אפשר לשים עוד שכבה או שתיים למעלה, ועוד גרביים.

יש משפחות וילדים שזו הדרך הכי נכונה להם.

את ניסית להתלבש ככה? וילדים אחרים יכולים לצחוק עליו

מה שכן זה לשים תחתונים במקום חיתול אבל לא ברור למה להתחיל גמילה בשיא הקור? 

לא נורא אם מסתובבים כמה ימים בלי חיתול ובלי חלק תחתון בכלל. לא יקרה כלום.

לא הייתי ממליצה לחיות כך, אבל אפשר לשרוד כמה ימים כאלה, ואפילו בלי פגיעות ממשיות בגוף ובנפש.

אפשר גם באותם ימים להישאר בבית מחומם היטב, והרחק מעיני הציבור הרחב.

לא אידיאלי, אבל אם צריך - אפשר.

למה לא לחכות? אולי כבר "אי אפשר" לחכות. אולי הוא כבר ממש גדול, ובעוד כמה חודשים, כשיהיה חם, החברים שלו כבר יצחקו עליו. חיתול ביום יום, יותר קשה להסתיר מיומיים-שלושה של גמילה בבית, בפרטיות.

ואפילו אם ממש מתעקשים אפשר תחתונים מתחת. אבל שיהיה לו קל ללכת לשרותים ולשים לב כשהוא צריך.

והתחושה הטבעית שלנו.

אני חושב שתרבותית, לפי החינוך שאנחנו רוצים, התחושות הטבעיות שאנו שמחים שיש לילדים,

אז בגיל 3+ אנחנו שמחים אם ילד מרגיש שלא שייך להסתובב כך.

וזה חשוב לא פחות מהנושא המדובר.

ונכון שדי-קל "להרגיל" ילד לכל מיני דברים.

ולפי השקפת העולם שלנו, טוב שיתרגל בעדינות וב"טבעיות" שלהסתובב כך זה לא שייך. 

זה ענין של מושגים בסיסיים, שלדעתי נובעים מחוש יהודי רגיל, שמחנך לצניעות. וחינוך נורמלי לצניעות הוא עדין וטבעי ואינו משדר יחס שלילי לגוף.

ואני מעריך שמרבית המשתתפים פה, באים מאוירה כזו.

ואני גם חושב ש"אוירה טבעית" אחרת לא באה סתם. היא באה כי רוצים בה.

ילד שבגיל 3 לא מרגיש כבר "לא נוח" להסתובב כך חופשי - לדעתי, עיקרו לו חוש חשוב שיכול להתחיל להתפתח.

זה אכן קשור לתפיסה כמה אנחנו פשוט מה"יונקים" וכמה אנחנו אנשים מישראל.

יש כאלה שגם יותר מאוחר לא מרגישים בעיה ללכת כמעט לא-לבושים.

בעיני זו  בחינה של נכות מרגישות חשובה.

אכן - "בין ישראל לעמים".

בגיל כזה גם לי נראה דוחה הסתובבות עירומה שכזו.

האמת?? גם בגיל יותר קטן.

הייתי מורידה אולי גרביונים ומכנסיים בהתאם לקור אבל לא משאירה בשום אופן בלי תחתונים.

איך אומר דן? אנחנו לא בעלי חיים.

זה לא חינוך "מתוק" לדעתי..

וילד אינו תצוגה רק כי למישהו זה נחמד.

ניפגש כשהילד לא ידע בגיל 6 שקרה בכלל משהו חריג כשאדם זר שהוא פגש ברחוב מישש לו את איבר המין...

זה הרי "מתוק" כל כך לראות אותו..

ו"מתוק" כל כך להסתובב איתו גלוי..

אז איפה הבעיה שמישהו זר ממשש אותו?!?!

הילדים שלי בהחלט הסתובבו בלי כלום במהלך הגמילה, וב"ה יש להם מודעות גבוהה מאד לזהירות ושמירה על גופם.

(לצערי כבר היו מקרים שהוכיחו את  המודעות שלהם ואת הזהירות הזאת..)

אגב, אצלי רק להוריד ה-כ-ל עזר! ברגע שהם הרגישו את התוצאות מיד על הרגלים, הם למדו לעשות בסיר. עד אז לא ממש הזיז להם...

ומיד על הרגליים..

ואני ממש לא נסחפת. זו לשם שבו ואחלמה שנסחפה. יש צורך חשוב מאד ללמד ילד שחשיפה של איבריו המוצנעים היא דבר חריג ולא משהו - "מתוק".

גם אמא שמורידה לילד קטן שלא מספיק מבין את בגדיו - אבל לא חושבת שזה "מתוק" ולא משדרת שזה "מתוק". ומלמדת תמיד ילד על הצנעת איבריו בפומבי - יש יותר סיכוי שהילד שלה יקלוט בזמן שמשהו חריג קרה אם מישהו זר מישש את איבריו..

ומניח שגם לא אשכנע אותך (ולא את ד.)

אבל לדעתי יש גיל שחשוב לשדר להם כמה הגוף שלהם נעים ונפלא

כולל האברים המוצנעים, ובמיוחד האברים הללו,

שכל כך בקלות הם עלולים לקלוט את מה שמרביתנו קלט - שהם דבר רע או פסול. 

אז יש לו "טוכעס" מתוק שאני יאכל

ויש לו "פוצ'ו" חמוד שעושה יופי של פיפי

וכשהוא ערום הוא מרגש אותנו במתיקותו. 

וכן, הערום שלו הוא נפלא ויקר וזה היחס שגם הוא יבנה לגוף שלו.

כל זה עד בערך גיל 3-4

ובקשר לשמירה על המרחב האישי הפרטי שלו. 

כשהוא יהיה בגיל שהוא יוכל להבין (נניח 5)

יש לו בושה טבעית (מנסיון אישי)

וכמובן שאת הבושה הזאת נעצים ונכווין בכך שנדבר איתו

על הגוף שלו, שהוא רק שלו, ולאף אחד אסור לעשות לו משהו בניגוד לרצונו. 

אז

אני לא מבינה בכלל את המקום של הבושה.

אין מה להתבייש בגוף בשום גיל- הגוף הוא נפלא ונהדר.

כן יש מקום וחשיבות לשמירת הגוף כדבר פרטי, אישי.

אני מחנכת את בתי (בת 3) בגישה חיובית וטובה לגוף,

ואומרת לה שהגוף שלה הוא רק שלה,

והאנשים שמותר להם לגעת בו הם רק אבא, אמא וסבתא.

אז אין מה להתבייש, כן יש מה לחזק בשמירה על הגוף כדבר פרטי ואישי.

וגם בגיל 4 יכולות להיות פגיעות מיניות.

(וגם בגיל 3, אבל על זה יותר קשה לי להעיד מניסיון).

לא כדאי לחכות עם החינוך לשמירה על המרחב האישי.

"להתבייש בגוף"..

זה לא דבר רע.

צריך רגש בושה מלחשוף מקום צנוע.

מי שמאבד את זה בגלל כל מיני "תיאוריות", אז זו "נכות".

או שהוא ההיפך מבפנים ומכסה על זה כך.

ישראל ביישנים".. זה לא כי משהו רע.. זה כי משהו פנימי ובעל ערך. וכי יש לאדם צלם אלוקים. ומדגישים את ה"חוכמת אדם תאיר פניו" ולא את הצדדים הגשמיים יותר. 

הלוואי והלוואי.

חוץ מזה שלוקח זמן להפנים את ענין האישיות וההצנעה. וככל שהעובדה שהאיזור הוא אישי ופרטי מוטמעת יותר בילד יש סיכוי רב יותר שהוא יתפוס מהר יותר את חריגות הענין.

כשמלמדים ילד שיש איברים מוצנעים שהם שלו ורק לו מותר לראות אותם - אין בזה משום הפיכתם לדבר רע או בלתי נעים. רק לדבר אישי. ולכן זה לא "מתוק" שהם מסתובבים בעירום מלא.

הגוף של ילד הוא נפלא - בשבילו בלבד.

זו ההמלצה הגורפת היום של כל המבינים בתחום - להחדיר לילד חזק את העובדה שאיבריו המוצנעים (אתה בעצמך כתבת מוצנעים ולא גלויים אם הם גלויים מנין לילד לדעת שהם אמורים להיות מוצנעים??) הם שלו ושלו בלבד ולאף אחד אין זכות לגעת בהם או להסתכל עליהם.

הסתובבות בעירום שלו עצמו ושל אחיו הקטן - דוחפת לכיוון ההפוך.

אותם ילדים שידעו שגופם אמור להיות מוצנע - נפגעו לתקופה הכי קצרה. ידעו מיד לספר להורים שקרה משהו חריג.

פשוט נשמע שהוא לא מוכן. אם החברים היו צוחקים עליו הוא היה רוצה, לא?

בלי לחץ. כשהוא ירצה וירגיש מוכן הוא יגמל תוך יום- יומיים. אם הוא מבקש לשבת בשרותים קחי אותו בלי להראות לו כמה זה מרגש אותך. אם הוא מבקש צ'ופר על זה שהוא ישב, תסבירי לו בנחת מה עושים בשירותים. אל תבטיחי ואל תזכירי כל הזמן. משתי סיבות- או שהוא עדין לא מוכן, וזה רק מתסכל אותו. או שהוא מאוד מבין ופשוט "סוחט" אותך. תני לו להבין שכל עניין הגמילה היא נטו בשבילו. 

אגב, ניסית סיר? אם הוא ילד קטן בגוף אז אולי השירותים קצת מפחידים אותו?

טיטול

להסביר לו שאין בחנות טיטולים מתאימים לילד גדול כמוהו וזהו

כעבור פרק זמן כזה או אחר הוא יגמל

אני לא מזכירה ולא לוקחת לשירותים ולא מצ'פרת על זה. תפקיד שלי זה לשתוף את הסיר וכל השאר ילד בעקרון יכול לבצע לבד

יכול להיות שגמילה תיקח זמן. לדעתי זה לא חכם לצפות שילד פתאום ייגמל תוך יום-יומיים. אם כן אז יפה מאוד ואם לא אז לא

מורידים שטיחים וקונים בגדים זולים להחלפה

הוא לא מוכן וזהו! גם ילד בן שנה וחצי כבר "אמור" ללכת. ועדיין- לא נוליך אותו בכח נכון?

חכי עד סוף השנה ואם ואם שום דבר לא משתנה אולי כדאי להתייעץ עם רופא משפחה.

מס' שאלות:

האם הוא מסכים בקלות לשבת על האסלה ? (חרדת אסלה?)

האם יש לך תחושה שיש לו חוסר מודעות לגופו בתחומים אחרים ? (חוסר שליטה?)

האם הוא עושה בזמנים קבועים פחות או יותר ? (זה יעזור בהמשך התהליך)

אם התשובות שליליות אפשר להמשיך.

• הכי חשוב, לא לפעול באגרסיביות, רק לדבר ולעודד.

• לשוחח עימו על נקיון הגוף.
• ללמד אותו להודיע שהוא עשה בטיטול  (יוצר מודעות), לעודד כשהוא מודיע.
• ליידד אותו עם השירותים (לא להראות לו את "פלאי הטכנולוגיה" איך השטיפה מנקה את הצרכים, זה  עלול להלחיץ אותו)

    למשל להכניס לשם צעצוע  דפי ציור וכד' על-מנת שישהה שם זמן רב יותר (על סיר זה נוח יותר).

• אם הוא עשה, ואפילו קצת, מיד לצ'פר.
• יש ילדים שמגיבים בעשיית צרכים לפתיחת הברז, אפשר לנסות (להשאיר ברז מעט פתוח  בזמן הישיבה על האסלה).

בהצלחה.

חוסר מודעות לגוף מתבטא באי-תחושות  נורמטיבי במגע (רטוב, קר וכד'),

זה עלול להתבטא גם בחוסר תחושה\רצון להתפנות.

ידיעת  הזמנים עשויה להקל על תהליך הגמילה,

פשוט ההורה יודע מתי לשלוח את הילד להתפנות .

היא גמולה כבר חצי שנה. (בת שנתיים וחצי)

ולאחרונה היא עושה בבגדים כדי לא ללכת לשירותים. היא גם הסבירה שזה כי קר לה בשירותים...

יש לי שתי הצעות:

1. תנסי ללמד אותה לעשות בחצי עמידה (בלי לשבת על האסלה, צריך שרפרף בשביל זה), הבת שלי גילתה את הפטנט לבד ומאז הבעיה כמעט נגמרה...

2. אם היא נרטבת אל תעשי מזה עניין. תני לה להישאר ככה (בתנאי שזה לא במקום קפוא מדי), היא תרגיש לבד שזה לא נעים לה (זה באמת ממש לא נעים...). חכי עד שהיא תבקש להחליף בגדים, ואז תומרי מהשו בסגנון "את צודקת, בגדים רטובים זה מקרר ולא נעים". כשהבגדים הרטובים יהפכו להיות בעיה שלה ולא שלך היא תהיה מעוניינת יותר לפתור את הבעיה.

בהצלחה!

(עם בגדים, לא משנה, אבל שיירטב..). כמה ימים?
לפעמים לוקח להם קצת זמן להבין.. לפעמים הם צריכים להירטב כמה וכמה וכמה פעמים עד שהם קולטים את הקטע..

תלוי בגיל כמובן אבל צריך לתת לילד הרבה יותר זמן עד שהוא יתרגל

ברור ששלוליות על הרצפה זה לא נעים אבל זה חלק מתהליך הגמילה

ובקשר ללהעביר אחריות העניין של הגמילה הוא עצמו העברת אחריות . אנו רוצים שילד ירגיש שיש לו, ילך לשרותים ויעשה אז צריך לתת לו להתנסות בזה ולהיות מוכנים שיכול לקחת קצת זמן

ילד עם חיתול בדרך כלל לא יבקש להיגמל לבד כי נח לו גם ככה

ומה שחשוב זה בלי לחץ 

נכון שזה קשה, כשכל מני פינות בבית נרטבות, ובמיוחד כשזה נראה שהוא לא קולט את הקטע..
אבל יומיים זה לא מספיק... תני לזה צ'אנס.. סמכי עליו, הוא יקלוט את זה יפה לאט לאט..
גם אני ניסיתי להימנע מהשלוליות האלה עם הבן שלי, ולכן שמתי לו מן טיטולי/תחתוני מעבר, שהם בעצם דומים מאוד לטיטול רק אמורים לגרום לו להרגיש שהוא רטוב ולעשות לו לא נוח.. אבל זה לא הזיז לו!!! לא עזר בכלל... והוא לא התלהב מהקטע של ללכת לשירותים.. כי למה לו?? הוא באמצע משחק וכאלה... הרבה יותר מעניין!! אז עושים תוך כדי, ולא קרה כלום...

אבל ברגע שהורדתי לו את הטיטולים האלה, הרמתי את השטיחים מהרצפה, כיסיתי את הספה ואת הכיסא שלו בניילונים כדי שלא ייהרס הריפוד - תוך כמה ימים הוא התחיל לקלוט את הקטע... לא באמת כיף לו כל פעם להיכנס למקלחת ולהתרחץ בגלל פיפי.. כבר עדיף ללכת לשירותים ולגמור עם זה ולחזור לשחק...

קחי אוויר, ולכי על זה עד הסוף... את תראי שזה יבוא

ב"הצלחה!

בכל מקרה אני לא חושבת שבחורף זה רעיון טוב.

יש לי אחיין שנגמל רק בגיל 4.

הייתי מציעה לחכות עוד קצת לאביב.. בהצלחה!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות