זה מתסכל אותי נורא כי על כל דבר שלא במקום או משהו לא ברור לו הוא שואל ושואל ומוצאת את עצמי כל הזמן מתנצלת
ומתנצלת.. ומרגישה כל הזמן רגשות אשמה בגלל זה....
איך אפשר להתמודד עם זה עצות אשמח לקבל!!
זה מתסכל אותי נורא כי על כל דבר שלא במקום או משהו לא ברור לו הוא שואל ושואל ומוצאת את עצמי כל הזמן מתנצלת
ומתנצלת.. ומרגישה כל הזמן רגשות אשמה בגלל זה....
איך אפשר להתמודד עם זה עצות אשמח לקבל!!
ושלא הכל מדוקדק ולפעמים צריך לזרום.
זה ממש קשה אני יודעת.. כי מדובר כאן בתכונה וקשה לשנות.
אבל אולי לנסות במקום להתנצל להחליט שלפחות חמש פעמים ביום אם הוא מתחיל לתחקר ולשאול שיהיה לך 'כרטיס אדום' שתוכלי במילים אחרות לומר "אתה ממש דוחק אותי לפינה בשאלות.." ושהוא יבין את זה.
קודם כל להעלות במודעות את הבעיה ולרצות לפתור אותה, בהצלחה!
כבר יצא לי לדבר על זה והוא פשוט אומר שהוא נעלב מזה!!
כי הוא כל הזמן מעביר ביקרות עליך, אז תפסיקי להתנצל! תגידי שאת מבחינתך עושה את המקסימום, גם אם זה לא נראה כך בעיניו, (תלוי כמה ילדים יש לכם, ואם את עובדת) אם כן זה ברור שאת לא יכולה לעשות הכל ויש בלאגן, בכל הבתים זה ככה. פשוט תנשמי עמוק ואל תקחי ללב.
תשאלי אותו 2-3 דברים שמאוד מפריעים לו ואותם תשתדלי לעשות. נגיד סתם אם הוא שואל איפה העיתון של היום? וכל יום זה חיפושים וזה גורם לעצבים.תעשי הרגל שאחרי שאת מסימת לקרוא את העיתון את שמה אותו מתחת לכרית שלו..(סתם נתתי דוגמא מצחיקה). אבל בתנאי שהוא לא מעיר לך יותר על כלום. את מבחינתך 2-3 דברים שקריטים בשבילו תשתדלי.
והעלבון הזה הוא לגמרי לא במקום ומיותר - כי הוא מרגיש שעושים לו דוקא, שלא משתדלים מספיק.
הוא צריך להבין שאין כאן דוקא. שזה ענין של אופי, של ריכוז, של זרימה, ויש לזה יתרונות אפילו.
בטח גם לו יש חסרונות שאת נאלצת לחיות איתם בשלום (למשל עודף פדנטיות ).
אבל זה תמיד קשה יותר כשפדנטיות מגיעה מצד הבעל. אני מכירה זוג מבוגר כזה מקרוב, האישה סובלת מאוד. אבל האמת היא שמי שלא מסודר לא יכול להבין עד כמה אי סדר מטריד אדם שזקוק לסדר.
אולי אפשר להקצות לו איזה אי של סדר שיהיה רק שלו וישמר כך.
אם זה ברמה שמאוד מפריעה לזוגיות, כדאי אולי ללכת ליעוץ, אפילו נקודתי וקצר רק לצורך הענין הזה.
את מתארת בעיית תקשורת חמורה,
שאם לא תטפלי בה זה יתפוצץ בצורה כואבת מאוד.
את לא יכולה לחיות עם בן זוג כשאת כל הזמן מרגישה אשמה מולו.
האם אתם מסוגלים לשבת ולדבר ביחד ברוגע בשיחה נטולת מסיחי דעת?
תדברו על הציפיות שלכם אחד מהשני,
תשתפו אחד את השני מה אתם מרגישים
ותגיעו לשיתוף פעולה והבנה הדדית
ללא זה - אי אפשר לחיות ככה.
ואם אתם לא מסוגלים להגיע לזה בעצמכם,
קחו עזרה מיקצועית (אני יכול להפנות לכזאת עזרה - באישי)
העיקר שהמצב הנוראי הזה לא יימשך.
בהצלחה
שימצא את הזמן לסדר ולנקות לפי שביעות רצונו.
תסבירי לו שהמצב כרגע הוא הכי טוב שאת יכולה, ושהוא יותר ממוזמן לעשות יותר.
אם אני מסדרת, וכן מנסה להתחשב בטעם שלו ובכ"ז לא מצליחה-שיבליג או יסדר בעצמו.
גם אני נשואה לבעל מאוד פדנט בהתחלה זה יצר ממש תיסכול אבל עם השנים כל אחד התקרב לעולמו של השני.
אני נהייתי יותר מסודרת (ואני גם אוהבת את זה) והוא למד לא להשתגע אם יש קצת אי סדר.
המפתח להצלחה לדעתי טמון בשיחות בינכם. לבחור זמן לשיחה, לא בשעת כעס ומירמור אלא בזמן נטרלי ולשקף את ההרגשה. לדוגמא: הכנתי אוכל מושקע כדי לשמח אותך ובמקום להעריך ,הערת על העיתון שלא במקום..
לנסות לדבר ממקום של ההרגשה שלך ופחות לתקוף אותו. אדם שמתקיפים אותו נכנס למצב של מגננה ובמקום להבין אותך הוא נמצא במקום של להדוף..
פעם שמעתי משהו שהולך איתי כל הזמן.. לכל אדם יש את נכות שלו (הדברים שפחות מושלמים אצלו) וצירך להתייחס אליו בנקודות האלה כנכה. כמו שלא תתעצבני על נכה שלא מזיז את היד כך על תתעצבני על בעלך. תביני שבעניין הסדר הוא נכה(כרגע) הוא לא מסוגל שלא להשתגע מכך...
רק שהנכויות שלנו הן זמניות בעזרת ה'...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות