יכול למנוע מצבים לא נעימים..

לדעתי לגבר זה אפילו יותר נצרך מכיוון שא״א לדעת מה הסטטוס שלו כל עוד לא מדברים לעומת אישה שיש כיסוי ראש..

(היו כמה שרשורים כאלה בעבר אבל לא נורא, יש אנשים חדשים דעות חדשות)

ב"ה

א, חיובי

ב, בעיניי: כל השלושה.

מאמינה בשוויון- כולם צריכים לסמן שהם נשואים, כולם יכולים לפנות לכולם (בין מגדרים שונים, תוך מגדרי זה נושא אחר). זו סיבה מהותית בעיניי. לא רואה בעיה דתית. אם יש לי רתיעה מן הנושא זה רק משום שתכשיטי גברים במגזרים מסויימים משדרים תחושה של אלימות ואגרסיביות. 

א. חיובי

ב. מטעמים: אישיים

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t560783#6240161

במקומות ציבוריים.

ב. מטעמים: מגזריים-מנטלים / אישיים / דתיים-מהותיים. כל השלושה.

שלא יתחילו איתו..

ב"ה

חיובי. בגדול.

בעבודה, באוניברסיטה- כן. צריך לסמן.

בגדול לא חובה 100%

מטעמים דתיים נראלי,שלא יתחילו איתו..

וחוץ מזה תימנים שמים טלית לפני שהם מתחתנים-בבר מצווה (ואולי עוד עדות אני לא יודעת)

ומי שם בכלל שטריימל???

ודרך אגב ככה גם ר' אברום נהג עם ילדיו.

וגם כהנים לא שמים על הראש (אולי בברכת כהנים כן,אבל אז אסור להסתכל..)*

לפני חתונה.

תימנים-אין בעייה אם מישהי תתחיל איתם אין בזה בעייה הם יוכלו להתחתן גם איתה....

לא לובשים כל הזמן,אם זה חשוב לה שתלך לבית כנסת לבדוק.

חוץ מזה אני מעדיף ללכת עם טלית על הראש כל הזמן מללכת עם טבעת.

- על כמה נשים לתימנים

הרב עובדיה זצ"ל כתב שרק בתפילת עמידה טוב לשים את הטלית על הראש..

אבל ככה אני יודע שהמנהג.

(למרות שיש ספרדים שהולכים לפי הקבלה ושמים על הראש(מעל התפילין) לפני החתונה)

באמת יש כאלה שחולקים ש"מכנסי נשים" שהם בהגדרה לנשים ורק נשים לובשות אותן יש בהם איסור לא יילבש?בחיים לא שמעתי דבר כזה.

בס"ד

"יש עליה (על הטבעת) חותם - תכשיט איש, אין עליה חותם - תכשיט אשה".

למיטב הבנתי ישנו הבדל בין טבעת עם חותם לבין טבעת עם חותמת, שזה היה דרכם פעם ואין את המציאות הזאת בימיינו כך שלמיטב הבנתי לא ניתן ללמוד מהגמרא הזאת למקרה שלנו. מה שכן אפשר ללמוד (ולזה ראיתי גם התייחסות של הגר"ד ליאור שליט"א) שאם יהיה הבדל ברור לעיין בין הטבעות אז כן יהיה אפשר לאפשר (וגם אז הגר"ד ליאור כותב שאין לזה טעם, אבל אם זה נותן לו הרגשה טובה על הלב, אז הוא יוכל לשים), אבל כיום, לפחות אצל כל הגברים שאני ראיתי שעונדים טבעת, אז אין הבדל לטבעות שהנשים עונדות, ואז יש בעיה. 

בס"ד

להפך -

מזה שאישה שיוצאת בטבעת שיש לה חותם אז היא חייבת (חטאת) זה כי זה לא תכשיט, אבל טבעת שיש עליה חותם שנועדה בעיקר לגברים לחתום בה על מסמכים שונים ולכן לאישה זה יחשב כמשאוי וזה יהיה אסור. ולכן מכאן לומדת הגמרא שאם האישה חייבת זה אומר שטבעת חותם היא לא תכשיט ולכן, כאמור, האישה חייבת.

כמו כן, הגדר של 'לא ילבש' לא משתנה בכזאת קלות.

תסכים איתי שאם עכשיו, בשביל הדוגמה, מאות אלפי גברים יחליטו ללכת עם חצאית, אז זה עדיין יהיה אסור, כי לכל הדעות זה בגד מיוחד לאישה! (וסתם הערה: יש יותר בעיה בבנות שהולכות עם מכנסיים מאשר עם בנים יחליטו ללכת עם חצאית, אך היום לצערנו התחום הזה נהיה מאוד פרוץ מהרגע שהתחילו לפרוץ בו גדרות).

בס"ד

כן, לגבי טלית (בגד של גברים לכל הדעות) ואבנט (כנ"ל) ששם כן יש דיון אם יהיה מותר לצאת בהם בשבת או לא.

אשמח שתמקד אותי יותר על מנת שאראה את הגעות עליהם אתה מדבר.

בס"ד

ששואלת הגמרא מה זה תכשיטי נשים ושם מפורטת רשימה ואז יש מחלוקת האם טבעת עם חותמת זה בגדר תכשיט אישה. ואז רבי זירא מביא את שיטת ר' נחמיה (מהמשנה בכלים) בכדי להוכיח אם זה מרבל טומאה או לא ולהשליך מי זה על דיני הוצאה בשבת.

בס"ד

לא לעניין לבישה

אתה מכיר גבר שילך עם טלית כזאת-

ברור שטלית כזאת זה לא בגד של גברים.

אבל וודאי שהטלית שלהן היא לא מלבוש גבר.

וזה שונה מאד.

את מדברת על זה-

זה מאד שונה.

בס"ד

טלית זה לכל הדעות בגד של בנים, כמו שמטפחת זה בגד שהוא לכל הדעות של נשים.

גם אם בנים לא ילבשו את זה, זה לא מתיר את זה לבנות כי זה עדיין טלית!

מצטער להתווכח, אבל היית פסקני. חיילי מארינס קשוחים שתאמין לי שאין להם צעצועים (חוץ מהמא"ג) ובוודאי לא "טישטוש מינים" ושיערם קצוץ בתספורת ג'ארהד עונדים טבעת נישואין. כדי לזכור את האישה וכדי לזכור את ערכיהם בנימוסי דתם ואמונתם וכיו"ב. אז לא נכון ש"לכל הדעות" וגו'. הטענה נופלת. אני אישית הייתי בספק אם כן או לא, עד שהייתי שם וראיתי אמריקנים עורכי דין ורואי חשבון בגובה 1.90 מטר בממוצע בחליפות שחורות ונעליים נוקשות ועניבות אדומות מדכאות מרוב רישמיות - מיליוני גברים כבדים ומרובעי מבט שכולם עונדים טבעות נישואין. זה הדבר הכי גברי מבחינתם - "באנד" זהב חלק. לפעמים לא מזיק להכיר קצת לפני שחורצים דין על העולם. דעה "שלילית" זה לגיטימי ובסדר, אבל לא אומר בהכרח שזו האמת האולטימטיבית. אני מעריך שבבוא היום בע"ה, לאור האימג' שזה סיפק לי, אענוד - בצניעות ובכבוד.

(ומרדכי סתם שתדע יש לך שניי חברים שיש להם את הטבעת הנ"ל).

והם לא באמת לובשים אותה.

. סליחה- הייתי חייבת!

טבעות ותכשיטים זה דבר נשי, וזה דוחה בעיני לראות גברים נשיים..(שאלה באמת אם זה "לא ילבש")

אבל היה טוב אם היה משהו אחר שמסמן שהגבר נשוי, הסיבה הזו חשובה.

ב. מגעיל אותי. סליחה.

סומכת עליו שהוא יתמודד יפה מאוד (כמו שהתמודדו כל הדורות הקודמים) גם בלי הטבעת...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t560783#6240188

(כפולה, לריבוזום: )

זה מה שקורה כשהראש עמוס. מנין לי לזכור?

ואפילו במכולת של הישוב הדתי בחורה דוסית יכולה להתחיל עם בחור דוס (ראינו פה כמה בנות ברוח כזאת) אז למה לא בכל מצב? 

-שיענוד טבעת בשביל לא להגיע למצב שבנות מתחילות איתו ואז הוא צריך להסביר להן שהוא נשוי-

פתאום שזה אופנתי (טבעת) אז לעשות גדרים זה סבבה ושזה לא אופנתי (ייחוד ברכב [למשל]) אז זה טמטום..

(זה לא תגובה ליעל, מופנה לכל המצדדים בטבעת בשביל שלא יתחילו איתו בנות/ סימון בעלי כנשוי) 

לחיוב או לשלילה?

תלוי. או-קי.

חוץ מהשורה הראשונה ומהמוחלטות של החיוביות של העניין...

מצד אחד, כל הטעמים בעד ענידת הטבעת נשמעים

מאוד הגיוניים.

מצד שני, יש לי אינטואיציה מסויימת שמשהו כאן לא

בסדר (ויד דמיוני העלתה כמה אופציות לסיבת הדבר).

קיצור הדברים: כשר אבל מסריח.

א. שלילי. 

ב. אני מבינה מאד את הטעם שעומד מאחורי מי שכן תומך, אבל לדעתי אדם תורני לא צריך טבעת.

הן מבחינת איך שזה נראה והן מעצם הרעיון.

כל ההתנהלות וההתנהגות שלו  כנשוי [ואף כרווק, אבל יותר משמעותי אחרי החתונה] לא אמורה להיות של אופציה או בכיון בכלל.

הוא צריך לשדר אמנם נחמדות, טוב לב וכדו', אבל עד רמה מסויימת.

אם בעלי היה חושב שצריך? אולי לא הייתי מתנגדת, כי זה כנראה צורך שהוא מרגיש בו, אבל זה לא יבוא ממני...

ואיך זה שראית את הבנאדם, גורם לך להתיחס אחרת לדבריו.... (לטובה כן?!? )

מישהי סיפרה לי שהיא הציעה פעם לבחור שהיה מתרגל שלה להיפגש. מתרגל - ז"א, לא מישהו שהיה ביניהם איזהשהוא יחס אישי, אבל היא ראתה אותו כל שבוע, קלטה את הסגנון, והיה נראה לה מתאים. במקרה ההוא נדמה לי שהוא היה רווק, אבל זה לא משנה את העיקרון שגם בהתנהלות מקצועית עם דיסטנס ובלי קשר אישי - יכולות להיות מחשבות ויוזמות בכיוון.

מה הביג דיל?

בגדול בחברה שאני מסתובב (אוניברסיטה) אני מאמין שצריך שלגבר נשוי תהיה טבעת, להרחיק בעיות ופאדיחות.

מצד שני-אני לא רוצה שתהיה לי-לא מתחבר לזה, מרגיש שזה לא מתאים לי.

נראה מה יהיה,שזאת תהיה הבעיה היחידה..

בכללי, אם אדם מסתובב במקומות שכולם מכירים את כולם (יישובים/ישיבות) אז אין צורך ואפשר לוותר,אבל אם הוא במקומות שלא מכירים כ"כ את כולם ועלולות להיות פאדיחות /אי נעימויות (צבא, אוניברסיטה) נכון יותר שישים.

(מבחינה הלכתית-ברור לחלוטין שגבר שרוצה לשים/אשתו רוצה-יש לו על מי לסמוך)

שבועות היא תכננה איך לגשת אליו, מה לומר, מתלבטת אם "שייך" שהיא תתחיל איתו, לשלוח מישהו... נראה לה מתאים... ובסוף הוא בכלל נשוי?

שתברר אם הוא נשוי,זה לא כזה סיפור בדרך כלל.

זה עשוי להיות משעשע, כלומר, זה או מלחיץ, או משעשע. לא יודעת מה יותר.

לא אוהבת את זה. לא מתאים לגברים תורניים, לענ"ד.

מבחינתי טבעת לגבר מצטיירת עם חולצה פתוחה ותליון של מגן דוד. ערס.. 

עם זאת, לצערי יש לטבעת משמעות בהרבה מקרים מוכרים יותר ומוכרים פחות..

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.