יש כלי חימר מיוחד, מזכיר בצורה שלו קומקום ישן, שפשוט מכניסים לתוכו תפו"א (עדיף קטנים) בקליפתם. סוגרים את המכסה ומניחים על להבה קטנה. אפשר להוסיף לזה גם בטטות בקליפתן.
הבישול הוא אומנם איטי אבל חוץ מלשטוף את תפוחי האדמה לא צריך להתעסק עם זה.
זה יוצא קצת בטעם של מדורה.(וגם עושה מעט ריח של מדורה בבית) אבל טעים. אפשר לפתוח לחצאים, להניח על זה חמאה וזה ממש מעדן. בריא ומשביע.
ואם כבר בעניני תפו"א: מישהי כאן כבר הציעה בטוסטר, אז באותו עיקרון - פשוט בתבנית גדולה בתנור.
כדי לחסוך זמן: מניחים על התבנית שני ניירות אפיה זה על גבי זה בשביל הפעולה הבאה: אני חותכת את התפ"א כבר בתוך התבנית - אז שני ניירות שלא יקרעו.
בוחרים דוקא את התפ"א הגדולים כדי לחסוך זמן.
מקלפים, פורסים לעיגולים, כאמור כבר בתוך התבנית. עושים להם עיסוי קל עם שמן זית ומלח, ולילדים לא בררניים אפשר להוסיף, כמו שהציעו כאן :פרוסות עגבניה, פרוסות גמבה, בצל, פלפל שחור,פפריקה.
את התפ"א אני מכסה בנייר אפיה נוסף - פטנט של אמא שלי : שומר את התפ"א שלא יתיבשו ומקצר מעט את הבישול (כחצי שעה בתנור). מי שאוהב, יכול בסוף להעביר תוכנית לגריל וטיפה לקלות ולהזהיב (וכמובן להסיר את נייר האפיה העליון).
אפשר לערבב עם פרוסות בטטה. אפשר להניח את פרוסות הבטטה בפינה אחת של התבנית (ולהשאיר שביל גישה פנוי בינן לבין התפ"א כדי שחס וחלילה לא יתערבבו - תמיד יש לי בראש את הבררניים שלי).
העיקרון הוא שככל שמצופפים כמות של תפ"א על התבנית הם יוצאים רכים ונמסים וככל שפורסים את הכמות על פני השטח הם יוצאים יותר יבשים וקלויים - אז איך שאוהבים.
אפשר את תפוחי האדמה לחתוך לשמיניות דוקא.