מעבר לזה זה גם הגיוני שאם אישה יכולה לעשות תואר שלישי בפיזיקה שהיא תדע גם תורה.

אבל יש כמה. משהו מוכן לעבוד קצת למצוא אותם?

משנה בסוטה (כ.) שנפסקה כהלכה פסוקה ע"י הרמב"ם פ"א הי"ג (אמנם הוא סייג

את האיסור רק לתושב"ע) וע"י השו"ע ביו"ד סי' רמו כמדומני.

גם בשו"ת אגר"מ (חיו"ד ח"ג סימן פז) נשאל בזה, והאמת שמי שמעיין שם בתשובה

יראה שהוא לא כ"כ הבין מה רוצים ממנו בשאלה, שזה פשוט לו לאיסור כביעתא

בכותחא, ומסיים שם תשובתו הקצרה במילים: "ומתוך הפשיטות אקצר". להודיעך עד

כמה הדיון כאן מיותר.

והדיוק שנאמר כאן מוכר (שמחלק בין למדה היא ללימדה הוא), אך דומה שהוא לא עומד

במבחן טעם האיסור.

וכן, אלו מהנושאים המדוברים ביותר.

כבר אני צופה שיעמתוני עם דברי שו"ת אזנים למשפט, או עם דברי הרש"ר הירש בסידורו

או אפילו עם דברי המהרי"ל ועוד ועוד. מוכר מוכר. באמת שאין צורך לשטוח כאן את כל היריעה

הכ"כ נדושה הזאת.

עם זאת אני חייב להדגיש שהיו בהיסטוריה נשים יוצאות דופן שבהן האיסור לא היה תקף מכמה

טעמים, ויתכן שגם בדורינו, אך בהחלט מדובר בחריגי חריגות. ואין כאן מקום להאריך.

ואני את דעתי כתבתי.

מדברי ר' אליעזר במסכת סוטה: "כל המלמד את בתו תורה כאילו לומדה תיפלות" 

ומפרשים שהכוונה לתורה שבע"פ.

מישהו יכול להסביר מה נכון לנו היום?

סתם חבל כי יש כמה שמסכמים את הנושא בצורה מקיפה ממש, אבל הם רוצים.. שיהנו. שרשורים כאלה רק עושים טוב, ועוד כשהם נספחים במקורות...

כאן, השתמשתי בשרשורפלצת רק בתור שם המושאל.

רתיעתי לא נובעת מהאורך או מהלהט שיכול ליצור הוויכוח

כבמפלצת.

אדרבה, לרוב, אלו נעמו לי מאוד.

זה פשוט די משעמם להציג טיעון מסויים, תוך כדי שאתה יודע

מה ישיבו לך, ומה תשיב על תשובתו, ומה יענה על תשובתך

וחוזר חלילה...

להן לב רגיש

את מכירה היום מישהו שלא מלמד נשים משנה?

מ.ש.ל.

בציבור הדת"ל על כל גווניו לא ראיתי משהו כזה

אבל לרוב אם יש משהו שחרדים עושים יש לזה הד בציבורים מסוימים.

לא בציבור הדתי לייט אבל במקומות כבדים יותר יש הרבה דיונים על דברים שהחרדים עושים והאם אנחנו גם חושבים כך, מימי לא נתקלתי בדיון כזה לגבי לימוד משנה לנשים.

שמחתי להחכים

ובכל זאת ב"ה זה לא משנה לי.. מי שאני הולך לפיו בדינים כאלה לימד נשים משנה..

אני לא מבין בזה.

יש לי חלום כמוס ללמד את הבת שלי גמרא (אל תגלו)

זה כנראה לא יהיה. אבל זה נמצא!

יש ספר מתוק של מירה קדר (מומלץ בחום!) שנקרא אחד מאלף, היא מספרת על שתי דמויות רחל וברוריה.

לא מוסיף הרבה הלכתית אבל מציג את המתח יפה.

יודע שיש תשובה של הרב ואזנר שתוקף אפילו את החרדים בנושא.

לא יודע יותר מזה.

אם מי שאני סומך עליו לפסוק עושה את זה אני זורם עם זה לגמרי.

ולגבי האיך אני יכול לשער שהשתנו הטבעים, אישה היום לא רק שוטפת כלים ומבשלת, ואם היא לומדת מקצועות חול אין סיבה שלא תלמד קודש.

לומדים דינים. יש מי שיודעת יותר טוב ממני כאן - נשמע ממנה אם תרצה ספר.

כי פייגליניזית כתבה שזו טעות. והיא העידה בעבר שלמדה במקום חרדי.

אני חושבת שבנות משפחה קרובות שלי לא למדו משנה (והן למדו בסמינרים חרדים) אבל אני לא בטוחה.

יש שכן ויש שלו, יש כאלו רק חלק משניות, ויש כלום.

איפה?

ממש מוזר לי הסיפור הזה.

לומדים אצלם תורה בקיאות ותורה עיון, מוסר, תולדות ישראל, ודינים.

אבל משניות לא לומדים. בכל הסמינרים ששמעתי שמעם (אני שמעתי בירושלים)

עד כמה ידוע לי לבנות מותר ללמוד רק פרקי אבותי זה עצות לחיים.

יש על זה מבחן ארצי בכיתה ח'. (בבית יעקב)

לא שמעתי מעולם על ביה"ס חרדי שמלמד משניות חוץ מפרקי אבות.

למדנו לא בסדר מסוים, אבל היו.

שאסור ללמד, ולא שאסור לבת ללמוד

אלו מן הנושאים הנטחנים ביותר בשנים האחרונות.

ניתן לומר שכל הדיעות, ההוכחות והדחיות, הקושיות והתירוצים צפויים כבר מראש.

אני הבעתי את דעתי לאחר שעברתי במקצת על צדדי הסוגיא,

והתרשמותי כנ"ל - שההלכה היא הלכה ברורה בשו"ע. ומי שלא הייתה 

דעתו נוחה כ"כ ממנה - עיקם, פירש, מתח, סייג, או כל מילה אחרת

(הביטויים העדינים מוקדשים לגדולי תורה, והבוטים יותר - לקטני תורה).

אי-לכך אינני מתכוון להיות צד פעיל בשרשור הזה אא"כ יועלה פן מקורי

וחדשני שיצדיק את נתינת הדעת עליו.

שיהיו לך בנות בעז"ה-

תתנגד שהן ילמדו משניות?

אם אוודא שהן לא מהחריגות - כן.

לא יודע אם ארעיש עולמות בשביל זה, משום שבכל זאת,

זה לא מג' עבירות החמורות, אך איסור זה כן, ולכן אביע

את התנגדותי.

במאמר מוסגר אני יכול לומר דבר פלא:

יצא לי להיפגש בהרבה נשים משכילות, כל אחת בתחומה.

חלקן מבריקות של ממש. אך ראו זה פלא! מעודי לא יצא לי להכיר

אשה למדנית. סיפרו לי על הא ועל דא, אך המציאות הייתה

רחוקה מאוד מהתיאורים...

סתם נקודה אישית שלי למחשבה.

אם מישהו יוכל לשבור לי את המיתוס - לא יהיה יותר שמח ממני.

זה באמת יהיה חידוש מרענן.

כבר סיפרתי שבישרו לי שזה קיים, ונחלתי אכזבות...

אולי הפעם?

בסניף שלי לא היה אף אחד שיכולתי ללמוד איתו חוץ מאחת מבריקה ממש, לא למדתי איתה גמרא אבל בכל לימוד שהוא היא השאירה אותי צעד שניים מאחור.

יוכבד ליפשיץ.

סתם.. נראה לך? אם זה קריטי לך אני יכול לשאול אותה אם זה בסדר להעביר את השם שלה.

מחידושיה ופלפוליה של הסיניית (נו, אתה רואה? זאת ההוכחה

הכי טובה שאסור להן ללמוד תורה. לך תמיר את סיני לנקבה)

והעוקרת הרים, ולהתרשם בצורה בלתי אמצעית.

אם יהיה צורך להודות - אודה ולא אבוש.

ואגב - לא כל מי שיכול לצלוח סוגייה בגמרא הוא למדן.

למדן, אתה יודע, זה למדן...

אני לא זוכר דברים ספציפים, אבל בהחלט זוכר אותה כחדה ממני.

אגב, נחמה לייבוביץ' היא למדנית?

זה ממש פתח ללשון הרע...

אם כי יהיה קשה לתת שמות בלי לתת שמות :-/

שאם ההלכה היא לשתוק אז שותקים

בטח כשהיא מובאת דרך גרונו של מופים.

אני מוחה 

אני מתפטר בזאת מעמדת המו"צ

מי הטיפש שחושב לסמוך עלי בהלכה? שיקום!

מה ז"א "לא יודע אם ארעיש עולמות בשביל זה", כי "זה לא מ-ג' עבירות חמורות". אם בת של  ימשהו מחללת שבת, שלא ירעיש עולמות בשביל זה? התכוונת בוודאי לכתוב, שיש לה על מי לסמוך, וזה לא חמור כל-כך, וכתבת בדרך גוזמה. (?)

ולמה תשמח אם יישבר המיתוס, אם לדידך זה איסור? תשמח שבת ישראל עברה על איסור?

זה נראה לי די ברור ומובן שאין (כמעט?) נשים למדניות, כי בשביל להיות למדן באמת צריך שזה יהיה העיסוק העיקרי - יום שלם, כבישיבה, במשך כמה שנים. ועדיף להתחיל ללמוד בגיל צעיר. ואין שום מסגרת כזו לבנות.

א. מה שכתבת.

ב. יש לה מורה היתירא - דהיינו גורם שהופך את החטא ללגיטימי בעיניה.

ג. טעתה בדבר מצווה.

ד. אתלהב מהחידוש שבדבר.

והד' שלי הוא גם חלק מהתשובה לשאלה השנייה שלך. נכון, בתור יהודי טוב הייתי

אמור להצטער על זה, אך אותי אישית, לבושתי, היה מפעים לראות מישהי שהצליחה

לשבור את התדמית הכ"כ נוקשה הזאת. יכול להיות שזה מה שיקזז לי את הצער.

וגם - אם המיתוס באמת נשבר, יתכן שהיא באמת דמות מייצגת בדורינו לאותן חריגות

אותן הזכרתי בריש דבריי.

מה שכתבת בסוף דברייך היא נקודה מעניינת, וצריך באמת לחשוב הם זוהי באמת

עילת העילות.

אני עונה במקומך!

זה איסור דרבנן לא יותר.

השמחה (שלי) היא לא על המעשה, אלא למצוא סוף סוף אישה שהיא גם כן דומה לנו קצת, ושמזכירה קצת את ברוריה. 

אני חושבת שקודם כל בת ישראל צריכה ללמוד את ההלכות שקשורות לה 

ואחרי שתסיים את הכל (אם ניתן)-

תפנה לשאלה הנ"ל באופן מעשי.

אני שאלתי כי רציתי להבין באופן רעיוני מה דעת התורה על כך.

לגבי המאמר המוסגר: למה אתה קורא 'נשים למדניות'?

באמת ההגדרה של למדן היא מורכבת ורבגונית.

אציע רק משוכה אחת:

מישהי שיכולה לייצר בכוחות עצמה מהלכים בסיגנון

של רעק"א או השאג"א (בסיגנון כתבתי - ולא באיכות,

משום שזה אינו חזון נפרץ גם בציבור הגברים... לצערינו).

​

ואני מדגיש - שזאת דוגמא רק לפן אחד.

יש עוד כמה מאפיינים.

אבל ניתן לומר שאם הוא הצליח לרקום מהלך שכזה,

הוא בהחלט בכיוון הנכון.

נו נו נו

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t598384#6642511

בעצם עזוב מצב משפחתי, תן רק את הרווקים 

|בורח|

|רודפת אחריך עם מטאטא|

רבונו של עולם

למה לא תביא את המשיח עכשיו??!!

תראה איך כמה יהודים, אמרו להם מילה אחת על ספק אבק לשון הרע, וישר כולם משתתקים.

זהו! עם ישראל מתלכד, לא מדברים אחד על השני, וחפצים לעשות רצונך.

תביא אותו עכשיו!

בבבלי ברכות כב ע"א נאמר: "מכאן אמרו הזבים והמצורעים ובאין על נדות מותרים לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים לשנות במשנה וגמרא ובהלכות ובאגדות אבל בעלי קריין אסורים ".

אבל הנוסח בירושלמי שהוא גם הנוסח בתוספתא:" תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות ובעל קרי אסור בכולן" (ירושלמי ברכות פ"ג ה"ד).

אמנם הסוגיה שם לא עוסקת במישרין בלימוד תורה של נשים, אבל רואים שהברייתא מניחה בפשטות שגם נשים (טמאות!) לומדות תורה לכל סוגיה והגמרא לא מעירה על כך דבר.

(אם כי אציין, שנתקלתי בכמה נשים שיפה עליהן אמרת חז"ל שישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים).

שפשטות הירושלמי בסוטה שהיא פוסקת שאסור ללמד בתו תורה.

מה מרחיבה על זה? היא בסה"כ מביאה את הסיפור עם רבי יהושע ובן עזריה שבאופן טבעי לוקח כמה שורות, אבל היא לא דנה בדעה הזאת וגם בדעה של רבי אליעזר היא לא דנה מעבר להצגה שלה, זה לא נקרא להרחיב. ובטח שלא נראה שם שהסוגיה היא לפי שיטת רבי אלעזר בן עזריה או רבי אליעזר.

בפשטות הסוגיה נראה שהיא לא מכריעה בין הדעות אלא רק מציגה את שלושתן. ואף פעם לא נתקלתי בכלל הזה שהירושלמי פוסק כדעה האחרונה שמובאת, זה נראה לי מותאם לצורך המקרה הזה.

אם כי אולי עדיין יש לחלק בלומדת מעצמה ללומדת מאביה. למרות שלמען האמת לא ברור לי למה זה משנה בכלל.

הוא בדעת מיעוט שהרי גם לשיטת רבי אלעזר בו עזריה אמנם אין מצווה או חובה שתלמד אבל אין בכך איסור.

בן עזאי ורבי אלעזר בן עזריה ורבי אליעזר אלה שלוש דעות שונות! לכן אתה לא יכול לומר שראב"ע ורבי אליעזר הם רבים ביחס לבן עזאי שהוא מיעוט (אגב, רבי יהושע כנראה סובר כמו ראב"ע ולא כמו רבי אליעזר כפי שמשתמע מדבריך)

אבל כן אפשר אולי לומר שהדעה שאוסרת או מחייבת לימוד תורה אלה דעות מיעוט (בהתחשב בכך ששיטת ראב"ע היא מעין שיטת ביניים).

ושוב מהירושלמי בסוטה אין שום ראיה, כי היא אמנם אומרת שבן עזאי וראב"ע חולקים, אבל היא לא מכריעה כאף אחת מהדעות.

תקרא שם את הגמרא בצורה ישרה ובלי לכפות עליה את הסברות והדעות שלך וזה יתחוור לך בפשטות.

לשיטת ראב"ע "הנשים באות לשמוע" ואילו לשיטת רבי אליעזר בגמרא שם כאשר אותה מטרונה שאלה אותו שאלה פשוטה בחומש(!!!) הוא אמר לה בערך בלשון של "תחזרי למטבח".

לומר שרבי יהושע סובר כמותו?

"קלוסטרא רבי טרפון מטמא וחכמים מטהרין וברוריא אומרת שומטה מן הפתח זה ותולה בחבירו בשבת כשנאמרו דברים לפני ר' יהושע אמר יפה אמרה ברוריא" (תוספתא מסכת כלים פרק יא) נראה לך שרבי אליעזר היה מגיב כך? לשיטתו הרי ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים.

"וכן פשטות הירושלמי שדעות שהיא דנה בהם בהרחבה כך היא פוסקת".

סבבה, זאת כבר מחלוקת פשוטה במציאות, ניתי ספר ונחזי. תסתכל שוב בגמרא שם ותראה שהירושלמי לא מאריך ולא דן באף אחת מהשיטות ומביא פשוט את שלושתן. לא ככה? אדרבא, תראה לנו בדיוק איזה  היא "ההרחבה" שאתה מדבר עליה.

"גם למה סתם להגיד שהירושלמי חולק על הפוסקים".
 

כי ככה מסתבר, זה למה. תגיד בפשטות שהם לא פסקו כמו הירושלמי, בסדר, אבל בבקשה לא לעוות את הכתובים.

זאת ברייתא, לא משנה.

הרבה מאד פעמים מציהו שמעמידים ברייתא לפי תנא אחד.

במיוחד שיש כאן הבדלי ניסוח בין התוספתא לבבלי, מה הבעיה לומר שהברייתא בירושלמי והתוספתא הם כבן עזאי, והגמ' שלנו בכוונה הביאה ברייתא עם ניסוח אחר שסברה כר' אליעזר שהלכה כמותו (כמו שפסק הרמב"ם)?

בוודאי שאתה לא מבין, הרי אתה מוציא את הגמרא מפשוטה וממציא אוקימתא שזה רק בדיניהן, וכי מה למדרש ולהגדות ולדיני נשים?

במקום לעוות עלינו את הכתובים, היית יכול להגיד פשוט שזאת לשיטת הירושלמי אבל לפי הבבלי אין מכאן ראיה.

מהרז"ו בשו"ת בית דוד לייטר ח"ב (סי' צט).

ולא אבין מה ראייה היא זו, דאטו יש מי שחולק על כך שמותר להן ללמוד

דיניהן, וי"ל דמיירי בהכי. ויש לתרץ בעוד כמה אופנים.

ועכ"פ - כפי שכתבתי: קשה מאוד לחדש בסוגייא זו שלא הניחו בה פינה

וזווית להתגדר בה.

(כמו שחשדתי )

ולתגובתך הנ"ל: ממדרש ואגדה בלא"ה לא קשה, שיש שם 

כמה דברי מוסר שמותר להן ללמוד. עיקר הקושיא הייתה מתלמוד

משנה וגמרא.

ולא נפלאת היא ולא רחוקה דחייה זו, שהרי שם לא עסיק כלל בדיני

ת"ת לנשים ולא חש לה כלל, וכעין שכתבו הראשונים בריש שבת.

אני לא רואה אותנו מגיעים כעת לעמק השווה, אז אני עומד להפסיק, אני לא מקבל את האוקימתות שלך, אתה מניח מראש שאסור לנשים ללמוד תורה ורק בדיניהן מותר ואז מעמיד את הגמרא בדחקים רק כדי שזה יתאים לשיטתך. בעוד שאני מביא את הגמרא הזאת כדי להקשות על השיטה הזאת ולהוכיח שלא כמותה (אבל אני לא מתיימר כעת לפסוק הלכה).

"יש שם כמה דברי מוסר שמותר להן ללמוד" - אני לא בטוח שאתה יורד לסוף הדברים שאתה כותב, לשיטתך כשהן לומדות מדרשים למשל גבר צריך לפני כן לסמן להם את הגבולות המותרים להם ללמוד? בהנחה בכלל שזה היה אפשרי, מה שממש לא אפשרי. הזוי.  מה גם שבמדרש, אם לא שמת לב, הכוונה למדרשי התורה כגון מכילתא וספרא וספרי, וזה לא פחות מללמוד משנה וגמרא!

אדרבא, ממה שבבבלי שנו את הברייתא שלא בלשון הזאת, משמע שכן חשו לדקות השינוי הזה.

על עוונותיו. הגמרא אומרת את זה רק על עשה דבר עבירה

ולפצל"ש זה לא דבר עבירה. נראה לי. לא? כמעט כולם כאן

כאלו.

הפיסקה הראשונה שלך לא מובנת בעליל. כלל בידינו: המביא ראייה - 

עליו הראייה. דהיינו הוא זה שצריך לוודא שראייתו מכרעת ואין 

אפשרות לדחותה. בגמרא מצויות דחיות הרבה הרבה יותר דחוקות

מדחייתי, וזאת על סמך ההנחה הנזכרת. 

כל זה לפי דעתך שהדחייה הזאת דחוקה. לטעמי לא. ממש לא.

מי שמכיר קצת את לשון התנאים יודע שהם מעדיפים לנקוט בדרך

קצרה ומכיוון ששנה שם את הזכרים הזכיר את הכל בחדא מחתא

ולא היה זה מעניינו לחלק למי מותר מה. ואנו, על סמך ידיעות אחרות

עושים זאת.

ובזה נדחו דבריך שבפיסקה השנייה.

אם אתה לא מעוניין להמשיך, רצונך כבודך.

זוהי דעתי.

מגמת הבית דוד הייתה להוכיח שמצאנו נשים ידעניות בהיסטוריה,

ושמותר לנשים ללמוד דברים בסיסיים.

רק אמרתי שמזה כמה שנים, כל עת שהנושא הזה

עולה, הטענות חוזרות על עצמן, ואני מתכווין

לשני הצדדים. רק תיארתי מציאות.

ואיני יודע למה נטפלת אליי. ביטויים כאלו ודומים להם

נמצאים רבות באחרונים בתור הקדמה לחוסר עניינם

להתעסק בנשא מסויים.

השמו"ס כאן היה מיותר, לדעתי.

מה גם שמעולם לא שמענו שהחידוש צריך להתבטא

דווקא במישור ההלכתי.

אך אדרבה, אם הנך חושב שיש באמתחתך חידוש מרעיש - 

הרעישנו!

להסתכל - אני כן מסתכל, כמו על השרשור הנוכחי לדוגמא.

אך להיכנס לעובי הקורה - יש לי רתיעה.

ושוב - לא אמרתי שלא יכולים להיות חידושים. אמרתי שאני,

נכון לעכשיו, לא שמעתי מהם. אדרבה, אם אשמע שמץ מהם

בנושא הזה (ולא חשוב לאיזה צד), לא יהיה יותר שמח ממני.

אך לפחות יצא דבר אחד טוב מכל הדו שיח בינינו:

אמנם אני חושב שאין  קשר לנידון שלנו, אך אשמח לקחת את דבריך

שבשורה האמצעית  לתשומת ליבי בכל אופן. אעשה בל"נ חשבון נפש

ואתקן עד היכן שידי מגעת.

(אני מסכימה בהחלט שיש נשים שחבל שדברי תורה נפלו לידיים שלהן.. לא הייתי אומרת "נמסרו" מכיוון שכל מי שמרגיש\ה שייכ\ת למסורת מסירה של תורה- לא היתה מעיזה לאמץ מבט ככ מסולף על התורה. ואכמל) 

שום- להכיר לך כמה מהנשים שאני מכירה ב"ה? 

אמנם לא מכולן אתה תמצא חידושים כמו רע"א -אבל תמצא בהן עמקות של לימוד וחידוש, ואחריות לכלל ישראל. 

למה? אני יכולה לחשוב על שתי סיבות- 

1 זמן. לוקח עשרות רבות של שנים להצמיח למדנים\ות בסדר גדול שכזה- יותר שנים ממה שלימוד לנשים ברוחב ועומק נמצא בציבור שלנו. 

2 סיגנון- אחד החידושים בעצם הלימוד הוא למצוא בתורה עוד לימודים חריפים מלבד הסיגנון הספציפי של רע"א (אני לא יכולה להרחיב בזה יותר- אולי בעוד כמה שנים של לימוד וחפירה בנושא יהיו לי קווי מתאר להסבר....) 

מופים- 

חלום יפה, אבל צריך להיזהר ליישם אותו

דווקא כי אתה אבא- אתה צריך להיות מול הילדה במקום מאפשר תורה ולא במקום כופה תורה, כדי שהלימוד באמת יתיישב במקום הנכון בנפש. 

באופן כללי היה דיון יפה -יישר כוח, נהנתי לקרוא

את באמת חושבת שאני אכפה על הבת שלי ללמוד גמרא??!!

השתגעתי?

יש לי חלום, וסיפרתי לה עליו (למען הגילוי הנאות, היא בת 8...) זה הכל!

אמרתי לה כך:

עיקר המצוה של תלמוד תורה לאישה זה לעזור לבעלה, כתוב בגמ' שסוטה יכולה להינצל מלמות ע"י המים אם יש לה זכות של לימוד תורה, אבל לא לימוד רגיל כי זה רק אינו מצווה ועושה, אלא מה שהיא עוזרת לבעלה ללמוד.

ולכן אם השאלה אם את תלמדי או בעלך, ברור שהכי חשוב שתעזרי לבעלך.

אבל נניח שהתחתנת עם בחור עשיר שיש לו מלא כסף, הוא בטוח ישב וילמד כל החיים, אבל גם לך יש עוזרת, ואין לך מה לעשות, אז אולי גם את תלכי ללמוד?

גם לך יש מצווה, נכון שזה רק אינו מצווה ועושה, אבל יותר טוב מכלום.

אז היא התלהבה ואמרה שהלוואי.

וסיפרתי לה שכתוב ברמב"ם שרוב הנשים לא יכולות ללמוד, כי הם לא מבינות את התורה, אבל אולי (הלואי) הא תהיה מהמיעוט.

ואחרי כמה ימים חשבתי על זה ואמרתי לה שכנראה ה' עשה בכוונה את הראש של הנשים אחרת, כי זה יעזור להם בעיקר התפקיד שלהם לעזור לבעל לגדל את הילדים, וזה טיפשי לנסות לקלקל את האישה ולנסות ללמד אותה תורה אם זה לא יתאים לה.

הביטו וראו מה עלתה איתי...

וכדי בזיון וקצף...

איך שיתפת פעולה עם השרשורפלצת למרות הצהרותיך לקמן..

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

אמנם פתוח קצת יותר מדי, קל ונחמד.

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

תראה מה זה עושה לנפש שלך.

זה עלון נשי שמיועד לנפש והרגש הנשי.

אתה קורא. אתה נפגע.

כן. נשמע מוזר

אבל עובדה שאישתך שמחה במנוי (אני מניח שעשיתם את המנוי בשבילה)

ולך זה עולה על העצבים.

לא סתם זה עלון לנשים ולא לכל הקהל

ואם תגיד שזה מטעמי צניעות (שגבר יקרא דברי אישה וכו'… )

תראה גם בציבור החילוני יש עלונים שמיועדים לגברים וכאלה שמיועדים לנשים.

אני הסובל,

לאשתי לא חסר (אני קורא רק אחרי שהיא מסיימת...)

בדיוק.

אתה נפגע מזה שאתה קורא.

יש הבדל לא להסכים עם משהו ולחשוב שהוא עושה נזק, לבין להיפגע רגשית.

כמובן שיש מושג כזה שנקרא כתיבה לקהל יעד מסוים, אבל דווקא בגלל שהעצות האלו פונות אל הקהל שיש להן הכי הרבה סיכוי להתקבל עליו, זה הופך אותן ליותר מזיקות.

וגם אי אפשר להפוך כל דעה ורעיון לפילוח לפי קבוצות שיוך של מין, עדה או צבע שיער. ביקרת עניינית כלפי רעיון מסוים היא קבילה גם אם מי שאמר אותה הוא לא מ"הקבוצה הנכונה".

ולראייה, בפעם האחרונה שבדקתי, אני אישה ואני לא אוהבת כל הדברים הרוחניקים הטיפוליים של "איך זה גורם לך להרגיש". זה יותר עניין של אופי מאשר שייכות לקבוצה מסוימת. נכון שהאופי הזה נפוץ יותר בקרב נשים, אבל זה לא אומר שזה עניין "מהותי- נשי" או איך שלא קוראים לזה היום.

במשהו מהותי כזה.

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

טור שנכתב על ידי אשת מקצוע בתחום הטיפול.

לא גורו מטעם עצמה, לא בוגרת קורס NLP זריז, אלא באמת אשת מקצוע מוערכת (וזה נושא אחר לכשעצמו - רוב הפרסומות והטורים בנושא הזה קשורים למומחים מטעם עצמם חסרי כל הכשרה רצינית).

היא סיפרה על זוג שהגיע אליה לקליניקה, הם נשואים מעט שנים וכבר יש מספר ילדים, ועכשיו האשה שוב בהריון.

הזוג היה מדוכא, הם סיפרו שהם אמנם רצו משפחה גדולה, אבל הקצב מהיר מדי עבורם, הם לא מספיקים כלום, מרגישים שהם לא עומדים בקצב, שהם לא משקיעים מספיק בילדים וכיוצ"ב.

ההריון החדש (לא נכתב שם במפורש אבל אפשר להבין מבין השורות שהוא לא היה מתוכנן) מכניס אותם ללחץ וחרדה ועצבות גדולה.

ומה היא ענתה להם?

אולי ה' מנסה ללמד אתכם לבקש עזרה מאחרים.

זאת תשובה נוראית בעייני כשהיא מגיעה מאשת מקצוע בתחום הטיפול.

אסור, פשוט אסור, להכניס את ה' לחדר הטיפול - אלא אם כן המטופל בעצמו עושה זאת.

את רוצה להכווין את הזוג למשהו מסוים? מעולה, תגידי זאת בצורה ישירה. אבל אל תיעזרי באלוקים בשביל לשכנע את הזוג שאת צודקת, כי את לא נביאה ואין לך מושג מה הוא מנסה ללמד אותם.

אולי הוא מנסה ללמד אותם להשתמש באמצעי מניעה? אולי הוא מנסה ללמד אותם שיעור בסבלנות? בביטחון ב-ה'? אולי הוא רוצה ללמד אותם לחיות בעוני כדי שיעריכו את המעט שיש להם?

אין לך שום דרך לדעת מה הוא מנסה ללמד אותם, והניסיון להכניס אותו לחדר הטיפול כדי לקבל חיזוק לדברים שאת אומרת להם - לא הוגן ומאוד בעייתי.

מטפל לא יכול לנכס לעצמו את תפקיד הדובר של אלוקים, זה מפעיל על הזוג מכבש לחצים - הנה לא רק המטפלת חושבת כך וכך, זה גם רצון ה'! זה מה שהוא מנסה ללמד אותנו!

במקום שהם יעבדו את הרגשות שלהם מול המטפלת, אולי אפילו יתווכחו עם המסקנה שלה, היא מציבה מולם גורם שלישי שאי אפשר להתווכח איתו ועם הסמכות שלו.

אני מדגיש שהעצה עצמה לא גרועה, לגיטימי להגיד לזוג במצב הזה שהוא צריך לבדוק אם יש אפשרות לבקש עזרה מההורים או שכנים וכו'.

הבעיה שלי הייתה עם הניסיון להציג את העצה הזאת כ"רצון השם".

זה חשוב מכל מיני סיבות. הראשית שבהן זה שלפעמים הכח שמפעיל את המטופל מנוגד לאמונה שלו. ואם המטפל מחזיק באותה אמונה בחיים האישיים שלו אי אפשר בעצם לעבוד עם הכח הזה. אי אפשר להציף אותו למעלה כדי להיות איתו בקשר ולעבוד איתו וכמובן לא תהיה דרך להתקדם משם לשום מקום.

אם אנחנו מתעלמים ממנו זה אומר שהוא עדיין קיים. הוא פועל. פשוט ירד מתחת לשולחן כי החלטנו (בשכל) שהוא אסור. אם לא נעים להעלות נושא בפני המטפל משהו. הטיפול מאבד אפקטיביות.

גם אם אנחנו מתביישים ברצון הזה, וגם אם הוא ממש לא מוסרי. הוא שם. ולפני שאפשר לטפל בו צריך להכיר בזה שהכח הזה קיים אצלנו. וזורם בנו. ונמצא שם.

אבל מה קורה כשהכח מתנגש עם אמונה?

צריך למצוא מקום בטוח (טיפול זה מקום מצויין, אבל לא רק) שהכח יכול להתבטא. ומשם אפשר להתקדם איתו הלאה. זה נושא בפני עצמו כי בדרך כלל יש מנגנון שהביא עלינו את הדפוס שאנחנו נלחמים בו (מלחמה אבודה, אגב, היא תמיד אבודה).

ברגע שדייקנו אותו אפשר לנסות להבין אותו לעומק. למה אנחנו צריכים אותו, ממה הוא שומר עלינו, ועוד כאלה. זה נושא ארוך ומרתק. לפעמים (בטח אצל רגישים) אנחנו סופגים דברים שהם לא שלנו בכלל.

הוא שהטיפול צריך להביא את המטופל למקום שהוא רוצה, לא למקום שהמטפל רוצה.

אם תלכי למטפל נוצרי, את לא תרצי שהוא יטיף לך שיהיה לך יותר טוב בעולם הזה ובעולם הבא אם תקבלי על עצמך את מלכותו של אותו האיש.

ואם תלכי למטפל חילוני, לא תרצי שהוא ישכנע אותך (או אפילו יעלה כאופציה) ששמירת נידה גורמת לבעיות ולכן עדיף לוותר עליה.

בחדר הטיפולים שלי ה' נכנס מלאאאא פעמים.

לא רואה סיבה שהמטפל עצמו לא יכניס אותו בעצמו ואני גם לא זוכר אם אני הכנסתי אותו או לא.

בכלל לא רואה בעיה.

לא קראתי את כל הכתבה אבל ממה שכתבת לא ראיתי כל פגם.

שאלתי את אחי, פסיכולוג, תואר ראשון, תואר שני והתמחות, כל המסלול הארוך וזה מה שהוא ענה לי.

אבל הוא גם לא מבין על מה דפקת את הראש שלך.

אבל כן, חוסר המקצועיות הרגיז אותי, במיוחד לאור ההיסטוריה שלי

אם היא אמרה את זה בקונטקס רחב שבו כן טיפלה עניינית, אז זה לא נורא.

מה היה קודם - האם היה קודם ופשוט לא הביאו אותו...

אבל זה נכון שאם מתחילים עם מוסר (בכל צורותיו), זה עלול לעשות רגשי

אשמה וגם לא פותר את הבעיה.

אולי אפשר לכלול את זה בדרך ארץ קדמה לתורה; לפני שמבקשים

מאיתנו לעבוד על המידות שלנו, להביט למעלה, להתקשר עם בורא

העולם, צריך להכין קרקע יציבה כלשהי (לפחות).

ייתכן מאוד שיש אנשים שיכולים לעשות זאת דרך אמונה מאוד

חזקה; הבעיות השורשיות מן הסתם אינן נפתרות, אבל החבל

של הקשר החזק עם השם, עוזר להם להצליח לצוף, ואולי אף

יותר מזה. אולי.

זה לא "רוחני", זה הזיה.

לא מצליחה להבין מי קורא את המגזין הזה.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.