בכל מקרה אל תפיל את זה עליה,

אם אם כן היא עצמה תעתעה בשדכן ולא סיפרה לו על עברה.

במקרה כזה- מותר לך לברר מולה ברגישות.

כי כביכול היא יחסית כבר כמה שנים בתשובה והוא לא חשב כנראה שזה כל כך משנה

ונכון, גם כשדיברתי איתה זה הרגיש שהיא כן ביררה עם עצמה והגיעה למקום די גבוה וכן יש עם מי לדבר

אבל  עדיין, אני לא יודע אם לחתוך בגלל זה? זה לא שאני מושלם וגם לי היו נפילות  אבל המושג הזה "חוזרת בתשובה" מרתיע אותי מאוד ואני שגדלתי כל החיים במסגרות דתיות לא יודע אם אני יכול להכיל את כל זה.. האם זה מצדיק לחתוך מלכתחילה?

ולו מפני שאיננו מכירים לא אותך ולא אותה.

כל תשובה שתקבל כאן תתחיל בעצם ב"אילו אני הייתי במקומך הייתי--"

וזה לא נכון ולא אחראי לענות כך.

ולא בגלל שהיא לא "בעלת מדרגה" כעת, חלילה.

זה תלוי לגמרי בתחושתך וגישתך האישית.

[ולדעתי, הוא היה צריך להגיד מראש]

שזה זורם?

שיש התאמה?

אז עזוב, החזרה בתשובה לא אמורה להפריע לך

מה שהיה נמחק

תלוי באדם.

אני מכיר גם סיפורים אחרים לגמרי - בדיוק בגלל "נסיונות שכנוע" כאלה.

זה לא קשור למעלתה הרוחנית, שבוודאי היא גבוהה אם חזרה בתשובה באמת.

אישי וספציפי.

היה די נחמד בפגישה, וכן קצת מפריע לי העבר עם בנים אחרים, היא לא גדלה עם החינוך התורני ואיך נחנך את הילדים שלנו חינוך כזה אם לה יש חוסר בזה? זה שונה כשמקבלים את זה בבית, זה בהחלט ראוי להערצה התהליך שהיא עברה, אבל תמיד יש את הפחד שפתאום זה יתרסק ואולי יהיה לה איזה משבר באמונה היא תרצה לקום וללכת.. יש כל מיני סיכונים אני באמת מנסה לא לשפוט, מה, משהו אצלי לא בסדר? רק לי החשש הזה עולה?

אני גדלתי בבית שנקרא דתי, חונכתי במוסדות לימוד דתיים. ואילו עכשיו כשאני אמא לילדים אני לא מרגישה שהדברים בדמי.  לא למדתי במוסדות תורניים והילדים שלי לומדים במקומות כאלה- מתוך למידה מחודשת וצמיחה שלא מבית. 

אני מכירה גם משפחה "עולים ישנים", שלמדו להכיר את היהדות והמצוות כשהבכור שלהם עלה לתיכון בערך..  ועכשיו כל הילדים והנכדים שלהם דוסים למופת חלק מהם בחינוך התורני..

תמיד יש פחד שזה יתרסק.. אני מכירה כמה דוסים למופת, דתיים מבית, שפתאום קלטו שהם לא באמת מאמינים.. (ואגב, חלק מהם נשארו בזוגיות טובה עם בן/ת הזוג הדתי/יה)

מבינה מאד את החשש וברור שצריך לבדוק את הנושא מקרוב והכל.. אבל שתדע שזה קורה לטובים ביותר ולאו דווקא לחוזרים בתשובה..

א. לא לכל הבנות החילוניות יש עבר עם בנים אחרים. מכירה הרבה מאוד בחורות חילוניות שהן צנועות באופי שלהן והבחור הראשון שהיו איתו היה הבעל שלהן לעתיד.

ב. אני חושבת שרוב האנשים שמתחתנים בוחרים לגדל את הילדים שלהם במסגרת שונה ממה שהם גדלו בה. בעיקר צריכים להחליט וליצור ביחד את המסגרת. (למרות שמסכימה עם אנשים שאמרו שלגבי הידע שלה יש לה מחסור. אבל ידע זה ניתן להשלמה. זה לא קריטי.)

ולא- החששות שלך ממש סבירות. תפתח את זה איתה. יכול להיות שתגלה הרבה משיחה גלויה איתה בנושאים.

משמח לשמוע. הלוואי. והלוואי גם הבחנה בין בעל לעדיין לא.

בין בן לבת.

אדם צריך לבדוק בכנות בתוך עצמו עד כמה דברים מסויימים מפריעים לו וכמה לא.

ואכן, מבחינת ה"חוזק" הנוכחי, יש לפעמים כאלו בעלי מדרגה גבוהה. תלוי באדם.

ב"ה

אז נכון - יש את העניין של איפה שגדלת,מה המקור שממנו ינקת בילדות שלך - אבל עדיין, כל אחד ואחד חוזר בתשובה על חטאים שהוא עושה, כל הזמן.

ואנחנו, שדווקא גדלנו בבתים דתיים, וכשנפלנו הרבה פעמים זה היה מתוך מודעות לכך שזה נפילה ולפעמים חצי ברצון חצי באונס - ובכל זאת אנחנו חוזרים אחרי זה בתשובה ומרגישים נקיים ושלמים ולא מעלים על דעתנו לקרוא לעצמנו "חוזרים בתשובה" - כי הרי באנו מבתים דתיים, וכביכול כל עוד לא "חזרנו בשאלה" ואז חזרנו בתשובה - כל עוד אנחנו מגדירים את עצמנו דתיים רק שנופלים לפעמים כמו כל אחד - אנחנו לא חושבים להגדיר את עצמנו חוזרים בתשובה. 

ואם אנחנו ככה - אז אדם שגדל לא מרצונו במקום לא דתי, ומעצמו או כחלק ממשפחתו חזר בתשובה שלמה והגיע למקום שהוא מאמין בעצמו שהבחירה שלו מהלב ממש, ואפילו יותר מדתי שעושה מצוות אנשים מלומדה - החילוני שחזר בתשובה בחר בזה מרצונו החופשי - למה שערכו ייגרע?

אני מבין שרוצים, ברור שרוצים, לדעת דברים כאלו מראש - אבל לגביי אם זה משנה או לא, לדעתי, בהנחה שהתשובה היא תשובה שלמה - ואת זה רואים בפגישות הראשונות אפילו, אם מקפידים לשים לב לכל פרט - הרי שהמשמעות לכך שהייתה בעברה חילונית, קטנה...

מה "הסיפור" שלה - אני אפילו לא יודע אם יש עניין לפרט יותר מידי, לא יודע אם צריך - היא חזרה בתשובה, היא פתחה דף חדש והישנים נזרקו, זהו, עברו מן העולם. אין מזכירים לחוזר בתשובה חטאי נעוריו - ובמיוחד אם היה תינוק שנשבה. אין עניין לדוש בזה יותר מידי...רואים עכשיו בפועל: שאיפות, הנהגות, רצינות תורנית וכו' - ועל פי זה קובעים.

אני מכיר בחור נפלא חוזר בתשובה שחזר בתשובה בערך בגיל 16-17, הלך לישיבת הסדר  - והתחתן בסוף עם בחורה שהגיע מבית כמעט חרדי. הוא בחור צדיק משכמו ומעלה, שקדן, רציני - ולא משנה בכלל מה עשה כשהיה צעיר...

בכל מה שתבחר - ב"הצלחה לך! (וכל מה שכתבתי, לעניות דעתי בלבד...)

הארתם לי את העניין הזה, אז פשוט לנסות ולא לשלול מראש?

אבל..אם אבא שלי היה מסנן את אמא שלי על זה שהיא חזרה בתשובה-לא הייתי פה בכלל!!

בקשר למה שכתבת על חינוך הילדים-להפך!

לראות מישהי שעזבה את "חיי החופש" ובחרה בדרך של אמת גדולה-אין דוגמא אישית יותר חיה מזה (מניסיון!)

ובמקום שבו בעלי תשובה עומדים-אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד

ועוד נקודה למחשבה: האם העובדה שמישהי נולדה עם חותמת של דתייה מבית מבטיחה שלא היו לה נפילות?

כמובן זה לא יתאים לכל אחד

כמובן שחשוב לעשות קצת בירור אם זה איתה ישירות

וגם דרך אנשים שמכירים אותה (רצוי כאלה שליוו אותה בתהליך החזרה בתשובה)

והכי חשוב: בירור עם עצמך,עד כמה אתה חזק בדרך שלך? עד כמה יש בך יכולת להכיל מישהי מרקע שונה?

אתה יודע מה, אני מבינה את החשש שלך אבל בתור אחת שהיא כביכול "בהגדרה" כמו שכתבת,סוג של חוזרת בתשובה, ויודע מה, זה ממש מעצבן שבהרבה מקרים חשים זלזול או "חשש" כזה או אחר, אף אחד לא יודע מה הבן אדם השני עבר ואיזה תהליך וניסיונות הוא עבר בשביל להגיע לזה, אל תיהיה שטחי תבדוק את זה מקרוב כמובןן שכל מקרה לגופו אבל אם מלכתחילה שרק שמעת את זה אתה רוצה לשלול את זה בלי באמת להבין מה הסיפור שלה, לפעמים היא תוכל להפתיע ,אני יכולה להגיד שהרבה "חוזרים בתשובה" עם כמה שאני לא אוהבת את ההגדרה הזאת אבל מילא, הרבה מהם שמים בכיס הקטן אנשים מבית דתי שהאמונה שלהם מסיבה כזאת או אחרת לא הכי מבוססת ושלמה.

אם אתה רוצה אני אשמח לפרט לך בפרטי על כל זה

אני מקווה שתקבל החלטה נכונה לפי ההרגשה שלך אבל גם לפי השכל.

בהצלחה.

שהיו תמיד סולידיים ונשארו עם תמימות. לא כולם שקעו בבוץ של תרבות הפריצות

השדכן היה אמור לציין. יתכן שעשה תרגיל שלא תדחה אותו בגלל זה. ואם ההצעה טובה ומסתדרים, אין ממה להירתע. ואם יש לה סיפור שתספר. לא צריך להתפרנס מדמיונות. שיהיה בהצלחה.

אבל משהו ששמעתי מאחד שמתעסק בנישואין:

יכול להיות שהבחורה צדיקה והכל, אבל המשפחה שלה לא.

וזה יכול להיות ההורים, האחים, הדודים וכו'

וזו עובדה שמתחתנים עם משפחה ולא רק עם בן/בת-זוג.

אני חלילה לא רוצה לגרום לנזקים, רק תשים לב טוב אם אתה רואה את עצמך בתוך המשפחה שלה.

(כמובן, אם הם מסורתיים זו לא כ"כ שאלה, אני מדברת על חילוניים לגמרי!)

תשים לב אם אתה רואה את הילדים שלך הולכים לסבא סבתא האלה, או לדודים האלה שאולי מחללים שבת, או שא"א לאכול אצלם בבית, או מדברים על כל מיני נושאים שלא היית רוצה שהילדים שלך יחשפו אליהם..

אם זו המציאות, ואתה לא רואה את עצמך אחד שיכול להתנתק במידה מסויימת מהמשפחה (או שהבחורה היא אחת כזו שמאוד קשורה למשפחתה), כדאי לחשוב פעמיים ושלוש ואם נראה לך שלא תסתדרו-גם אז לשאול רב!

מקווה שאני רק עוזרת ולא חלילה להיפך!

בהצלחה!

כמעט כל החוזרים והחוזרות בתשובה שאני מכירה (ואני מכירה..) הם כל כך מקסימים ורציניים וכמו שכתבו פה, הרבה פעמים עוד הרבה יותר רציניים מדתיים רגילים,

אני מבינה שיש חשש מסויים, וצריך לבדוק,

אבל נראה לי שמכאן ועד לשלול לחלוטין, צריך סיבה אחרת..

אבל נראה לי שהחשש הזה לא צריך להוביל אותך. כוונתי, אם יש משהו שמפריע לך, או עלול להפריע לך, אז תברר בינך לבין עצמך מהו בדיוק ואז תעלה את זה בעדינות מולה. כמו כל דבר אחר שיכול להפריע בקשר שמתהווה.

אבל אל תתן לחשש הזה למלא את כל היחס שלך אליה ואל תתן לו להאפיל על שאר הדברים הטובים, כמו שציינת.

תשמע, אנחנו בעולם הפוך והזוי. יש מי שגדל בבית דתי אבל הוא בכלל לא דתי באמת ויש מי שגדל בבית חילוני אבל הנשמה שלו והלב שלו כ"כ גדולים שהוא הגיע לתשובה.

העולם היום משוגע, ויש אלפי אם לא מאות אלפי חוזרים בתשובה. יכול להיות שחלקם לא יציבים, אבל רובם יציבים, מתחתנים ומקימים בתים שלא היו מביישים אף דוס מלידה. אגב, הם נמצאים בכל מקום- רק תפתח עיניים ותראה. אם אני חושבת על שני הישובים האחרונים שבהם גרנו- אצל רוב המשפחות יש לפחות צד אחד חוזר בתשובה. בין אם מעולם חילוני לגמרי ובין אם מעולם מסורתי.

מההכרות שלי- דווקא הם לא חיים את החיים הדתיים כמובנים מאליהם. יש מחשבה, יש ברור, יש חיפוש אחר האמת, יש רצון אמיתי של קדושה, וגם כוח מדהים להשתנות.

ולגבי המשפחה- לא מתחתנים עם משפחה. גם המשפחה של בעלי ממש לא בכיוון שלנו, אפילו שהם עקרונית דתיים. נכון, יש הרבה מצבים לא פשוטים, אבל אז מה? מתמודדים ביחד. לפעמים דווקא משפחות חילוניות מכבדות את המשפחה הדתית של הבן שלהם יותר מאשר משפחות דתיות מכבדות את הבן שהתחזק ונהיה "דוס" של ממש.

בקיצור- תעשה בירור על הנקודה שמפריעה, אבל מעבר לזה תזרום לגמרי ואל תתן לזה להפריע לך. ובהצלחה

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם