המקרה שאת מתארת נשמע חוסר ברירה.

לא היה שום כאבי בטן, שום בעיה?

זה בעצם מה שאני מנסה לברר, אם תינוק "יכול" לאכול דייסה בגיל הזה בצורה נורמלית, בלי שיעשה לו בעיות

על פי הלכה צריך לא לומר דברי קדושה ליד חיתול של תינוק מאז שהגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן בקצב של לפחות 1/8 מהאכילה של מבוגר (דהיינו אם מבוגר גומר כזית דייסה ב15 שניות, הוא צריך לגמור תוך 120 שניות)

זה תלוי בכל תינוק לפי הגדילה שלו, אבל אני מנסה למצוא כלל.

בפוסקים מוזכר מגיל 3 חודשים ועד שנה, ואני מנסה לבדוק את המציאות

מה שאני למדתי וככה בעלי אמר לי- מהרגע שהטיטול של התינוק מתחיל להסריח.

לתינוק יונק בלבד הריח של הטיטול לא מסריח ולכן אין בעיה לידו. 

לתינוק שאוכל מטרנה- הטיטול קצת יותר מסריח אבל עדיין בגדר הסביר.

לתינוק שאוכל אוכל אמיתי הטיטול מתחיל ממש להסריח (וזה מגיל 6 חודשים ומעלה לפחות) ואז כבר אסור לברך ולומר דברי תורה לידו.

אני עכשיו לומד את ההלכה ברצינות

סיכמתי בתימצות את מה שכתוב בגמ' ובשו"ע. כך שאין סיכוי שבעלך חולק עלי.

למעשה אמרתי גם כן מה שאמרת, מלבד מה שאני הדגשתי שזה לא תלוי מה התינוק אוכל בפועל, אלא במה שהתינוק יכול לאכול

את אומרת שזה גיל 6 חודשים?  אני שומע! אני מנסה לאסוף דעות של הרבה אנשים.

סקר תינוקות

הן להתחיל טעימות בגיל 6 חודשים כך שבשביל להגיע לכזית ועוד של דגן אתה יכול לחכות אפילו עוד חודשיים.

ארוחות ממש בדרך כלל רוב הילדים לא יתחילו לאכול לפני גיל 7-8 חודשים.

הוא שאל מתי ההתחלה. זה מה שעניתי.

4 חודשים!!

ואוכל ממש

ארוחת פירות\ירקות מגיל 6 חודש

לפי מה שאני יודעת

ונראה לי שזה גם כתוב כאן- http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/feeding/Pages/feeding_babies_first_year.aspx

אפשר לחשוף בגיל 4  חודשים אם התינוק ממש בעניין

אבל מומלץ זה מגיל 6 חודשיםץ

בהלכה השאלה אם הוא"יכול" לאכול, ולא אם "מומלץ"

אבל מעיון שם כתוב בהדגשה שרק כמויות מזעריות, ואני אתפלא אם 30 גרם ב1/8 זמן של מבוגר הוא יספיק לאכול

קשה לי לדמיין תינוק בגיל כזה אוכל כזאת כמות

אצלי גם בגיל חצי שנה עוד היו דוחפים החוצה עם הלשון 90% מהאוכל המוצק שהכנסתי להם.

זה תלוי בגיל או במציאות של אותו תינוק?

אם אתם כל כך מתפלאים אני אביא קישור למשנה ברורה.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49623&st=&pgnum=223

(אגב אפשר לראות שם שיש דעות בהלכה שצריך שיאכל בפועל, אבל נפסק שלכתחילה אסור)

ודרך אגב, לא מדובר דוקא על "מוצק" גם דייסה היא דגן (גם זה מפורש שם)

גם אחרי גיל 6 חודשים.

בעיקרון, התינוק לא צריך שום תוספת והתוספת עלולה להזיק, משני גורמים עיקריים:

1. להכביד על מערכת העיכול.  / ליצור רגישות למאכלים מסויימים בשל חשיפה מקודמת מדיי.

2. התינוק זקוק לחלב אם בכמות מסויימת, ברגע שהוא שבע ממשהו אחר הוא אוכל פחות חלב ומקבל פחות את מה שהוא צריך כל כך (חלב אם מתעכל בצורה מושלמת. תמ"ל בצורה דיי טובה.  מוצקים? חלקם הגדול כמעט ולא מתעכלים, אפשר לפגוש אותם בטיטול כמעט כפי שהם נכנסו לפה.)

בכל מקרה, זה לא אסון אם מתחילים עם תוספות מוקדם יותר. וישנם תינוקות שמגיבים לזה דיי טוב.

אבל זה לא ממולץ.

אני יכולה לומר שני דברים: א. אמא שלי מספרת שכשאחותי הגדולה נולדה (לפני 50 שנה, בארה"ב..), הנחו אותה לתת בשר טחון בגיל חודשיים. (בשר טחון!!!!! בגיל חודשיים!!!!). והיא אכן עשתה זאת, והכל היה בסדר.

ב. אמנם אני מאוד מנסה לשמור על הנקה מלאה עד גיל חצי שנה, אבל הילדות שלי דורשות אוכל מגיל 4 חודשים בצורה חד משמעית שאי אפשר לסרב לה. אז אמנם זה טעימות, ולא ממש אוכל, אבל נכנסים אליהם כל מיני דברים שהם ממש לא חלב אם, ולא נרשמו מעולם תופעות לוואי.

ג. אגב, הענין ההלכתי של האיסור לומר דברים שבקדושה- באמת כשתינוק מתחיל לאכול לחם, אז הקקי שלו, במחילה, מתחיל להיות עם ריח לא נעים.

בשם "תדריך לתזונת תינוקות", מ2009 והעדכני יותר מ2012.

מיועד לאנשי מקצוע מתחום בריאות הציבור והרפואה.

בעיקרון, לכולי עלמא - רופאים, מדענים וגם פוסקי הלכה - מוסכם כי האוכל הטוב ביותר לתינוק הוא חלב אם, מהלידה ועד שנגמל מהנקה.  כמו חנה אם שמואל שגמלה אותו בגיל שנתיים. בשלב כלשהו משלבים בהדרגה מאכלים נוספים עד שהתינוק לומד לאכול את כל המאכלים והמרקמים, ושאלתך בעצם נוגעת בשלב ההדרגתי הזה.

כיום יש תרכובות מזון לתינוקות, שאינן מהוות תחליף לחלב אם אך הן מצליחות להזין תינוקות גם מגיל אפס. בעבר היו נשים שעסקו בהנקה לפרנסתן, "מינקת", והיו נסיונות בהסטוריה להאכיל תינוקות במזונות אחרים - החל מחלב פרה (באירופה) ודייסות אורז למיניהן במזרח, מידת ההצלחה של "תחליפים" אלו לא תועדה שכן תמותת תינוקות היתה נפוצה בכל מקרה והגיעה למעל90% עד המאה ה-18 (לפחות).

כך שהשאלה אינה אם יש צורך בדיסה לפני גיל חצי שנה, אלא ממתי תינוק בשל לאכול מאכלים נוספים יחד עם ההנקה.

כיום ההנחיה הרשמית היא לחשוף תינוקות לטעימות מזון החל מגיל 4 חודשים, בכמות מעטה, ולהמשיך בכך עד 6 חודשים. בין גיל חצי שנה לשנה מומלץ להעלות כמויות ולנסות מרקמים שונים כשהמטרה היא להגיע לאוכל מגוון עד גיל שנה.

בהנחיות מודגש שיש לבדוק מוכנות אצל התינוק - התענינות במאכלים, משחק עם האצבעות והגשה לפה, ועוד. כך שגם ההנחיות הרפואיות-מדעיות מכירות בכך שכל תינוק הוא ישות עצמאית עם קצב ורצון משלו

ההנחיות הרפואיות מושפעות גם ממחקרים המראים שחשיפה מאוחרת למזונות מסוימים עלולה ליצור אלגיה כנגדם, ומצד שני חשיפה מוקדמת מדי כשמערכת העיכול אינה בשלה מספיק תגרום לתינוק לינוק פחות ולספוג ממערכת העיכול לגופו פחות רכיבים תזונתיים, וכך הוא עלול להיחשף למחסור ברכיבי מזון חיוניים.

בין 2 הקצוות האלו נעות ההנחיות, כשמקובל ברפואה לקחת מרווח ביטחון ולהמליץ על מה שנכון למרבית התינוקות גם אם מיעוט מהם מוכנים לאכילה מוקדם יותר, וגם אם אחרים יראו מוכנות רק אחרי גיל חצי שנה (כמו פגים, למשל, אבל לא רק פגים).

באופן אישי, כבת לעם ישראל יחד עם היותי אחות במקצועי,  אני נוטה "להסכים" (מי אני בכלל...) לדעה שהבאת שמדברת על גיל 3 חודשים. נראה שזה אכן הגיל המינימלי למתן תוספת להנקה, זאת מפני שעד גיל 3 חודשים יש לתת להנקה להתבסס ומתן תוספות עלול לסכן את הצלחת ההנקה. מצד שני יש תינוקות שמראים בשלות ומוכנות לטעימות מזון לפני גיל 4 חודשים ואמהות - גם כאן - מדווחות שנתנו ובהצלחה.

כך שבמקומך בהחלט הייתי סומכת על הדעה ההלכתית בענין, בפועל תמצא מגוון עצום של הרגלי אכילה כי על כל תינוק יש אמא אחת שמקבלת עצות / הערות / מחמאות / גערות מאמא שלה, חמותה, חברותיה, גיסותיה, המטפלות, אחות טיפת חלב ועוד. כךשמדובר בנושא שמעסיק מאד אמהות ברחבי העולם כולו.

הרבה בריאות.

לתינוק שיונק בלבד יש פלורת מעיים ייחודית, שמגנה על המעיים בגיל שהוא עוד צעיר מדי לאתגרים חיסוניים. מרגע שנכנס למערכת גורם כלשהו מלבד חלב אם, פלורת המעיים הזאת משתנה, וההשפעה הזאת נמשכת למשך כשבועיים. אז מן הסתם בגיל שלושה חודשים זה פחות משמעותי מבגיל חודש, אבל עדיין - רוב התינוקות בשלים לזה רק בגיל ארבעה חודשים וצפונה.

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.