אפשר לומר שכולנו מבינים אחד את השני. קצת קשה לנו לקבל שמבינים אותנו, אבל לגבי אחרים זה כן הגיוני בעינינו משום מה.
לקח לנו זמן להבין שזה בסדר להרגיש כל דבר, כמו לכעוס או לשנוא את היקרים לנו (שלא בהכרח ממש יקרים
), להודות שנפגענו.
אם מישהו מבחוץ ישמע שהתפללנו חזק על אנשים מסוימים שימותו (אולי גם עלינו, לפחות על אבא או אמא)- הוא יכול להגיד לנו שזה לא בסדר. רק אנחנו מבינים כמה שזו המציאות שלא ממש בסדר, ולא אנחנו.
את האמון והבטחון שהפסדנו בחיים בגלל כל מה שעברנו- לוקח הרבה זמן עד שמקבלים בחזרה. וכשאנחנו סוף סוף בוטחים ומאמינים- זה כ"כ יקר ומוערך לנו עד שאנחנו פוחדים לאבד את זה.
כולנו הסתרנו בשלב כלשהו, חלקנו עדיין מסתירים. וחלקנו פשוט לא מספרים כי אין צורך. ובעצם מה בכך, אינספור אנשים מסביבנו מסתירים פחדים, כעס. מסתירים מחלות או מידע חיוני. אנחנו לא חוטאים לאנושות בכך. רק לפעמים זה קצת מעיק לנו, אבל לא תמיד יש ברירה.
כן, כולנו התבגרנו טרם זמננו, כולנו מבינים דברים שלא לומדים בשום מקום. כשאנחנו לא מרחמים על עצמנו יש סיכוי שנצליח להעריך את מה שעברנו- לא כי בחרנו את המציאות, אלא כי בחרנו לעמוד מולה, ולא להתייאש.
רק לחזק את עצמנו, לזכור ששווה לנו להמשיך, שאנחנו לא לבד
הרבה כח לכולכם. לא בגלל שום דבר ואף אחד, אלא בזכות עצמכם, בזכות מי שאתם.
לקח לנו זמן להבין שזה בסדר להרגיש כל דבר, כמו לכעוס או לשנוא את היקרים לנו (שלא בהכרח ממש יקרים
), להודות שנפגענו. אם מישהו מבחוץ ישמע שהתפללנו חזק על אנשים מסוימים שימותו (אולי גם עלינו, לפחות על אבא או אמא)- הוא יכול להגיד לנו שזה לא בסדר. רק אנחנו מבינים כמה שזו המציאות שלא ממש בסדר, ולא אנחנו.
את האמון והבטחון שהפסדנו בחיים בגלל כל מה שעברנו- לוקח הרבה זמן עד שמקבלים בחזרה. וכשאנחנו סוף סוף בוטחים ומאמינים- זה כ"כ יקר ומוערך לנו עד שאנחנו פוחדים לאבד את זה.
כולנו הסתרנו בשלב כלשהו, חלקנו עדיין מסתירים. וחלקנו פשוט לא מספרים כי אין צורך. ובעצם מה בכך, אינספור אנשים מסביבנו מסתירים פחדים, כעס. מסתירים מחלות או מידע חיוני. אנחנו לא חוטאים לאנושות בכך. רק לפעמים זה קצת מעיק לנו, אבל לא תמיד יש ברירה.
כן, כולנו התבגרנו טרם זמננו, כולנו מבינים דברים שלא לומדים בשום מקום. כשאנחנו לא מרחמים על עצמנו יש סיכוי שנצליח להעריך את מה שעברנו- לא כי בחרנו את המציאות, אלא כי בחרנו לעמוד מולה, ולא להתייאש.
רק לחזק את עצמנו, לזכור ששווה לנו להמשיך, שאנחנו לא לבד
הרבה כח לכולכם. לא בגלל שום דבר ואף אחד, אלא בזכות עצמכם, בזכות מי שאתם.
