אעלה כמה אפשרויות שעלו בי בשבוע האחרון, ואדרג אותן לפי הסבירות הנראית בעיניי:
אופציה א': מפלגת העבודה נכנסת בששון לקואליציה, ומחליפה את הבית היהודי.
היתכנות- שלא כמו קודמתו מרת שלי יחימוביץ', בוז'י הרצוג היו"ר החדש לא נרתע מהצטרפות לממשלה ולא רואה בזה פגיעה במפלגה שלו, וגם רה"מ ישמח לצעד כזה מפני שבנתיים בנט והבית היהודי עושים שם רק צרות מבחינתו.. מתנגדים גם בפן המדיני וגם בפן הדתי לכל שאר מפלגות הקואלציה ומאיימים על יציבותה. ה"אח" לפיד ודאי לא יבכה את לכתם, כי הוא מבין שבנט עלול להיות היריב המר שלו בבחירות הבאות.
אי היתכנות- בוז'י הרצוג אדם מיושב בדעתו ולא ירצה להכניס כ"כ מהר את מפלגתו לסחרורת ושינויים מרחיקי לכת. בנוסף, תומכיו הגדולים דווקא מתנגדים לחבירה לקואלציה בשלב זה. לכן גם אם הוא ישלים את המהלך ויחבור לממשלה- זה יקרה לאחר המתנה של לכל הפחות חצי שנה, בסיום המשא ומתן עם אבו-מאזן או בשלב בו תדרש הכרעה סופית בעניין כאשר הבית היהודי יצאו בהפגנתיות מהממשלה.
אופציה ב': ש"ס והחרדים נכנסים בששון ובשמחה לקואליציה, ומחליפים את יש עתיד. כי ביחד הם לא יוכלו להסתדר.
היתכנות- רה"מ תמיד העדיף קואליציה צייתנית שתעשה הכל כדי להשאר בממשלה, ודאי כזו שגם לא תבוא בדרישות מופלגות, וודאי ובוודאי כזו שלפחות מחצית מחבריה (מפלגת ג') לא ירצו תיקים של שרים, מצרך יקר המציאות כיום.
אי התכנות- יש עתיד באופוזיציה עם 19 מנדטים מהווה אתגר לא קטן לרה"מ, ויתכן שבמקרה שכזה גם התנועה תפרוש מרצונה, למרות שגם לה רצון עז להשאר בממשלה, לפחות עד סיום המשא ומתן והעברת הרפורמות בדת עליהן היא חתומה.
אופציה ג': לבית היהודי נמאס להיות במגגנה וישראל ביתנו מצטרפת אליה ושתיהן יחד מפרקות את הממשלה.
היתכנות- לבית הידהודי באמת נמאס להיות עלה תאנה, לעסוק במגננה חסרת תקדים ולחטוף מכל הציבורים: גם החרדים, גם הדתיים וגם סתם חילונים. מנגד, היא יודעת שאחוז התמיכה בה רק עלה ובבחירות הקרובות היא תוכל לצבור עוד כח, זה שזלג ממנה ליש עתיד. גם ישראל בעליה לא ממש מתחברת למגמה המדינית אליה חותרת מפלגות התנועה ויש עתיד, ויכלולה להצטרף אליה.
אי היתכנות- הבית היהודי מורכב מח"כים חדשים ברובם, שלא יוותרו מהר כ"כ על אחיזתם בוועדות ותפקידים ביצועיים בעלי משמעות כמו שרים וסגני שרים. גם אביגדור ליברמן לא יפקיד את תואר השר לו זכה אך לפני זמן קצר, ולאלץ עצמו להתמודד שוב בבחירות כאשר הקול הרוסי הולך ומאבד מכוחו.
אבל אתם יודעים, בפוליטיקה הכל זז מהר כ"כ, ונסגר הרבה לפני הפרסום עם הסכמים מתחת השולחן, כך שלא באמת ניתן להעריך מה ילד יום..