (גם מכירה, ואז?).

אני עדיין חושבת שאני צודקת אבל מה שעקרוני כאן הוא 

שמשתמשת חדשה תבין שסתם להתחתן עם חרדי זה לא משהו הגיוני בשבילה

זה צריך לבוא מתוך ניסוי ותהיה ובדיקה וחקירה

ועוד יותר טוב שתלך על חרדי לאומי כמו שהמליצו לה

ראיתי לנכון לפרסם מדריך זה, העוזר לכל אחד ואחד להגדיר במדויק את תת-תת-המגזר שאליו הוא משתייך.

לא עוד שימוש בדוסומטרים למיניהם. לא עוד משפטים נאלחים כדוגמת "אני לא מגדיר את עצמי".

עכשיו זה מדעי. לכוווולם יש הגדרה.

ובכן:

קטוע. (והוא הכי מעניין..)

שבעצם תלוי איזה דפדפן יש לך.

אקספלורר או כרום?

ואפשר להיות בצבא וגם להיות שותף בפרנסה, בלי חשיפה לתרבות המערב. ודרך אגב מי אמר שחרדים מקפידים על כל המצוות? 

מה עם עזרת ישראל מיד צר? וכדאי באמת שתדעי מה את רוצה. אם כרגע את דתיה לאומית ותחפשי חרדי, המצב שלך לא משהו...

תנסי להעזר בזה,

במקום להחליט מה את בהגדרה,

תתחילי לבדוק אילו מוסדות לילדים נמצאים בטווח הדתיות שאת מחפשת .

חרדי?

יש ה-----מון סוגים

ולא לכולם קל להתקבל.(יש דרישות לגבי הבית- אמא נוהגת? גודל הכיפה של האבא? אורך החצאית של האמא? מחשב בבית? צבא-סיפור בפני עצמו)

לא באה לייאש, יש בדרישות הללו פלוסים ומינוסים- אבל זאת המציאות.

דתיים?-בחלק מהמוסדות יש את החשיפה לתרבות המערב ועוד דברים שלא רצית.

ואז פחות או יותר תדעי מה המסגרת הדתית שמתאים לך להתחבר אליה.

נקודה למחשבה.

יש רבנים שאומרים שזה לא צנוע (הרב ואזנר למשל)

במודיעין עילית עלולים לא לקבל את הילד שלך לחיידר אם יש לך רישיון ואת נוהגת 

גם החרדים מקפידים על מצוות  וגם להם יש להם אהבת ארץ ישראל וגם הם תורמים למדינה, רק בדרך שלהם...

ולאיזה זרם את מעוניינת שהבית שתבני ב"ה ישתייך.

לעניות דעתי, לפני שמתחילים לצאת הדברים צריכים להיות ברורים.

יציבות היא דבר חשוב מאד.

חברה טובה שלי היתה צריכה להתחתן אתמול.

היא החליטה לפני בערך חצי שנה שהיא מעוניינת להשתייך לזרם החרדי,

פגשה בחור חרדי והתארסו.

לאחר האירוסין היא התחילה להתלבט האם זה מה שהיא רוצה...

היא לא רוצה לשלוח את הילדים שלה למוסדות חרדיים וכו'.

הם נפרדו כי לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לעתיד.

חבל, היה אפשר למנוע את זה עם ראייה כמה צעדים קדימה.

חלילה, לא באה להלחיץ, אלא להאיר את תשומת הלב שצריך להיות החלטיים בנושאים ההשקפתיים.

מצידו ומצידה. לא שופטת, אבל נוראיי בעייני. ממש.

שאם את יוצאת עם חרדי שמתעניין במישהי דתית לאומית, זה בגלל שהוא רוצה פחות להקפיד בשמירת מצוות וכו', כאילו לקחת יותר באיזי.

וזה ממש לא מה שאת רוצה. נכון?

אז אני מביאה בחשבון שאני לא מכירה הכל, אבל נראה לי שאת הציבור החרדי אני בכל אופן מכירה היטב. מאד היטב.

שהוא גם מוצא את עצמו ככזה?

בלי קשר לשאלה האישית שלך, אכן ישנה קושיה כזו, לאן יותר נכון/כדאי (מכל הבחינות) להשתייך,

אחרי הכל את מציינת בהודעה נושאים חשובים שכדאי וצריך שתהא עליהם דעה נחרצת. למה *את* ובעלך לא יכולים להביע דעתכם על כך? חשבת פעם על דוד המלך, אם הוא חשב לאן להשתייך?...

האם עבד השם באמת תלוי/נשפט מהמגזר אליו הוא השתייך/משתייך/בחור להשתייך?... קצת מסובך ומבולבל לדון בכאלו נושאים שאין עליהם כלום בכתוב, חוץ משתיקה רועמת. (פילוג, שנאה, תחרות, קנאה, מחיקת עולם שלם בגלל ה"מגזר" שלו- זה היפך המושג "עם ישראל")

לבטים ודילמות כיצד יהיה החינוך, ועד כמה תהא לגיטימית התרבות המערבית בבית, וכו', זה הגיוני, גם אצל החרדים, וגם אצל הדת"ל.. עבדי השם לא צומחים מאליהם דווקא מתוך מגזר מסוים, הם צומחים כאלה כי כל מהותם וחינוכם היה ככזה.

בהצלחה גדולה.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.