כבוד בעלמופים

בעקבות ויכוח שהיה לי היום בענין כבוד בעל 

רציתי לשאול מה דעתכם

מצד אחד מבואר ברמב"ם שאשה צריכה לכבד את בעלה כמלך או שר גדול, מהלכת בתאות ליבו ומרחק כל מה שישנא

ומצד שני כתוב שם שבעל צריך לכבד את אשתו יותר מגופו

 

האם יחסי הכבוד הם שווים?

 

כלומר האם הם שותפים שצריכים לתת כבוד לכל אחד בצורה הדדית, ושווה לגמרי

 

או שהיש ציווי של כבוד יותר מהאישה לבעל,

כמו רב ותלמיד, ואב ובנו, שברור שהתלמיד צריך לכבד את הרב יותר ממה שהרב צריך לכבד את התלמיד, אע"פ שכתוב "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך"

 

אם יש לכם מקורות זה יעזור... ואם אפשר לא לדבר כאן מרגשות, אני מנסה לדון מה גישת התורה, ולא מה אנשים מרגישים. תודה מראש

תרי גווני "כבוד"חסין קדוש

כנראה שההסבר הפשטני הוא, שכל אחד צריך לכבד את השני.

אולם, לאמתו של דבר, נראה לי שהמושג "כבוד" מתפרש בשני אופנים.

 

לפני כן אצטט מספר משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות:

טו,יט  וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון.  ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עימה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז.

 

טו,כ  וכן ציוו חכמים על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדיי, ויהיה לו עליה מורא, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהיה בעיניה כמו שר או מלך:  מהלכת בתאוות ליבו, ומרחקת כל שישנא.  וזה הוא דרך כל בנות ישראל ובני ישראל הקדושים, הטהורים בזיווגן; ובדרכים אלו, יהיה יישובן נאה ומשובח.

 

מתוך הדוגמאות שנותן הרמב"ם בהסבר הכלל של הכבוד, מתברר שאין סתירה בין הדברים.

ה'כבוד' של הבעל לאשה מתפרש ע"פ ההקשר, כהשפעה גשמית, קניית בגדים וכד' [נוסף על הזהירות מלצערה וכד'];

לעומת ה'כבוד' בהלכה כ, המתפרש מתוך ההקשר, ככבוד רוחני (מה שאנחנו רגילים בד"כ לקרוא לו "כבוד").

זה נראה לענ"ד פשט בדברי הרמב"ם.

כמו כן, נראה לי שהסבר זה מתיישב היטב עם הצרכים הרגשיים של כל אחד מבני הזוג.

ברור ופשוט שאין סתירה בין השנייםמופים

אפילו אם נאמר  שהם צריכים לכבד אחד את השני אותו דבר אין כאן סתירה.

למה לא יכול להיות שיהיה מצוה שכל אחד יכבד את השני

 

ובמיוחד שמצינו כזה דבר ששני תלמידי חכמים שלימדו אחד את השני תורה, צריכים כל אחד לקום בפני השני כדין רבו שאינו מובהק, ומפורש ששייך כבוד הדדי.

 

ולעצם מה  ששאלתי, נראה שאתה יותר נוטה לצד השני שלי, שאשה צריכה לכבד כמו שמכבדת את אביה, ובעל צריך לכבד יותר בסיגנון של כבוד גשמי.

 

אגב, אמנם מצינו במפרשים שדיברו על כבוד גשמי (כמדומה לי במהרש"א דיבר על בגדים) אבל הב"י מביא אחד מהראשונים שמי שמכה את אשתו צריך להחמיר בעונשו יותר ממי שמכה שכן שלו, כי מי שמכה את אשתו זה יותר חמור שהוא חייב בכבודה. ומשמע שאינו רק כבוד גשמי, אלא מה שנקרא בד"כ בתורה כבוד, שאם הוא מכה אותה עובר גם על זה

אם זו שאלה הלכתית אז תשאל רב שלך וזהוl666

למה בפורום?

אבל למה להתעסק בכלל בנושא? איזה תועלת יש מזה? זה רק יעשה בעיות שלום-בית

אני בכוונה שואל בפורוםמופים

כי אני רוצה לקבל את מה שהציבור חושב, ולשמוע טענות תורניות.

 

רב יתן לי פסק יבש, ואז אני אדע אולי מה לעשות, אבל הרי ממילא זה לא נפ"מ למעשה, ודאי לא בשביל....

יש בטח המון תשובות וכתבות באתר הישיבה או בניין שלםl666

אם יש ויכוח בין בעל לאישה בנושא מסוים אז צריך לנסות להגיע לפתרון בלי לחשוב למי יותר כבוד ומי קובע כי ככה קל להדרדר למצב שבעל יהפוך לגרוש ושאלה תיפתר כי לא תהיה רלוונתית

חחחחח.אהבתי שהבעיה תיפתר כש.....אין כמו אמא

צוחק

אני מסכים באופן עקרונימופים
נגיד שהתורה צודקת והיא צריכה לכבד אותך יותר?אין כמו אמא

אז מה תעשה? תבוא ותגיד לה שהיא חיבת לכבד אותך כי ככה כתוב בתורה? שאישה צריכה יותר בכבוד בעלה ?

 

למה בכלל אתה מגיע למצב של דיבור/כתיבה על כבוד? תכבד אותה כמה שיותר, ואל תתעסק בכבוד שהיא נותנת לך.

 

הקנאה התאווה והכבוד   מוציאים את האדם מן העולם ,

 

אוי ואבוימופים

יש ספק שהתורה צודקת?

השאלה שלי היתה רק מה התורה אומרת, אבל ברור שנקבל את דברי התורה כמות שהם.

 

 

אוי ואבוי לאדם שנושא הכבוד מטריד אותואין כמו אמא
אין צורך לרדת לפסים אישייםמופים

אני לא דיברתי על עצמי. ובבקשה אל תקחי את זה לשם!

 

אי אפשר לנהל דיון ענייני בלי להיגרר ל"מה התועלת שלך, ולאן אתה רוצה להגיע"?

זה לא סותר שמוזר לדון על כל דבר ביובש ולהוציא ממנואורה.

את הנשמה 

 

הרב כי טוב כותב

 

כבוד בלי אהבה לא כבוד

 

אהבה בלי כבוד לא אהבה

 

לדון על כבוד בלי להבין שהוא אינטגראלי לאהבה.. לא עושה טוב

אורה, כתבת מצויןמינימאוס

כבוד ואהבה זה ביחד אחרת הלך הקטע

מי שרודף אחר הכבוד..גלעיני

סגנון כתיבה מתנשא ויהיר ומרוחק ועטוף בגינונים הלכתיים. כך לא בונים זוגיות ואהבה וחיים טובים ביחד

נראה לי שאיש בראוי לו ואישה בראוי לההרועה
מצד שני שיח של זכויות וחובות זה לא דבר שמתאים בזוגיות.

זוגיות היא דבר אישי מכדי לקבוע בו כללים כאלה, כללים כאלה מוצלחים בויכוחים של גירושים.
הרב שלנו אומר, " תעשה אותה מלכה ותהיה מלך"חדשה דנדשה
כבוד בזוגיותחינוכאי

שאלה מאוד חשובה,שלדעתי חוסר הבנת המושג כבוד ,יכול לגרום להעלמות האהבה,ויותר מכך.הגמרא במסכת יבמות סב'עמוד ב' אומרת "האוהב את אשתו כגופו ,והמכבדה יותר מגופו ,עליו נאמר וידעת כי שלום אהלך".מדוע באהבה ישנה הדדיות -כגופו-,ואילו בכבוד נאמר יותר מגופו?לעניות דעתי ,אהבה ,כדברי המהר"ל ,נולדת בין שניים דומים.אדם פוגש אדם ,אשה ,שדומים לו בעולמם המשותף,נולדת מכך אהבה.אהבה שיש בה אחדות בין שני דברים דומים.ואילו כבוד,הוא יחס הערכה למשהו שונה ממני.אין שוני גדול יותר מאשר עולמם של האיש והאשה.עד כדי כך שחז"ל ביטאו את זה בביטוי "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף".והמהר"ל מסביר ,שהקושי הוא בעצם המציאות.לא לה' קשה ולא לבני ישראל היה קשה בקריעת ים סוף.אלא כמו שקשה להפריד בין שתי טיפות מים דומים ,שרוצים בטבעם להיות יחד,כך קשה להיפך,קשה לחבר בין שני דברים שונים.ואין שונים יותר מאיש ואשה.שונים בגופם בנפשם,ברוחם ,ובנשמתם,ובאנרגיה המוקרנת מהם.(רבו הספרים המציגים דעה זאת באריכות).מהו היחס הנדרש לאדם השונה ממני?כבוד!וכבוד לעניות דעתי פרושו,לתת מקום ומרחב אישי,כדי שהשונה ממני יוכל להרגיש שעולמו הפרטי והפנימי יכול לבוא לידי ביטוי ,בלי הרגשה של מחנק,שאני חייב כביכול תמיד להיות דומה ,לבין הזוג הדומה לי ,ושבשל כך אנו אוהבים.ולכן אמרו חכמים "ומכבדה יותר מגופו"מדוע לא כגופו?משום ,שכאשר ישנה הדדיות של אהבה,אז כל אחד מהאוהבים מקבל את היחס ההדדי והשווה.אבל בכבוד שנקודת המוצא היא שונות בין בני הזוג ,יש צורך לתת העדפה יותרת לאשה שהיא השונה מהאיש ,עד כדי ביטוי שיעשה את אשתו מלכה .ומאידך אשה צריכה לכבד את בעלה עקב שונותו,והביטוי לכך הוא שתעשה את בעלה מלך עליה.וכמו שאין זוגיות בלי אהבה הדדית,כך אין זוגיות בלי כבוד.ולדעתי ריבוי הגירושין בחברה נובע ,לא מחוסר אהבה,אלא מחוסר כבוד ,מחוסר נתינת מקום לשוני הבין זוגי. וכאשר ישנה זוגיות עם אהבה ,אבל בלי כבוד,סופה של זוגיות זו להתפרק חלילה.ויותר מכך,האהבה נהפכת לשנאה.סליחה על האריכות.

חינוכאי- יפה כתבת, מתחברת לכל מילה.בנימינית

אני יכולה להוסיף לזה ששאל בהתחלה- "מופים",

בהמשך לדברי הרמב"ם שאישה צריכה לראות בבעלה מלך ולכן לכבדו כמו מלך , ועכשיו נשאל:

עם מי המלך נוהג להתחתן? עם עוזרת בית? מזכירה? משרתת..?

או עם מלכה שהיא גם חשובה ומכובדת מאוד??

היות שהתשובה לשאלה זו ברורה- לכן גם מתוך דברי הרמב"ם מובן שהאיש שהוא צריך להיות בביתו כמלך-צריך להתייחס לאשתו כמלכה ואם יחשוב בליבו ויתייחס אליה כפחות מכך- הוא עצמו לא יוכל להיות מלך....

והרמב"ם דייק בעניין כבוד האישה-" מכבדה יותר מגופו"- פירוש- שהוא נוהג בה בכבוד יותר מהכבוד שלו עצמו (יותר מהכבוד שמגיע לו -למלך!! )

ולכן להגיד שעפ"י התורה כבוד הבעל חשוב יותר מכבוד האישה ולהביא את הרמב"ם כמקור לכך- נראה עיוות לחלוטין.

 

הכבוד הוא הדדי ושווה אחד כלפי השני/יה- אבל כל אחד יש לו  את "צורכי הכבוד" שלו על פי אישיותו ונטיותיו וטבעו כי הדרך לכבד איש שונה מהדרך לכבד אישה בגלל שיש להם צרכים שונים ונטיות נפש שונות.

ז"א- רמת הכבוד היא זהה ושווה אולם הדרך והאמצעי- היא היא השונה.

 

אתה מתרגם כבוד=סובלנותמופים

כי אצלי המילה סובלנות היא נתינת מקום לאחר.

מדבריך נשמע שאתה מבין שזה הדדי ואין הבדל בין שני סוגי הכבוד.

בנימינית כתבה כך במפורש, אבל אתה לא דיברת על זה, וזאת היתה עיקר השאלה שלי...)

הבנתי נכון?

לכבד את השונותחינוכאי

אני מבקש להבהיר כי :ברור שצריך לכבד כל אדם,באשר הוא .גם לאיש וגם לאשה.מדברי הגמרא ומחז"ל משמע שישנה העדפה לאשה בכבוד וברגישות העדינה ,כצורך המתאים לנפשה הרגישה יותר ,ובעלת הפנים השונות והמגוונות יותר.והרי כמדומני שאין חולק על כך ,שההבטים ,גם כביטויי אהבה,וגם כביטויי כבוד,אצל האשה ,ברובם הינם נפשיים.ויש צורך מצד האיש להכיל את המקום הנפשי .והרבה יותר אתגרי להיכנס לעולמה של אשה ,ולתת לו ביטוי נכון ומלא ,מאשר להיכנס לעולמו של הגבר המצוי,ולתת לו ביטוי מלא.כל אחד מבני הזוג יקבל וייתן כבוד והערכה ,אלא שאשה צריכה הרבה יותר מקום מכובד לעולמה הנפשי יותר והמגוון יותר.

איש ואישה - אין כאן עניין של היררכיה!כתר הרימון

חבל להסתכל על זה כך.

 

"ואהבת לרעך כמוך" - פשוט לכבד ולאהוב בלי קשר ל"מי יותר".

כשאת אומרת "חבל"מופים

את מתכוונת "זה לא נכון" או "זה נכון, אבל חבל להתעסק עם זה"?

 

 

אני מתכוונת שהסתכלות כזאת עלולה לפגוע בשלוםכתר הרימון

אני מתכוונת שהסתכלות כזאת עלולה לפגוע בשלום הבית.

 

חמוד מופים

לא שאלתי שאלות על שלום בית...

 

את לא רוצה לענות - את לא חייבת, אבל מה שאת עונה לא קשור למה ששאלתי!

אני שאלתי מה האמת, לא מה רצוי לראות, לא במה ראוי להתעסק, האמת עצמה בעצמה - לדעתכם.

 

עניתי למעלה שאין היררכיה.כתר הרימון
הבנתי!מופים

את מתכוונת שה באמת שווה.

 

לפי הבנתיshir20

הרמב"ם מבדיל במפורש בין שני סוגי הכבוד

הכבוד שהבעל צריך לתת לאשתו הוא יותר בכוון  של פינוק , תשומת לב והתיחסות לצרכיה.

הכבוד שהאשה צריכה לתת לבעלה הוא  בכוון של  קבלת ההחלטות שלו ולא לערער אליהן (כמו שר או מלך).

 

היום כשהתפיסה השלטת היא שויון בין נשים וגברים והדדיות קצת קשה לנו לקבל  את הגישה הזו.

אם אני מבינה נכון מבלי להתעמק מידי,אורית**

ההגדרה של כבוש של בעל לאשתו או אשה לבעלה היא שונה, וקשה למדוד את זה אחד מול השני.

(וגם לא יעיל, אבל ביקשת לא תשובות כאלה.)

זה לא מדויק כי זה כן אותו נושא, אבל בגלל שהכבוד מאשה והכבוד מגבר הם שונים זה די כמו לנסות למדוד 

מה המלפפון יותר, ארוך או ירוק? (שניהם מלפפון, אבל מדדים שונים.)

אני ממש לא מתכוונת בציניות, למרות שבאמת הדוגמא מעט פשטנית,

אבל נראה לי שקשה למדוד את זה אחד מול השני, ואפשר פשוט לנסות להעמיק בכל סוג של כבוד בפני עצמו.

 

בכל אופן שיהיה בהצלחה רבה רבה!

שמעתי פעם פירושמופים

שמכבדה יותר מגופו זה לנסות להקשיב ולהבין את רגשותיה ולהכיל אותם.

אישה צריכה שיבינו לליבה ויתנו לה אמפטיה, ולספק את הצרכים הרגשיים שלה זה הכבוד.

 

גבר לא כ"כ צריך את זה, והוא צריך יותר כבוד כמו שמכבדים רב, ולא הבנה.

 

כך שכל אחד נותן משהו אחר, ואין אחד "יותר מהשני, אלא שני דברים נפרדים.

 

את מזדהה?

הייתי אומרת שיש "צרכי כבוד" זהים ויש שוניםבנימינית

יש כמה סוגים של כבוד ששני בני הזוג צריכים בדיוק אותו דבר ללא הבדל- כגון : סגנון דיבור עדין אחד אל השני מתוך כבוד והכלה ללא ביקורתיות, יחס אוהב ומכיל את השוני של השני ולא יחס מתנגד ו"מתנשא". וכו'...

במקביל יש את היחס השונה המותאם לכל אחד מהם:

 הבעל צריך יותר "הערצה" מצד אשתו- הוא צריך לשמוע ממנה שהיא מעריצה/מעריכה אותו מאוד על תכונות מסויימות שיש בו  וזה נותן לו את התחושה שהוא מכובד על ידה...

והאישה צריכה יותר "הבנה" לרגשות שלה, לתחושות שלה, היא צריכה להיווכח שהוא מתעניין ושואל כל הזמן לשלומה ולהרגשתה...שהוא מתחשב תמיד במה שהיא רוצה ומרגישה.

 

 

בגדול מאד - מזדהה.אורית**

אבל צריך לזכור שגם בגבר יש צדדים שונים, שחלק מהם "נשיים" יותר, וכנ"ל אצל אשה להפך, 

כך שבהכללה זה נראה לי נכון שאלו הצרכים, אבל כל אחד צריך גם מסוג הכבוד השני במינון כלשהו.

שוב - נראה לי.

כי גם בי יש מקום שמאד מאד נהנה מהערצה של בעלי אלי בתחומים שונים, וודאי שגם בעלי זקוק למקום של כבוד לרגשותיו.

כל השאלה זה מינונים שונים, ברור שלי יש צורך גדול יותר להקשבה והבנה מאשר בעלי, ומניחה שבעלי זקוק יותר להערצה שלי אליו, ממה שאני זקוקה להערצה. (והלוואי שאזכה לתת לו...)

בכל אופן, מאחלת לכולנו להבין יותר ויותר טוב אחד את השני, כדי להצליח לעשות טוב כמה שיותר, ולחזק את ביתנו.

תשובהרשכבה"ג

כאשר יש ויכוח בין האב והאם הדין שישמע לאב והגמ' מבארת דשניהם חייבים בכבודו. ולכאו' קשה דאף שניהם חייבים בכבודה! והיישוב ע"פ הר"מ שהבאת. דאף שהבעל חייב בכבוד אשתו ישנה היררכיה והיגיון פנימי ביחסי הכבוד ביניהם וזה פשר שינוי הלשון בר"מ. ולבאר באופן מדוייק את ההבדלים יש לעמוד על עניין "יותר מגופו" ועניין "מלך" ו"שר". וזה למד הר"מ מהגמ' לעיל. ואכמ"ל.

צריך להיות כבוד הדדי שווה.יפה12345

אתה מחפש תשובה קרהשירק

לשאלה שנוגעת בבני אדם,

העניין הוא שגם אם תמצא מה היא גישת התורה המדוייקת, אם לא תדון בזה דרך מה שאנשים חושבים ומרגישים היא תישאר מנותקת ולא רלוונטית למציאות.

אני חולק על היסודותמופים

אנחנו מקשיבים לאלוקים, לא לרגשות שלנו.

אני אכן צריך לחפש את גישת התורה המדוייקת, לא מה שיש לי בבטן.

 

שום דבר כאן לא מנותק, אם אתה מרגיש מנותק - תתחבר.

אם אתה מרגיש שזה לא רלוונטי - תהפוך את זה לרלוונטי.

 

אנחנו לא מחליטים לאלוקים מה לעשות, אלא להיפך הוא אומר ואנחנו עושים, ואם הוא יאמר משהו "מנותק" ו"לא רלוונטי", אנחנו נעשה בדיוק מה שהוא אומר!

 

זה כל כך פשוט שאני לא מבין איך אתה יכול לחשוב אחרת

 

(ואני מדבר ברמה העקרונית, לאו דווקא בנושא הספציפי הזה, שחלק גדול ממנו לא נוגע אלי אישית מעצם היותי בן)

גם הרגשות שלנו- הם חלק מהתורהמאמע צאדיקה

(רוצה לחפור על זה? אתה חושב שבאמת תצליח להוציא ממני אמירות מגדריות כמו "הרוחניות הטבעית של הנשים"? ....) 

 

התורה אמרה לנו- לכבד

איש מכבד את אשתו

אישה מכבדת את אישה (במפיק) 

 

מכבדים - את כל הצרכים שיש בהם, את כל החלומות והמשאלות 

מכבדים את הבקשות, את הדברים שאת יודעת שמפריע לו גם כשהוא לא אומר, את הדברים שאת יודעת שטוב לו- גם כשהוא שוכח להודות בזה.... 

מכבדים את הקשיים, את האתגרים, את המסע שיש לכל אדם בעולם 

מכבדים את ההצלחות, את ההישגים... 

מכבדים אדם- באשר הוא שם. 

 

חלוקות כמו- איש מכבד את אשתו בגשמיות, ואישה מכבדת את בעלה ברוחניות- 

הן לא רלוונטיות בשבילי 

לאישה יש גם רוחניות- שצריכה כבוד מצד בעלה, 

ולאיש יש גשמיות- שצריך כבוד מצד אשתו, 

ולהפך,

ולהפך...... 

 

לשאלה- 

מי מכבד את מי יותר? 

התשובה פשוטה: 

אני! 

אני צריכה לכבד יותר! כי בידיים שלי לעשות את מה ששלי לעשות ולהיות! 

ואני מלאת הכרת הטוב והכרת הערך של הכבוד שהוא נותן לי- לכבד אותו יותר גם על זה.... 

סליחה שאני מתמצתמופים

תכל'ס את אומרת שיוויוני.

הלשון שלך היא שהחלוקה לא "רלוונטית" ולא ברור אם הכוונה שזה לא נכון או שזה לא נוגע אלי.

 

(ואני מתנצל שאני לא מתייחס לרוח דברייך כי זה לא מה ששאלתי, ואם רצית להכניס את רגשותייך שיראו אותם כל הקוראים - אין בעיה, אבל זה לא מה שרציתי להגיע)

אהבתי את המיליםחלב ודבשאחרונה

אני צריכה לכבד יותר! כי בידיים שלי לעשות את מה ששלי לעשות ולהיות

 

ולמדתי משהו.

תודה

היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטוריאחרונה
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאניאחרונה

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אשמח לשמוע ממכםאישדרומי
הילדה בת 11 היתה צריכה להחזיר ילד מהגן ושכחה אשתי שאלה אותי איך אגיב שתחזור אמרתי שלא אתנפל עליה ואראה איך להגיב בהמשך.התחממה עלי.אשמח לשמוע איך אתם הייתם מגיבים ואם זה לדעתכם היה צריך להעניש אותה בחומרה שלא לוקחת אחריות?ומצד שני האם התגובה שלי בעייתית בעיניכם?
רק הערה טכנית-ממתקית

כלב מתנפל על חתול

אריה מתנפל על הטרף שלו
וכו
הורים לא מתנפלים על ילדים...
הורים מחנכים
הורים מקשיבים
הורים יכולים להחליט שתהייה תוצאה מסוימת
אבל לא התנפלות.
וסתם בנימה אישית
ילדה בת 11 לא צריכה להחזיר אח מהגן
אלא אם-
היא מסכימה לאחר שנשאלה (ולא הכריחו אותה )
היא בוחרת בכך או מציעה
מצב קשה של אחרי לידה וכו...שאז מסבירים לילדה שאין ברירה וממש נצרכים לעזרתה.
אי אפשר לצפות מילדה בת 11 שתבצע זאת באופן קבוע, אלא אם זה מרצונה, כדי שיהיחה רצון כזה- אפשר לדבר, להסביר, לחנך. היא לא חייבת. 
 

איחור לבריתעליית תהום

שלום חברים,

בימים אלו האירועים נעשים בצמצום. חבר שלי ערך ברית, קבע תפילה ב13:15 (שעה מאוד מוקדמת לטעמי) ואז טקס.

אני הגעתי בתחבורה ציבורית, וחשבתי שמן הסתם דברים קצת מתעכבים. הגעתי ב2. בדיוק סיימו וניגשו לאכול. הוא עשה לי פרצוף.

עד כמה גרועה ההערכה שלי שאיחור חצי שעה זה סביר?

מאוד תלוי סגנון והרגליםהסטורי
יש כאלו שתמיד דברים אצלהם בשעה שמוגדרת, יש כאלו שתמיד מאחרים כרוניים, יש כאלו שתמיד מתעכבים קצת.

בימים כאלו, בהחלט משתדלים לא להתעכב. לא עמדתי בצורך, אבל מניח שאם הייתי בסיטואציה - ברגע שהמוהל נמצא והתינוק נמצא, הייתי משתדל לבצע את הברית, לפני שתהיה אזעקה...


אגב, לא הבנתי למה 13:15 זה מוקדם, זה כשבע וחצי שעות אחרי הנץ...

אמצע היוםעליית תהום
קוטע את היום עבודה, לא מוקדם ולא מאוחר.
לא חייבים להגיע...הסטורי
בבריתות די מדייקים - בהרבה מקרים למוהל כמה בריתותפ.א.
בלו"ז צפוף, בפרט למוהל מבוקש 
עזוב. תתקדם.נפשי תערוג
היה ונגמר
הגעת מתי שהגעת, חשבת מה שחשבתשם פשוט

ברור שהתכוונת לטוב והתאמצת.

אבל בכל מקרה איחרת, הבן אדם נפגע, אפשר לקחת אחריות קלה ולהתנצל מכל הלב. 

ענו תשובות יפותהעני ממעש

ומוסיף

תלמד מזה

האם אני מתאמץ לראות את המציאות לפי המשקפיים של האחר?

או שאני מקטין ראש ומחשיב רק את המשקפיים שלי 

מה עניין הניסוח הפילוסופי כאן?פ.א.

חתונות מקובל להתחיל כשעה לאחר הזמן בהזמנה (ואצל חרדים אף יותר משעה).

בריתות - בזמן 

תלוי . אצלינו זמנים זה קודש גם בחופה.העני ממעש
תמיד יש יוצאים מן הכלל 😀פ.א.
ברית זה לא חתונהפשוט אני..
באים, חותכים, הולכים
כמאמר מנחם בגיןאריק מהדרום
"ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום." 
אתם לא אנשים בוגרים?סתממישהי

אתה לא האבא של התינוק,
נראה שגם לא הסנדק.
הגעת מתי שראית לנכון, שלום.
לא הבנתי את האירוע בכלל..

חצי שעה סביר לגמריממתקית

מוזר שהתחילו בול בדקה ברית...
כנראה אופי.
אנחנו באופי גם דייקנים, אבל מלכתחילה לא מתחילים בזמן אירועים למען המתעכבים, חצי שעה זה בסדר גמור.
ושהחבר יעריך את נכונותך ונסיעתך לשמוח עמו, חבל שעושה פרצופים.

העיקר זו הסעודת מצווהאלעדאחרונה

תהנה מכל רגע

אולי יעניין אותך