פעם ראשונה שאני כותבת משו מתוך הרגשה חיה.ואופטימית.ומלאה בטוב.
מרגישה שהלב שלי מלא מדיי בשביל להוציא החוצה.
אבסורד נכון?
אבל זה ממש ככה.
אז אני פשוט אוציא את שאני מרגישה,לפני שאתחרט.
להאמין.לקוות.להאמין.לחייך.לאהוב.להתרגש.
פשוט לחיות.
להאמין שיש למה לחיות,
לקוות רק לטוב,
לחייך סתם ככה פתאום.
לאהוב, כי אין רגש יותר קסום מזה.
לחבק את האחר,גם אם הוא לא כמוך.
פעם חשבתי שאי אפשר לתקן את העולם.
הוא מלא בככ הרבה הרס,ופריצות.
שכבר אין לו תקנה,
הוא רק מתדרדר מיום ליום.
אבל זה לא נכון.
טוב,כן,אני נשמעת קלישאתית במיוחד.
אבל זאת האמת.ואני מרגישה אותה חזק מאד. יותר מבכל פעם.
העולם מבוסס על טוב.
השורש שלו חיובי ומואר.
אם רק נאמין שלמרות כל הרוע והזבל שיש בו-
יש לנו אפשרות לתקן אותו,
ולהפוך אותו ליותר טוב,
אנחנו יכולים להגיע רחוק.
במעשים הכי קטנים שנראים לנו הכי פשוטים שיש.
במעשים הפעוטים האלה נוכל לצמוח,ולגדול,ולהעשיר את הטוב שבעולם.
רק צריך להאמין שהכל בידינו.
זה הכל.
תודה על המקום! אשמח לתגובות.
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.
