מתחברות לקטע של פורומים מאשר גברים, לענ"ד.

נשים נמצאות יותר בפורומים.

בכל הפורומים.

יש לזה הרבה סיבות, אבל לא מה ששיערת.

אבא הורה לא פחות מאמא.

אלא שמלבד שבחלק מהמשפחות יש פונקציות "מעשיות" מסויימות שהאימהות יותר עוסקות בהן - 

נשים נוטות מטבען יותר "להתייעץ" ולשתף בפומבי, בעוד שגברים נוטים לא-פעם לחשוב בעצמם על דברים כאלה או לברר אישית. גם דומני שנוטות "לדאוג" יותר ממשמעות כל מיני פרטים, וממילא גם מתייעצות לגביהם.

לפי דעתי, מטבע הדברים, האמא נמצאת יותר עם הילדים,

כשהתינוק נולד- האמא נמצאת רוב הזמן עם התינוק, הוא זקוק לה מאוד.

וגם אח"כ האמא, יודעת לטפל בילדים, ותוך כדי כך גם לדאוג לסידור הבית וכו'

הגבר, הוא שר החוץ

והאשה- שר הפנים

ולא בגלל התת מודע או התפיסה - אותם אפשר בהרבה עבודה לשנות.

אלא מסיבה מאד פשוטה - המינים אינם שווים. הם פשוט לגמרי שונים. ככה אלוקים ברא אותם.

הם שונים פיזית - הגוף שלהם שונה, האיברים שלהם שונים, אשה הרה וגבר לעולם לא, אישה מניקה וגבר לעולם לא. השרירים של גבר ועצמותיו חזקים יותר משל אישה (גם כדי לאפשר לידה).

הם שונים הורמונלית.

הם שונים מנטלית - הם מגיבים באופן שונה ממליצה על "גברים ממאדים ונשים מנוגה".

כל ניסיון ליצור "שיוויון" בין המינים - נידון לכשלון.

אין זה סתירה בין זה שהילדים שייכים גם לאבא שלהם ב-100 אחוז והוא עסוק גם כן בגידולם בחינוכם ומתלבט בצמתי דרכים.

הסיבה שיש פה יותר נשים מגברים - היא כי הדרך של גברים להתייעץ היא דרך שונה מדרך של נשים - שוב, כי הם שונים.

את הטבע לא צריכים ולא יכולים לשנות.

בין גבר לאישה.... הביטוי "שוויון הזדמנויות" לא שונה מהותית מהמילה שוויון....

הם למשל נגד חופשת הלידה המקובלת כי זה פוגע בשוויון הזכויות של אישה - שזה מביא איזושהי הצדקה למעסיקים לומר - אם עובדת תהיה חסרה לי 3 חודשים - זה קריטי בשבילי.

שוכחים שלידה זה לא משחק ילדים והגוף עובר משהו באמצע...

הן בעד "שוויון" בצבא בתפקידים פיזיים שהורסים את גופה של האישה...

אם תשמעי ותקראי אותן הן בפירוש טוענות לשוויון כללי (את הגוף הם לא יכולות לשנות אבל לתת לאישה עבודות שמתאימות לגבר בלי להתחשב באי השוויון זו המטרה שלהן)

וההבהרה גם באה ספיציפית להבהיר שהעובדה שהאישה לרוב מתעסקת יותר בטיפול בתינוקות ובילדים אינה סטיגמה אלא תוצאה של השוני בין גבר לאישה.

להיפך - כמה שיותר פריווילגיות והנחות עם כמה שפחות חובות.

השתלבות בצבא בתפקידים פיזיים זה רק למי שרוצה, שתהיה לה האפשרות.

את העבודות שמתאימות רק לגברים כמו בניין וזבל אף פמיניסטית לא מעוניינת לנכס לנשים,

אלא תפקידים עם השפעה, תפקידים פוליטיים וניהוליים שאישה יכולה לעשות לא פחות טוב.

זה שאישה מבצעת את תפקיד ההורות יותר טוב מהגבר - זה גם אני מסכימה.

זה "מצמצם" את אפשרויות העבודה של האישה.

אם לא ששמעתי את זה באוזני לא הייתי מאמינה וחושבת כמוך.

מאיפה בא הרעיון של "החלפת" חופשת לידה עם הבעל. ומתן סמכות למעביד להעסיק עובדת 6 שבועות אחרי לידה תוך שהיא "מוותרת" על חופשת הלידה שלה?? בדיוק מהפמיניסטיות ומהטעם הנ"ל... (עד שלא שמעתי באוזני לא האמנתי).

שכחו בדיוק מי ילד פה ולמי באופיו ובטבע בריתו יש יותר יכולת (פיזית ומנטלית) לטפל בילד.

דרך אגב הרעיון שאין הבדל בהורות בכלל בין אבא לאמא (מה שלא ממש תופס במציאות) הוא מצד "שוויון ההזדמנויות" בעידוד הפמיניסטיות בע"מ - כדי לנסות ליצור רושם שאפשר לקבל אישה עם ילדים קטנים לתפקיד ניהולי (משרת אימון. את יודעת שמותר להעסיק בעלת "משרת אימון" גם בזמנים שהחוק לא מרשה כמו מיד אחרי חופשת לידה ?? ).

כי הרי גם גברים מטפלים בילדים בדיוק "באותה מידה"... אז מה הקשר "להפלות" נשים בגלל שהמשרה דורשת "פניות" (בשורוק). ואי אפשר לחזור בה לילדים או לקחת חופש כשיל חולה או שיש לו מסיבה.... הרי גם האבא בדיוק באותו מקום לא?!?!?

לא הגיוני. אם כן - זה לא בא מהמיינסטרים של הפמיניסטיות אלא משהו הזוי.

החלפת חופשת לידה עם האבא היא בחירה וטוב שתהיה הבחירה הזו. מי שטוב לה ככה, מה אכפת לך?

אני מאמינה שרוב הנשים ורוב הגברים מתאימים בטבע שלהם למקום המסורתי כמו שהוא היה תמיד, ובכל זאת בשביל אלו שלא, צריכים לאפשר תנאים שיוויוניים מלכתחילה.

למינימום של המינימום. ובמיוחד למה צריך לאפשר למעסיקים להחזיר עובדת גם אם היא באמצע חופשת לידה אם היא "רוצה" - כאילו שכל מיני נשים לא נאלצות "לרצות" לחזור למקום העבודה כשהמעסיק שלהם דורש את זה---

לבטל את חופשת הלידה באופן גורף - הם יודעות שזה ישמע רע. אז הם מדברים על חזרה מ"רצון". כל אחת "תבחר" (או שהבוס שלה יבחר בשבילה מה היא רוצה )

אבל בשוק העבודה האכזרי - ההשארה של ה"בחירה" לעובדת - היא השארה של מקום למעסיק לכפות עליה "לרצות"... או להיות מפוטרת אחרי שיעבור הזמן של חובת ההעסקה.

והפמינסטיות יודעות את זה בדיוק כמו שכולנו יודעים את זה - אבל מסבירות שזה שיש אופציה לאישה "לרצות" - תורם לשוויון...

(החוקים האלו לא נולדו סתם. לא סתם לא השאירו שום בחירה לאישה לחזור מיידי אחרי לידה. כי אין שום דרך להוכיח מי בדיוק זה שרצה את חזרתה.  והדבר היחיד שהן הצליחו לדחוף זה הנושא של "משרת אמון" בכל זאת מי שרוצה להיות סמנכלי"ת אפשר יותר לטעון שהיא בחרה את זה - כבר בתחילת הדרך)

בנות נולדות אמהות. תסתכלו איך הן משחקות בבובות שלהן

בנים- אז אני אמא של בן והחלטתי שזה שהילד שלי בן לא הולך לקפח אותו מבובות. 

נראה לכן שהוא משחק איתן? בקושי בקושי. לא ממש מעניין אותו

אז אתה רוצה שהוא יבזבז את זמנו בפורומים למינהם?

מספיק שאני מעבירה לו את הדברים המעניינים, ככה יש לנו 2 רווחים, אחד - הוא מקבל בתימצות  את הדברים ולא מבזבז זמן בלקרוא את כל הגיגיו של העם.

שתיים- יש לנו זמן לשוחח אחד עם השני במקום עם אנשים לא מזוהים/ מוכרים.

(זה היה בציניות - לא לקחת ללב.)

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....