ככה....

אין מה לומר בנושא, קומונרית!!!

שאני יבין את המשמעות של המילה הזאת אני יודיע לכם...לבינתיים אני רק מםנטזת=]]

אצלינו בסניף משתדלים לתת פוול קרדיט לקומונרית שהיא משקיעה, וזה ממש נותן לה מצב רוח להמשיך ולהשקיע..

תתחילו להתייחס  לקומונריות שלכם בנורמליות,ותראו איזה סניף מטורף יוצא לכם!!!

בעזהי"ת

תורמת, תורמת, בטח, מרימה את כ-ל הסניף- אבל עד כמה כל הסניף באמת חשוב!? לא יותר חשוב ללכת לשירות במקום שבו את יכולה לתרום הרבה יותר?

כן- קומונרית מחזיקה סניף שלם, את כמדריכה מחזיקה את השבט שלך וקומונרית גורמת ל7 |אריאלניק| זוגות מדריכות |אריאלניקית| להחזיק את השבט שלהן הרבה יותר טוב!! ובקשר למקומות היעילים יותר או פחות- אני כשחשבתי על מקומות שרות ראיתי שהמקומות שבאמת את יכולה 'להציל את העולם' תמיד יהיו להן בנות שרות והרבה פעמים (סליחה על הבוטות וההכללה) בנות נאבקות ללכת למקומות שנחשבים 'שווים' רק בשביל להרגיש 'שוות' וכן-בקומונה תמיד צריך אותך, מי שבאמת מתאימה להיות קומונרית תמצא את הסניף שלה... ולא- אני לא מרגישה שאני מבזבזת את חיי או את שנת השרות שלי ואני מרגישה שאני עושה המון כי להחזיק סניף שלם זה אידאל מבחינתי!!! |נאום הגבר|

השאלה היא אבל איזה סניף....

כי ישנם סניפים שיוכלו להסתדר טוב מאוד גם בלעדייך ובזה שאת הולכת לשם את לא תורמת יותר מדי... ויכלו לעשות את זה גם בלעדייך ובשרות לאומי את עושה הרבה יותר!

בעזהי"ת

נכון. קומו' מחזיקה סניף שלם.
ונכון, אני ממש מסכימה איתך בקטע של הרוב. כבר ממזמן בניתי תאוריה שהחשיבות של דבר הולכת לפי הצורך של הדבר, הווה אומר- נניח ויותר חשוב לקרב רחוקים מאשר ליישב את א"י, וכולם הולכים לקרב רחוקים- אני אלך ליישב את א"י, כי שם צריך אותי יותר- למרות שזה חשוב יותר.
אבל זה קצת לא קשור.
ובבקשה, אל תקחי את זה אישית, כן? אני חושבת שמזל שיש לנו קומונרית, ושמזל שזה את, ושאת עושה המונמון בשביל הסניף ומרימה אותו המון.
אבל אולי כן יש מקומות שלא מוכרים כ"כ, שאין להם ביקוש, וקצת יותר חשוב ש*אני*, באופן אישי, ארים אותם מאשר שאני ארים את סניף אריאל שעלבים, או כל סניף אחר?

איש איש אשר ינחנו ליבו. שכל אחד יחליט לבד.

כן- קומונרית מחזיקה סניף שלם, את כמדריכה מחזיקה את השבט שלך וקומונרית גורמת ל7 |אריאלניק| זוגות מדריכות |אריאלניקית| להחזיק את השבט שלהן הרבה יותר טוב!! ובקשר למקומות היעילים יותר או פחות- אני כשחשבתי על מקומות שרות ראיתי שהמקומות שבאמת את יכולה 'להציל את העולם' תמיד יהיו להן בנות שרות והרבה פעמים (סליחה על הבוטות וההכללה) בנות נאבקות ללכת למקומות שנחשבים 'שווים' רק בשביל להרגיש 'שוות' וכן-בקומונה תמיד צריך אותך, מי שבאמת מתאימה להיות קומונרית תמצא את הסניף שלה... ולא- אני לא מרגישה שאני מבזבזת את חיי או את שנת השרות שלי ואני מרגישה שאני עושה המון כי להחזיק סניף שלם זה אידאל מבחינתי!!! |נאום הגבר|

יש כאלה שיגידו רק טכני..

אז קודם כל זה לא תלוי בסניף,זה לא תלוי במדריכים
זה תלוי בקומונרית!!!

יש קומונרית שתקח את הסניף למעלה ותטיס אותו למקום מעולה
ויש קומונריות שפשוט ישאירו את הסניף במקום שהוא ולא יקדמו אותו(שגם זה נורא חשוב ועדיף מאשר להפיל אותו!!!)

אני תמיד הסתכלתי על קומונה,כשירות לאומי אידיאלי
זה שירות שמקיף את כל הנושאים שיש בשירות לאומי ושבת שירות רגילה מתמקדת רק באחד..קומונרית מקיפה את כל הנושאים.

נתחיל בפרט השולי,התקן בוקר שזה בית ספר\גן רגיל\גן חינוך מיוחד
יש בנות שירות שעושות רק את זה
אצל קומונרית זה רק התחלת היום.
וקומונרית כל הזמן דואגת לשיעורי תורה,ולשחנשים שמוסיפים ומקדמים את החבר'ה שלה.
היא מעבירה שיעורים לבנות ונורא מקדמת אותם.
אצלנו גם הלכנו והעברנו שיעורים בבית ספר חילונים,עשינו מפגשים חילונים דתיים,
אז הקומונרית הזאת כמו בת שירות שהולכת למדרשת יהדות וכדומה..
בסניפים שיש אצלהם שבטי יובל אז הקומונרית גם מתעסקת עם חינוך מיוחד

ובעיקר היא דמות מחנכת!!!
כוח החינוך שניתן לקומונרית לא ניתן בשום שירות אחר
ולדעתי רק ע"י חינוך אפשר לשנות באמת!!!
בבית ספר את איתם רק בבוקר,בגרעין תורני את פעם ב..איתם,בגנים אותו דבר
אבל קומונרית יכולה פשוט לחנך,להציב כללים,לדבר,לקרב.
ועצם זה שקומונרית נמצאת בסניף ודואגת לדברים הטכניים ונותנת למדריכים לשקוע בתוכן ובחינוך האישי של השבט שלהם,ולא צריכים להיות מוטרדים בדברים האלה,זה המון!!

אבל,לא כל אחת יכולה להיות קומונרית
כי קומונרית גם יכולה לקלקל.
צריך לזה הרבה כוחות,נפשיים ופיזים.
היא לפעמים תספוג הרבה עקיצות (גם בסניפים שמעריכים כמו אצלנו יש את זה)
אם דבר לא יילך,שתיהיה בטוחה שהאשמה הן של החניכים והמדריכים והן של ההורים יהיו כלפיה,והיא צריכה להיות שלמה עם דרכה וככה להציג את זה.
לסניפים ובעיקר לנוער קשה לקבל שינויים,וכל פעם שהיא תוסיף משהו חדש היא תעבור בדיקות של השב"כ.
קומונרית מבטלת את חייה,וזה לא הקצנה,מבטיחה לכם.
כמעט ואין זמן להשקיע ברוחניות האישית,אין זמן לישון טוב,לאכול טוב,
יש לי חברה שהייתה חולה שבועות במחלת הנשיקה אבל לא משנה מה היא לא יכלה לקחת חופש מהקומונה.
וקומונרית שלא תדע לעמוד בפני כל זה,היא יכולה להפיל את הסניף שלה.

בעזהי"ת

שוב, הכל תלוי בעד כמה אתם מחשיבים את הסניף כגורם חשוב בחינוכו של האדם...

ולא, שלא תחשבו. אני מדברת כאחת שהסניף שינה אותה לטובה יותר מכל דבר אחר. אבל- אני סתם תוהה לעצמי מה עדיף, להרים משהו כלשהו שכולם שם צריכים שירימו אותם- או להרים סניף, שעם כל הכבוד לו- לא כולם שם צריכות הרמה, ולמעשה- מעטים האנשים שהסניף משפיע עליהם עד כדי כך, אאל"ט.

ברוך ה' שיש לי עוד שנתיים לחשוב על זה...

נראלי שיש כאן יותר מ"להחזיק סניף"..צריך להבין שקומונרית זה הרבה יותר מזה! קומונרית זה לא רק בקטע טכני,(עובדה שיש סניפית שיכולים להסתדר בלי..) היא מובילה סניף ומקדמת אותו למטרות שמציבים לסניף..

אני אישית הולכת לבדוק את זה כי באמת זה נראלי שירות מאוד משמעותי (לא מזלזלת בשרותים אחרים..אבל מי שיכולה לעמוד בראש סניף..אז שתלך על זה!) שעוסק בהמון תחומים..ובעיקר כי המשימה של הדור היום היא החינוך! וכקומונרית את מובילה מהלכים חינוכיים בסניף ובכך משפיעה על החינוך בעמ"י..

וגם כי זה שירות מאווד מספק וממצה את היכולות שלך..(מגלה כוחות שהיו חבויים בך עד עכשיו..)

אז ככה זה נראה לי הולך להיות ארוך ואני מקווה גם קצת מועיל...

ב"ה אני השנה קומונרית (שנת שרות שניה..) אחרי ששנה שעברה הדרכתי באולפנא שבה למדתי

אז כמה דברים בגדול על שרות לאומי ואח"כ על קומונה בפרט...

כמעט כמו כל דבר בחיים לכל כלל יש יוצאים מן הכלל..

אז בשרות לאומי אפשר להגיד שאני יעשה שנה/שנתיים שרות...או הוויכוחים הקבועים של למה לעשות שנתיים שרות או למה לעשות בכלל שרות..  התשובה האמיתי והנכונה... היא כל מקרה לגופו... אני הייתי בטוחה שאני עושה שנה אחת וזה מספיק ואפילו יותר מידי..(כמעט ולא עשיתי שרות בכלל..) ובסוף את מוצאת ת'צמך בשנה השניה (ועוד קומונרית!!!!)

אז באמת שזה מה שמתאים לכל אחת.. גם מבחינת מה לעשות בשרות וגם מבחינת כמה זמן לשרת ואיפה..

בקשר לאיפה:

יש לנו נתיה לטוס לאיילת לעשות שרות כי שם הכי רחוק והכי קול... אני הדרכתי באולפנא שלי!! ואני היום קומונרית בסניף שלי(הדרכתי חוץ.. כן' נשארת קל"ב) ואני גאה בזה... לא תריך ללכת לחפש רחוק כדי לתרום גם לא צריך להישאר בבית... אבל לא להסחף!! עניי עירך קודמים ולא,לא בטוח שבאיזה חור נידח תתרמי יותר ותרגישי יותר סיפוק מאשר במקום קרוב שאת אולי אפילו מכירה.  

איזה שרות לאומי משמעותי יותר בונה יותר...

שוב שאלה שטותית כי ביחס לכלל מלמעלה... אין כזה דבר!!! כל אחת תבנה ממשו אחר ותרגיש סיפוק בעשיה אחרת..

אין שרות מועיל ושרות פחות מועיל... כל אחת מה שמתאים לה.. לא כולם יכולות להיות קומונריות...(כן זה תפקיד קשה, שרורש הרבה!!) ולא לכולם מתאים לעשות עבודה משרדית.. הקומונרית עושה יותר מבת שרות במש' המשפטים לא בטוח..

הסייעת בגן ילדים יכולה להיות משמעותית עבור ההורים של הילד חנ"מ לא פחות מממדריכה באולפנא שיש לה קשר מאד טוב עם כל החניכות..

וכשתגיעו לשאלה של כמה זמן לשרת אל תדברו יותר מידי...כבר ראיתי שמינסטיות שהיו בטוחות שיעשו שנתיםם.. ובסוף בקושי שנה הם שרדו..<או שהתחתנו...=]> וכאלה שבקושי שנה עשו ובסוף עשו שנתיים... אז אמור מעט ועשה...

שיהיה ב"ה צלחה... הלוואי ותעשו בחירות נכונות.. פשוט תיהיו מודעות לעצמכן... במה אתן טובות איזה תכונות חיוביות יש לכן שיעזרו לכן לעשות את השרות הלאומיי שלכן משמעותי, בונה ומועיל..

ואל תשכחו את הפרט הכי חשוב...

יש מי שמסובב את העולם ובסוף כל אחת תגיע לאן  שהיא צריכה להגיע ובעז"ה תצליח לממש את יעודה.. הרי לכך נוצרנו..

ב"הצלחה...לכו בכוחכן זה והושעתן את ישראל.. בזכות נשים צדקיניות נגאלו ישראל...;)

נ.ב.-

לענ"ד כמו שבנות מנסות להבין בצבא ולא ממש הולך להן... לא נראה לי שבנים כ"כ מבינים בש"ל... 

כל סניף צריך שתיהיה לו קומונרית!!! יש סניפים שאם לא תיהיה להם לא ממש יהיה להם ברירה הם יאלצו להסתדר לבד וזה בדיעיבד גדול!!! וכמו שכבר אמרנו אין מקום שרות שבו את לא תורמת עיין לעיל...

בעזהי"ת

להיות מדריכה- כי בתקופה של התיכון, זה הכי הרבה שאת יכולה לעשות.

שוב, קומונה זה ממש ממש תלוי באיזה סניף.

אבל- אולי יש מקום שבו אפשר לתרום יותר.

מה זה בכלל?

רק פחדנים הולכים לשרות לאומי הצבא זה המקום!

דתיה לעד!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.