שעוטעית ירוקה מהחנות איך בודקים אותו ?

וכמה זמן על האש צריך לשים אותו?

תודה מראש!!

חשבתי שתחכימו אותי 

הכי קל בעולם:

שמתי בתבנית: עוף מפורק (כרעיים)

ירקות חתוכים:

תפ"וא

עגבנייה

פלפל אדום

גזר

שום

ומטבלים בשמן זית, מלח גס, פלפל שחור ופפריקה.

מעט מים ולתנור!

ויש ארוחה שלימה בדקה וחצי של מאמץ!

אם מכינים את העוף בתנור,

וחמין.

לגבי סלטים, אפשר לקנות: חומוס, טחינה, שקשוקה,

ולקנות לחם.

יותר זול מלקנות קייטרינג!

בקיצור אין תירוצים מכינים שבת צ'יק צ'ק ולא מתעצלים!

גריל דג, עוטפים בנייר כסף ובערך 20 דקות בתנור על תוכנית גריל דג,

זה מדהים וגם מוגש יפה, משאירים בנייר כסף ורק פותחים, ניתן בצד להוסיף סלט וציפס

משרים חתיכות של פילה דג בקלה (מלרוזה) במעט לימון  ו/או מעט מלח. אפילו לכמה דקות. תוך כדי ההפשרה של הדג.

במעבד מזון: זורקים פנימה רבעים של 2-3 בצלים. קוצצים.

מוסיפים לזה צרור של פטרוזיליה שטופה (אפשר את הגבעולים הגסים לסלק אחרי הפעולה של מעבד המזון) קוצצים יחד עם הבצל.

מוסיפים את קלחי הפילה טוחנים יחד עם הכל.

לעיסה הזו מוסיפים מלח פלפל שחור (ומי שמוכרח אז אבקת מרק כי הדג באמת תפל), ביצה או שתיים לפי הכמות של הדג.

במחבת טפלון  או קרמי שמים 2-3 כפות שמן זית ועל זה משטחים את העיסה. מכסים ומבשלים מעט עד שהתחתית מזהיבה ומתייצבת.

הופכים את הפשטידה אל צלחת. שמים עוד כף שמן זית על המחבת ומחליקים חזרה את הפשטידה אל המחבת כך שהפעם הצד השני מתבשל. ולא מכסים. לא לייבש את התבשיל. משהו כמו 10 דקות צד ראשון ועוד פחות לצד השני.

עתיר סידן. צריך רק להיזהר מאידרות.

סרדינים (עדיף בשמן זית) אפשר מעוכים בתוך אבוקדו או בתוך טחינה גולמית מלאה או בגבינה לבנה (לאשכנזים בלבד).

יש למצוא בסופר בקופסת שימורים דג סלומון מבושל במיץ של עצמו. אפשר לחמם מעט או לאכול קר עם איזה פחממות  שרוצים (לחם/אורז/פסטה וכו').

ואחד אחרון: קונים סלומון פרוס. מוודאים בעזרת סכין שאין קשקשים על העור. זורים טיפונת מלח זה הכל. מניחים במחבת טפלון/קרמי על טיפונת שמן זית (זה דג שמן מאוד). צורבים כמה דקות צד אחד. מגרדים והופכים לצד שני לצריבה של כמה דקות נוספות.

בשלב הזה מופרש מיץ ושמן דגים (בריא חבל על הזמן) .מכסים במכסה ומבשלים על אש קטנה רק עוד כמה דקות נוספות. בשר הדג הזה עדין מאוד ומספיק בישול קל. אפשר לסחוט מעט מיץ לימון על הדג בסוף הבישול.

נהייתי רעבה.

אומנם לא כ"כ זול, אבל מידי פעם זה בהחלט מהיר וטעים.. וגם בריא.

שופכים על הדג חצי כוס יין לבן (מתוק/יבש מה שיש), שמים על הדג שום כתוש, לפי הכמות שאוהבים ומפזרים מלח ופלפל שחור גרוס גס. 20 דקות בתנות שגבר חומם לפני כן לחום בינוני ולהוציא.  הכי חשוב להוציא בזמן כי זה דג שמתייבש בתנור.

בתאבון

שופכים את האורז בתבנית ומעל מסדרים את העוף.

בקערה מערבבים מים עם דבש, רסק עגבניות, קצת רוטב סויה מלח פלפל ושופכים מעל.

אופים בתנור בחום גבוה שעה, אחרי שעה הופכים את העוף לצד השני ואופים עוד שעה

בישול נקיים , אין אוכל. ואם אין אוכל, אין אמא.

והוא לקח על עצמו  לדאוג שלפחות כלי הבישול  יהיו תמיד נקיים ומוכנים לפעולה.

אותו רעיון כמו בתנור. מטבלים מעט מוסיפים ירקות חתוכים, ומבשלים כ40 דק' לאחר השריקה. (מתאים למי שהתנור חלבי.)

אין לי כח עכשיו לחשוב יותר מדי אבל הינה:

חזה עוף: חותכים לקוביות מתבלים במעט מלח ופלפל שחור ומקפיצים 5 דקות במחבת עם מעט שמן זית. אפשר למלא פיתה בזה עם ירקות חתוכים ולקרוא לילדים לאכול שווארמה.

או פסטה פשוטה (אפשר גם מקמח מלא). אחרי שמנקזים את המים מערבבים במעט שמן זית ומוסיפים לזה מה שאוהבים: טונה, שווארמה חזה עוף (עיין לעיל), פירורי גבינה בולגרית, קוטג', או אפילו קטשופ (רחמנה ליצלן).

אני אשתדל להוסיף עוד מאוחר יותר.

במיקרו שמים בכלי זכוכית ועוטפים בניילון

בטוסטר שמים בתבנית משומנת,אפשר עם בצל ועגבניה

גם סטיקים עם תיבלון

למרק עוף. זה טעים מאוד מאוד. וגם חסכון ומניעת בל תשחית.

מטגנת בצל שלם מוסיפה כוס עדשים כתומים ששלפתי מהואקום בלי לברור ושטפתי אותם. מים ואפשר להוסיף בטטות ופרוסות גזר ויש מרק מושלם. כמובן עם תיבול. עדין. 

יש כלי חימר מיוחד, מזכיר בצורה שלו קומקום ישן, שפשוט מכניסים לתוכו תפו"א (עדיף קטנים) בקליפתם. סוגרים את המכסה ומניחים על להבה קטנה. אפשר להוסיף לזה גם בטטות בקליפתן.

הבישול הוא אומנם איטי אבל חוץ מלשטוף את תפוחי האדמה לא צריך להתעסק עם זה.

זה יוצא קצת בטעם של מדורה.(וגם עושה מעט ריח של מדורה בבית) אבל טעים. אפשר לפתוח לחצאים, להניח על זה חמאה וזה ממש מעדן. בריא ומשביע.

ואם כבר בעניני תפו"א: מישהי כאן כבר הציעה בטוסטר, אז באותו עיקרון - פשוט בתבנית גדולה בתנור.

כדי לחסוך זמן: מניחים על התבנית שני ניירות אפיה זה על גבי זה בשביל הפעולה הבאה: אני חותכת את התפ"א כבר בתוך התבנית - אז שני ניירות שלא יקרעו.

בוחרים דוקא את התפ"א הגדולים כדי לחסוך זמן.

מקלפים, פורסים לעיגולים, כאמור כבר בתוך התבנית. עושים להם עיסוי קל עם שמן זית ומלח, ולילדים לא בררניים אפשר להוסיף, כמו שהציעו כאן :פרוסות עגבניה,  פרוסות גמבה, בצל, פלפל שחור,פפריקה.

את התפ"א אני מכסה בנייר אפיה נוסף - פטנט של אמא שלי : שומר את התפ"א שלא יתיבשו ומקצר מעט את הבישול (כחצי שעה בתנור). מי שאוהב, יכול בסוף להעביר תוכנית לגריל וטיפה לקלות ולהזהיב (וכמובן להסיר את נייר האפיה העליון).

אפשר לערבב עם פרוסות בטטה. אפשר להניח את פרוסות הבטטה בפינה אחת של התבנית (ולהשאיר שביל גישה פנוי בינן לבין התפ"א כדי שחס וחלילה לא יתערבבו - תמיד יש לי בראש את הבררניים שלי).

העיקרון הוא שככל שמצופפים  כמות של תפ"א על התבנית הם יוצאים רכים ונמסים וככל שפורסים את הכמות על פני השטח הם יוצאים יותר  יבשים וקלויים - אז איך שאוהבים.

אפשר את תפוחי האדמה לחתוך לשמיניות דוקא.

בקטשופ יש בריאות מסויימת, מה יש בתפו"א?

וגם : תפ"א אפוי בקליפתו הוא פחמימה עדיפה על פסטה או אורז לבן. מתיישב טוב, משביע , מרגיע ,והסוכרים שבו מתפרקים באיטיות ולא גורמים לזינוק ואח"כ לנפילה ברמות הסוכר.

וזה נכון שגם בקטשופ יש חומרים חשובים בפרט לילדים שלא מוכנים לאכול עגבניות. מה שכן כדאי לבחור של חברה טובה: בלי יותר מדי חומרי טעם ומצד שני לא הסוגים הפשוטים הדלילים מדי.

כלומר - להשתמש על אש נמוכה בלי להשפריץ את כל הויטמינים החוצה.

למשל כדי לבשל שעועית ירוקה שזמן הבישול שלה בסיר רגיל הוא מאוד ארוך.

או באמת עוף כמו שכתבו כאן .

או למשל כדי להזהיב בצל+עגביה כבסיס לתבשיל שרוצים לבשל : מניחים חצאי עגבניה עם החלק הפתוח כלפי מטה. מועכים מעט אל תחתית הסיר עם אגרוף. לזה מוסיפים בצל בכל צורה: קוביות, רצועות, רבעים איך שיש זמן. מוסיפים חצי כף שמן זית או יותר. סוגרים את הסיר היטב עם המכסה.

מניחים על אש נמוכה ממש לכמה דקות 7-גג -10.

אגב, כדי לפתוח את הסיר בלי לפתוח את השסתום ולפזר את הויטמינים: שופכים מעט מים על שולי המכסה. ככה מקררים את הלחץ . לא לפתוח בלי להרים את השסתום ולבדוק שהלחץ נגמר.

אני גם מכינה בסיר לחץ פירה (עוד פעם תפ"א): חותכת את התפ"א לשמיניות, מתבלת במעט מלח,פלפל שחור ועוטפת בכמות נדיבה, אבל לא מדי, של שמן זית.

להוסיף מעט מים - אולי כוס או פחות (כי גם התפ"א מפרישים נוזלים) .להוסיף את המים בפינה אחת באופן שלא ישטוף את התיבול מתפוחי האדמה.

לסגור, לבשל על אש נמוכה (שריקה חרישית כמעט). עדיף לא לבשל עד שנגמרים הנוזלים כי אז אפשר להוסיף אותם אל התפ"א בצלחת. מי שאוהב פירה מועך לעצמו בצלחת (הילדים נהנים) ומי שלא אוכל ככה חתוך.

אפשר להוסיף לזה קטשופ או שמנת/אשל אם הסיר הוא פרוה.

משתמשת למרקים ,לעוף/עם או בלי ירקות, לבשר, לירקות מאודים ועוד. מקצר את משך הבישול ויוצא טעים מאד.

כשמכינים עוף בסיר לחץ אפשר לפתוח את הסיר לקראת סוף הבישול (באופן בטיחותי) למרוח את העוף בכף דבש ולזה להוסיף תפ"א מתובלים כבר .לתת עוד זמן בישול. התפ"א יוצאים זהובים ומתקתקים.

מצאתי את המתכון באינטרנט,

אפילו אם יש אורחים שמגיעים עוד רבע שעה, צ'יק צ'ק את מכינה ויש ריח של אפייה, ועוגיות טעימות:

החומרים:

3 כוסות קמח

1 כוס שמן

1 כוס מים רותחים

2 כפות מיץ לימון

חצי כפית מלח

לשים לבצק (בעזרת מזלג בהתחלה, כי המים רותחים)

יוצרים כעכים, ומטבילים משני הצדדים בשומשום ומלח גס

אופים על 180 מעלות כחצי שעה

טעים עם תה/ קפה ועם אורחים נחמדים

פחמימה שמתפרקת לאט... ממש כמו לאכול לחם מלא/אורז מלא

פצצה של מזון בריא.

לא יודעת למה רסק עגבניות משומר עם חומרי מאכל ולא מזוהים סוכר נראה לך יותר בריא מהירק הבריא והמזין הזה.

התפוח אדמה באמת צריך ניקוי דעות קדומות של אנשים... מאכל כזה בריא ויחסי ציבור גרועים.

למעשה, אין הרבה הבדל בין לאכול תפו"א לבין לאכול סוכר בכפית מהקופסה.

תפו"א מתפרק מהר, הרבה יותר מהר מדגנים לבנים. (ובטח שיותר מהר מדגנים מלאים)

לכן לחולי סוכרת לעיתים קרובות אסור לאכול תפו"א גם כשמותר להם קמח לבן.

לכן גם לא מומלץ לאכול תפו"א לפני צומות, כי הם לא משביעים לאורך זמן.

אסור לי קמח לבן ומומלץ לי מאד תפוח אדמה כמנת פחמימה זהה לקמח מלא / אורז מלא...

והייתי אצל יותר מדיאטנית אחת.. מעולם לא שמעתי דעה כמו זה שלך.

תמיד מהללים אותו ואת תכונותיו התזונתיות.

לאן הגענו

תפו"א זה == פחמימה!!

לא משנה בכמה דיאטניות הייתן תפו"א היא כמו כל סוכר

עובדה תבדקו כמה סוכר יש לכם בגוף אחרי תפו"א (או סכרת...).

פחמימה זה דבר חיובי מאוד לא?

דבר חיובי אך אם יש בעלי סכרת וזה רציני אצלם תפו"א לא בשבילם זה כמו סוכר לכל דבר יקרה!!

אני מנוסה היטב לצערי.

ובנוגע לצ'יפס - מה שלא בריא בו זה השמן. במיוחד אם מדובר בשמן "משומש" או עם רמת חימצון גבוהה.

מה יהיה איתכם?

ועכשיו ברצינות- תפוחי אדמה זה לא נראה לי פחות בריא מפתיתים או פסטה או אורז לא מלאים נכון?

הוא בריא כמו פתיתים פסטה ואורז כן מלא ושעועית וחומוס ואפונה ...

קצת יותר מומלץ ממנו זה שיבולת שועל ושיפון שבריאים כמוהו אבל מספקים יותר תחושת שובע לגוף...

ואם את בריאה ואין לך שום מחלה או נטיה למחלה - תמשיכי לאכול צ'יפס כאוות נפשך רק תחליפי שמן ואל "תשמרי" אותו מטיגון לטיגון ותשתמשי בקנולה נניח...

למעשה למבוכת הרופאים והעוסקים במקצועות הבריאות - לא הוכח מעולם שאנשים בריאים שאוכלים "בריא" בסיכון נמוך יותר מאנשים בריאים שאוכלים "לא בריא". הוכח רק שהשמנת יתר (ששוב מושפעת מגנטיקה ומאוכל זבל אמיתי לא מסתם קמח לבן או צ'יפס שטוגן בבית אלא המבורגרים ואוכל של מסעדות מזון מהיר) גורמת להמון המון צרות.

לידיעתך

פחמימה זה גם : קטניות,לחם מלא, אורז מלא,בטטה,פירות,גריסים,חלב ועוד היד נטויה. אפילו עגבניה קישוא וגזר לא נקיים מפחמימות.

פחמימות הם רכיב חשוב בתזונה שלנו - גם סכרתיים חייבים לצרוך פחמימות רק בצורה מבוקרת.

כל פחמימה מתפרקת בסוף לסוכר. גם שעועית.

ההבדל הוא בקצב ההתפרקות. בעוד סוכר זמין מתפרק במהירות ומעלה בחדות את מפלס הסוכר הרי שפחמימה מורכבת מתפרקת לאורך זמן ומשאירה את מצב הסוכר בגוף מאוזן. פחמימה שיש בה גם סיבים תזונתיים נותנת גם תחושת שובע לאורך זמן ומונעת את הקדמת הארוחה הבאה.

תפוח אדמה הוא לכל הדעות - פחמימה מורכבת. אז הוא לא כמו "כל סוכר" גם אם בסופו של דבר כמו הקינואה והעדשים - מתפרק לסוכר החיוני להמשך קיומינו בחיים.

עד כאן היה השיעור שלנו.

סתם מעניין - את בדקת פעם כמה סוכר יש לך בגוף אחרי אכילת תפוחי אדמה?

כי אני לצערי בודקת את זה המון. והסוכר מאוזן למופת. אין הבדל בין צלחת מרק עדשים למנה תפוח אדמה - דווקא פרוסת לחם שיפון מעלה את ערכי הסוכר בדם גבוה יותר מתפוח אדמה.

אה, וזה בסדר. חסר בסוכרים בגוף הוא מצב מסוכן ובלתי בריא לחלוטין עד כדי סכנת מוות. גם לחולי סכרת. פשוט צריך לאכול את הסוכר הבריא והנכון שמתפרק לאט.(כמו למשל תפוח אדמה )

אז או שהגוף שלי מקשקש והדיאטניות והרופאים והמחקרים - או בסבירות יותר גבוהה דיברת דיבורים שאת לא מבינה....

זהו ירק שגדל באדמה ושאב ממנה ויטמינים ומינרלים היחודיים לו מה שאי אפשר לומר על סוכר  (לבן או חום) שהוא מוצר מזוקק.

אפילו אם היינו אוכלים סלק סוכר שממנו מזוקק הסוכר היינו כנראה מרוויחים איזשהם ויטמינים/מינרלים ממנו.

ולגבי ההשואה לאורז או מוצרי חיטה - פסטה, כל אחד כבודו במקומו מונח. גם הם גדלו באדמה וגם להם היתרונות שלהם, האופן שבו הם מתפרקים, והערך הגלוקימי (סוכר... סוכר) שלהם .

איך שקונים את השניצלים להשרות אותם בתיבול וחרדל (או לפי טעמכן) לאח"מ מצפים אותם ולמקפיא מופרדים בשקיות ניילון וכל פעם שרוצים מוציאים כמה שרוצים ושמים בתנור

עוף באננס משומר או בשזיפים משומרים  וא. מרק בצל ולתנור

עוגות בחושות למיניהן בקערה אחת

אורז במיקרו

 בתאבון!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....