מוזר איך זמן של שקט מצמיח מפלצות גדולות
מפלצות שחשבתי שכבר גברתי עליהן
וקברתי אותם בבורות השכחה
חוזרות עלי
דמותם גושים גדולים וכבדים
שחורים ולא ברורים
אי אפשר להבין מה הם
רק להרגיש את הכובד שלהם
את העצב שהם מכניסים לכל נשימה
אני לא יודעת איך להלחם בהם
כי איך נלחמים במה שלא מבינים?
אז אני מחליטה להתעלם מהם
מקווה שהם ימחקו אם לא אקדיש להם מחשבה
אבל הן מסרבות להישאר ללא טיפול
כל התעסוקה שאני משקיעה את עצמי בה לא מצליחה לגבור על הרעש שהן יוצרות
והכאב מתגבר
ומשתלט על כל הגוף
פעם הייתי כורעת תחת הכובד שלהן
היום אני חזקה יותר
אז מרשה לעצמי רק אנחה חלושה מידי פעם
לפני שאני ממשיכה למטלה הבאה
כשאני יודעת היטב
שבקרוב הן יגברו על החוסן שבניתי
וישאירו אותי כשאני כמו כשהכרתי את עצמי לראשונה
שבורה בתוך בור עמוק בלי טיפת כוח
- לקראת נישואין וזוגיות