מצד אחד, זה טוב כדי שלא יהיו מסורבי/ות גט

מצד שני, זה הופך את הגירושים לאפשרות סבירה וגורם לזלזול בנישואים

לא יודע..

ככה אנשים לא יתפדחו לבקש את זה לפני וייצרו מצב מביש שמדברים על אופציה לגירושים.. ולא תהיה סיבה לכל מיני מתחתני ממון להתחתן לצורך גירושים אחרי X זמן..

לא נראה ראוי לעגן בחוק דבר כזה.

אא"כ מבטלים את ההסכם

ישנם רבנים המוכנים לסמוך עלך חלקם, וישנם כאלו שלא יאשרו אף אחד מהם.

כי מאחר שבעייה שהגט ניתן מתוך כפייה, סביר שלא דומה הסכם שאדם חותם מרצונו החופשי לחובה חוקית.

שפחות גברים ימצאו את עצמם מוכרים את המכנסיים בשביל אוכל אז אני בעד

הסכם שכזה עלול לכסות את האשה ולאפשר לה לסחוט את הבעל.

תלוי בהסכם, תלוי במקרה הספציפי של בני הזוג ובעיקר תלוי באשה

אך באשר לטענה הרווחה לפיה דיבור על אופציית גירושין וכיוצ"ב לא נכונה ולא בריאה כאשר הקשר רק מתרקם בין בני הזוג לקראת חתונה- ובכן, הכתובה עצמה לא מתביישת לעסוק בזה ובנושאים יבשים ו"רדודים" אחרים.

היא כבר חלק מה"מסורת" החגיגית,

ולכן לא נתפסת כך - אלא כמעודדת רצינות.

מה גם שאינה מדברת מפורשות על גירושין חלילה.

וגם בפעל, בד"כ ה"סכום" שמוזכר בה הוא לתפארת המליצה (אם כי "סחטניות" תמיד יכולות להיות..).

הרי אומרים מפורש, שהרצון לכך הוא "ריבוי הגירושין"... אז להכניס דבר כזה מראש בראש, זה לא טוב לדעתי. ההנחה הראשונית היא שיהיה קיים לעולם, ולא "להתכונן" מראש לגירושין. אפשר לראות שקוף, מה זה "משדר" לאנשים, ומה כתובה משדרת להם... ממש שני הפכים...

הכתובה כן נועדה לדון בעניינים הכספיים והמחויבויות היבשות,

והעובדה שאנו לא דוברים ארמית וכיום לא ממש דבקים בה- היא טענה כלפינו, ולא כלפיה.

השאלה היתה על השלכות "הסכם" כזה היום. מה זה "גורם".

כשנתקנה כתובה - המציאות היתה שונה, ולכן עד היום משדרת משהו אחר.

המילה "גירושין" לא נזכרת בה מפורש, גם בארמית. אם כי ההתחייבות היא ממונית.

ועיקר הכתובה נתקנה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.

ה"הסכם" בא בדיוק למטרה הפוכה... שלא יהיה מסובך במקרה כזה..

אז כמובן טוב שאם חלילה קורה - שלא יהיה מסובך. אבל לא זה הזמן לכך..

כך לדעתי.

עד כדי כך שהרב המקדש הוא זה שבד"כ ממליץ על הסכום, וגם זה מגיע בצורת גימטריה של שמות מלאכים וכיוצא בזה

ללא שום קשר לשאלה הפשוטה- כמה החתן הטרי היה מוכן לשים במקרה של גירושין או אלמנות ל"ע.

200/100 מנה

שבכסף של היום הוא סכום נכבד.

זה שלא כופים את זה היום בגלל סיבה זו או אחרת זה משהו אחר.

זה הסכם זה??

האם מישהו מאיתנו היה מוכן לחתום חוזה אפילו נגיד על 10 שקל, בלי שהוא מבין מה כתוב בו ומה הסכום אותו יתחייב לשלם?

אז כנראה שזו בדיחה.

אם הוא לא דאג לזה אז הוא לא בסדר בעניין זה.

אצלנו לפחות, הרב המקדש המליץ/קבע את הסכום, על מנת שהוא יתאים למטרתו (סכום הגון אבל אפשרי) בלי שיהיה צורך לעשות דיונים לא נוחים/הצגות אחד על השני.

לגבי 200 זקוקים, עושים אותם לפחות במה שאני שמעתי נכללים בסכום הכולל של הכסף הננקב במטבע המדינה (סה"כ ... עולה לסך ...), כך שאין עם החישוב של זה בעיה.

אז גם הסכם לפני החתונה לא ימנע ממנה לסחוט אותו 

אבל אם זה מקרה רגיל(?!) שהמצב הוא לא ככה ולכל אחד יש את הרכוש שלו אז הגיוני שהסכם כזה לצד הבעל בזמן גירושין. 

כשגבר שיש לו דירה בבעלותו מתחתן הוא מכניס את אשתו לביתו ובעצם הנישואין מבטיח לה רמת חיים מסוימת (של לגור בדירה) ואם הוא מתגרש ממנה הוא לא יכול להפסיק את רמת החיים שהוא הבטיח לה בעצם הנישואין ושלהם היא התרגלה. הסכם לפני הנישואין מבטיח את זה שהאשה יודעת שהדירה היא שלו אז היא בעצם לא מתרגלת למצב כאילו זה שלה ולכן אין בעיה להוציא אותה משם אם ח"ו מתגרשים.. (ככה נראה לי)

ברור! לא חושבת שזה הופך גירושין ליותר קל. גירושין הם אף פעם לא קל!

הבעיה שההסכם קדם נישואין הם לא תקפים מספיק. עוד צריך תיקונים. (ומצטערת- בדקתי בזמנו את הנושא ושכחתי כבר למה זה לא רלוונטי.)

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2316

זה הדרכה, רק בזוג.

אני ממש ממליצה!!

אמרתי, כן - אבל גם הסכם ממון (כלומר כזה שדואג לגבר, לא רק לאישה).

אם מתעסקים עם כל מיני מסמכים ועורכי דין - למה דווקא הגירסא הפמיניסטית?

קשה לי לחשוב על זה ככה.

אחרת בואו נהיה פשוט קתולים ונתחתן חתונה שאי אפשר לפרק ואין גירושים - וככה אף פעם לא יהיו גירושים.

זוג שבאמת רוצה להתגרש, ועובר תהליך בבית דין, ועובר יועצים כמו שבית הדין דורש, ומגיעים בסוף למסקנה שהוא לא מסוגל להמשיך קשר זוגי - חובה עליו להתגרש כדי לא להרוס לעצמם ולילדים עוד יותר את החיים.

ההסכמים האלו רק מעגנים את הזכות של אישה לא להיות מסורבת גט במשך שנים.

שתבינו - הבעיה היא לא באנשים הצדיקים שמתגרשים יפה וברוח נוחה ולא מווכחים על הרכוש. ההסכמים נעודו למקרים של אנשים אלימים שמפעילים כוח רגשי, כספי, כוח דרך הילדים והמזונות - כדי לסחוט עוד ועוד את האישה במקרה של גירושים אפשריים.

וכן - במקרה הזה ברור שהרוב המוחץ של סירובי הגט - זה נשים מסורבות ולא גברים. רוב הכוח כיום ניתן בידו של הגבר שמפעיל מנופי לחץ על האישה וישנם כבר מקרים איומים של סירובי גט במשך המוני שנים.

לאף אחד לא נוח לחשוב כבר מתחילת הנישואים על אפשרות גירושים - אבל זכרו שזה בדיוק מטרת הכתובה, לשמור על זכויות האישה במקרה גירושים (בין השאר). וכדי להבין - כתובה לא כשרה ולא טובה - פירושה שהזוג לא נשוי ואסור להם להיות ביחד! כלומר - ה' בעצמו עיגן את זכויות הנשים בתוך ההלכה.

מה לעשות שכיום זה לא מספיק לגמרי, וישנם הרבה בני ביליעל. ולכן צריך הסכמים כאלו.

בנוגע לתקפות הלכתית - ובכן, בזה יש דעות הלכתיות שונות, ומה שבטוח שעם מעט או הרבה עבודה הלכתית של טובי הרבנים, ניתן יהיה לבנות הסכם טוב מבחינה כלכלית שגם יהיה כשר מבחינה הלכתית. לטמון את הראש בחול זה לא יעזור. רואים בעיניים שישנם הרבה מקרים קורעי לב - ואם ניתן למנוע אותם מראש, למה לא?

במקום לאחר מעשה, לבקש צו איסור יציאה מהארץ, לבקש עונש מאסר לבעל סרבן  - במקום זה פשוט מראש לחתום על הסכם חוקי שמטיל עליו קנס כספי גבוה על כל יום נוסף של סירוב, ככה שהכיס שלו ייפגע קשה מאוד מההתחלה, והוא יחשוב הרבה לפני שיתעלל באישה.

לצד השני, לא תמיד מדובר בבעל אלים אלא באדם נואש

(לא חושב שזה מצדיק אבל אם מטפלים בבעיה צריך לטפל בכל הצדדים)

ב. עיקר מה שההסכם נועד לפתור זה אנשים שא"א לתת צו איסור וכד'

כי ההלכה לא מחייבת אותם לגרש וההסכם נועד לתת חיוב עצמי

ויש שיטות בראשונים שזה גט מעושה 

(וההלכה לא ברורה כאן לכן ממש לא פשוט שיהיה הסכם מקובל)

ג. אם יחייבו אנשים לחתום על ההסכם זה מקשה יותר 

להחשיב את זה שגט לא כפוי

בשביל גט צריך שניים.

בדיוק כמו שאשה לא יכולה להתחתן בלי שהבעל יסכים לתת גט, בעל לא יכול להתחתן בלי שאשתו תסכים לקבל גט.

ההבדל היחיד הוא שאם היא תתחתן באיסור הילדים יהיו ממזרים, ואם הוא יתחתן באיסור לא, יחי ההבדל!

למעשה המצב לפי מה שקראתי הוא שיש יותר עגונים מעגונות.

ולנסות להכריח גט עם כסף נשמע לי גט מעושה. לא למדתי את הנושא לעומק, אבל נראה לי שעם כל הכבוד, יותר חשוב שלא ירבו מזרים בישראל...

קודם כל - זה תמיד זוג שנשוי.

העניין הוא בשאלה מי יותר זה שמקשה על הגירושים - כלומר, מי מונע את מתן הגט.

הרבה יותר גברים מונעים מתן גט, מאשר נשים שמונעות את מתן הגט, כיום. זה ברור וידוע ונאמר פעמים רבות מספור על ידי רבנים ודיינים כאלו ואחרים.

ישנם גם רבנים שחתומים על הסכמים כאלו ואחרים - מסתבר שהם למדו גם את הנושא, ולדעתם זה לא גט מעושה. אתה תלך לפי הרב שלך - אבל אל תעיז להגיד על רב אחר שהוא מחלל את היהדות.

זה בדיוק מה שחרדים עשו לגיורי הרב דרוקמן - וזה בושה וחרפה. אם רב נותן את חתימתו לביצוע הסכם שכזה - מי שהולך לפיו, לא צריך לחשוש.

חוץ מזה שאם בהלכה כבר התירו להרביץ ולהכות את הבעל המעגן עד שיישבר - מסתבר שחז"ל הבינו שזה ל-א יהיה גט מעושה. מכות זה לא פחות כואב מכסף, לרוב.

אז את מה שאתה חושב, עם כל הכבוד, תשאיר בצד - ותעבוד על פי רבנים ופוסקי הלכה. אתה יכול ללכת לפי רבנים שלך, אבל מי שהולך לפי רבותיו שמתירים את זה - אין לך חס וחלילה זכות להגיד לילדיה השניים של האישה שהם ממזרים!

זה לא נכון שיש יותר עגונות. לא יודע איפה שמעת את זה. (קשה להתווכח על עובדות, צריך להביא מקורות, ורק אל תביא מאירגוני הנשים השקרניות)

ב. בהלכה מותר לתת מכות במקרים מאד מיוחדים. נדיר להגיע למצב הזה בגירושין, מגיעים בדרך כלל למצב של מורדת שלא מתיר כפיה.

ג. כשיש מחלוקת בנושא של גט, זה נוגע לכלל ישראל. אתה לא יכול לומר שכל אחד יעשה כמו הרב שלו, כי אז זה יגרום שלא יוכלו להתחתן איתך!

מפורש בגמ' שכשבית הלל ובית שמאי נחלקו על יבום, אם הם עשו כמו הרב שלהם, הם זכרו את זה והודיעו את זה, כדי לא להכשיל בממזרות לדעתם. אתה מתכוין לפתוח כאן ספרים ולהבהיר שהגט נעשה רק לפי רב פלוני, ומי שלא פוסק כמוהו הילדים ממזרים? זה נראה לך לטובה תקנה כזאת?

כי יש מהחרדים שלא מקבלים אותם.

בנוגע לנתונים - אני מצטער שאין לי עכשיו מקור כתוב, באמת אחפש - אבל זה ידוע וברור, ובכלל לא קשור לארגוני הנשים.

אגב, מתי הפעם האחרונה ששמעת על בית דין שכפה על אישה לקבל גט?

רוב מוחלט של המקרים ששומעים עליהם מבתי הדין - הם על גברים שצריך להכריח אותם לתת גט.

אולי אהיה בכלל יסודי בעניין ואשגר שאילתה בעניין לרב אלי בן דהן - הוא יודע את הנתון הזה יותר טוב מכולנו יחד.

מה אתה מצפה ממנה?

למה שתפרסם דברים כאלה?

אתמהה!

ומה שאתה כותב על הרב דרוקמן, זה בעיה גם כן, קראתי סיפור על גיורת שהתגיירה אצלו, ורצתה להתחתן עם חרדי, והצריכו אותה לעבור עוד גיור.

זה באמת יגרום לפיצול בעם ישראל. וחבל!

מה ענית לי בזה?

לדבר איתך. אנחנו פשוט לא על אותה סקאלה.

ולידיעתך התקשורת כן מפרסמת מקרים כאלו כשהם קורים. היא לא מתנזרת מעוולות שקורים לגברים.

לא אמרתי שאני פוסל, אמרתי שיש בעיה בכל גיור שהוא מחלוקת.

זה לא אומר שהגיור לא טוב, אלא שגם אם הוא טוב, יהיה לנו בעיה כעם אם לא יהיה קונצנזוס בנושא.

משהו שמצאתי בגוגל (לא שזה בטוח מוסמך)

http://www.mishpati.co.il/article.aspx?articleid=1536

אל תביא דוגמאות.

לא חשוב לך שלימות העם? לי חשוב.

ולדוגמא שלך - לא היה שום ספק על התקפות של הגיור של רות. היה מחלוקת אם מותר לה להתחתן. זה הכל!

וולא היה אז שייך מה שאני מדבר. בזמן שיש סנהדרין אין מציאות שכל אחד עושה כמו הרב שלו!

כשיש מחלוקת הולכים לסנהדרין, והיא קובעת מה ההלכה, ומי שחולק על זה הוא זקן ממרא.

אין שום חשש לשלימות העם.

רק לאחר שבטלה הסנהדרין נהיה מצב שכל אחד עושה כמו הרב שלו, ואז נוצר חשש לאחדות עם ישראל

אם כי אני מאוד מתקשה לראות את החרדים מתחשבים בשיקול הזה בסוגיה הזאת וגם באופן כללי, מבחינתם הם שומרי פח השמן הטהור וכולם צריכים ללכת אחריהם או שלא ילכו בכלל. ככה שלמעשה אתה אומר שצריך להכנע לכל גחמה שלהם בשם שלימות העם כי הם אף פעם לא יתחשבו בשיקולים האלה ויכנעו.

מה לא ענייני בלהביא דוגמאות? רואים מכאן שגם מה שבשעתו לא היה קונצנזוס ברבות הימים נהיה הקונצנזוס.

"וולא היה אז שייך מה שאני מדבר. בזמן שיש סנהדרין אין מציאות שכל אחד עושה כמו הרב שלו!

כשיש מחלוקת הולכים לסנהדרין, והיא קובעת מה ההלכה, ומי שחולק על זה הוא זקן ממרא.

אין שום חשש לשלימות העם.

רק לאחר שבטלה הסנהדרין נהיה מצב שכל אחד עושה כמו הרב שלו, ואז נוצר חשש לאחדות עם ישראל".

מסכים.

זה לא אנשים שמחפשים אינטרסים, ומשחקים משחקים פוליטיים.

מדובר על רבנים גדולים מאד, שדואגים ליהדות, ואכפת להם באמת.

אף אחד לא מנסה להקשות לאנשים על החיים. גם הרבנים הכי קיצוניים של מאה שערים לא מנסים לחפש איך להציק לאנשים, ואין לאף אחד גחמות איך לאסור.

אתה אומר שהם לא יתחשבו? אם הם יסברו שיש להקל, ואתה תסבור שאין להקל, אתה חושב שהם לא יתחשבו בדעתך כדי שלא לפלג את העם? שאלה טובה. אני מניח שכן.

אני אתן דוגמא - לדעת הרב אלישיב גר שהתגייר אצל הרב דרוקמן הוא לא יהודי - ממילא קידושיו לא קידושין, ואם הוא קידש אשה, אשתו מותר להינשא. ולפי הרב דרוקמן היא אשת איש גמורה. ונמצא שהרב דרוקמן מחמיר.

אם לא - תתכבד ותהיה במהלך כ-ל הדיונים על לפחות 20 תיקי גירושין, ואז תגיד שיתגרשו כל כך בקלות.

גירושים הלכתיים בישראל עובדים ר-ק דרך בית הדין, ובית הדין ממש לא נותן בקלות לגרש. זה עוול להגיד דבר כזה. הם ראשית כל מנסים כל אופציה אפשרית אחרת.

בבקשה, אל תעליבו את בתי הדין, אני מתחנן.

למשל, שאם חיי הנישואין של איזה זוג הגיעו למשבר, הם חייבים ללכת לייעוץ זוגי. ואם אחרי כך וכך זמן זה לא עוזר - אז מתחילים בגירושין. זה דווקא חלק בהסכם שאני חושב שכדאי לחתום עליו בימינו.

המטרה העיקרית לשמה חותמים על הסכם מעין זה הינה למנוע את עגינותה של האשה על ידי כך שהבעל נקנס עבור כל חודש נוסף בו לא ניתן הגט. בעניין זה יש לציין שני דברים: 1. ההחלטה על הגירושין יכולה ליפול מהר מדי ובלי שיקול דעת אמיתי. כך, צד שבאמת היה מעוניין לבדוק אפשרויות לשלום בית מוצא את עצמו מחוייב בקנסות מאחר והצד השני כבר החליט להתגרש. 2. דבר שני בפרקטיקה, על פי רוב, הסכום המצטבר בגין סירוב הגט לא באמת משולם. מאחר ובפועל, ובסופו של יום, הצדדים מנהלים ביניהם מו"מ וגומרים את העניין באופן שונה. 

קיים הסכם - "הסכם הנישואין לגישור" - שהוא שונה מכל שאר ההסכמים.  חיברתי אותו לפני למעלה מ-25 שנה.  הרה"ג הרב י"ש אלישיב זצ"ל והרה"ג הרב שאול ישראלי זצ"ל אישרו לי להשתמש בו, ועשיתי זאת עם כמה וכמה מהזוגות שערכתי את חתונותיהם במרוצת השנים.  גם הרה"ג הראשל"צ הרב שלמה עמר שליט"א אישר את ההסכם בבית דינו בתקופה שהיה אב בית דין בפתח תקוה.  ההסכם גם עמד למבחן, לצערי, אך הוא חסך מבני זוג אינסוף מריבה ומצוקה להם ולילדיהם כאשר התגרשו.  לפני שבועיים ערכתי את ההסכם עבור זוג שעמד להתחתן, כשהפנה אותם אלי נשיא הסתדרות הרבנים דאמריקה.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!