זאת אומרת, יש תורה, יש מצוות, אנחנו לא בוחרים מה צריך לעשות ומה לא נראה לנו!

לא יודע מה המרצה אמר. לא נראה לי שצריך לאהוב גויים, אבל לגבי יהודים צריך לאהוב את כל היהודים הצדיקים. (ברשעים זה יותר מסובך, ואני לא רוצה להעביר נושא)

אבל החיוך המתוק מאוס שלך לא שווה כלום! זאת לא אהבה! זה סתם צביעות. לא ביקשו את זה ממך.

נכון, אין לנו שליטה על הרגשות שלנו ישירות. אדם שמרגיש אהבה\שנאה\כעס\רחמים וכו' לא יכול לומר ללב שלו "סטופ, תפסיק להרגיש!"

אבל מצאנו מצוות כאלה בתורה (לפעמים מצוה לאהוב\לשנוא\לרחם ולפעמים אסור לאהוב\לשנוא\לרחם)

בראשונים מבואר כמה שיטות להשפיע על הרגש, וזאת השפעה לא הכרחה. אי אפשר לאנוס את הרגש, אבל אפשר להשפיע עליו.

אדם שמתבונן בבריאה, מבין את מרכזיותו של ה' ואפסיותו של האדם, יכול להשפיע על רגשותיו שלא יתייחס לדברים קטנים שעשה פלוני או אלמוני, אלא להתייחס בעיקר לזה שכולנו כאן חיילים של ה' ועושים את רצונו.

זאת דוגמא אחת להשפעה על הרגש, ולא היחידה שמופיעה בראשונים

שבספר שערי קדושה למהרח"ו מופיע העניין לאהוב אפילו את הגויים.

איני יודע אם זה הודגש שם - אך כמובן שמדובר באידיאל עליון, וישנם

הרבה מהמורות שצריך לעבור בדרך עד שהוא יהיה רלוונטי. לדוגמא:

אח שלך, השכן שלך וכו'.

"לא לאהוב גויים". מענין אותי לשמוע  על מה ולמה.

זה נראה לי פוביה שהתפתחה לעם ישראל בגלות, אנטי שהם יצרו כדי להתמגן מפני התבוללות.

א-ב-ל

זה ניצלו"ש ענק, ולא כאן, בבקשה.

האנטי הזה כדי למנוע התבוללות - הגויים בעצמם לא אהבו אותנו יותר מדיי.

זו היתה סתם הערה.

הרגש הפשוט לטעמי, וכך תמיד חשבתי שראוי, הוא לאהוב כל אדם. אבל החיבור ליהודים הוא הרבה יותר עמוק.

לשון התורה ואהבת ל"רעך" כמוך, גוי אינו נחשב רעך.

לשון התורה לא תשנא את "אחיך" בלבבך, גוי אינו נחשב אחיך

כיון שאין מצוה לאהוב אותם, אני לא אשקיע בזה משאבים רגשיים.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ברור לי שזה דעת מיעוט ואין הלכה כן, אבל אולי עפ"י קבלה יש ענן, ויש בזה מידת חסידות.

וכל מקרה כמו ששום אמר, נראה לי שעדיף להתמקד ביהודים קודם. יש מספיק עבודה...

כשזה היה קול באישה זה היה מידת חסידות שראויה להיות מול עיננו ונשאף אליה, וכאן יש מספיק עבודה קודם..

יש סיבה להבדל?

נראה לי מאוד מתאים בהקשר הזה של האהבה לגויים.

גם אם לא משקיעים מאמצים בכיוון הזה, חשוב לכל הפחות להיות מודעים לזה, כדי שלא לעשות אידיאליזציה של השנאה.

גם כאן זה צריך להיות מול עינינו.

בגלל זה ביקשתי מקור, כדי לדעת אם זה באמת נכון.

אני בד"כ כותב קצת יותר חריף ממה שאני חושב

(בעיה.)

ר' חיים ויטל- 'שערי קדושה'

הרב קוק זצ"ל- מדות הראי"ה- ערך אהבה

לא ראיתי פוסק או בעל מחשבה שחולק עליהם, ואומר שאין ענין לאהוב גויים, אולי אני טועה ותאיר עיניי. מסכים שזה לא הלכה.

לא הבנתי מה הכוונה להתמקד ביהודים קודם. ברור שעיקר המאמץ צריך להיות הענקת אהבה ועזרה ליהודים. אבל אם יש לך מקרה שאתה יכול גם להעניק אהבה לגוי, איך זה ממעט את אהבתך ליהודים.

לפני יומיים פגשתי תיירים מספרד בשער שכם, הם רצו שאעזור להם להגיע ל'יד ושם'. הם לא ידעו אנגלית טוב. אבל התאמצתי מתוך אהבה ואכפתיות לעזור להם להגיע, וראיתי שגם הם מבחינים באהבה שאני מקרין להם, ואני לא סתם עוזר להם. אז איך זה ממעט את האהבה שלי ליהודים?

איפה בדיוק?

וסתם למעשה שסיפרת - על גר תושב יש מצוה - גר ותושב וחי עמך, כך שגוי צדיק מצוה לעזור לו. רק על אהבה לא מצינו מצוה.

על גוי שלא מקיים שבע מצוות יש איסור לא תחנם (יש אומרים דוקא אם עובד ע"ז\אתאיסט ולא מוסלמי) ואסור לרחם עליו ולתת לו מתנות חינם כדי שלא נלמד ממעשיו (חינוך)

כך שקשה לומר שצריך לאהוב תיירים מספרד. אבל יש מצוה לעזור להם כדי שיעזרו ליהודים.

(מצוות! לא "משפיעות") אנחנו נשארים בני אדם.

אתה באמת חושב שזה אפשרי?

אתה יכול לא לשנוא? מעבר לדיבורים הגבוהים והיפים...

אבל הפריע לי שלא לקחת את המצוות בחשבון במה ש"צריך" לעשות

את אומרת שאי אפשר לאסור עלייך לשנוא, ואי אפשר לאלץ אותך לאהוב ושאת מבינה שהרעיון הוא טוב אבל את מעדיפב משהו אחר.

את מציגה את זה כאילו יש אנשים שביקשו ממל משהו, ואת שוקלת אם זה מעשי וראוי או לא, ואת מגיעה למסקנה שזה לא מעשי, ואת מעדיפה משהו אחר במסגרת האפשרויות.

אבל זה לא בן אדם שמציע לך הצעות. אלוקים מצווה עלייך! את רוצה - מצוין. את לא רוצה - אל תרצי! הוא מחליט כאן, לא את!

אפשר לדון בצורה אחרת - מה הקב"ה מבקש מאיתנו?, אולי יש מקרים שלא צריך לאהוב?

ועוד אפשר לדון איך אפשר לשנות את הרגש כך שנצליח לאהוב אהבה אמיתית.

זאת רק הוכחה שאלוקים חושב שזה ישים, כנראה שהוא צודק...

אבל חשוב לי לחזור על זה כי לא ברור מה את חושבת. את מסכימה שהקב"ה הוא מחליט על מה צריך לעשות, ואנחנו לא בוחרים איזה מצוות לא לעשות?

כי אם אנחנו לא מסכימים על הבסיס, אין טעם להתקדם. אני הרי יוצא מנקודת הנחה שאם ה' אמר צריך לעשות, והשאלה רק איך לעשות את זה.

אני אנסה להסביר יותר ברור:

יש נטייה להרבה אנשים שקוראים על ציוויום בתורה על רגשות "להכריח" את הרגשות שלהם בכח. צריך להיות בשמחה - אז אני שמח! אפי' שעכשיו אני מבואס - לא! אני שמח, לא, אני ממש ממש שמח! כן כן שמח.

ואפילו שעכשיו הוא דפק אותי ואני שונא אותו - יש מצוה לאהוב, אז אני אוהב אותו בכל ליביב, ובכלל בכלל לא מרגיש אליו שום דבר רע, וחס ושלום לא כועס עליו. וכו'.

בשפת הפסיכולוגים זה נקרא לכל היותר הדחקה, ובדרך כלל זה אפילו לא הדחקה אלא סתם הטעיה עצמית. זה לא מועיל כלום! נשארת עם הרגשות בדיוק אותו דבר.

בזה אני מסכים איתך שזה מאולץ ולא מעשי.

בראשונים השיטה היא לא כזאת, אלא ניסיון להשפיע על הרגש ולא לאלץ אותו.

כיון שהרגשות שלנו נובעים ממחשבות אוטומאטיות שלנו, אם מתבוננים בדברי הראשונים זה יכול בסופו של דבר להשפיע על רגשות.

(ואני מתייחס א ל י י ך כי את זאת שמדברת, ואת מביעה את דעתך בדברייך)

זה מפורש בגמרא וברמב"ם שמי שחושב שהתורה לא מהשמים\ לא אמת הוא כופר אפילו אם הוא חושב את זה רק על אות אחת.

גם מפורש שם שמי שחושב שהתורה משתנה הוא באותה קטגוריה.

הויכוח שלכם הוא יותר ביישום של זה במציאות

מקווה שיהיה לי זמן מחר

אבל לגבי השאלה שלך,

אני מניח שהוא התכוון שצריך לעבוד על עצמנו כך שנוכל לאהוב האחד את השני.

זאת בעצם מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

"כי תראה חמור שונאך... עזוב תעזוב עמו!"

חלק מהעבודה על האהבה של השני היא ע"י פעולות חיצוניות של אהבה.

וכמה שמתאים על זה המשפט של מסילת ישרים:

"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".

התורה באה על מנת לכוון את החיים שלנו כך שנחייה בצורה בריאה.

אם התורה אומרת שצריך לאהוב גם את אלה שעשו לנו עוול,

אז כנראה שצריך לרסן את הרגש הטבעי (מי אמר שהוא דווקא הטבעי?)!

לק"י

אבל את מי שכן- אני לא מתכוונת להתחיל לאהוב!

אבל בימים שקשה לי אני לא מתכוין להתחיל להניח...

(סתם הפריע לי הצורת דיבור. לא אישי)

לק"י

ואין להם שום כוונה לחזור בתשובה אמיתית?!

האם חובה לאהוב רשעים או שמא חובה לשנא אותם.

דיון הלכתי שלא כל כך ברור לי מה עולה בסופו.

יש בהלכה הרבה דיבור על שנאת רשעים. זאת לא שנאה אישית, זה שנאה שנובעת מהמעשים שהוא עשה נגד הקב"ה ולא אישית.

אותי לפחות חינכו שלא צריך לשנוא חילונים, לשנוא רק את העבירה ולא את האדם, ובכלל אין לשנוא אותם כי אנחנו לא יודעים להוכיח וממילא הם לפני תוכחה, ועוד לימודי זכות.

כשגדלתי ראיתי שהדברים לא פשוטים בכלל, וודאי לא חד משמעיים. אבל הרי חילוני הוא הרבה יותר רשע מאשר דתי שהיה מגעיל אלי, ולומר שמי שעשה לי רע אני שונא אותו כי הוא רשע, בזמן שאני סבבה עם כל הדתל"שים נראה לי מגוחך.

זה לא חוכמה להפוך כל אדם שפגע בי לרשע, אפילו שזה מאד מפתה. לפעמים זה באמת נכון, אבל אני נוגע בדבר, והייתי מעדיף ללכת לאדם נייטרלי שיחליט אם באמת צריך לשנוא אותו\יש היתר לא לאהוב אותו.

[לא מאמינה שאמרתי את המילה הזאת. פעם ראשונה בחיי ]

אבל אנס/רוצח-

זה הדבר הכי אישי בעולם.

נכון, זה גם נגד התורה.

אבל אני לא שונאת אותו בשם התורה או הקב"ה אלא בתור-

אתה זבל של בנאדם- פגעת בי/בחבר/משפחה- אני שונאת אותך.

ולא,

אני לא אוהב כזה בנאדם בחיים,

גם אם הוא יהיה דתי וצדיק והבעיה היחידה שלו זה הפרט הקטן הזה שהוא עשה.

[אגב, גם לאנס אני קוראת רוצח. רוצח נפשות]

וזה לא משו שאני יכולה לסלוח או לא יודעת איך להגדיר את זה ולאהוב אותו, או אפילו לא לשנוא לפחות.

הוא פגע בי/בבנאדם אחר ברמות אחרות.

עזוב שניה את העברות שהוא עבר.

הוא פגע.

ולכן זה אישי ולא מול המעשים עצמם.

לא הבנתי לאן את חותרת.

אני יודע שזה הרגשות שלך. זאת הרגשות האוטומאטיים של כולנו!

השאלה היא לא מה את מרגישה, אלא מה הקב"ה מבקש ממך להרגיש.

זה מה שכתבתי בהתחלה ליעל - שאנחנו עושים מה שה' רוצה גם כשזה לא נוח וקשה ואפילו לפעמים מוסרים את הנפש.

אם ה' מבקש ממני לאהוב, אני צריך לאהוב גם אם ההרגשה הטבעית שלי היא אחרת.

ואגב אני לא מתיימר להיות כזה, אבל אני לא משנה את הערכים שלי בגלל שאני לא נמצא במדריגה הזאת. צריך לעשות כך, ובעזרת ה' אני אגיע לדרגה הזאת.

(אגב, מניסיון, ההפרדה הזאת בין מה שצריך לעשות לבין מה שמרגישים בלב יותר קשה לבנות)

אני יוצא מנקודת הנחה שחז"ל מפרשים את התורה.

בחפץ חיים מפורש שהאיסור שנאה הוא קונקרטי - לא להגיע לדרגת שנאה שיגרום לאדם לא לדבר עם חבירו במשך שלושה ימים.

את יכולה לומר מה שאת מרגישה, אבל כשאת מנסה לפרש את התורה, צריך לחפש במקורות!

[הייתי אומרת עוד חטאים חמורים שפוגעים באחר, אבל אונס ורצח נראים לי הכי חמורים שאין עליהם מחילה]

אני חותרת לזה שיש מקרים של שנאה- 

שלמרות שהבנאדם יהודי-

אני שונאת ולא נראלי שה' רוצה שאני בכלל אגיע למדרגה של אהבה.

מקס' הכי הכי הכי רחוק שאפשר להגיע אליו זה שלא יהיה אכפת לך מהבנאדם הזה- לא לטובה ולא לרעה.

ברגע שאתה אוהב-

אכפת לך ממנו אוטומטית.

ואי-אפשר. לאהוב. כזה. חלאה.

סורי.

אבל גם לא נראלי שרבנים צדיקים שאוהבים את כל היהודים וכו' יכלו לאהוב כאלה אנשים.

טוב, קשה לי לכתוב פה כי דברים צפים ועולים והרגשות מתחממים..

אז לא משנה.

נראה לי

אבל אם כך, צריך לשנוא גם מחלל שבת, זה אותה רמת חומרה.

ואם הוא תינוק שנישבה, זה שייך גם בעבירות כאלה. הוא לא יודע שה' אסר עליו וממילא עשה מה שבא לו.

לא.

אא"כ מופים התכוון לרוצח ואונס (?!).

 שרשע שרוצח ואונס לא יכול להסתתר מאחורי הטענה "תינוק שנשבה" כי זה נגד המוסר הטבעי, ומחלל שבת כן יכול להסתתר מאחורי הטענה הזאת, כי זה לא מוסר טבעי.

חשבתי על זה בשבת, וגן דיברתי קצת סביבי, ויש כאלה שבאמת חושבים שעל מוסר טבעי לא אומרים "תינוק שנשבה", אבל בהיגיון קשה לי לקבל את זה.

הרי מי שאתאיסט ולא מאמין שיש דין וחשבון, יכול לומר למוסר הטבעי שלו, "לא שם עליך, אני עושה מה שבא לי, ומה אכפת לי מהמוסר". נכון שבד"כ הם לא עושים את זה, אבל למה שלא יחשבו שוגגים? הם לא אשמים שהרי הם לא יודעים!

אני מחפש מקורות תורניים לנושא.

אדרבה, תעזרו לי!

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4506

כי מבחינתו אין אלוקים שציווה. אבל גם הוא יודע שזה מעשה מגונה וגם הוא מסכים שמי שעושה את זה צריך לקבל עונש

ממי?

מה שייך "צריך" באחד שלא מאמין במי שמצווה

חשבתי בינתיים על ראיה, שהגמ' אומרת ששייך אומר מותר על רציחה, והוא נקרא שוגג, ומפרש רש"י שהעלה בדעתו שאין איסור להרוג. וכל שכן מי שלא יודע בכלל שיש הקב"ה שמצווה אותנו.

אני מניח שהגמרא מתכוונת למקום שבו יש סברה להתיר (נגיד רודף שאפשר להציל באחד מאבריו)  ולא על סתם רציחה שברור לכולם שזה אסור.

אגב גם אל תינוק שנשבא (או נשבה??) כמדומני שלשון הרמב"ם "לא ימהר להורגו..."

הוא לא אונס, הוא שוגג, וחייב חטאת

ואין הבדל (עד כמה שידוע לי) בין דיני אדם לדיני שמים. או שהוא רשע או שלא.

הפשט שלך בגמרא לא נכנס ברש"י לדעתי. תראה את הגמרא בפנים. (זה גמרא במכות, אני לא זוכר עכשיו איפה, אם תרצה אני אחפש)

ומה שהרמב"ם (בלי הצנזורה) אומר שאין למהר להורגו, היינו שצריך קודם ללמדו, ולקרב אותו, ואם הוא לא מקבל, אי אפשר לעולם להסתתר מאחורי הטענה "תינוק שנשבה".

ולדעתי דתל"ש הוא בכלל לא תינוק שנשבה! אבל בוא לא נסטה

אבל לא ללא הקב"ה

הכוונה של הגמרא שגם בלי התורה היינו יודעים שרצון ה' להיות מוסריים, והיינו לומדים מהטבע את המוסריות.

אבל אם אין את ה', אין בפני מי לתת דין וחשבון, הרגשות של המוסר הם רגשות בעלמא. למה שאדם הגיוני יתייחס לרגשות?

כל אדם אכן מבין זאת.

אבל זה לא קשור לנושא!

למה אתה לא מבין מה שאני רוצה.

התורה ציותה עלינו לשנוא רשעים של התורה, לא מה שנקרא בעלום רשע, לא מי שמזעזע אותנו, ולא מי שמסוכן לסביבתו.

יש איזה עבירה שזה כן נותן לו היתר?

אנחנו מדברים רק על בדיעבד שעבר עבירה האם נחשב רשע, והאם מגיע לו עונש. 

רשע שמוזכר בתורה הוא מי שעבר עבירה ידועה במזיד. לא מה שנקרא בעולם "רשע".

ברור שהוא נקרא רשע בלשון העם, אבל המצוה לשנוא רשעים, והפטור לא לאהוב אותם, נאמר על רשע הלכתי, לא על מה שנקרא בלשון העם.

יתכן מאד שהתורה תאסור לשנוא מי שהוא רשע בלשון העם. למה זה נקרא שאתה פחות מוסרי. לא הבנתי אותך.

הייתי רציני, הסכמתי עם הצד של יונתן בדיון.

הוא חטא [שוב, ברמה של אונס ורצח. שזה פגיעה שפגעה גם בך כאדם ברמה שא'א לכפר כ'כ מול האדם עצמו]

וחזר בתשובה-

ז"א התחרט, ביקש סליחה, הביא ת'פיצויים, קיבל על עצמו לא לעשות את זה שוב.

[לא יודעת עד כמה קיימים מקרים כאלה. אני אישית לא מכירה]

האם אתה- בתור הנאנס/קרוב של הנרצח-

אתה מסוגל עדיין לאהוב אותו?

ה' רוצה שאני אוהב אותו?

אני באמת מנסה להבין את זה.

כי זה מרגיש לי לא נכון בכלל לאהוב בנאדם שהרס חיים.

אם חושבים קצת בגדול, בצורה עולמית יותר מעבר לאם אני מסוגלת לאהוב רשע או לא.

מה יתקן את דרכיו של הרשע?

ורוב בני האדם לא כאלה רשעים, בכולנו יש רע וטוב, השאלה מה יגבר על מה.

התשובה היא שמה שישפיע ביותר על אנשים להיות טובים אלו האנשים הדגולים האוהבים והמאירים.

הם אלו שנותנים אמון.

הם אלו שאנחנו נושאים אליהם את עינינו ושואלים את עצמנו היאהב אותי ואת דרכי או לא.

נאמר רב שאנחנו מעריצים, אנחנו מנסים לחשוב אם יתייחס אלינו בחיוב או לא.

אם נדמה לנו שלא - כבר לא נצליח לקבל ממנו השפעה יותר!

אז זה יותר נוגע לאנשים שנמצאים בעמדות השפעה.

אבל זה נכון גם לאיש הקטן שלא יכול לדעת מי נושא אליו את עיניו, לכן כדאי שיסגל לעצמו מבעוד מועד אהבת אדם.

ואולי אני חוזרת,

זה כל החידוש ב"ואהבת את ה' אלוקיך".

כי איך אפשר לצוות על רגש?

ואני מקווה שאני צודקת :-/

אולי אויבים זו מילה חריפה.

מקטרגים יש..

הכוונה- מישהו שלא אוהבים (תנסח לך איך שתרצה, באיזו רמת חריפות)

אבל אין לי אנשים שאני שונאת ברוך ה׳!!!

ומי שמתנהג בצורה פוגענית וכו.... אני מרחמת עליו.... פשוט מרחמת.

חושבת שהוא שפל מקסימום....

או או מעדיפה לא להשקיע בו שום אנרגיה...

אז אני אפתית כלפיו!!

לא שנאה... לא רחמים... כלום כזה...

מדברים על הפן האישי. באופן אישי אף אחד לא בא ופגע בכם כל כך עד שאתם שונאים אותו.

אבל מה עם אנשים (גם יהודים) שפגעו בכם כחלק מקבוצה (מתנחלים, אוהבי ארץ ישראל, דתיים, מאמינים בה')?

ולצורך הדוגמה אתן שם אחד: יריב אופנהיימר.

קצת קשה לי לא לשנוא אותו, ואני לא בטוח שבאמת מצווה עליי לאהוב אותו. אולי להיפך כמו שהעיר מטבחון.

אולי מה שהתכוונת לומר הוא שאין לך אדם ששונא אותך ושהוא לא אדם רשע בכללותו. את זה אפשר להבין ולקבל, ומן הסתם יש אנשים (אני מקווה שאני כזה) שאין להם שונאים שכאלה.

גם במקומות בהם זה לא אנושי (אדם שמקבל הודעה על מת בשבת אסור באבלות עד מוצאי שבת), לא במובן של צביעות אלא במובן האמיתי של להרגיש ככה.

תתחברי לזו שנראית לך..

אני אוהבת את זו שאומרת לא להיות אחד בפה ואחד בלב. אם אתה שונא בלב - אל תעמיד פנים ואל תשחק אותה נחמד יותר ממה שאתה.

את צודקת שהאיסור הספציפי הזה לא נאמר על מי שמוציא את שנאתו החוצה.

(רש"י אומר על אחי יוסף ש"לא יכלו דברו לשלום" שבתוך גנותם מובא גם שבחם, שלא היו אחד בפה ואחד בלב)

אבל את מצות "ואהבת לרעך כמוך" אי אפשר לקיים כך!

- "בעושה מעשה רעך". אדם רשע מצווים לשנוא.

- זה לא רק בגלל הדחיה הטבעית שלך ממנו ואולי אולי אפילו לא קשור אליה בכלל. על דחיה טבעית (מאדם מעוות גופנית, למשל. זאת דוגמה טובה להכניס לדיון לדעתי) האידיאל הוא שתנסי להתגבר. השנאה לאדם רשע נובעת מהיותך אוהבת טוב, ומהיותו רשע - לא מרגשות שלך. פועל יוצא - אין הבדל בזה בין סוגי עבירות שונים...

- ודאי שאין עניין להתנהג בצביעות, ואנחנו רואים גם באחי יוסף ש"מתוך גנותם למדנו שבחם". העניין הוא, כמובן, לאהוב גם בלב. את מי שצריך - ואם מצליחים...

- 'הרעיון' הוא שפשוט צריך לאהוב כי זה באמת באמת טוב. בלי שום קשר לאווירה שתיווצר.

מכאן בעיקר לענות למי שישאל, אם אהיה כאן.

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&frm=1&source=web&cd=2&ved=0CDIQFjAB&url=https%3A%2F%2Fs3-eu-west-1.amazonaws.com%2Fshiurim%2F5773%2F6-7-lesson.doc&ei=nzeWUt65L4jDyQOHj4C4Aw&usg=AFQjCNGO9asP4dR-pDzlc-F2GJsv8_am6w&sig2=jCOVj8qHXHlHDf2sJwMfuA

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.