מה נראה לכם שאתם מוציאים חניכים מהסניפים,

הסניף הוא מקום מתאים ביותר לכל חניך לא משנה איך הוא נראה, ולא משנה איך הסניף נראה.

כל חניך שיגיע לסניף ישפיע המון על הסניף.

לכן ברגע שאתה מוציא חניכים מהסניף אתה פוגע בסניף בצורה כזו שזה יכול להיות יותר גרוע מזה שאין בדיוק הפרדה בסניף.

שלא תבינו אותי לא נכון אני בעד סניפים נפרדים!

אתה בעד סניפים נפרדים?

זה אומר שהגיע הזמן לעשות משהו!!!!!

זה שאתם בבית זה לא אומר שאתם צריכים להגיב אחד על השני כל הזמן.

ב. חשבתי שאתם עסוקים בגלל הסניף.....

הם עדיין קטנים שצריכים לקבל ולא להשפיע!!

כי רובם לא ב'מת משפיעים אלא רק נגררים.

וחברה שלי שאלה ת'רב שמואל אליהו -בנ"ע או אריאל אז הוא אמר לה- חניכים לא צריכים להיות בבני עקיבא!!! זה לא הזמן בשבילם להשפיע!!

להיות מדריך זה שונה לגמרי-כבר יש לך מחשבות ודעות משלך..אתה הרבה יותר בוגר..ואז אפשר לחשוב על להדריך בבנ"ע..

ככל שנשאף יותר נגיע ליותר!!

עבודה מזמן אין בבני עקיבא אם תוציא את התורה זה לא אומר שהמצב ישתפר, זה רק יגרום לזה שבני עקיבא תיסגר. תורה יש כי אנשים נלחמים שתהיה בשביל עבודה צריך שידחפו לשם.

ויגיד לחילונים צאו מהתנועה,איננו תנועה של עבודה בלבד!
אנו לא מעוניינים במעורב שמקלקל נשמות שראויות להיות נביא או בן נביא!
אנו לא מעוניינים בסטירת לחי שלכם כשאנו נלחמנו על חבל ארץ!

אז מה הסוף..?
מי בכלל ראוי להיות בתנועה הזאת?

תנועה של עם אנחנו,תנועה ששואפת לחידוש,לתנופה,לשיבה מחדש למסורת ישראל
לא רק למדינת ישראל,לציונות חילונית.
אלא לעם שרוצה וצמא לתורה,לצניעות,לקדושה,לתרבות משלנו,לצבא קדוש.

שימו לב שהרבה ממי שכותב את זה הם רכזים או מזכלים *לשעבר*
זה רק צריך להראות כמה התנועה צמחה,צמחה עם המדריכים עם החניכים
אבל גם ובעיקר עם המזכ"ל והרכזים שלה.

התנועה ב"ה בעליה,ואנו שליחים קטנים שצריכים להמשיך את התנופה הזאת
והחל מהשנה גם בגבורה גדולה!!

בברכת חברים צדיקים לתורה ועבודה!

אני מודה לך מעומק הלב על התגובות המחכימות שלך.

כולנו יושבים, קוראים, וחוזרים בתשובה. לא סתם "חוזרים", אלא הופכים להיות תלמידים בתורת החיים.

אנחנו נהנים לקרוא את התגובות החזקות שלך, כי זה מקדם אותנו בעבודת ה' שלנו.

ממך אנחנו לומדים על יחס לשונה, על אהבת אחים, על הלכות לשון הרע, וכמה שאסור להעליב אחרים.

תודה בשם כולנו.

כמדומני כבר אמרתי לך זאת בעבר
אתה מייצג את תנועת אריאל,אתה מייצג את הישיבה שלך
אתה פשוט מייצג!

עכשיו תחליט *אתה* איך לייצג זאת.

מייצגים את בנ"ע?

מי שמחליט את מה ואת מי אני מייצג זה אתם. אתם יכולים להסתכל על זה בכל צורה שאתם רוצים. כמובן שזה משרת את מטרותיכם(אתם תאמרו שאמנון שפירא לא מייצג את בנ"ע) אך כשזה לא אתם ישר תדביקו את ה'נחשלים' שבחברה לדעתכם הרפה אם האירגונים שנואי נפשכם...

בטח שכן.

היום לא.האם הרב בני מייצג את בנ"ע?בוודאי.

אתה חורט על עצמך אריאלניק,אתה נמצא כרגע בישיבה הנ"ל
מה לעשות לא מעט אנשים מקטלגים זאת כך.

למרות שזה באמת פסול,אבל זה המציאות.

השאלה המרכזית לדעתי:

לטענת צביקה (שאגב היה רכז מחלקת מפעלים ג"כ) התנועה זנחה את העשיה ואת העבודה, והדגש כל הזמן בסמינריונים, ואולי גם במחנות, הוא על התורה.

נכון, ניתן לומר שהתורה כוללת בתוכה הכל, בין השאר גם את העבודה שאנחנו עליה מצווים. אבל בכל זאת מקימי התנועה, ורבנים גדולים וחשובים נתנו לנו את ברכת הדרך ל"תורה ועבודה" ולא רק ל"תורה"...

צו השעה זה לקרוא לדבר מסויים.
כמו שבתקופת הגירוש כל הציבור עסק רק בגירוש גם אם היו מסביב עוד מצעדים ועיניינים חשובים,כרגע הגירוש היה צו השעה,צו הדור והיה חובה לפעול בכל הכוח.

ככה זה כרגע עם התורה
את העבודה אנחנו כבר השרשנו בדם האומה כולה.
בצבא,בפיקוד,בהייטק,בהוראה,בחינוך,בישיבות.

ועכשיו ראינו שחסר הקריאה הנחרצת לתורה
הקריאה להוסיף אור,להוסיף קודש,להוסיף תורה.

אז כרגע מפשילים שרוולים וקוראים לתורה,שגם נושא זה ישתרש בדם האומה כולה.

לא ברור שכן.

בצבא יש השתמטות אדירה למרות שיש לנו המון גיבורים ולוחמים שיש רק להעריץ אך חלק נכבד בעם לא שותף מלא בשליחות הצבא.

כמו כן בחינוך ובשאר הדברים שציינת.

ממש לא ברור שהצלחנו (בקטנותנו) להשריש דברים אלו בעם.

ומאידך רעל בעיניים להרבה חבר'ה לא דתיים לא חסר
למעשה מי שממלא את הצבא זה בעיקר הם.
למרות שהם רחוקים מערכים ואידיאולוגיה הם שמה כי הם מחוייבים בזה והם עושים את זה בעיקשות מדהימה.

גם בחינוך,לא מזמן היתה כתבה על מספר טייסים חילוניים שעזבו את הטיס למען הוראה.ובטוחני שיש עוד הרבה כאלה שאיננו מכירים.

נכון יש עוד דרך ארוכה להמשיך..
אבל לפי דעתי צריך עכשיו לשלב את זה עם התורה
כשהתורה תיהיה מושרשת בעם,הרבה דברים כאלה יפתרו..
באמת הבעיה עכשיו שהעבודה לא מחוברת לתורה
לכן מאידך יש לה גם הרבה כשלונות.

בפועל, ערך העבודה הוא השולט.

חצי מהתנועה הם מתנחלים, מיישבי הארץ. החצי השני, אולי עירוניסטים שלא מחוברים לערך העבודה (בהחלט לא כולם. אני מקווה שהבנתם למה אני מתכוונת), אבל גם לא בדיוק לערך התורה.

צריך לשים את ערך התורה במרכז, ואת ערך העבודה כנגזר ממנו. להתקרב כמה שיותר לה', אבל לא לזנוח את חיי החומר...

ככה היה צריך להיות, וככה צריך להיות עכשיו.

ולא שאחד מהם יהיה בצד.

לכן הקדימו אולי תורה לעבודה (וזה יחזק דבריכן). אבל האמינו ששניהם ערכים חשובים ומרכזיים בחיים שלנו. ואם נסכים אתכן אז נסכים בנקודה זו:

התורה היא חיים והעבודה היא ערך לחיים אלו.

אבל בתנועת נוער צריך לשמור על הדגש של השניים, כי בכל זאת מדובר בחניכים ולא בתלמידי ישיבה...

כל העיניין הזה לענ"ד הוא כדי להדגיש את הדבר החשוב שבאותו דור.

ניקח דוג' אחרת
"דתים לאומים"
אם נשמע רבנים מדברים הם יגידו שהלאום הוא נגזרת של התורה
שהלל ביום העצמאות זה ציווי דאוריתא ולא איזה שילוב מהצד,או חדשני מודרני
אלא הלאום זה חלק בלתי נפרד מהתורה.
אם כך נשאלת השאלה,למה לציין זאת?
למה לא להסתפק בדתיים ותו לא?

כי באותה עת שהציבור החדש הזה נוצר,היה צורך גדול בקריאה לאחוז בלאום
בקריאה שמדינת ישראל שקמה היא מהלך של ה',מהלך של הגאולה,מהלך אמוני.
לא איזה תהליך של ערב רב,של כפירה,של הסטרא אחרא.
אבל למעשה ציון הלאום בעיני מיותר לגמרי,כי ברור לי שהלאומיות שאנחנו חיים ודבקים בה היא חלק בלתי נפרד מהדת.

אותו דבר גם בקריאה של הקמת התנועה
היה חשוב לפתח עבודה,עצמאות,חקלאות,בניה וכדומה..
כדי שיום אחד כשנקים מדינה נוכל להקים אותה באמת.על כל רבדיה.

העבודה היא ערך חשוב,אך כמו כל ערך היא נגזרת של התורה.

וגם יכול להיות שהציון שלה היא קריאת דרך אחרת
שאנחנו מאמינים בתורה ומלאכה,תורה ועשיה,לא לימוד בלבד.
אבל גם קריאה זאת אומרת שהעבודה היא נגזרת של התורה.

זאת דעתי בכל אופן,שכל דבר שקיים גם אם ערכו רב מאוד,הוא נגזרת של התורה.

יש סיפור מהרב זצ"ל שפעם מלך גרמני שיבח והילל את כתביו
ואמר שהוא כותב כפסיכולוגים ואנשי מדע גדולים
והרב זצ"ל נורא כעס על כך וכתב לו בתשובה
שדבריו לקוחים אך ורק מדברי התורה ולא משום מקום אחר
אומנם מדברי התורה הנסתרת,אך הכל זה רק מהתורה.

הרב ממש עמד על כך שידעו שדברי חוכמתו הם מהמקור הגדול והיחידי.

האם זה הדגש הנצרך?

פשוט מצטט שטיפות מוח..(מחילה מכבודו)

דיברתי עם הרבה כאלה שצועקים "ערב רב ערב רב"
ובודדים אלה שבאמת למדו את הסוגיה הזאת בעיון.

תלמידי הרב צבי יהודה זצ"ל רצו לעשות שינוי של הפרדה בין בנים לבנות בתנועת בני עקיבא לא אפשרו להם. לכן הם רצו להקים תנועה מקבילה שתקרא בני עקיבא ב'- ולא אפשרו להם אז הם יצאו מבני עקיבא והקימו את אריאל. (ככה הבנתי)

חבל שלא אפשרו להם ואוי לנו אם נחזור על טעות זו גם היום. לא למדנו לקח?

דרך אגב, מי הקים את תנועת בני עקיבא? רב! רב ולא עם ישראל. אז כותב המאמר בעצם אומר לרב ככה: תשמע כבוד הרב אתה את שלך עשית עכשיו תן לנו לנהל את העניינים איך שאנחנו מבינים. חלק מהתורה שלנו זה אומר איסור ייחוד ועוד איסורי תורה נוספים.

השינוי שעושים החרדל"ים הוא שינוי לטובה ולא לרעה. האם לא זאת ססמתכם: הידד במעלה?

החרד"לים לא צריכים את "ההזמנה" של צביקה צפדיה, הם עוזבים לבד. ולמה?

כי נמאס להם מפשרנות, נמאס להם מלדבר כל חודש ארגון על דברים גדולים ונשגבים ואז במוצא"ש לעשות מסיבת חבריא ב' מעורבת כל הלילה של פיצות וסרט (אמיתי!), נמאס להם ממחנות שגורמים לדברים זוועתיים ובעיקר נמאס להם מאלה שלא רוצים להתקדם, להתעלות אלא להישאר במקום...

אז תודה רבה לך, מר צפדיה, אני (כנראה שלפי ההגדרות שלך חרד"לניקית) כבר לא בבנ"ע...

יא

אחרי הכל צביקה היה רכז מחוז וראש מחלקת מפעלים בתנועה. נתן הרבה זיעה בשביל התנועה וגם אם אנחנו לא מסכימים ואפילו מאודלא מסכימים לא צריך להקיא אותו מהתנועה

המושכים בחוטים בתנועה, בצורה מאוד ברורה מזדהים עם כותב המאמר.. לצערנו

שנשמע בשורות טובות!

כאחד שהיה חניך ומדריך בבני עקיבא בסניף ק.אתא ומעורב יחסית במחנות , סמינריונים והועידות, כל ימי אהבתי את התנועה ואני עדיין חושב שהיא חשובה לכל בני הנוער. בשיחות ארוכות שקיימתי עם הרב משה צבי נריה זצ"ל סביב ההדרכה בסניף וכו' אמר לי הרב מספר פעמים " מטרתה של התנועה היא לקרב את הנוער לתורה ועבודתה" ואף הראה לי מספר מכתבים ישנים שכך היו חותמים. הרב פנחס קהתי זצ"ל החל את מפעל פירוש המשניות שלו משיעורים בסניפי בני עקיבא בת"א ובפ"ת, את הספר "משנת הרב" כתב הרב נריה בשנת תרצ"ו (1936) כספר לימוד לסניפים. גם הרב אברהם צוקרמן שיבדל"א אמר לי שבהיותו רכז סניף בנ"ע בחיפה עסקו בעיקר בלימוד תורה כי הנוער לא הלך לישיבות אחרי כיתה ח' דאז. זוהי בעצם הייתה הדחיפה של הנוער להקים את יב"ע בכפר ברא"ה ועוד רבות הראיות לכך. יסלח לי הכותב הנכבד אך אתה מחזיק טעות בידך, אסכים איתך שהתנועה צרכיה להיות יותר עממית ופונה לאוכלוסייות רחבות יותר אך עיסוקה הוא שמירה וקירוב לתורה ועבודתה.

יש תחת ידי חומר רב בנושא שנידון לא פעם בוועידות התנועה במשך שמונים שנותיה, אך המציאות מוכיחה כי הנוער רוצה תורה

בברכת חברים לתורה ועבודתה

מיכה קליין

מושב חזון

077-3008451

052-3003214

michaklyim@neto.net.il

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.