אני מבית אלג'ירי וגם אצלינו עושים את זה מאותה סיבה ...

לא שופכים מים אצל אלג'ירים אחרי מישהו שמבקר אותך!

חד וחלק!

זה לא אומר לך כלום שאמא הייתה שופכת מים כשהיינו יוצאים להרבה זמן מהבית? טוב והמטאטא ההפוך בטוח אתה זוכר...

ובטח לא לאנשים זרים.

מטאטא הפוך כן. (ולמי שלא הבין - יש סגולה כזאת כשבאים אורחים לא רצויים, להעמיד מטאטא הפוך מאחורי הדלת, וזה יגרום להם ללכת... נראה לי שהסגולה הזאת עובדת בעיקר כי האורחים הנודניקים נוהגים להסתכל מאחורי דלתות, וזה סוג של רמז... )

אך ישנן הרבה שגדולים מאתנו (בלי לזלזל כאן באיש, כן?) כתבו עליהן, ואני חושבת שהבוז שאנשים רוכשים להן הוא מוטעה ומצער.

ויהיה טוב יותר בעז"ה

תודה!!

במקום להכיר בעובדה שגם גדולים וחכמים חיו את העולם, וגם הם מושפעים מהסביבה.

(אני לא אומרת על הגמרא. אני אומרת על כותביה)

ואם היית לומדת מה שבאמת יש לגמרא לומר בנושא- ולא עוצרת רק אחרי המשפט הראשון כי זה נראה לך שטותי, ילדותי, או לקוח מתרבויות אחרות-

היית מבינה את העומק והמשמעות של מעשים- גם מעשים סימבוליים

סתם לדוגמא- את אוכלת תפוח בדבש בראש השנה? למה? זה שטותי! ילדותי!
או כי את מבינה ש"סימנא מילתא" --- ואז תיפתח לך ההבנה על סימנים שונים שעושים בחיים

הזכרת משו ספציפי (ברכות נה: )

הנה עין איה בפירושו שם (והנה השיעור של הדף מקורות- בעז"ה גם אני אאזין כשיהיה לי זמן)

היחס הבסיסי שלנו לחז"ל הוא לא "הם חכמים לפי התקופה שלהם" אלא " הם חכמים במדעי העולם לפי התקופה שלהם, וחכמים בהבנת עומק המשמעויות הרוחניות וההלכתיות כפי החכמה של כל הדורות"

פעם שניה שאתה פוסק שהרמב"ם כופר, מקווה בשבילך שהוא לא כועס.

אל תדרוש ממני להתאים את כל ענייני האסטרונומיה שהם ציינו אל המצב כפי שהוא, כי המתמטיקה היתה לקויה באותם זמנים²¹. והם לא דנו בזאת מבחינת שהם מוסרים אמרות אלה מפי הנביאים, אלא מבחינת שהם היו חכמי אותן תקופות במקצועות אלה או שמעו אותן מפי חכמי אותן תקופות²². אין אני אומר בגלל זה על אודות אמרות שלהם, שאנו מוצאים אותן מתאימות לאמת, שהן אינן נכונות או שהן הופיעו במקרה. אלא כל-אימת שאפשר לפרש דברי אדם כדי שיתאימו למציאות שהוכח בהוכחה מופתית שהיא נמצאת, יהיה זה הראוי והנאות ביותר לאיש מעולה מטבעו עושׂה-צדק.

http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_14.htm

לי זה מספיק, ולמדתי את זה מפי רב.

אתה מאמין שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ? מזל טוב, אתה כופר.

אבל שיהיה.. 

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c4-2.htm#2

זה בתרגום של הרב קאפח.

כך שאפשר לקרוא רק תרגום.

אתה מתכוין שזה לא תרגום מוסמך?

הנה בתירגום המקובל עם פירושים

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19504&st=&pgnum=192

הוא נוח בהרבה מהקודמים ונחשב מדויק יותר.

הוא דתי?

(האוניברסיטה העברית לא שיכנעה אותי...)

למה אין שם הסכמות?

אבל הוא לא רשכבה"ג

היה פרופסור, מרצה באוניבסיטה.

צריך הסכמות ברורות של גדולי תורה!

(די חשוב לי לדעת, כי אם יש הסכמות, אני אשב בלי נדר לקרוא את הספר)

אבל בהחלט משתמשים בו.

קשה לי לצטט מהזיכרון אבל זכור לי שהרב קאפח אישר אותו, אני אנסה לבדוק את זה.

הוא דתי.

והוא בניגוד לקודמים מקצה מילה לכל מונח שהרמב"ם משתמש בו שזה דבר משמעותי מאוד כשמדובר בפילוסופיה.

אני לא יודע אם למדת מורה, בתרגומים אחרים זה ממש קשה ואיתו זה קולח לגמרי.

זה מתוך הערך על מורי קאפח

מאמרים חיבורים ומסות על יצירתו:

• יוסף בן חיים טובי, "תפישת היהדות בעיני הרב יוסף קאפח", תימא ח', 2004.
• אהרן קאפח, "הוראות שונות בעניין אחד במשנת הרב יוסף קאפח", תימא ח', תשס"ד 2004.
• אליצור סגל, "הלכה וריאליה : שלוש סוגיות מתורתו שבכתב ושבעל-פה של מהר"י קאפח", ספר זיכרון לר' יוסף קאפח, 2001.
• אלישבע בר, "סיני עדיף" עדות, http://www.scribd.com/my_document_collections/3551334
• חננאל סרי, "מורנו ורבנו הרב יוסף קאפח זצ"ל - שיטה, חשיבה ומידות", ספר זיכרון לר' יוסף קאפח, 2001.
• ירון סרי, "מסורת התרגום של ר"י קאפח לשמות בעלי החיים שבמקרא", 'ספר זיכרון לר' יוסף קאפח', 2001.
• זהר עמר, "על עקרונות אחדים בשיטתו של הרב יוסף קאפח בזיהוי צמחים וענייני ריאליה", ספר זיכרון לר' יוסף קאפח, 2001.
• אליעזר שלוסברג, "תרומתו של הרב יוסף קאפח ע"ה לחקר פרשנותו של רב סעדיה גאון למקרא", ספר זיכרון לר' יוסף קאפח, 2001.
• יובל סיני, "רמזי לשון במשנה תורה ובפירוש המשנה : עיון בהערותיו של הר"י קאפח", קובץ מאמרים ומחקרים בתורה ובמדעי היהדות, 2001.
• משה בר-אשר, "הרב יוסף קאפח - החוקר והמנהיג הרוחני : דברים לזכרו", פעמים 84, 2000.
• הרב רצון ערוסי, "השגות "מארי" על מפרשי דברי רבנו הרמב"ם – תכליתן ותועלתן",מסורה ליוסף, ז, 2012.
• טוב צדוק, "חמישים שנה במחיצת מורנו ורבנו הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל", מסורה ליוסף, ז, 2012.
• הרב אליקים צדוק, "תורה ועבודה במשנתו ובהליכותיו של מו"ר הרב יוסף קאפח זצ"ל", מסורה ליוסף, ז, 2012.
• יוסף פרחי, "על "דברים אחדים": הקדמת הרב יוסף קאפח לספר "מורה הנבוכים"", מסורה ליוסף, ז, 2012.

מאמרי בקורת על ספרים שההדיר:

• יהושע בלאו, מהדורה חדשה של ספר המצוות, י. קאפח, תשלא, לשוננו ל"ז, 1973.
• יהושע בלאו, מהדורה חדשה ותרגום חדש של "מורה נבוכים", לשוננו 42, 1978.
• יצחק צבי לנגרמן, ‏פרק חשוב במחשבת ישראל בתימן - על ספר האמיתות, פעמים 75, 1998.
• מיכאל שורץ, "מורה הנבוכים", תרגום לעברית מאת יוסף קאפח, קרית ספר מ"ח, 1973.

שמאריך כדרכו להביא מקורות לכל הנושא הזה, והוא אומר שרוב הראשונים סוברים דלא כדברי הרמב"ם הזה, אלא אנחנו אומרים שדברי חז"ל אמת וכנראה החוקרים טועים, וכל הוא מכריע.

אבל הוא במפורש אומר שיש מקום גם לדיעה חולקת, וכמו שכתב הרמב"ם, ובנו ר' אברהם בן הרמב"ם

לגבי הדוגמא של יונתן, לא מצינו בפסיקה ההלכתית שאנחנו מתיימרים שמחמת שנראה לנו שחז"ל טעו במחקר שתשתנה ההלכה,

מפורש בגמרא שחכמי ישראל חזרו בהם לגבי השאלה אם השמש בלילה מסתובבת מתחת לארץ או עולה מעל הכיפה, והיה מתבקש לומר שלפי זה חכמי ישראל יחזרו בהם לגבי זמן צאת הכוכבים שהוא הזמן שהשמש עולה מעל הכיפה.

ואף על פי כן כתב הלחם משנה שלהלכה לא חזרו בהם, שהם קיבלו הלכה שצאת הכוכבים הוא מהלך 4 מיל אחרי השקיעה, והם הסבירו את זה לפי הבנתם הפיזיקלית שזה הזמן שהשמש עולה מעל הכיפה, ועכשיו שחזרו בהם - נסביר את זה בפיזיקה אחרת, אבל ההלכה לא יכולה להשתנות, שהקב"ה ורדאי ידע את האמת.

הם אמרו דברים שאינם נכונים.

ואל יהא מוזר בעיניך שהשקפת אריסטו חולקת על השקפת חכמים ז"ל בזה, כי השקפה זו, כלומר, אם יש להן קולות, נספחת לדעה 'גלגל קבוע ומזלות חוזרים' 7 . וכבר ידעת שהכריעו השקפת חכמי אומות העולם על השקפתם בעניינים הללו של התכונה, והוא אומרם בפירוש "ונצחו חכמי אומות העולם" 

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/b4-2.htm#2

כן, באמת חבל לי- שתפסת את שולי הדברים, ולא את העיקר
כי עכשיו כל חבל החכמים שענו לך- לא ענו לי (ולדינה בעצם...) על הנושא של סימנים, סגולות, ומה ההבדל בין מעשים שחזל מציינים כמועילים למעשים שהם מגדירים "דרכי האמורי"
 למה סגולות הם לא דרכי האמורי?

לפעמים אני חושבת על זה- כשאני אומרת לא ברצינות- "אני ינקה חלונות רק כדי שיבוא הגשם" - מה זה מבחינה יהודית?

ומי ש-כן- מקפיד על הדברים האילו?

מה תענה לו?

ברכת חמה! בדוק.

לעבור פעמיים סופה של פעם במאה שנה 

ה"א הידיעה?

באמת...

אני אעשה את זה ככתב וכלשונו.

ברכת חמה! בדוק

ברכת חמה! בדוק

ברכת חמה! בדוק

ברכת חמה! בדוק

|מאריך לילות|

לא ברור לי כלל מה ההבדל בינה לאלה שהם לפי חז"ל בגדר מעונן ומנחש או בגדר דרכי האמורי.

די ברור מהמקורות שחז"ל שללו מעשים כאלה שאין בהם הגיון, וכאשר התירו זה היה במקרה שבמעשה יש גם צד הגיוני ("המשתנת בפני קדירתה בשביל שתתבשל מהרה יש בו משום דרכי האמורי אבל נותנין קיסם של תות ושברי זכוכית בקדירה בשביל שתתבשל מהרה וחכמים אוסרין בשברי זכוכית מפני הסכנה (בבלי שבת סז))

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר