שאלה לי אליכם מה אתם הייתם עושים אם הבעל שלכם החליט שהמשפחה שלכם מגיעה לביקור או שאתם הולכים לבקר אותם לא לדבר איתם בכלל רק להגיד שלום וזהו!!!!!!!גם לא לחייך ולא סימפטיה לעשות פרצוף חמוץ ..לא ביקשתי שידבר שיחות אבל לא נעים שההורים שלי מגיעים והבן זוג שלי בשולחן לא מסתכל על אף אחד זה נראה לי זלזול ...שההורים של בעלי מגיעים או המשפחה שלו אני מקבלת אותך מאוד יפה והוא רואה את זה ..מה לעשות ????? אין מה לדבר על ללכת לייעוץ לא מוכן ....אני פגועה מאוד
מדובר על בנאדם שמדקדק מאוד במצוות
הכיצד הוא מדקדק מאוד במצוות אם הוא מתנהג כפי שאת מתארת?
נשגב מבינתי..
דברו על זה לעומק יש לו מן הסתם סיבה
תנסי להבין אותו מאוד.
כשהוא יראה שאת איתו ולא נגדו אולי הוא יסכים גם לעשות משהו...
חמים וחמותות יכולים להיות מאוד בלתי נעימים לפעמים, אפשר שהוא נפגע מהם מאוד.
בררי מה הסיבה, ואז יהיה אפשר אולי ללבן את הדברים.
. ברר.
לנסות להבין מדוע הוא החליט להתנהג כך, מה פגע בו,
להציג לו את ההבנות שלך, גם אם הן חלקיות,
הוא יראה שאת אתו ויפתח להסביר יותר.
להימנע כרגע ממפגשים עם ההורים עד שיירגע,
המפגשים עלולים להסתיים בפיצוץ והמצב יחריף.
בכל מקרה להראות לו שאת אתו בכל מצב.
זה בודאי נכון לזוגיות נורמלית. צריך רק להזהר בנחרצות בעיצה שכזאת כי אם זה משהו מעבר זה לא העצה הנכונה כלל... זו אולי הבעיה ביעוץ על גבי פורום כשלא באמת מכירים את הסיטואציה הקיימת.
לפותחת השרשור- מקוה מאוד שהדברים אצלך לא במצב קיצון רק הרגשתי צורך לכתוב את ההערה גם לאחרים שאולי קוראים דברים אלו שלא באמת נמצאים במקום שנכון לנהוג כך.
ברור שאם יש מצבי קיצון (שלא תוארו בשאלה) יש מקום לטיפול,
אבל המצב שתואר לא נראה כזה.
בסה"כ נראה שהבעל פגוע ולכן נוהג כך,
יתכן שהוא גם לא יודע/ מרגיש שאשתו אתו עד הסוף
ולכן פועל בקיצוניות כדי לבטא את המקום שלו.
העצה שניתנה תגרום לו לביטחון שאשתו אתו
ותוביל לפתרון משותף ומתון יותר.
ברגע שהוא יקלוט שאת מבינה אותו ואת לצידו הוא יפתח את ליבו מה קרה ולמה הוא מתנהג כך
דרך אגב: ציינת שהוא מאד מדקדק במצוות, אולי הרקע של משפחתך הוא רחוק מלהיות דתי. ולכן אולי צורת הלבוש מאד צורם לו ולא מסוגל להיות בגלל זה, סימפטי ומסביר פנים?
בהצלחה יקרה!
אולי תנסי לשאול מה הסיבה?
כועס על משהו?
אם תהיה "הבנה" מה גורם לענין - ניתן יהיה אולי אח"כ ביתר קלות לקבוע במשותף איזה "סטנדרט" מינימלי שירגישו מכובדים ורצויים.
נגיד שאת יודעת את הסיבה. .לדוגמא: לדעתו אמא שלך נותנת עצות שלא נראות לו,
בסדר אז מה????? את יכולה לדבר עם אמא שלך לבקש שתשתדל לא להעיר כשהיא באה אליכם לפחות
אבל בלי קשר, גם אם אמא שלך ממשיכה בדרכה. זה לא מצדיק את ההתנהגות שלו!! מה זה הוא עושה הפגנות??
עם כל הכבוד, כל הדברים בצד שלו נראים לך?? ואם לא יראה לך משהוא, את גם תשבי עם פנים נפוחות, ותעשי הצגות ותתני הרגשה רעה לכולם?? אולי הוא צריך להרגיש מה שהוא עושה לך ולראות כמה זה נורא ואז הוא יבין
הדבר היותר חשוב מאשר איך הוא יתנהג הם ההורים שלך
זה שאתם שתיכם תהיו שמחים עם איך שהוא מתנהג
אם הוא ידבר איתם איך שאת רוצה אבל יהיה עצבני עליך בגלל זה לא הועלנו כלום. נכון?
לכן נראה לי שאכן כולם צודקים - לתת לו הבנה מלאה ומשם לצאת להסברים .
היא בטוח ניסתה לדבר ולברר, ולכן אני חושבת שאם הוא מכבד אותה אז כשנפגשים עם ההורים הוא צריך להתנהג יפה.
כי זה זלזול בה,כי ההורים שלה זאת היא והוא צריך להבין את זה .
הבעיה כבר יותר עמוקה זה לא ענין של ההורים, זה ענין של כבוד אחד לשני.
העצות שלך דוגלות בהחרפת העימות, בדרך כלל (וביחוד שאנחנו לא מכירים לעומק) זו העצה הגרועה ביותר.
את מכירה את ההסטוריה? העובדתית והרגשית? מה הולך מעל ומתחת לפני השטח שם?
איך את נותנת עצות קונקרטיות מבלי להכיר את העובדות.
אז צריך גם לנקוט בפעולות. זאת דעתי וזאת זכותי....
זה כמו עם ילדים, שצריכים לתת להם גבולות.
מה לעשות שהבעל הזה עם כל הכבוד מתנהג כמו ילד. זה כמו שילד קטן לא מקבל משהוא אז הוא נשכב על הריצפה ובועט, הבעל הזה ,לא נראה לו משהוא אז הוא מתנהג כמו ילד קטן ועושה "ברוגז" עם המשפחה, מילא זה היה משפחה אבל זה פוגע באשתו זה כבר לא משפחה.
מה זאת התינוקיות הזאת? שיבוא שיגיד מה מפריע לו וינסו להתמודד עם הבעיה, ואם אין פתרון לבעיה, אז זאת המשפחה של אשתו והוא יתגבר ויתנהג יפה. וכל עוד שהוא נשוי לאשתו אז הוא נשוי גם למשפחה שלה.
וד"א אנחנו תקופה ארוכה ,לא הלכנו ולא הזמנו לא את משפחתו של בעלי ולא את משפחתי, כוון שכל אחד לטענתו לא התנהג יפה למשפחה השניה. ואני לא הסכמתי לפגוע ככה במשפחה שלי, העדפתי לא לראות אותם ולא לפגוע, ואז כשהפסקנו ללכת אליהם ולהזמין אותם לא הייתי מוכנה כמובן ללכת לצד השני.
אז ככה עשינו הפסקה-ודי גדולה. ולא ראו אותנו במשפחות הרבה חודשים......
עד שהגענו להסכמה יחד שכל אחד מהיום מתחיל להתנהג לצד השני יפה, לא חיביים לאהוב את הצד השני מאוד, אבל התנהגות מינמלית מכבדת. ואני שמחה שהגענו לזה! כי ככה זה היום.
אולי הורי האישה מזלזלים בו ובדברים אותם הוא רואה כחשובים ביותר וככלל הם אנשים נאלחים ביותר?
אישתו לא מוכנה לשמוע על כך ורק בשבילה הוא מוכן לסבול ולהזמין אותם?
(צוצלית אני לא אומר שזה המצב חס וחלילה).
יכולות להיות עוד הרבה אפשרויות:
אולי הוא תופס את התגובות שלו קצת אחרת ממנה?
אולי יש שם בעיות צניעות ולו קשה מאוד להתמודד עם זה?
אני שולף מהמותן אבל יכולות להיות כל-כך הרבה אפשרויות.
אפשרות העימות צריכה להיות אחרונה.
אולי הדינמיקה שלך ושל בעלך איפשרה את זה בנקודת זמן מסויימת אבל אני מקוה שזה לא הנוהג לפתרון בעיות אצלכם.
במקרה זה , ככה היה אצלינו, ועובדה שהגענו בסוף לדרך הפשרה, שבהתחלה הגיעה כן במצב של פיצוץ. כי דרכים אחרות לא הצליחו.
היום כמובן גם יש ילדים יותר גדולים, אז פיצוצים זה לא לעניין גם בשבילהם, וגם גדלנו והבנו שאנחנו נהיים חולים ממש פיזית ,
וממלחמות כולם סובלים,
אבל אנחנו הבנו את זה בדרך הקשה, אחרי שהיו כמה מלחמות...
אולי לא כדאי להמליץ עליהן...
מלחמות, זה מוצא אחרון כמובן. וזה רק אחרי שכל הדרכים למציאת הפתרונות כשלו.
יש נשים חלשות ואני חושבת שזכותי לחזק אותן!
ולפעמים יש גברים שצריכים להעמיד אותם במקומם, ושוב אחרי שכל הדרכים הטובות מוצו. וזה ד"א גם עצות של אנשים מומחים, כמו שכתוב עם עקש תתעקש, אז עם חזק תתחזק! אם מדובר באדם חזק שמקשה על החיים אז לפעמים כשעומדת מולו אישה חלשה הוא לא סופר אותה, אבל כשהיא נהיית חזקה הוא מתחיל להבין שהחיים זה לא פיקניק ויש מחויבויות.
אם פה הוא מקשה עליה רק בנושא של ההורים אז הייתי מתגמשת ומותרת .(ואני אומרת את זה מכל הלב)
אבל אם זה שרשרת ארוכה של דברים אז כבר הבעיה יותר רצינית..
וזה בהמשך לשרשור "טוב" בנשואים טרים .
לפעמים מתחילים לכתוב רק בקטנה ואז כשנכנסים לנושא רואים כמה זה מורכב.
.
אני מסכים עם מה שאת כותבת כאן אבל,
את שולפת את פתרון העימות מיד, לפני כל הדרכים האחרות.
ברוב המקרים עימות יכול להזיק הרבה יותר ממה שמועיל.
לכן הוא הפתרון האחרון.
דרך אגב,
אני לא חושב שצריך היה "להתגמש ולוותר" גם אם זה היה רק ההורים.
ואני מסכים שכנראה שיש כאן סמפטום של משהו נוסף.
אם לך קשה לברר איתו מה הגורם.
מרגישה וזה מאוד פוגע ..דיברתי איתו המון פעמים ואמרתי לו שיש יש משהו שהוא נפגע שיספר לי אבל הוא אומר שהוא לא נפגע מכלום והוא החליט לא להראות חיבה למשפחה שלי גם שהפסקתי לדבר איתו על זה אני מרגישה שכל פעם שמישהו מהמשפחה שלי מגיע הוא ישר משנה את עורו והמשפחה שלי מאוד מכבדת אותו ..למרות הכל ולי זה כל כך מפריע ואפילו בסעודת שבת הוא לא מסוגל להסתכל למשפחה שלי בעיניים שמדברים איתו הוא לא עונה.
תלכי להורים עם הילדים באמצע שבוע לבד
רק פעם בחודשיים מזמינה את הוריי או הולכת וגם מזמינה את חמי וחמותי
חג סוכות נגיד להורים שלו, חג פסח להורים שלך!
תנסו ככה שנה, ובמשך השנה את הולכת אמצע שבוע לבד להורים שלך, הוא הולך אמצע שבוע לבד להורים שלו. ולא מזמינים אותם אליכם בכלל!
אם ככה תחיו יותר בשלום, אז לא שווה לך??
את להורים שלך תסבירי, שכל ביקור אצלהם אח"כ גורם לכם למריבות עקב היחס שלו אליהם, אני בטוחה שההורים שלך יעדיפו שתחיו בשלום ולא תבואו יחד זוגית . וממילא בגלל שהולכים יחד אלא רק פעם בשנה להורים שלך אז הולכים להורים שלו גם פעם בשנה, ושהוא יסביר להורים שלו שככה הסכמתם בגלל שהוא לא מתיחס יפה להורים שלך .....
את תראי שתוך 3-4 חודשים , אתם לא תבואו להורים שלו והם לא יבואו, הוא מהר ירד מהעץ.
וכל אלו שיגידו שאני מעכירה את האווירה, אז תגידו.. כי האווירה פה במילא עכורה. מה יותר עכור מיזה שהיא מתנהגת מקסים למשפחה שלו, והוא מתנהג גואל נפש??? מה הוא מפסיד מיזה שהוא מתנהג לא יפה אליהם? הנה החיים זורמים, האישה נפגעת, אז מה שתיפגע........
כי אני ההיתי נכנסת לחדר אם הם היו באים, ולא יוצאת, (אומרת שלום ואחרי דקה לא אומרת כלום ונעלמת לשעתיים שהם שם ) רק בשביל לתת לו להבין כמה שאת פגועה ממנו והוא מצפצף עליך ולא מתחשב בך.
וככה אולי אחרי כמה פעמים,שאת אומרת שלום ונכנסת לך לחדר מבלי לדבר כלום, הם היו מתחילים לשאול אותו מה קרה? ומעניין אם הם היו תומכים כשהיו שומעים שסתם ללא סיבה ניראת לעין הוא לא מדבר עם ההורים שלך.
אני מסכימה עם כולם שאין דרך תורה זה מלחמה ורק דרכי שלום!!! אבל הלואי ודרכי השלום יעזרו, היא כל הזמן מנסה בדרכי שלום, והוא אפילו לא מנדב מידע על מה הכעס. סתם בא לו כרגע שאשתו תסבול. זה נשמע הגיוני למישהוא פה?
גבר מאד מופנם מטבעו הוא לא יראה ויספר מיד שהוא נפגע ממישהו זה סוג של אישיות אצל גברים
ולכן יתכן מאד שמתחת לפני השטח הוא נפגע ממשהו אצל הוריך אך לא מסוגל להפתח לדברים הללו
אולי באמת תעשו הפסקה גם מהצד שלך וגם מהצד שלו ורק אחרי תקופה שטוב לכם ביחד הוא יתחיל להפתח ולדבר
ממה הוא נפגע!! ואם את אומרת שהוריו קרובים בקשי ממנו בעדינות בלי מלחמות שאת רוצה שקט גם מהצד שלו!
בהצלחה יקרה !!
תפני לרב שלו,
שיגלגל איתו שיחה, ויגיע "מעצמו" לנושא הזה.
וכשישמע, יסביר לו איך נוהגים.
יכול להיות אדם שקשה לו "להראות חיבה" למישהו. לעיתים, "שונות" שקשה להגדיר ולפעמים עם הזמן והבגרות קל יותר לעבור על זה בלי להרגיש שמאבד את אישיותו..
אבל לפחות לסכם על יחס שמראה כבוד, שמקרין קבלת פנים סבירה כשמגיעים.
אם הוא אמר : "שהוא לא נפגע מכלום והוא החליט לא להראות חיבה למשפחה שלי "?
אחד מהשניים, או שהוא חושב שהוא לא יכול לומר לך או שהוא צריך לקבל על הראש מהרב שלו...
רוב הסיכויים שזו האפשרות הראשונה.
צריך להתייעץ עם מישהו שמכיר אותו טוב ויודע ליעץ.
או לחלופין, אולי לך הוא לא יכול לומר אבל לאדם אחר שעליו הוא סומך הוא יכול?
אשמח אם תבהירי:
הוא אמר "לא מעניין אותי איך את מרגישה"? או שכך את מרגישה?
ואשרייך שהתגברת והתייחסת יפה להוריו.
וכשהם מגיעים הוא מרגיש שאת פחות מתייחסת אליו ויותר אליהם?
לגברים לפעמים יש קטע לא ברור כזה.
חבל שאת לא ממחשב, כי הייתי כותבת לך עוד הרבה דברים שאני לא רוצה לכתוב פה......
אני דוקא מאווד מאוד רגישה נראה לי שיותר מאישה רגילה... לכן פיתחתי את החוזק שבי וזה עזר לי.. מנסיון רב ומר.....
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
