ילדה שלא אוכלת בגןתמרי1

יש לי ילדה בת שלוש שהולכת לגן.

לפני כשבועיים חלה אצלה תופעה ,היא מחזירה את האוכל שאני מכינה לה חזרה.

כשאני שואלת אותה, למה את לא אוכלת ?

היא עונה שהיא רוצה רק לחם עם שוקולד ,ואם אני לא הכין לה ,היא לא תאכל כלום.

ובנתיים הגננת מספרת לי שזה מה שקורה.   הילדה לא אוכלת כלום עד הצהריים.

האם להכנע לה ולהכין לה כל יום רק לחם עם שוקולד/ממרח חרובים?

 

ממרח חרובים נשמע מצויןאמא לשניים

יכול להיות שהיא פשוט אנינת טעם או שסתם מתחשק לה משהו לתקופה מסוימת...

או שהיא רואה אוכל אצל ילדים אחרים ומקנאה בהם.

לדעתי תני לה, רק חשוב להבהיר לה איך מבקשים:

את לא אוהבת את מה שהבאתי לך? תחזרי הביתה ותגידי לי, ואני אכין משהו אחר. רק אל תתחילי לעשות לי סצינות- לא אוכלת וכדו'. למה לי לשמוע זאת בעקיפין? דברי ישירות ואתן לך! (כמובן אם זה בגדר הסביר)

אותה בעיה עם ילדה בת 8אנונימי (פותח)

בכל פעם ששמתי ממרח אחר שאינו שוקולד הכריך היה חוזר הביתה בשלמותו לבתי היקרה לא הפריע לצום עד השעה 2 ניסינו טבלאות ושיטות שונות ומשונות וכלום לא הלך עד שמצאנו פתרון שהיה מוסכם כריך עם חביתה או סלט ביצים אמנם אני קמה רבע שעה מוקדם יותר אבל כל שאר הפתרונות לא צלחו גם ביצה כל יום לא נראה לי מוצלח במיוחד אז בסוף יצא יום ביצה יום שוקולד...לצערי...

נ.ב- גם את הממרח חרובים היא לא הסכימה לאכול ומיד "עלתה" על זה שזה לא שוקולד...

אולי צריך להרגיל מגיל קטן ביותר לשאר הממרחים,יהודית פוגל
ואפילו לא להכיר להם את ממרח השוקולד עד שיגלו אותו בעצמם ולא תהיה ברירה. בילדותי לא היה ממרח שוקולד (לא היה הרבה מכלום..) והתרגלנו לאכול הכל בשמחה.
צריך לבדוק מה עוד קורה בחיים שלה. נראה לי כי היא ביהודית פוגל
מאבק כח איתך, וזה הביטוי של המאבק. לא הייתי נכנעת, הייתי אומרת חבל שאת לא אוכלת, זה לא בריא רק ממרח שוקולד, אני מוכנה פעם פעמיים בשבוע למרוח שוקולד, אבל בשאר הימים אשמח אם תאכלי גם גבינה, אבוקדו וכו'. אם תהיי חזקה וגם חמה ואוהבת היא תכנע. בהצלחה!
באמת נשמע הדרך הכי טובה.kobyssh

הכי כבר מספיק גדולה כדי שיהיה אפשר לדבר איתה.

מה עושים עם ילד בגיל כמעט שנתיים שעושה כך..?

אותו דבר בדיוק - אם אין שוקולד בפיתה -> היא חוזרת כלעומת שבאה..

מצטרפת לרעיון היפה של דיון ופשרהיוקטנה
זה גם שיעור חשוב לחיים
אז שתשאר מורעבת?תמרי1

נכון , אני חושבת שבתי בת השלוש במאבקי כח איתי, אך אני לא יודעת אך לצאת מזה/ להתמודד.

מה הכוונה "לא להכנע לה"?

,לשים ממרחים שונים בלחם ולראות את זה חוזר כל יום הביתה?

או לשים רק שוקולד בלחם?

דרך אגב הסברתי לה שאי-אפשר כל יום שוקולד ואני מסכימה פעמיים בשבוע , אך היא אינה מסכימה ורוצה רק ממרח שוקולד

ואם לא ,אז היא לא תאכל כלום..

 

למה מאבקי כח?יוקטנה

אצלי זה לא עניין של מאבק כח. אני לא נותנת "כי זה ממתק, וזה אוכל שלא מתאים למשפחה שלנו" - ככה אני מסבירה. כמובן, יש מתוקים, אבל בטוב טעם, ובמידה שמתאימה למה שקבענו (בעלי ואני) שנכון למשפחה שלנו. זה בכלל לא עניין של מאבק כח, אלא של שמירה על בריאות הילדים, וככה זה גם מתקבל. כמו שחברה ששמעה הרצאה ברדיו קול חי סיפרה לי: כמו שאין מאבקי כח בנושא כלים בשריים חלביים, כי זה ברור לנו בצורה פנימית ואנחנו משדרים את זה לילדים, באותה מידה לקבל החלטה פנימית על הנושא הזה!

ואת מאבקי הכח תשאירו לענייני אמבטיה, תסרוקות, בגדים, סיגור החדר... ;) כטוב בעיני הילדה! ;)

ולגבי הרעב - ילד רעב אוכל מה שיש לו. אין ילד שיגיע לתת תזונה, כל עוד יש לו אוכל בהישג יד, ואפילו יהיה האוכל הזה גזר או עגבניה, "לא עלינו" ;)

היא חשה את העצבנות שלך, היא גם חשה שהיא יותר חזקהיהודית פוגלאחרונה
ממך. כל הענין הוא במי יותר חזק. לא הייתי מהססת ל"הרעיב" אותה קצת עד שתבין שאת בעלת הבית כאן, ואכן אין זה ענין של התעקשות סתם מצידך אלא דאגה ואחריות לבריאותה ובריאות המשפחה. עשי זאת עם הרבה אהבה וידידות. בשום אופן לא בנימה של "אני אראה לך..."
אולי זה מתאים לגיל 2-3  אנונימי (פותח)
על  ילדה בת 8 זה לא עובד אין לה בעיה לצום ימים שלמים או להקיא אוכל שהיא לא אוהבת  אבא שלה ( בעלי היקר) היה כזה בצעירותו..-היום אין זכר. לכן אני עדיין אופטימית ושולחת שוקולד לבי"ס...
אני לא מורחת שוקולדאודי-ה

והבן הגדול שלי בן 6. כן, שרדתי עד עכשיו...
אני פשוט מסבירה לילדים ששוקולד זה ממתק, הפתעה וכו.. הם מקבלים את זה בתור פרס ולא בתור ממרח.
הילדים שלי בוחרים דברים אחרים: חומוס (אפשר עם עגבניה), מיונז עם מלפפון חמוץ,גבינה עם זיתים, טחינה (גם גולמית...), מרגרינה וכו...
אני יודעת שלא הכל בריא, אבל מרגרינה זה ממש לעיתים רחוקות והעיקר בשבילי זה שלא יתרגלו למתוק בתוך הלחם, אלא שיתרגלו לטעמים אחרים לא מתוקים בארוחה ואחרי הארוחה הם יכולים לקבל תה עם עוגה או קינוח אחר.

מה שהכי חשוב לדעתי זה מלכתחילה לא לתת לתינוקות מתוק - לא מעדנים ולא גמדים, אלא שמנת וגבינה וככה הם לא מתרגלים למתוק וגם אם אח"כ הם רוצים, הם פשוט לא מסוגלים לאכול מזה יותר מדי כי הם רגילים לטעמים אחרים.

כנ"ל בשתיה - לא לוותר ולתת לתינוק להתרגל לשתות מים ולא מיץ! הם בהתחלה אמנם לא אוהבים ושותים ממש מעט, אבל אחרי כמה זמן מתרגלים.

אה, שכחתי להוסיףאודי-ה

שגם הילדים שלי לפעמים מחזירים חלק מהאוכל, אבל זה לא שכל היום הם גוועים... הם משלימים את זה בארוח"צ וכדומה.

אז אם הילד גדל כמו שצריך במשקל ובגובה (ביחס למשפחה ולגנים ולא דווקא ביחס לשאר הילדים) אז אין לדעתי סיבה לדאגה.

אם אין לך בעיה עקרונית עם מתוקאנונימי (פותח)
אלא רק רתיעה משומן הטראנס וכו' שבממרח הקנוי
הנה מתכון שהמצאתי, יותר טעים משוקולד חרובים:
בקערית קטנה מאד לחמם כפית דבש עם 1/4 כפית קקאו
לערבב
להוסיף כפית שמנת חמוצה ולערבב.
מספיק לסנדוויץ' אחד. לא נראה לי שכדאי להכין כמות גדולה הרבה יותר, כי השמנת לא מחזיקה מעמד הרבה זמן, גם במקרר. אבל לוקח דקה להכין את זה.
בתיאבון
טחינה גולמית+מעט דבש+אבקת קקאו גם טעיםאופה.
אני אוהבת פתרונות של מניעה מראש. לא להרגיל ואז הרבה יותר קל בחיים. כמובן שזה לא עוזר לתקופות של מאבקי כח...
זה באמת מאוד טעים, אבל רק כשטרי. תוך שעה שעתים זהריבק
מתיבש
לא התייבש לי. אולי הוספתי יותר מדי דבש?אופה.
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך